הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמ

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קמ

[מוזיקה] בו בטרה דף קמ מתחילים בעזרת השם דף קלט עמוד ב תחילת פרק תשיעי פרק מי שמת שני פרקים במסכת בב בטרה עוסקים בענייני יורשים פרק שמיני ופרק תשיעי הפרק שלפנינו עוסק גם הוא כמו הפרק הקודם בענייני יורשים אומרת המשנה מי שמת והניח בנים ובנות הרי התורה אומרת שאם יש בנים הם יורשים רק אם אדם מת ובן אין לו אז הבנות יורשות ועברתם את נחלתו לבתו אבל במסכת כתוב בדף נג כתוב ש חכמים תיקנו שהבנות מקבלות מזונות מהירושה ולכן בזמן שהנכסים הקרקעות מרובין אז אמנם הבנים ירשו את הנכסים והנכסים יהיו בחזקתם בכל זאת הבנות זונו מקבלות מזונות ו צורכי הנישואין פרנסה מהירושה כאן מחדשת המשנה שיכול להיות שהיחידות שיקבלו מהירושה יהיו הבנות בזמן שהנכסים מועטין הבנות קודמות והם יקבלו את המזונות שלהם לפני הבנים מה הבנים יעשו ישאלו על הפתחים יחזרו על הפתחים לקבל לקבל נדבות מנדבי ים אדמון שהוא היה אחד מחכמי ישראל הוא חולק הוא אומר הרי היורש הוא בן ואם הייו נכסים מרובים הבנים היו יורשים בשביל שאני זכר וראוי לרשת הפסדתי אם יש נכסים מועטים שצריך לחזר על הפתחים עיקר הירושה מגיעה לבנים אלא לפי דעתו של אדמון וכך גם אמר רבן גמליאל הזקן רואה אני את דברי אדמון גם הבנים וגם הבנות ייקבלו מזונות בשווה בנכסים מועטים אבל אם הנכסים מרובים הבנים מקבלים את הירושה והבנות מקבלות מזונות וכמה הנכסים נחשבים מרובין אז יש בזה שתי דעות דעה ראשונה אמר רב יהודה אמר בשם רב אם בנכסים יש כדי שיזו מהן גם הבנים וגם הבנות אלו ואלו 12 חודש כך אמר רב וכך אמר רב יהודה תלמידו בשמו אחרי שרב נפטר תלמידו רב יהודה הלך ללמוד אצל שמואל והוא מספר כי אמרית כמי ד שמואל שמרתי את הדעה של רב לפני שמואל אמר אני חולק זו דברי רבן גמליאל בר רבי אבל חכמים חולקים והתנה במשנה זה דברי חכמים הם אומרים מה הכוונה נכסים מרובים כדי שיזו מהן הבנים וההבנות אלו ואלו עד שיפרו עד שיהיו בתקופת הבגרות שהבנות יהיו בוגרות זה הכוונה אם יש מספיק בנכסים של הירושה לתת מזונות לבנים והבנות עד שהתבגרו זה נקרא נכסים הרובים וכך גם דעתו של רבי יוחנן תמר נמי כית רוין יש אומרים שרווין אמר את זה בשם רבי יוחנן ואמר יש אומרים שאמר את זה רב ברחנא אמר בשם רבי יוחנן בכל אופן כך גם דעתו שכל שיש בנכסים כדי שיהיה מזונות יונו מהמהם הבנים והבנות אלו ואלו עד שיפרו עד שיהיו בתקופת הבגרות הן נכסים מרובין ואז הבנים יורשים והבנות מקבלות מזונות אבל אם זה פחות מכאן אם יש פחות מכדי שיהיה מזונות לבנים והבנות עד שהתבגרו הרי אלו נכסים מועטין ואז הבנות יקבלו מזונות והבנים יחזרו על הפתחים מבארת הגמרא הבנים לא חייבים לחזר על הפתחים כי הרי אמרנו שהשיעור הוא כדי שיהיה גם לבנים וגם הבנות מזונות אז אם כן הי לקה ם אין בה נכסים כדי מזונות לאלו ואלו עד שיפגעו אם אין מספיק כדי מזונות לבנים והבנות עד שהתבגרו זה לא חייב להיות שהבנים יחזרו לקבץ נדבות על הפתחים ושקלו להו בנות לכולו והבנות יקבלו את הכל אלא אמר רבה מוציאין להן מזונות לבנות עד שהתבגרו ואז אם יש להם מספיק מזונות השאר נותנים לבנים רק כ שהשאר יגמר אז הבנים מחזרים לקבל נדבות על הפתחים כי הרי נכסים מועטים הכוונה לא רק שיש מספיק מזונות לבנות אלא גם יש מספיק מזונות לבנים אז אם כן הבנות נותנים להם את המזונות שהם צריכים עד שהתבגרו והשאר נותנים לבנים והם יכולים לעשות עם זה מה שהם רוצים יכולים מקבל מזה מזונות ורק שזה ייגמר אז הם חזרו לקבל נדבות על הפתחים מביאה הגמרא שה ירושה בעצם עוברת לבנים היא בחזקת הבנים ולכן זה פשיטה אם בזמן מיטת האב היו נכסים מרובין כדי מזונות הבנים והבנות עד שהתבגרו ואחר כך נתמעטו הנכסים הפסדו או שהמחיר של המזונות תייקר אני לא אומר שעכשיו נותנים את הנכסים כולם למזונות הבנות כי כבר זכו בן היורשים שנחשבו נכסים מרובים והם היורשים הבנות רק מקבלות מזונות וכן אם הנכסים בהתחלה היו מועטים בזמן שהם ירשו ולכן נתנו את זה למזונות הבנות ואחר כך התייקרו הנכסים או שהמחיר של מזונות הוזל ולכן נמצא שנת רבו הנכסים אנחנו גם אומרים שהנכסים של הירושה הם בחזקת הבנים בהתחלה הגמרא מסתפקת מי האם נאמר כמו שבאמת המסקנה ברשות יורשין קימי לכך כיוון שזה עומד ברשות היורשים ברשות היורשים זה השביח נחשב שהשבוע של היתומים והוא נוסף לירושה שלהם והבנות ניזונות מאותו סכום שהוקצב להם בשעת מיטת האב או דילמה או שנאמר סלוקה מסלקין יורשים מכאן מהאח כיוון שבשעת האב היו הנכסים מועטים אז הבנים נסתלקו מהם כבר והם לא מרוויחים את מה שהתרבו הנכסים אחר כך אבל אומרת הגמרא כמו האפשרות הראשונה תשמד אמר אסי אמר בשם רבי יוחנן יתומים שקדמו ומכרו באיסור הם ירשו בנכסים מועטים והבנות היו צריכים לקבל מזונות והם קודמות אבל הם עוד לא טבעו את הנכסים בדין והיתומים הלכו ומכרו את הנכסים אנחנו לא אומרים שזה לא שלהם הרי הבנות מקבלות מזה מזונות לא זה בחזקתם ולכן מה שהבנים מכרו מכרו רואים אם כן שיש להם שייכות לנכסים ומה שתרבו זה נזקף לזכותם של היתומים אנחנו מדברים על שני מסלולים של הירושה נכסים מרובים שיש בנכסים יותר ממזון הבנים והבנות ואז הבנים יורשים והבנות מקבלות מזונות המסלול השני נכסים מועטים שיש כאן רק כדי מזונות הבנים והבננות ואז הבנות מקבלות מזונות והבנים ישאלו על הפתחים מה שנקרא השאלה איך עומדים את הנכסים האם קודם כל צריך להוריד את ההתחייבויות שהייתו חייבים להוריד מהנכסים שזה שלוש התחייבויות צריך לתת למזונות האלמנה צריך אם הייתה בת של האלמנה מנישואים קודמים שהאבא התחייב לפרנס אותה במשך חמש שנים מהירושה צריך לתת לבת אשתו מהירושה ו אם יש בעלי חובות צריך לשלם להם מהירושה את חובם האם צריך קודם כל לחשב את ההתחייבויות האלה ורק אחר כך ממה שנשאר לבדוק האם זה נכסים מועטים או נכסים מרובים או שמעריכים את כל הנכסים כולם ואז רואים אם זה נכסים מרובים או מועטים ואחר כך משלמים לאלמנה בת אשתו ובעלי חוב וה שאלה הזאת נשארת בספק יתיב רבי ירמיה רבי ירמיה ישב לפני רבי אבהו קמל רבי אבהו והוא שאל אותו את השלוש שאלות האלה כבא מיני והגמרא מביאה שני סדרים איך הוא שאל לפי הסדר הראשון הוא קודם שאל על אלמנה אחר כך בת אשתו אחר כך בעלי חוב לפי הסדר השני זה הפוך קודם בעלי חוב אחר כך בת אשתו אחר כך אלמנתו ונתחיל עם הסדר הראשון קודם כל הוא שאל על אלמנתו שמקבלת מזונות מנכסיו עד שתתחתן מהוא שתמטן האם קודם מחשבים את המזונות שההיא צריכה לקחת ורק אחר כך רואים מה נשאר כדי לדעת אם זה נכסים מועטים או לא מי אמרינן כיוון דת לה מזוני מציאות ש אמורה לקבל מזונות ממטה אז זה ממעט ויש כאן נכסים מועטים או שנאמר דילמה כיוון דילו מנס לטלה הרי זה לא חייב להיות שתקבל מזונות עכשיו למשך הרבה שנים כי הרי אם היא תרצה להתחתן מאז היא כבר לא מקבלת מזונות מהירושה אז ההשתנה מלת לה אז גם עכשיו אנחנו לא צריכים להחשיב באופן ברור שמורידים מהנכסים את חלקה אם תמצא לומר שבאמת לא מורידים את החלק של המזונות שהיא אמורה לקבל כיוון דילו מנסה לטלה אם היא תרצה להתחתן הרי היא לא תקבל מזונות השתנה מלט לה אז גם עכשיו לא מחשבים את מה שהיא צריכה לקבל למזונותיה כדי רק אחרי שמורידים את זה לראות אם יש נכסים מרובים המועטים אז שאלה תהיה לגבי מה שאדם מתחייב לתת מזונות לבת של אשתו מנישואים קודמים במשך חמש שנים האם ההתחייבות הזאת מחשבים אותה לפני שבאים לאמוד את הירושה ם זה מרובים המועטים מהו שמעט בנכסים האם אנחנו אומרים ממרי כיוון דכי מנסו נמי הטלה מתחייב לתת את המזונות חמש שנים גם אם היא תנסה אז הא יותר מאשר אלמנה שכשהיא מתחתנת היא לא מקבלת יותר מזונות ואם כן כן חשיב את חלקה ו נראה לפי זה אם יש כאן נכסים מרובים או מועטים או שנאמר או דילמה כיוון דילו מתלט לה אם התמות לא יצטרכו ייותר לתת את החלק הזה אז אם כן גם כעת לא מודדים את ההתחייבות הזאת כדי למוד אם יש נכסים מרובים או מועטים ולא ממטה ם תמצא לומר שבאמת לא מודדים כיוון דאילו מתה לטלה ולא ממטה השאלה תהיה בעל חוב שבא לגבות מהנכסים חוב שאבא היה חייב לו מה הוא שמט בנכסים כשאבא השאיר נכסים מרובים ואם נחשב את התשלום של החובות שהוא חייב לאנשים אז ישארו פה נכסים מועטים מי אמרינן האם אנחנו אומרים כיוון דחמ תנ מ הטלי גם אם הוא ימות יצטרכו לשלם את זה ליורשיו אז הוא יותר מבת אשתו הוא מתחלק עם הבנים וההבנות בנכסי ההב לגבות את חובו ורק אחר כך עומדים עם הנכסים מרובים המועטים או שנאמר דילמה כיוון ד מכס רגוב עדיין הוא לא גבע את החוב הוא לא ממט זה דרך אחת סדר אחד לשאול את השאלות ויקה דב דח גיס שהסתפקו באותם שלוש ספקות רק בסדר ההפוך הספק הראשון כשיש בעל חוב שבא לגבות מהנכסים חוב שאבא היה חייב לו מה הוא שמעט בנכסים אם האבא השאיר נכסים מרובעים ם נחשב גם את התשלום של החוב נוריד את התשלום של החוב זה יחשב נכסים מועטים האם אנחנו מחשיבים את זה או לא כמו שני הצדדים שאמרנו מקודם צד אחד אפילו אם הבעל חוב ימות הרי יצטרכו לשלם ליורשיו אז כן נקזז ונוריד את החוב שלו ורק אחר כך נחשיב כמה נכסים יש אבל מצד שני עדיין הוא לא גבע את זה צריך לגבות ואם כן זה עדיין לא נחשב שזה עבר אליו אם תמצא לומר שבעל חוב ממעט למה כיוון שאם הוא ימות היורשים גובים את חובו אבל אם אדם התחייב לזון למשך חמש שנים את בת אשתו כאן יש להסתפק מה הוא תמד בנכסים כשהוא השאיר נכסים מרובים אם נחשב גם את המזונות שלה זה יחשב נכסים מועטים אם תרצה לומר שבת אשתו ממעטת זה דווקא כיוון שגם אם היא תתחתן עם מישהו אחר הוא יהיה חייב לזון אותה אבל השאלה תהיה לגבי אלמנתו של אדם שהוא מחוייב לזון אותה עד שהיא תתחתן מה הו ש היא תמעד בנכסים כש נכסים מרובים וכל השאלות האלה הגמרא נשארת בספק כעת הגמרא מביאה שאלה נוספת שרבי ירמיה שאל את רבי אבאו ועל זה דווקא הוא הביא לו תשובה מה יהיה הדין על הצד שנמר שהאלמנה מחשיבים וממעטים את מה שהיא אמורה לקבל מהנכסים אם הוא השאיר נכסים רק כדי לזון אחת מהם או אלמנתו או בתו איזה מהן קודמת תשובה היא שאל מנתו קודמת אבל בהתחלה רבי אבאו אמר לי לרבי ירמיה לך היום זי דנה ותל מחר תבוא מחר אחרי שאני אחשב ואחשוב מה התשובה כי את התשובה למחורת אמר לי רבי אבאו את השאלה האחרונה שלך אני יכול לענות פשוט מי החדה ואמר רבי אבא אמר בשם רבי יסי עשו אלמנה אצל הבת כיבת אצל האחין בנכסים מועטים כמו היחס של הבת אצל האחים בנכסים מועטים שהיא קודמת ככה גם אלמנה אצל הבת קודמת מהבת אצל האחין בנכסים מועטים הבת ניזון את מזונותיה והאחים ישאלו ויבקשו נדבות על הפתחים אף האלמנה אצל הבת ונכסים מועטים היא קודמת האלמנה ניזונת והבת תשאל על הפתחים יותר חשוב לאדם שאל מנתו לא תחזר על הפתחים מה שראיינו במשנה שתי דעות במקרה שיש נכסים מועטים לפי דעת חכמים רק הבנות מקבלות מזונות והאדמון אומר מה בשביל שאני זכר הפסדתי וכולי לכן גם הבנים וגם הבנות מקבלים מזונות ביחד מבארת הגמרא מיק אמר מה הזכות הגדולה יותר של הזכר אמר הבאה אחיק אמר בשביל שאני אזכר וראוי אני לעסוק בתורה וכי בשביל זה הפסדתי משמע שזה שהוא עוסק בתורה לכן הוא יותר מהנקבות אמר לי רבה אלא מעטה שכל המעלה של זכר זה בגלל שהוא עוסק בתורה ולכן הוא קודם רק מדה הסיק בתורה הוא דירית הוא יורש אבל בן דלא הסיק בתורה לא ירית הוא לא יורש את אביו התורה הרי לא מחלקת את החילוק הזה אלא לכן אמר רבא ההסבר בדברי אדמון אחיק אמר בשביל שאני זכר ואני קודם בירושה ראוי אני לירש את הכל בנכס בנכסים מרובין והבנות רק יקבלו מזונות מה חיוכי תכן כן ש בנכסים מועטים הפסדתי בנכסים מועטים שאני לא אקבל מזונות ביחד עם הבנות ולכן אומר אדמון שמחלקים את המזונות בין הבנים והבנות ושניהם מקבלים מזונות דיברנו במשנה שהבנות קודמות לפי דעת חכמים אם יש נכסים מועטים לקבל מזונות והבנים בנכסים מרובים הם אלה שיורש המשנה הבאה מדברת על אדם שהוא טומטום כותב הרש בם אטום אינו ניכר בו לא זכרות ולא נקבות ויש ויכוח במסכת תמורה בין חכמים לרבן שמעון בן גמליאל לפי דעת חכמים הוא ספק זכר ספק נקבה ולפי דעת רבן שמען בן גמליאל ספק אולי הוא בריאה בפני עצמה ודוחן אותו הוא לא נחשב לא כמו בן ולא כמו בת תחילת המשנה זה כמו דעת חכמים שהוא ספק ולכן אדם שהניח בנים ובנות וומ טום בזמן שנכסים מרובין והבנים הם מקבלים את הירושה והבנות רק מקבלות מזונות אז חרין דוחין אותו אצל הנקבות ואומרים לו תביא ראיה שאתה זכר כיוון שאין לך ראייה תקבל מזונות עם הנקבות האם הוא באמת מקבל אז בגמרא יש בזה שתי דעות לפי דעת רבה כן מקבל את הסכום המועט יותר במקרה שלנו את המזונות ולא ירושה ולפי דעת הביה לא הוא לא מקבל גם לא כמו בת כי הנקבות דוחות אותו אצל הזכרים אומרות לו אתה לא בהכרח בת אתה לא יכול לקבל איתנו מזונות ואם הנכסים מועטים ואם כן הבנות מקבלות מזונות והוא רוצה גם לקבל הנקבות דוחות אותו אצל הזכרים ואומרות לו תביא רעיה שאתה נקבה אין לך רעיה אז תחזר על הפתחים כמו הזכרים גם כאן תו ויכוח לפי דעת רבה בסוף הוא מקבל את הסכום המועט יותר ולפי דעת הביה הוא לא מקבל כלום חלק השני במשנה זה כמו דעת רבן שמן גמליאל שהוא בריאה בפני עצמה לא זכר ולא נקבה רשבם כותב ספק ספק בריאה בפני עצמה ולכן אדם שאומר על אשתו המעוברת אם תלד אשתי זכר הוא יטול מנה מנכסי אז אם באמת אשתו ילדה זכר אז הוולד ייטול מנה ואם הוא אומר אם תלד אשתי נקבה אז היא תטול 200 זוז מנכסי אז אם באמת אשתו ילדה נקבה נוטלת 200 זוז מנכסיו ואם הוא אומר אם תלד אשתי זכר הוא תול מנה ואם תילד נקבה הוא יקבל 200 וילדה זכר ונקבה הזכר נוטל מנה ונקבה נטלת 200 ואם אשתו ילדה טומטום אינו נוטל כלום כספק בריאה לא זכר ולא נקבה כמו דעת רבן שמעון ב גמליאל ואם האב אמר כל מה שתלד אשתי אטול סכום מסוים ואשתו ילדה טומטום הרי זה יטול ועוד אומרת המשנה זה פשוט שאם אין בנים ואין בנות אין שם יורש אלא הטמטום הזה הוא יורש את הכל כי ודאי שהוא נחשב הקרוב אחרי הבן והבת כבר אמרנו במשנה שיש ויכוח הביה ורבה מה שהמשנה אומרת במקרה שיש נכסים מרובים והבנים צריכים לרשת ויש ביניהם טומטום דוחים אותו אצל הנקבות האם בסוף יש לו או אין לו האם הוא מקבל לפחות כמו בנות או לא אז כעת מביאה הגמרא את שתי הדעות ממה שהמשנה אומרת שדוחים אותו משמע ששקל כבת הבנים דוחים אותו אצל הבת אומרים לו אתה לא יכול לקבל איתנו בירושה בנכסים מרובים תקבל מזונות כמו בת משמ שמקבל כמו בת והרי קטני סיפה בחלק השני של המשנה שעמדנו את זה כמו דעת רבן שממ גמליאל שם כתוב שאם הוא אומר אם תלד אשתי זכר תול הזכר הוולד מנה ואם נקבה תטול 200 אז אם ילדה טומטום אי לא נטל כלום אתה רואה שלא הולכים איתו ספק זכר ספק נקבה להגיד שלפחות יקבל מנה אלא הוא נחשב שהוא לא מקבל כלום אז למה מדויק בחלק הראשון ש בנכסים מרובים שהבנים דוחים אותו אצל הבנות שקבל מזונות משמר שהוא כן מקבל מזונות אמר הביה באמת לפי דעתי מה שכתוב דוחין אותו אצל הנקבות ואיין לו הוא גם לא מקבל מזונות כמו הנקבות ורב אמר באמת הכוונה שדוח אותו ויש לו זאת אומרת הוא לפחות מקבל מזונות כמו הבנות ממ כתוב בסיפא בחלק השני במשנה שטוטו הוא לא כמו זכר ולא כמו נקבה ולכן הוא לא מקבל כלום במקרה שהוא אמר אם תלד זכר יקבל מנה ועם נקבה 200 הטען משנה הולכת לפי דעתו של רבן שמו גמליאל במסכת תמורה נתנן אדם שמקדיש ובר במה באמתו שאם זה זכר הוא יהיה סוג אחד של קורבן ואם נקבה זה יהיה סוג אחר של קורבן ובסוף ילדה טומטום או אנדרוגינוס שיש לו גם סימני זכר וגם נקבה רבן שמ בן גמליאל אומר אין קדושה חלה עליהם למה כי הם לא זכר ולא נקבה אלא בריאה בפני עצמ ואם כן גם כאן בחלק השני במשנה לכן הוא לא מקבל לא מנה ולא מ כי הוא לא נחשב זכר ולא נקבה מקשה הגמרא מטי מברייתא שם כתוב שאם אדם מניח בנים ובנות טומטום הוא יורש כבן וניזון כבת עכשיו זה לא מובן כי הרי בפועל אין שום דעה שוברת שהוא מקבל את שניהם גם ירושה וגם מזונות אז בשלמה לפי דבריו של רבה אפשר לומר שנכסים מועטים הוא יורש כבן דנו שאחרי שנותנים את המזונות לבנות הוא מקבל את מה שנשאר יורש כבן בנכסים מועטים ניזון כבת בנכסים מרובים שהוא מקוול פחות לא חלק בירושה אלא רק מזונות אלא לפי דבריו של הביה מי מה הכוונה שטומן כמו בת הרי לפי דעתו הוא לא מקבל מזונות כי הבנות אומרות לו אולי אתה בכלל בן ואתה לא אמור לקבל מזונות מתרצת הגמרא ולת אמיך לפי שיטתך וכי לפי דעתו של רבא לא קשה מה היורש כבן למה כתוב עליו שהוא מקבל ירושה כמו בן הרי בנכסים מוטים הבנים סך הכל מקבלים את מה שנשאר מהמזונות של הבנות הם לא מקבלים ממש ירושה אלא מה אתה מבאר ראוי לירש כמו בן ואין לו מה לירש כי אין כאן ירושה הח נעמי גם אצלנו תבאר ראוי לקבל מזונות ואין לו כי לפי דעתי כיוון שהוא לא ברור שהוא בת אז הבנות אומרות לו שהוא גם לא יקבל כי אולי הוא בן ואם כן זה מתאים הלשון של הברייתא עדכ ‏daf kf
לצפיה בתכנים נוספים: