הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קז

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קז

[מוזיקה] ב 14 דף קז השום מח בעזרת השם אמצע שורה שנייה איתמ כן נראה מחלוק שיש בה דמיון למחלוקת שלמדנו בסוף השיעור הקודם בין רב לשמואל התמה אחין שחולקו שני אחים שהתחלקו בירושת אביהם הודין שלושה אחים רק נקטו בשניים כמו כן יעדים בשלוש הצטרכו להתחשבן לפי זה ובו בל חויב ונוטל חל קו ש לאחד מם למשל האבא השאיר שתי קרקעות כל קרקע שווה 1000 2000 ביחד אח אחד לקח קרקה של 1000 האח השני לקח קרקה של 1000 הגיע בעל חוב שאבא חייב לו 1ל הוא הגיע לאחד מהאחים יכול ללכת ח לאיזה שהו שהוא רוצה שתי הקרות משועבדות והוא גבע את החוב מקרקע של אחד מהם וזה האך נשאר בלי שום דבר הוא חוזר לאחיו שהשתתף איתו אז שלוש שיטות רב אמר בוטלו מח לוקס החלוקה הראשונה התבטלה וחוזרים וחולקים בשווה מה שנשאר 500 500 ושמואל אומר ויטו הוא הפסיד והוא לא יכול לחזור על אחיו בכלל רב סי אומר נויטל רביע מחלקו בקרקע ורביע במוס או או דהיינו לא בטלה מך לוקס ליטול חצי מחלק אחיו כרב גם לא טר כשמואל אלא רק רבע דהינו חצי חציו או בכסף או בקרקע אז במשל שנתנו אז לאח השני נשאר קרקע של 1000 הוא לא נותן לכיב 500 הוא נותן לו רק 250 מה הם תעם אז הגמורה מיד מבארת רבב מקסס החי שחולקו יור שנם גם אחרי החלוקה הם נשארים יורשים יש ברירה וובר הדבר שכל אחד זכה בחלק הראו ו זאת אומרת שאף אחד לא לקח מחלקו של השני אז מה נהייה שהירושה ממשיכה והחיוב של היורשים לפרוע את החובות זה לא רק שיבו על הקרקעות זה גם שיבו ד הגוף לפרוע חוב והם כיוון שהם ירשו את הקרקעות אז ממילא כשבל חוב אחד בא והגיע ונטל את חלקו של אחד מהם כולם צריכים להשתתף בזה אז בטלה החלוקה אומר הרש בם זה גם נוגע לעוד נקודה לגבי יובל האחים שחולקו אז לפי רב הם לא כמו קוחות כמו ששמואל אומר כמ שכבר נראה ואז מגיע יובל אז צריכים להחזיר ולעשות חלוקה מחדש אלא כיוון שהם יורשים הוברר הדבר שאת זה הוא ירש ואת זה הוא ירש ולעולם כל אחד נשאר בחלקו זו שיטת רב ושמואל אמ ויטר כוסו רכי שחולקו לקוס אם ברירה אז לכל אחד היה בשתי השדות אז מה הם החליפו זה בזה אחד אמר לשני במקום שאני אקבל פה חצי פה חצי אני אקח את הקרק הזו אתה תקח את הקרק הזו אז כל אחד מחר לחברו את את חלקו ואז הם נפרדו אחד מהשני והשיבו נשאר רק על הקרוס עכשיו שהגיע בלח וגבע קרקה אחת אז מה קורה האח הזה רוצה לחזור על אחיו למה כ אתה מכרת לי ואת החלק שלך גם גבוי ממני אז תחזיר לי וכל קיח שלא יבא חיוס דומה כאילו שאמרו זה לזה אני לא מקבל אחיות אפילו שגבי מוכר קרקע לחברו אומר הרשב קיי מלון החי הוסטו סופר אפילו שלא פירשו בשטר המכ אני קניתי מחברי קרקע ובא בעל חויב של חברי ואומר זה כבר משועבד וגוב זאת ממני אני יכול לחזור אל המוח שם אנחנו אומרים אדם לא הולך לזרוק סתם כסף אם הוא שם כסף הוא רוצה לקבל אחיות לגבי ירושת כיין יש הסכם מדדי ביניהם במקום שכל אחד קבל אחריות על של חברו אז שניהם אומרים לא אני מקבל אחריות על שלך לא אתה על שלי אנחנו נפרדים לגמרי לכן ויטר לכן הוא הפסיד שיטה השלישית רבה הוא מספק האם כרב או כשמואל מספק כיור שנבור כמו רבמ צריך להחזר לו מחצית חלקו הי לכ חסב הו ולא חייב לו כלום את אומרת יש לנו כאן ספק על 500 הוא צריך לתת לו את ה500 ולהישאר רק עם 500 או לא צריך לתת לו כלום אז חצי חצי מומוט בסוף קולקין כד סומכוס לכן הוא נותן לו רק 250 את 250 האלו אלכו נוטל רבי בקרקע א רביע במוס הוא יכול כמובן לתת לו את חצי מהקרקע מהחצי זאת אומרת קרקע בשובי 250 בכל גול ומר לו איל בלח היה מגיע אליי לא היית נותן לו קרקע היית מסלק אותו עם מזומנים אפשר לסלק אותו עם מזומנים אתה אני ואין לך מזומנים בגלל זה אני צריך להפסיד חלק בקרקע לא אני יכול לתת לך מזומנים בשובי 250 הרשבא מביא שזק רשי הקודש הוא פירש מסכת בבקע משם עובד סוגיה זו באופן אחר נוטר רביע בקר קרבה במוס הכוונה שניהם הוא נותן לו 250 בקרקע 250 מזומנים אם הוא רוצה יכול לות את כל ה 500 בקרקע למה כ הוא מסתפק י קורשי וכל ה-500 בקרקע איקי קוחוס ואבל לקר באריוס וו צריך לתת לו 500 יכול לתת לו בכסף אז לכן חצי חצי 250 בקרקע 250 הוא רוצה יכול לתת בכסף אבל רשבם לא מסכים בפירוש הזה כי רב אסרי מסתפק אם כרב או כשמואל וכאן יוצא שהוא הוא עשה ר וכמ שמואל הוא לא עושה בכלל אלא אומרו באס לכ הוא מכ ם פירושו כמ שירשנו אז הי לנו שתי מחלוק ב רב ושמואל המחק הקודמת ש אחים שהתחלקו ז הגיע אח שלישי מדי הסים כאן למדנו שתי אחים שהתחלקו וב בלח נתן חלק של אחד מהם אומר הפופ אלכס בכ שמת כל השמת בשתי מחלקות מקמצן דהיינו שהוא צריך לתת מחלקו לזה אז רב פופה במחלקה שלמדנו בשיעור הקודם הוא פוסק את שמואל החלוקה קיימת לקחו כל אחד שלוש שדות אז כל אחד יתן שדה אחת לאח שהגיע מדינ סים לכל אחד יהיו שתי שדות במחלקת שלמדנו בתחילת השיעור הזה בזה הוא פוסק כרב אבל לא לגמרי כרב הוא פוסק כרב שהאח השני צריך לתת חצי מחלקו לאח שפרע את החוב אבל לא כמו רב שח מחדש את כל החוסים בטלה חלוקה על ה מקמצן הוא יכול לבחור מאיזה חצי לתת לאח שפרה את החוב כמובן צריך להיות באותו שוי של החצי שנשאר אצלו כך פסק רב פופה המים הרומה בוטלו מלקס הוא פוסק לגמרי כרב שבכל האופנים האלו החלוקה בטלה ומחלקים מחדש בין באופן שהגיע אח שלישי ובין באופן שבאבל חוב כס פוסק את הגמורה בלו מוקס אז הרשב אומר בין אך שהגיע למדינה סיים בין שבא בברחו נתל חלקו הרשבא מוסיף עוד דופן אם טעו בחלוקה שהם חילקו ביניהם ואחת השדות התברר שהיא לא של האבא האבא גזל זאת ו יוצאת מתחת יד אחד מהם אז לכתחילה החלוקה לא היייתה נכונה אז שוב חוזרים וחולקים הכל מחדש כמו כן לא רק אם הבל חוב נתל את כל החלק של אחד מהמהם אלא גם אם ברחוב בא משל באופן שאמרנו שלף ואלף הגיע ברחוב לטל מאחד מהם 500 אז גם בטלה כל החלוקה וגם אנחנו רואים מכאן שהלכה ש שחלקו כור שדוו ק כיש בריה אומת הגמור לנו אחר הזכרנו בדף הקודם שאם בז צריכים למכור מנכסי מת כדי לזון את היתומים את האישה את הבנות אז צריך לשום את הנכסים למכור זא במחיר הכי טוב ו רב ששו שידו לא שום ויש ויכוח ביניהם כמה קר כזו שווה אז איך אודמר במונ זה שווה מזוז ושניים אמרים שני דיינים אומרים במסים או איך ודר במסים ושניים אומרים במונה אז בוטל יוחד במוטו היחיד דברי היחיד הם בטלים כי הוא המעט אח רבים לטוס ולכן באופן הראשון נמכור זא ב2 באופן השני נמכור זא במונה מה קורה שכל אחד מהם אומר מחיר אחר איך אודמר במונ 25 סלוים ואיך אודמר ב סלוים שזה 80 ואיך וד בש סלים שזה 120 זוז יש לנו 80 100 120 אז בזה נאמרו שלוש שיטות תנ כמה אומר נידון במונה כמו האמצעי לא 80 לא 20 אלא מונה רב זר צודק המר נידון ב90 לוקחים את הפר בין שני הנמוכים 80 ו-100 מה הפר 20 מחלקים את זה לשת 10 אז מחים ב90 החמרים מביניהם ו משלשים מחשבים מה הפער בין הכי נמוך לכי גבוה 40 הכי נמוך זה 80 הכי גבוה זה 120 את 40 האלו מחלקים לשלוש אז כמה זה יוצא 13 ו3 את ה-13 ו3 מוסיפים על המכיר הכי נמוך 80 אז יוצא 93 ו3 כעת מבארת הגמורה את טעמיהם של שלושת התנו אז תנק דבר ראשון מדום ניד במונה מילס מ ציס זה דבר שמכריע בין שניהם הוא אומר 80 הוא אומר 120 100 זה ביניהם רשבם מוסיף שיש כאן סברה אנחנו אומרים זה שווה לפחות 100 ועל זה יש לנו שניים כנגד אחד זה שאומר 100 וזה שאומר 120 שניהם יודעים ש100 זה שווה אז זה שאומר 80 בטל במותו מצד שני אנחנו אומרים זה לא שווה יותר מ-100 כי גם זה שאומר 80 וגם שאומר 100 אומרים שזה לא שווה יותר מ-100 אז השלישי שאומר 120 בטל במותו לכן על פי סברה זו גם אם האמצעי לא יאמר 100 שזה בדיוק 20 לכאן ו-20 לכאן אלא יאמר 28 סלוים דהיינו 112 אז גם נאמר 112 כי הוא אומר 80 והוא אומר 112 אז שניהם אומרים שיותר מ-12 זה לא אז השלישי שומר 120 בטל במיטו זה שומר 112 וזה שומר 120 שניהם אומרים ש 112 לפחות זה שווה אז ה-80 בטל במיטו אז נאמר 112 השיטה השנייה רב זצ אמר ניד כוסו מסתבר יותר לומר או ארת שו הקרקע באמת שווה 90 דמר 20 זה שאמר 20 סליים שזה 80 קו לאח הואטה בערה אחורה ם כל אמר 90 אמר 8 ודמו זה שאמר 100 כוור לקמ הוסיף 100 באמת שווה רק 90 הוא מעדיף לומר ששניהם טועים קצת זה למעלה וזה למטה ולומר שווה 100 כי כך אחנו נוקטים לפחות כשתיים ולא רק אחד בודד שבדיוק האחד הזה שאמר 100 הוא כלל המטרה למיסה הגמור מיד מקשה למה לקחת את שתי המועטים אדרבי תומר השוה תיקח את שתי הגבוהים ומר שהקרקע שווה 110 דמר מונק ותו אסור לאחר 120 ל אונה הגמור נ מסר כמ בדוך עדיף לנקות את שתי הראשונים 8 ו100 ק כרי שניהם אומרים שיותר מ-100 זה לא שווה זאת אומרת לי שתי אפשרויות יש לא אפשרות לקחת את שתי הנמוכים ולומר שניהם טעו וזה באמצע 90 יש פשות לחת את שתי הגבו את ה1 0 לומר שני ו זה 110 אם ות את זה ופסטו מרובו טופסטו מרובו לא ופסטו טופסטו מ ופסטו כשאני אומר 90 זה וודאי מתאים עם שלושתם כי 80 הוא טעה ב10 ה100 טעה ב10 ה-10 טעה יותר אבל גם הוא מודה שלפחות שווה 90 לכן עדיף לנקות את זה השיטה השלישית אחרים אומרים אוס שו מביני משלשים למה הר באמת 9 93 וש הדק זאת אומרת אומר ששווה רק 80 כות ליס וטלטלה אחר הוטה ב13 וש בזה אנשים הטועים ודק מר מונה גם הוא כטו ליס לט לקמי הוא טועה לקדימה 13 וש אם כך ובדין דלי מתפ אז בעצם היה צריך לומר לא 100 אלא היה צריך לומר שזה שווה 10623 כי זה 133 יותר מהמחיר האמיתי של 93 וש ודלק למה הוא אמר רק 100 סובה מסתו ד לי דקו הפינה שאני מוסיף כולה חברים חברי הר אומר 80 אז מה אני קפוץ עד 106 ו2 שלי מספיק לעצר ב100 אומר הרש בם אנחנו לא יודעים מי אמר קודם אז מי אמר שהוא כבר שמע שחברו אומר 80 לכן הוא לא רצה לקפוץ עד 106 מסביר הרשב הרי בתחלה הם דנים זה עם זה הם נוסעים ונותנים בדבר ואז כל אחד מבין מה שחברו נוטה אחר ך הם חותכים כל אחד חותך אז זה שחותך 100 אפילו שהוא אמר ראשון הוא יודע שחברו הולך לחתוך 80 לכן הוא נעצר ב100 ולא קפץ עד 106 שואלת הגמור כמו קומודה אם אתה אומר שאדם טו עד 133 אז תנכות את שתי הגבוהים אדרבה תומר או הר ליס יל תושביה הקרקע שווה באמת 113 וש הדמר מונ קוליס טחו הוא מפחיד זאת אז הוא אומר 100 ודק אומר שסים דהיינו 120 אזת ליס ל לקמי הוא טוה לפניו אז באמת היה צריך להוסיף ולומר 1262 ש ובדי מטפ למה הוא נעצר ב120 סח מספיק שהוספתי על חברי שאומר 100 הוספתי 20 אז מספיק לכן הוא אמר רק 120 אז למה אתה נוקט את שתי הנמוכים תקט את שתי הגבוהים אונה הגימור אותו דבר נק מסר כ שניהם הרי אומרים שזה לא יותר מ100 אזו סופס מבי הגמ אחרים אומר רבש ד לא מסתבר טמם שאדם טוע בשמר כך אבוס נפסוק הלכ כבם א הלנ שתו במונ שהוא המכריע ביניהם ו גויו דגו שמואל קרנ שני החברים הם שנו שבמקרה כזהו משלשים הם שנו סתם ברס כשירים אומר רב הונ אס גולו כמו שרב הונ אמר ל שוחרים ושוב אומר רבש גד לא מבין את זה אוו רשב מצין שבדרך כלל הגמורה מקשה בכזה אופן למה רבונה צריך לומר זאת פעמיים אבל כאן בגלל באמת שזה ממש אותו דבר שבשניהם אמרו שכו אז יכול להיות שהוא אמר רק אחד מהם על אחד מהסס יקו ז אחרת ויכול ות שגם אמר זה פעמיים אבל אין כאן שום שינוי להקשות למה צריך לומר זאת פעמיים אומרת המשנה לכ ר חצי סודני מלוך יש לי שדה חצי אני מכ לך משמן ביניים ונוטל חצי סודו מה הכוונה משמני נראה בגימור אם הוא אומר לו חציו בדור מלוך חצי דרומית של השדה שאני מוכר לך ושם ניב לחצ בדורם עכשיו כך הרשב מסביר שאדם מוכר לחברו שדה שלם הוא לא צריך להוסיף לו מבחוץ זה השדה כמו שהוא אבל אם הוא מוכר לו רק חלק מהשדה כמו בדונו שמוכר לו חצי שדה אז הוא מוכר לו גם את כל צורכי השדה אז מלבד 50% מהשדה הוא צריך גם להוסיף לו מבחוץ את ההגנה הנצרכת לשדה לכן והוא מקבל לתת לו מהחצי שנשאר אצלו המוכר מוקו עם הגדר חריץ ובן חריץ היה חריץ קטן שבין הגדר לחריץ הגדול וכמה הוא חריץ שי שפוך עם רוכבו באורך כל השדה ובין חריץ שלא ישור בו באורך בכל ההיקף של השדה נראה בגימור למה צריך גם חריץ וגם בן חריץ אומרת הגמור אומר בחי ברבי אומר רבי יחנון לא יקח נויטל כחוש שבוי דהיינו כך ה אומר ידלק חלה תחתנו ולא אומרים ניקח את השדה ונחלק אותה לשניים יש כאן חלקים גרועים יש כאן חלקים משובחים בכל חלק וחלק הוא יקבל 50% לא אומרים כך למה כי אנחנו אומרים כיוון שהמוכר הוא מוחזק הוא יכול לטעון דמי חצי השדה נתתי דהיינו לא התכוונתי למכור 50% מהשטח ל 50% מהשווי אז למשל אם השדה שווה 100 אז בשובי של 50 זוז עכשיו אם אני נותן לו את כל החלק הגרוע הזה אני יכול תת לו לפעמים אני אצטרך לתת לו 60% מהשדה בשביל להגיע לשווי של 50 זוז הוא נותן לומת 60% ומה הרווח של המוכר אומר הרשם רודם בקו עדיס יס משני כ זורס ומה הכוונה משמנים השומן יהיה ביניהם דהיינו מה ששווה חצי השדה היפה יותר מהחצי הכחוש זהוא יצטרך להוסיף לו דהיינו כמו שאמרנו שאם החלק הכחוש הוא שווה פחות אז הוא לא יכול לתת לו רק 50 מהשדה מקחו שצריך להוסיף לו צריך להוסיף לו שיגיע לשווי צריך לתת לו 60% מהשדה כדי שיגיע לשובי של 50 זוז זה שוי של חצי שדה אומר לרב חי ברב לרבי חנון וענן משמנים ביניהם תנן הוא הבין שמשמין זה לא לשון שומן שהוא צריך לשום את השמן וכחוש אלא לשון שומה שמים כמה שדה כמה יש כאן כחוש יפה ומכל חלק חצי חצי אומר לי אמר רבי יבי ברבי הוא למד בובל אחר כך עלה רץ ישראל למוד אצ רבי יחנון אז הוא קנטר אותו עד כס כניס בובל בשעה שאתה היית מעדן את עצמך באכילת תמרים בבבל תרג סיף אנחנו כאן עמלנו בתורה ותרגנו את הריש מכוח הסיפה לקו סיפה אם הוא אומר לו חצי בדור אחוך משמנים בנין ונוטל חצי בדורם לדברך שחצי שדה הכנ 50% מהשדה והמים השם מה צריך לשום כאן וו חצי בדורם המלא אז תחו קו מידה יתו הלוקר בדיוק חצי ה בדרום אין כחוש אין יפה כוא אמר לנו חצי בדרום אלא בהכרח לדמי אם כתוב גם בסעיף המשמין זאת אומרת שהוא יכול לומר לו מכרתי לך חצי בדרום הכוונה כמה ששווה החצי בדרום אז אם החצי דרום שווה 50 אני יכול לתת לך 50 בכל מקום שהוא שווי של 50 אם זה שווה 60 יכול לתת לך שווי 60 בכל השדה אוכנה מהרי של לדבי וזה ההבדל ברי ששמים את כל השדה אם השדה שווה 100 דינר הוא צריך לתת לו בשובי של 50 דינר יכול לתת לו את כל ה50 דינר מקום כחוש אם אין מספיק חוש הוסיף לו קצת מה משובח אבל הכי גרוע הוא נותן לו יד הו לקח על התחתנו משם בני חצי שדיו פירוש קדמי חצי שדהו בסעיף לא שמים את כל השדה שמים את החצי שבדרום כמה איין כחוש אין יפה וכמה ששווה החצי שבדרום משל זה שווה 60 אז הוא נותן לו באיזה מקום שהוא רוצה גם בחלק הצפוני יכול לתת לו בשובי 60 שווה 40 נותן לו בשווי 40 מה ראינו מקבל ומוקם גדר וכולו יש חריזה בן חריץ תונה חריץ מבחוץ יותר רחוק מהגדר ובין חריץ שיצר מבפנים סמוך לגדר וזה וזה אחרי גדר שניהם אחרי הגדר ומה המטרה כדי שלתי חיו קופץ שהחיה לא תקפוץ על הגדר צריך לעשות את החפירות האלו שואלת הגימור ולבית חריץ יעשו רק חריץ ברוחב של שיש פוחים ולבית בן חריץ וחריץ הזה הוא מרחיק אותם מהגדר הא לא יכולה לקפוץ אונה הגמור איד דרוח כיון שהריץ הוא מרווח זה שי שפוכים קימה בגבי היא נכנסת לתוך החריץ וקפצו יש לה כאן מרחב אז היא יכולה ללכת לקצה החריץ במרחק מגדר ואז בתנופה לקפוץ על הגדר שואלת הגמור אם כ לוית בן חריץ עשו רק את הצער של שלשות פוכים ולא לוית חריץ אונה הגמור דדקט כוון שזה רק רוחב של שלוש פוכים ק מסיפס אז היא עומדת על שפתו החיצונה וקופץ אז לא מרחיק אותה מספיק מהגדר והריסה מסיימת וקמו בין חריץ לבין חריץ טפח וכך היא לא יכולה לקפוץ זאת אומרת שמי שמוכר חלק מסדו לחברו צריך להוסיף עוד עשור תפוחים שלוש לבן חריץ טפח קרקע ביניהם ועוד ששל רץ ק ד ז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: