הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קל

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קל

[מוזיקה] ו בטרה דף קל מתחילים בעזרת השם במשנה חמש מילים מחזקות מאוד כותב אור חיים הקדוש בפרשת כי תצה השם יראה בשברי לב לסמם הקדוש ברוך הוא רואה אנשים שבורים ודווקא להם הוא עוזר וסומך אותם וזה מה שאומרת התורה כי תהיינה לאיש שתי נשים ואיין אישה מתכנת אלא בצרתה כשאדם נשוי לשתי נשים יש קנאה נוראית בין שתיהם ועם אחת מהם אהובה והשנייה שנועה אז השנעה שבורת לב זה דבר מאוד מאוד קשה קנאה קא קשה כי שאול קנאה איך שמקנה בצרתה האהובה אומרת התורה והיה הבן הבכור לשנע בפשטות מדברים כאן על מקרה שבו הבן הבכור יוולד אצל האישה השנעה אז אומרת התורה בהמשך והיה ביום הנחילו את בניו יגיע הזמן לחלק את הירושה אז לא יוכל אותו בעל לעשות בכור את בן האהובה שנולד אחר כך ולהקדים אותו לפני הבכור האמיתי שהוא בן השנעה כי את הבכור בן השנעה יכיר לתת לו פי שניים כי הוא בפועל הבן הבכור האמיתי שלו לא משפט הבכורה כותב האור החיים הקדוש זה לא קרה אם הפסוק לא אומר אם יקרה מקרה כזה שהבן הבכור יולד אצל השנעה אז יהיו חייבים לתת לו את חלק הבכורה אלא אמר הכתוב בדרך וודאית ואז הוא אומר את החמש מילים שבהם פתחנו את השיעור השם יראה בנשי לב לשמחים דווקא בגלל שהיא שנועה דווקא בגלל שהלב שלה כל כך שבור הקדוש ברוך הוא נמצא שם אצלה ואותה דווקא הוא מושיע והבן הבכור נמצא אצלה אבל הפסוק כאן מלמד אותנו שני דברים דבר ראשון והיה ביום הנחילו את בניו אומר רבי יוחנן בן ברוקה התורה מלמדת אותנו שהאבא יש לו זכות להנחיל את בניו הם לא נוכלים מעצמם הוא יכול לקבוע אם יש לו רה בנים שאחד מהם הוא יקבל את כל הירושה הוא זה שמחי אבל זה דווקא על חלק הירושה לא על חלק הבכורה וזה הדבר השני שלומדים כאן לא יוכל לבקר הוא לא יכול לתת חלק בכורה לאחד מהאחים הוא יכול לתת את הירושה כולה לאחד מהם אבל לא יכול לומר על אחד שהוא לא בכור בניו שהוא רוצה לתת לו חלק בכורה בנכסיו בירושת אבל אם הוא אומר איש פלוני ראשני אחד שהוא לא ה במקום שיש יורש אפילו אם אין לו בנים יש לו בנות והם צריכות לרשת אותו או התורה אומרת איש כי ימות ובן אין לו אין לו בן והעברתם את נחלתו לביתו אבל אם יש בן התורה נותנת את הנחלה לבן אז אם הוא אומר שבתי תירש הוא רוצה שהבת היא זו שירשו או במקום שיש לו אותו אחד בן לא אמר כלום אם הוא נותן בתורת מתנה דבריו קיימים אבל להוריש נגד מה שהתורה קובעה דיני ירושה הוא לא יכול זה דווקא כשהוא אומר על אחד שהוא לא מהיורשים למשל אחיו איש פלוני ירש במקום שיש לו בנות שהם קודמות בירושה או שיש לו בנים והוא אומר שהבת תירש אז לא אמר כלום שהוא יתנה על מה שכתוב בתורה סדר הירושה שהתורה קובעת כיוון שהוא אמר בלשון ירושה ולא בלשון מתנה אז לא אמר כלום ולפי אחד ההסברים בגמרא החלק הזה של המשנה זה דברי רבי יוחנן בן ברוקה ולפי זה צריך לומר שכיוון שהוא אומר שרק אם אמר על מי שראוי ליורשו במקצת למשל אם יש לו ערה בנים והוא אומר שירש בנו אחד את כל הירושה ושאר הבנים לא ירשו כלום רק אז דבריו קיימים אבל במקרה הראשון כשהוא אומר על מי שאינו ראוי לו ליורשו איש פלוני במקום שיש בת או בתי במקום שיש בן אז אין דבריו ק ין מדייקת הגמרא טעמה מה הסיבה שדבריו לא אמר כלום כ כשהוא מוריש את הירושה שלו למישהו אחר במקום שיש בת או לבתו במקום שיש בן דאחר במקום בת ובת במקום הבן הוא מפקיע את סדר הירושה שתורה קובעת אבל תדייק אם הוא מצווה שבן אחד ירש את כל נכסיו בין הבנים והם לא ירשו כלום או כשאין לו בנים ויש לו בנות והוא אומר שבת אחת תירש את כל נכסיו בין הבנות דבריו קיימין כמו דברי רבי יוחנן בן ברוקה אי מ סיפה אם כך תאמר את המשך המשנה רבי יוחנן בן ברוקה הוא זה שאומר אם אמר על מי שראוי ליורשו בן במקום בנים במקום שכל הבנים ירשו הוא רוצה שבן אחד ירש דבריו קי אם כן נמצא שאיין כאן בכלל ויכוח כימה שרבי יוחנן בן ברוקה אומר זה איינו תנ הקמה זה בדיוק מה שראינו בחלק הראשון של המשנה וכי תימה אם תרצה לומר אחרת מאיך שאנחנו הסברנו זאת אומרת תרצה לתרץ תירוץ נוסף הגמרא מתרצת ומסבירה את המשנה בשני אופנים אופן אחד איך שהסברנו את המשנה שהמשנה כולה היא כמו דבריו של רבי יוחנן בן ברוקה והוא והדין הראשון הוא כי כך דבריו ש שרבי יוחנן בן ברוקה שרבי יוחנן בן ברוקה אומר את הדברים האלה ואם תרצה לומר כמו תירוץ נוסף שבאמת יש כאן ויכוח יש את דברי התנא הראשון שהוא זה שבאמת אומר את הדברים שאמרנו בשם רבי יוחנן בן ברוקה שאדם יכול להוריש לבן אחד במקום שאר הבנים או לבת אחת במקום שאר הבננות אבל הוא לא יכול להוריש למישהו אחר כשיש בת או להוריש לבת כשיש בן ולפי זה תומר שזה דברי התנא הראשון אבל רבי יוחנן בן ברוקה מקל עוד יותר שאפשר אפילו להוריש לאחד שהוא כעת לא מהיורשים אבל הוא כזה שאם לא יהיה את היורשים האלה אז הוא יהיה היורש למשל אם אין בנים אז הבת יורשת אם אין בנות אז האח יורש והוא אומר שהוא רוצה להוריש לבת במקום שיש לו בנים או לאחיו במקום שיש בנות במקרה כזה תרצה לומר שרבי יוחנן בן ברו סובר שזה גם נחשב ירושה כמו באמת ההסבר הנוסף שהגמרא מעמידה שרבי יוחנן בן ברוקה סובר שאפילו אחר במקום בת למשל אח ירש במקום שיש בנות או שהבת תירש במקום שיש בן זה מה שכ אמר ובאמת הגמרא מעמידה אחד ההסברים שבאמת זה ההסבר בדברי המשנה אבל וצריך להתאים עם דברי הברייתא ששם שנינו תניה רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר לא נחלקו אבא היינו אביו רבי יוחנן בן ברוקה וחכמים היינו התנ הראשון במשנה אין ביניהם ויכוח על אחר במקום בת כשהאבא רוצה להוריש לאחיו למשל כשיש לו בנות או לבת במקום שיש בנים בזה אין ויכוח ודאי שלא אמר כלום אתה יודע על מה נחלקו חכמים ואבי על בין אחד שוא רוצה להוריש את נכסיו לבן הזה בין הבנים והבנים האחרים לא ירשו או בת שהיא תירש בין הבנות שהבנות האחרות לא ירשו שבזה הויכוח דעתו של אבא רבי יוחנן בן ברוקה הוא אומר ירש זה מועיל בדעתם של חכמים הם אומרים לא ירש אז אם כן כשאתה לומד בפשטות את דברי רבי ישמעאל זה נראה כמו האפשרות הראשונה שהסברנו את המשנה שכל דברי המשנה זה דברי רבי יוחנן בן ברוקה ש כיוון שהוא אומר שרק על אחד שראוי ליורשו כעת הוא יכול לומר שהוא ירש ואחרים לא לכן נאמרו הדברים הראשונים במשנה וזה באמת ההסבר השני שהגמרא מסבירה ומעמידה את דברי המשנה אבל אפשר לדייק פה בדברי רבי ישמעאל הבן של רבי יוחנן בן ברוק הדיוק שדווקא מביא אותנו להסבר הראשון שהגמרא מסבירה כעת כי הוא אומר לא נחלקו אבא וחכמים על אחר במקום בת ובת במקום בן כשהאבא הוריש לאחיו כשיש לו בנות או לבתו כשיש לו בנים על זה לא נחלקו למה בכלל אתה חושב שאנחנו נהיה סבורים שבזה הם נחלקו כנראה ששמעת שיש כאלה שככה אומרים שבזה הויכוח ואתה חולק עליהם אז אם כן א בתמה אם תרצה אפשר לומר שמד אמר מזה שרבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר אתה יודע אבא וחכמים לא נחלקו על אחד שמיש לאחד שהוא לא מהיורשים שלו מכלל מזה אתה רואה שיש תנה שחולק על רבי ישמעאל באו ואמרו לרבי ישמעאל אתה יודע הויכוח של אבא שלך עם החכמים זה כשהאבא הוריש למישהו אחר לגמרי זאת אומרת ליורשים הבאים אבל הם לא אמורים לרשת אותו כי יש את היורשים הקודמים למשל כשאבא אמר שהוא רוצה לתת את הירושה לבת בזמן שיש לו בנים הוא רצה לתת את הירושה לאח בזמן שיש לו בנות אמרו לרבי לרבי ישמעאל אתה יודע שמענו שבזה הוויכוח של אבא שלך עם חכמים משמע שיש דעה ששוברת שבזה ה ויכוח בכלל תנ קמה זאת אומרת התנה הראשון שאיתו רבי ישמעאל הבן של רבי יוחנן בן ברוקה מתווכח הוא סבר שהוויכוח הוא כן בזה בזה הם נחלקו כשהוא מוריש לאחיו במקום שיש לו בנות שבזה רבי יוחנן בן ברוקה גם סובר שזה מועיל ואם כן אפשר להסביר את המשנה כמו הסדר הרגיל שמשנה בנוייה בו שקודם כל יש את דברי התנה הראשון אדם יכול להוריש לבן אחד ולא להוריש לשאר הבנים או לבת אחת ולא להוריש לשאר הבנות אבל הוא לא יכול להוריש לאחיו כשיש לו בנות הוא לא יכול להוריש לבתו כשיש לו בנים זה דעת התנה הראשון ואפשר להגיד לפי זה שרבי יוחנן בן ברוקה סובר שאפשר גם בצורה הזו כשהוא רוצה להוריש לאחיו בזמן שיש לו בנות זה מועיל הוא רוצה להוריש לביתו בזמן שיש לו בנים זה מועיל ככה יש אפשרות אחת להסביר את דברי המשנה והי בתמה אם תרצה אפשר להסביר כמו הדרך שהסברנו באופן פשוט את דברי המשנה וכמו שהרשם נראה שהוא נוקט להלכה שכולי המשנה כולה דבריו של רבי יוחנן בן ברוקי אין פה בכלל תן הראשון שחולק עליו וחסור מחס רחיק תני בשביל לבאר את דברי המשנה צריך להוסיף מילים שיבאו את את דבריה וכך נמר את דברי המשנה כולה כמו דברי רבי יוחנן בן ברוקה ולכן האומר איש פלוני למשל אחי ישני במקום שיש לו בת שהיא אמורה לרשת אותו אין לו בנים יש לו רק בנות אבל יש לו בנות אז מה זאת אומרת שהוא אומר אחיו ירש אותו הבנות קודמות או שהוא אומר בתי תירש אני במקום שיש בן לא אמר כלום אבל אם הוא אומר על בת אחת מבין הבנות או בן אחד בין הבנים שהיא או הוא תירש או ירש כל נכסיו דבריו קיימים למה שהרי רבי יוחנן בן ברוקה זה מה שהוא אומר אם אמר על מי שראוי ליורשו שהוא ירש ואחרים לא דבריו קיימים אז אם כן נמצא שבאמת המשנה החלק הראשון בדבריה לפי שני הפירושים הכוונה היא שאדם יכול להוריש את כל נכסיו לבן אחד ולא להוריש לשאר הבנים או לבת אחת ולא להוריש לשאר הבנות אם יש לו רק בנות אבל הוא לא יכול להוריש בלשון ירושה למישהו אחר למשל לאחיו כשיש לו בנות או לבת כשיש לו בנים זה החלק הראשון במשנה באופן ודעי לפי כל הפירושים רק השאלה היא האם רבי יוחנן בן ברוקה זה בעצם דבריו או שהוא חולק על זה והוא סובר גם שאדם יכול לה ל אחיו במקום שיש לו בנות או לבתו במקום שיש לו בנים ובאמת הנושא הזה תלוי בשני התירוצים לפי התירוץ הראשון באמת כך דעתו של רבי יוחנן בן וקה לפי התירוץ השני לא רבי יוחנן בברוק סובר שאפשר רק להוריש לאחד שהוא כעת מהיורשים אם יש בנים אז רק לאחד מהבנים אם יש בנות אז רק לאחת מהבנות כמו מי הלכה אמר רבי יהודה אמר בשם שמואל הלכה כמו רבי יוחנן בן רוקה רשבם אומר שזה הכוונה איך שהסברנו את דברי המשנה שמדובר פה שהוא רוצה להוריש לבן ולא לשאר הבנים או לבת ולא לשאר הבנות ובזה כך נפסק להלכה וכן אמר רב ההלכה כרבי יוחנן בן ברוקה אמר רבמ תמי דרבי יוחנן בן ברוקה מנין רואים שבסדר הירושה התורה קובעת שאדם יכול בין היורשים לקבוע שאחד ירש ואחרים לא אמר קראב הפסוק שהבאנו בפתיחה והיה ביום הנחילו את בניו זאת אומרת התורה נתנה רשו להב להנחיל לכל מי שירצה עכשיו הגיע הביה עם קושיה שבעצם משלימה את הדרשות בצורה ברורה אמר לה הביה למה אי אפשר ללמוד את זה מי לא יוכל לבקר הוא לא יכול לקבוע מ מי מבין הבנים מקבל את חלק הבכורה מזה נפקא שרק זה הוא לא יכול אתה לא יכול להגיד שמע את חלק הבכורה אני רוצה לתת ל לזה לא מישהו הבכור הוא מקבל חלק הבכורה תלמד מזה ש ירושה באופן הכללי הוא כן יכול לקבוע מי מבין ה יורשים ירש מבארת הגמרא ההוא החלק הזה של הפסוק לא יוכל לבקר מבילה לכדי תניה זה צריך כדברי הברייתא שבעצם מבארת איך מפרשים את שני הדברים גם ביום הנחילו את בניו שלאבא יש את הזכות לקבוע בין היושים שלו מי ירש אם אחד מהם ירש יותר או את הכל ואחרים לא ירשו ו דבר נוסף הפסוק מלמן אותנו שחלק הבכורה הוא לא יכול לתת לזה שהוא אינו בכור א זה באמת החלק של הבכור עצמו ובאמת הבריתה מפרשת את זה בצורה מאוד מאוד ברורה אב חנן אמר משום רבי אליעזר הרי כבר אמרנו שאם אדם יש לו אישה אחת אהובה ואחת צנועה והבכור דווקא נולד ל שנועה הוא לא יכול לומר שהוא לא מקבל את גזרת השם והבכור שלו כשהוא מחלק את הירושה זה הראשון שנולד לאהובה הוא זה שאיתו על חלק בכורה לא את הבכור בן הצנועה יכיר לתת לו פי שניים הוא הראשון שנולד הוא הבכור אם כן מה תלמוד לומר פסוק קודם לא יוכל לבקר את בין האהובה על פני בין השנעה הבכור זה כבר כתוב הרי פסוק אחר כך את הבכור בין הנועה יקיר לתת לו פי שניים אלא לפי שנאמר תחילת הפסוק כתוב שיש לאבא כוח לקבוע בין היורשים שאחד יקבל את הירושה והאחרים לא והיה ביום הנחילו את בניו הוא זה שמנחה אותם הוא מחליט איך לתת להם שיכול אם כן הייתי אומר שגם חלק הבכורה הוא יכול לקבוע מי יקבל ול ו דינו עוד ילמד את זה מקל וחומר ומה פשוט שהוא לא בכור הבנים היורשים הרגילים יופה כוחם הם הרי מקבלים בירושה של אביהם לא רק את מה שהיה לו בזמן בזמן מיתתו אלא גם מה שהיה ראוי לבוא לו למשל אחרי שהוא מת פתאום אביו נפטר והוא מהיורשים הוא אמור לקבל חלק מהירושה של אביו אז הם יורשים את החלק של סבא שלהם אבי אביהם כי אביהם היה אמור לרשת אותו כמו שהם יורשים במה שאביהם היה מוחזק בזמן מיתתו יופה וכם הם מקבלים גם בראוי חלק ירושה ו בכל זאת התורה קצת החלישה מהם מכוחם והתורה נתנה רשות לאבא שלהם להנחיל לכל מי שירצה יכול להגיד בן אחד מקבל הכל ושאר לא מקבלים כלום והם יפה כוחם כי הרי הם יורשים גם את מה שהיה ראוי לבוא להביאם אז בחוב שהוא רק כוחו בזה הוא הרי שאינו נוטל בראוי כב מוחזק מה שאחרי שאביו מת הגיע כמו למשל אם עשה במת אחרכך כך הבכור בחלק של של הירושה של הסבא הוא חולק עם האחים ושווה והוא לא מקבל בזה פי שניים כמו שהוא מקבל ממה שהאבא היה מוחזק בזמן מיתתו אם כן הוא רק כוחו את החלק הבכורה הוא מקבל רק ממה שאביו היה מוחזק בזמן מיתתו אז כיוון שההוא רע כוחו לא כל שכן שהוא רק כוחו גם בזה שאביו יכול לקבוע להעביר את חלק הבכורה לאח אחר לכן תלמוד לומר לא יוכל לבקר את בן האהובה על פני בן ה שנועה הבכור הוא לא יכול להעביר את חלק הבכורה לאח אחר ואם תשאל יאמר רק את החלק הזה של הפסוק לא יוכל לבקר שהוא לא יכול לתת חלק בכורה לאח אחר משמע שחלק הפשוט הוא כן יכול לתת למי שירצה ז אומרת יכול לקבוע על בן אחד שיירש ושאר הבנים לא ובשמה התורה צריכה לכתוב היה ביום הנחילו את בניו שיש לו כוח להנחיל את בניו הוא זה ש מנחיל מה התלמוד לומר והיה ביום הנחילו את בניו התשובה היא שהייתי יכול לומר והלא דין הוא שש ימד קל וחומר ומה הבן בכור שכבר אמרנו שהוא רק כוחו כ הוא מקבל חלק בכורה רק במה שאביו היה מוחזק אילא נותן במה שאביו היה ראוי לבוא לו כמו שהוא נותן במה שאביו היה מוחזק בו רק בזה הוא מקבל חלק בכורה רק במה שביו היה מוחזק בו בכל זאת אפילו שהוא רק כוחו אמרה תורה אתה לא יכול לזלזל ולהעביר את חלק הבכורה לאח אחר לא יוכל לבקר אבל הוא הוא רק כוחו בירושה בכל זאת כאן התורה חזקה אותו אז הייתי אומר בן שהוא לא בכור אלא הוא פשוט שבזה יופע כוחו שהוא נטל גם במה שאביו היה ראוי לקבל מה שנפלה ירושה לאביו אחרי שהוא מת כמו שהוא מקבל בירושה במה שאביו היה מוחזק בזמן מיתתו זאת אומרת שהבן בחלק הירושה הפשוטה הוא יותר חזק מ בחלק הבכורה של הבן הבכור כי הוא מקבל בחלק הירושה הפשוט גם במה שלא היה בחזקתו של אביו היה ראוי לבוא לו מקבל בזה ירושה אז הוא חזק יש יופה כוחו הכוח שלו מיופה אז אם כן אומר שאבא לא יכול לקחת ממנו את הירושה ולתת את זה לאחיו לכן תלמוד לומר והיה ביום הנחילו את בניו תורה נתנה רשות להב להנחיל לכל מי שירצה זאת אומרת התורה פה אומרת שני דברים דבר אחד האבא יכול בין היורשים לקבוע על אחד שיירש אותו והאחרים לא דבר שני אתה לא יכול חלק בכורה לתת למישהו שהוא לא בכור אמר רבי זריקה אמר בשם רבי עמי שאמר בשם רבי חנינה שאמר בשם רבי הוא אומר הלכה שרבי אמר הלכה כרבי יוחנן בן ברוקה דהיינו ש אדם שיש לו עה בנים יכול להגיד שרק אחד מהם ירש את כל הירושה שלו אמר לי רבי אבא אני לא מסכים איתך לפי דעתי אני ידוע לי שרבי אמר הורה זאת אומרת אני יודע שרבי פעם הורה למעשה כמו רבי יוחנן בן ברוקה זה תמר ומה כמפלגה מה ההבדל אם אתה אומר שהורה רבי כרבי יוחנן בן ברוקה או שהוא אמר הלכה כמותו כי רב זריקה שאמר הלכה הוא סבר שכשוכים במפורש הלכה כפלו עדיף זה יותר עדיף מאשר שרואים בפועל בן אדם שעושה מעשה כמו פלוני כי כשאתה רואה בן אדם שפסקו לו כמו ודעה אחת אתה לא בקי בכל בכל הסיבות סביב יכול להיות שכאן במקרה הזה חסר לך איזה פרט מסוים ואם היית יודע אותו היית מבין למה פסקו בצורה הזאת אזה שאתה ראית שבן אדם עושה מעשה שנראה לך שהוא פסק כמו אחד לא חייב להיות שוא באמת פוסק כמו אותו אבל כשאומרים הלכה כמותו כמו אות אותה דעה אז אתה יודע שככה פוסקים להלכה מצד שני רבי אבא שהוא אמר שרבי הורה כרבי יוחנן בן ברוקה הוא סבר שאתה אומר הלכה כפלו אז אתה לא כל כך הלכת בצורה א מפורשת ומבורכת לפרט את דבריך בצורה מאוד מדוייקת כי אתה אומר עכשיו הלכה זה לא נוגע למעשה כרגע אז זה לא חייב להיות שכך באמת תפסוק שתהייה לפניך שאלה כזאת אבל שאתה רואה מעשה רב שבפועל ככה נהגו לעשות כמו פלוני משמע שככה הכריעו בצורה ברורה תנו רבנן ברייתא בכללי פסיקה אין למדין לעשות הלכה למעשה לא מפי מה שאדם שומע מהרב בדרך לימודו ולא מפי שהוא רואה את הרב עושה מעשה עד שיאמרו לו הלכה למעשה כי יש כאן שני דברים יש כאן מה שאומרים לך הלכה אבל יכול להות שלמעשה צריך עוד דגש מסוים ויותר לדייק וגם כשאתה רואה אדם שעושה למעשה כשהרב עושה למעשה יכול להיות שחסר לך פה איזה פרט בשאר הדברים שלכן הוא כריע לעשות כך למעשה עוד אומרת הבריתה אם אדם שאל את רבותיו ואמרו ו לו הלכה למעשה אז כל ימי חייו ילך ויעשה מעשה על פי הפסק הזה הוא לא צריך כל פעם לשאול כשבא לידו כזאת שאלה אבל הוא בלבד שלא ידמה לדון דבר מתוך דבר אל תדמה כ יכול להיות שהמקרה השני יש פה משהו שאתה לא חשבת עליו אבל אומר את הגמרא מהו בלבד שלא יהיה דמה ל כל התורה כולם מדמים דמו יהיה מדמין לה ועושים מעשה על פי הדימוי הזה אלא אמר רבשי אחיק אמר זה הכוונה ודאי שאם אדם יש לו הוא למד טוב את כללי ה לימוד איך מדמים דבר לדבר ודעי שהוא יכול לדמות דבר לדבר שזה אגב אומנות ודבר בפני עצמו שצריך לעמול בו לדעת לדמות דבר לדבר זה לא דבר כל כך קל מכל מקום אבל אדם שקנה את הדבר הזה שהוא יודע לדמות דבר לדבר הוא זכה שהוא יודע לדמות דבר לדבר אז הוא יכול לדמות אבל אמר ושי מתי אנחנו אומרים שלא ידמה לדבר לא ידמה דבר לדבר רחיקא אמר ובלבד שלא ידמה בטריפ לדון כמו שזו טריפה גם זו שאל שאלה בהלכות טרפה טריפות אמרו לו שאם א א נחרט בצומת הגידים אז זה טריפה אז שלא יחשוב שכל שכן אם אם נחרת הרגל של הבהמה למעלה מצומת הגידים ודאי שהיא טריפה אין אומרים בטרפת זאת דומה לזו אל תלמד מהזה שאמרו שאם הבהמה או העוף היה לו איזשהו מום מסוים בכבד אחרי השחיטה או בראה ואמרו שזה טריפה אז אל תגיד זו דומה לזו ות הטריף ואל תאמר שזה טריפה ואל תטמא למה זה לא דומה חורה כן אם כזה נקב במקום שהוא פחות פנימי אמרנו שזה טריפה למה לא נאמר כל שקן נקב ב מקום יותר פנימי באיברים הפנימיים יהיה כל שכן טריפה שהרי יש מציאות שאם חוכה חותכת רגל הבהמה מכאן בצומת הגידים ומתה שמה היא טרפה אם נחתך לה הרגל שם ואם חותכת מכאן אם חותך למעלה מצומת הגידים וחייתה היא מבריאה אמנם היא עיבדה רגל אבל זה לא הופך אותה לטריפה היא לא מתה מהמו הזה אז אם כן אל תדמה דבר לדבר בהלכות טרפות כי שמה זה פשוט כל דבר זה דבר בפני עצמו אבל בשאר הלכות יכול להיות שאפשר כן לדמות דבר לדבר ולכן אם שאלת שאלה רב אז אתה יכול לנהוג תמיד כמו שהוא אמר לך גם במקרים הבאים שתהיה לך אותה השאלה ואם אדם בקי טוב לדמות דבר לדבר הוא יכול גם לדמות דבר לדבר אמר לי אמר רבי אסי לרבי יוחנן כש כבודו מלמד אותנו בשיעור הלכה כך כי אמר לנמר הלכה החי האם נעשה ככה למעשה נעביד מעשה אז רבי יוחנן השיב לו אמר לו לא לא תעבדו אל תנהגו למעשה עד האמינה עד שאני אומר מפורש שזה לא רק הלכה אלא גם למעשה ועד כאן דף קל
לצפיה בתכנים נוספים: