הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צט

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף צט

[מוזיקה] ב 14 דף צת שו מתח בעזרת השם 3 וחצי שורות האחרונות שדף הקודם רבי חנינה כהמשך למה שלמדנו שרמו גבו של היכ ביסמ קדוש היה כחצי קו כחצי רבו שש ממוס מביא גמור רבי חנינה נופ קריוס הוא יצא ל הכפרים רומלי בני הכפרים בני הרות הם קשו לו קדו שש ורה סתירה בין שתי פסוקים מצד אחד קסב והביס אשר בונו המלך שלמו השם ביס המקדש ראשן שישים אמו אורקו מהמזרח למערב מפסח כל עד הכותל המערבי של קודש הקדושים היה שישים אמו 40 אמו ארך האכל ועוד 20 אמו ארך בסקו הקדושים ו0 רובוי ו30 אמו קומוס זאת אומרת שגם קודש הקדושים היה גבוה 30 אמו וסי פסו אחר ולפני אדיר אדוויר זה הקיר בעובי אמו שהוא חצץ בין היכל לקודש הקדושים אז לפני אומרת פנימה יותר זה קודש הקדושים 20 אמו ארך ומח 20 אמה ממזרח למערב 20 אמה מצפון לדרום ו20 אמוק מוסו אז יש כאן סתירה האם גוב קודש הקדוש אם היה 30 אמו או אמו אומר להו ענה להם רבי חנינה כיש מסס קרובים למלו באמת גובה הקודש הקדושים הכולל היה ש אמו מה שהפסוק כאן אומר 10 ממו ק מוסוי זה משפת קרובים למלו משה רבינו הוא עשה אורן הקודש ומעליהם קרובים מלבד זאת או במקום זאת מחלוק המפורשים שלומה המלך הוא העמיד כרובים שהם היו עשויים מעץ לא מזהב כמו שהיו עשויים הקרובים שעשה משה רבינו אלא מעץ מצופה בזהב הוא העמיד אותם שניים אחד על הקרקע מימין הורון ליד הקוטל המערבי ואחד משמאלו של הורון והגובה שלהם היה 10 אמוס והכנפיים שלהם היו פרוסות כנף אחד נוגע בקיר צפונה וכנף חברו נוגע בקיר דרומי ואז נמצא שמ ראשי הקרובים למעלה יש 20 אמו עד הגג אז זה הפסוק אומר 10 ממור קוי מוסוי מעל הכרובים שואלת הגיבורי מה הי קומש מלון מה הפסוק בא ללמד אותנו בזאת למה הוא נקט 10 ממו קמוס למעלה מהקרובים שיכתוב שש ממו קמו סוי אונה גמור קומש מלון למו כלמו ה-20 אמו שלמעלה הם בדיוק כמו 10 אמוס שלמטה מכנפי הקרובים מה למלו אין משמש כלום אני יכול למדוד שם 20 אמרך 20 יחב ריק אף למטה אי משמש כלום כי הגוף של הקור כמו שנראה עוד מעט והעור שעמד הם בנס העמדים הם לא לקחו מקום ממילא כמו שאני יכול למדוד למעלה את ה20 אמו גובה ששם ריק באמת ריק אני יכול למדוד 20 אמו לכל רוח כך גם למטה אני יכול כך למדוד כי יש רק את הכנפיים המתחת לכנפיים כביכול ריק מסייע לי לרב לוי דומ רב לוי ת רבחן ד זה בונו אורן הורן ש קודש הקדושים המקום שלו וקרובים הגוף של הקרובים אינו מנ מידו הם לא לקחו מקום בדרך נס תנין אמרך בברייס אורן שוסו מושה שהכניס אותו לקודש הקדושים שעשה שלמה המלך שהקוד הקדושים היה 20 על 20 כמו שדיברנו יש לו רווח 10 אמוס לכל רוח ורוח דהיינו הרשב נוקט שהניחו את האורן צמוד לקיר המערבי ואז מצד ימין של האורן רמוס מצד שמאל של האורן 10 אמוס מה קורה עם הארון עצמו הוא לא לוקח מקום 10 10 הרי 20 ולפני האורן אם מדדו מהקיר המרבי עד המו טרקסין 20 20 בליים האורן לא לוקח כלום אומר רבי נומר שמואל הוא בא להשלים שדברנו לגבי הקרובים קרובים ששל הוא הניח על הקרקע של קודש הקדושים אחד מימין הור אחד משמאל הור בנס אנו דין הגוף שלהם רק הכנפיים הם לקחו משהו שנאמר וחוש אמוס כנף הכרוב אכס וחומש אמוס כנף הכרוב איניס אין הכוונה לכרוב השני זה כתוב אחר כך אלא אותו כרוב כל אחד מהשניים יש לו שני כנפיים וכל כנף חומש המוס ביחד זה 10 המוס מקצו קנופוב ועד קצוי קנופוב נשאלת השאלה גופו איך אבו קימה היכן עמד גופם וגמור כת הבינה שמואל לוין שהכנפיים של הקרובים היו כמו הידיים של האדם אחד מצד ימין אחד מצד שמאל והגוף באמצע אלאו שמ מינו בנס אינו עמדים אז הרשבא מסביר שלא מגוף הפסוק שכתוב ש10 רמוס היה מזה המקור כי לכאורה איך אם אמרנו חמש וחמש ויש את הגוף באמצע אז איך זה 10 מקצו קנופ קצו נופו כי אם זה היייתה הרעיה אז כל התירוצים הבאים לא יתאימו אלא אומר הרשם זה אפשר לפרש הכוונה היא כך יש לי כנף של חמש ועוד כנף של חמש יש את הגוף באמצע רק הפסוק מסכם ואומר אם אני אקח את שתי הכנפיים וישים אותם אחד ליד השני בלי הגוף אז יצא לי אמוס מקצו נופ סנופ אלא מה כן הראייה שהגוף בנס עמד זה ממידות כרי רוחב קודש הקדוש מצפון לדרום היה רק 20 מאמו ואם אתה אומר שהכנפיים לבד הם 10 ועוד 10 ח ועוד חח אז זה לבד 20 כתוב פרסוס קפ הקרוב תיג הכנף החד בקיר כנף הקרוב השני גז בקיר השני וכנפי מלביס נוגוס ונוף לכוף אז איך היה מקום גם לגוף הכרובים שהוא בין כנף לכנף אלא בהכרח שהגוף היה בנס ולא לקח מקום כמו האורן שעשה מוישה כך הוכיח שמואל מביה הגימור שש דחיות לכך תחייה הראשונה סקיף לו הבי מי אומר שהיה נס אתה הנחת הנחה שהמבנה של הקרובים היה כמו שתי ידיים שיוצא מהגוף של האדם כך יצאו שני כנפיים מהגוף לא ודיל מה הגוף שלהם בולטין כתרנגול לנבו קיימה כמו בתרנגול שהגוף כולו תחת כנפיו ואין הרחקה והפרש בין הכנפיים אלא הם אחד צמוד לשני הגוף יוצא מתחת הכנפיים ושני הכנפיים יוצאים מקום אחד באמצע הגב אז החוש הה מתחת לכנפיים לא לקח מקום כי זה מתחת לכנפיים תחייה שנייה סקיף לרובה אפילו אם תאמר שמת הגוף באמצע בין שני הכנפיים אודיל מזה שלא יכן נגד זה אוקמה מי אמר לך ששני הקרובים היו צמודים לקיר המערבי זה מצד אחד של הור זה מצד השני של הור אחד היה צמוד לקיר והשני קצת יותר משוך לכיוון פתח קודש הקדושים ואז הכנפיים שלהם נוגעים כי הכנף הזה נגמר שהכרוב הימני אז מתחיל מתחילות את הכנפיים של הכרוב השמאלי אבל זה ה פנימה קצת יותר אז ממילא היה חלק מהכנפיים שהיה באותו מקום רק אחד מקדימה יותר מאשר השני אז ממילא אין כנס תחייה השלישית מה סקיף לוב ח בעקב אפילו אם תאמר שאמת הגוף לא היה כמו תרנגול אלא הגוף היה באמצע וגם עמדו זה כנגד זה אבל מי אומר לך שהם עמדו ישר ודיל באלכסון אוקמה כמו שמצוייר כאן ברש בם הם עמדו באלכסון ואז הלכסון יותר גדול מ-20 ממילא יכלו לעמוד אחד עד השני עם כנפיים פרוסות והגוף באמצע יש מספיק מקום תחייה רביעית מה סקיף לו רב הונ בריד רב ישוע אפילו שתאמר שהם עמדו זה כנגד זה לא באלכסון והגוף באמצע בכל זאת ייתכן שלא היה כנס ודין מביס מלא ירבח כמו שדיברנו בשיעור הקודם בסוף השיעור הקודם שהבניינים בזמנם התחילו עם אבנים רחבות והאבנים מתקצרות והולכות ומילה קודש הקדוש המיה 20 אמיך אבל 20 וירך ברצפה אבל עד הקיר ברגע עד התקרה ברגע שהאבנים הם נהיות צרות וצרות יותר אז למעלה 10 מוגו ששם עמדו הכנפיים כבר היה יותר רחב ובקצת רוחב יותר נניח ששם היה למטה היה 20 על 20 ו בגובה של 10 כבר היה 21 על 21 ממילא באחד הנותר שם עמד הגוף תחיה החמישית מה סקיף לו רב פופה והדיל מ מיק אבו קייפ יודו מי אומר לך שהכנפיים היו פרוסות לגמרי כשהם היו פרוסות לגמרי אז כל כנף חמש אבל אולי הכנפיים עצמם עמדו קצת כפופים כמו אדם שופף ידו מעט ולכן אפילו שכל כנף הוא חמש אז אין 20 אמו מקצה כנף אחד לקצה הכנף השני אלא פחות ובקצת פחות הזה עמד הגוף תחייה שישית סקיף לו רבשי והדילמה שלחופה אבו משלח הכנפיים עמדו כנף על כנף כמו אדם שחובק את ידיו אז ממילא יש מקום גם לגוף כ הכנפיים עצמם נכון שזה חמש וחמש אבל זה חופף אחד על השני ממילא אין רעיה שבני סמדן כן מביאה הגמור מלקס כיצד אין אמדין הכרובים לאיזה כיוון הם עמדו רבי חנון ורבי לוזו נחלקו חד אמר פני ימי שחיב כמו שכתוב בקרובים של מוישה אותו דבר עשו הקורים של שלמה היו עושים באות באותו על אותו עניין אז ממילא שם כתוב פני מי שלוחיו אז כר גם הקרים של שלמה עמדו פני מי של אכיב חד אמר השני אמר או רבי ח רב זו פניים לביס כך כתוב בקוים של שלוימה בדברי היומים ום אוד רגם הו פניים לביס היש כם בסוגריים ברשם להיכל זאת אומרת שעם הפנים לכיוון מזרח לכיוון פתח קודש הקדושים אבל יש שאומרים להפך שם עמדו עם הפנים לקיר המערבי שואלת הגמור למדומה פניהם איש שלוכי אוקסיו הרי כתוב בקוים של של ופניהם לביס אומר הרשב ולא ישנ קרובים של הפרס ו ישנ שעל הקרקע רועים היו לעשות בעניין אחד אונה הגמור קש כם בזמן שישראל רצו שלוק כשמיד אותם העמיד אותם בצורה הרצויה שפני מי שלא חיו אז זו הצורה שם עומדים כשישראל לא של מוקים אומר הרשם הם פניהם זה וזה דוגמ כיבס זור נק האוב עם זה ו זה סמן שהקדוש ברוך הוא אויב ישראל וככ הידו אותם כדי שתשרה שכי בישראל וישראל צל כמה שכתוב בפסוק פני בזמן שאין ישראל אוצו של מוקים אז על ידי נס הם מסובבים את הפנים אחד מהשני ועומדים עם פניהם לבית שואל את הגמור עכשיו לדומה השני ולמען דומה שהעמידו אותם פניהם לביס אוקסיו פני מי שלוח וכאן אי אפשר לתרץ כאן כששר לאסים כאן כשאין ישרס אומר הרשב כ הרי כאן מדובר כשמיד אותם אז ודאי שהעמידו אותם בסימן שישראל אצ של מוקים אז לא יתכן שעמיד אותם ופניהם לב יס ואחר כך בדרך נס הם נעמדים כשמ פני מי שלח לכן לשיטתו צריך את הרץ אחרת אז איך מסדרים את שתי הפסוקים אונה הגמור דמצד דוד בעצם פניהם לביס מה שכתוב פני מי שלחי כם קצד צידדו להיות קצת איש שלוכי הרשב אומר קצת לבית וקצת זה לזה אדם שמדבר על חברו והופך ראשו קצת לצד אחר לסג רובים מ צעצ לשון הפסוק בדבר היומים אומר רשבם לשון צאצאים יש מתקנים ברשב צאצאים עם א' כלומר תינוקות כמו שאמרו בגימור סוקה מ קרוב כרויה כרוב זה כרויה כמו ילד ו מצודד עם פניהם כטל מנפת מרבו כמו תינוקות שנפטרים רבותיהם אז תלמיד שנפרד מרבו אז הוא לא מסתובב עם העורף לכיוון רבו זה לא דרך ארץ אלא הוא פוסע לאחוריו אבל הוא לא יכול לפסוע לגמרי לאחוריו הוא צריך לסוב קצת ראש לראות לאיפה הוא הולך אז הוא קצת מצדד את פדו וקצת לכיוון הרב אז כרגע מקרו ם עמדו מצד אחד בעצם העמידה שלם הייתה פניהם לביס אבל קצת צידדו פניהם ופניהם איש אל אוכי אז לפי שיטה זו אין הבדל בזמנים אלא תמיד הם עמדו כך לפי השיטה הקודמת אז יש הבדל בזמנים שויס צן עומדים איש אל אוכב כשאין יסים בדרך נס הם נהפכים ופניהם לבוס ונעבור למשנה הבאה אומרת המשנה מי שיש לו בור לפנים מביס שחבוי יש לו בור בבית של חברו ויש לו גם דרך לשם או אומר הרש בם שאביהם ששני האחים הוריש להם בית עם בו והם התחלקו אחד לקח את הבית ואחד לקח את הבו ואת הדרך לבו או שאדם קנה מחברו את הבוא ואת הדרך לבוא והבור נשאר בבית חברו אז נכנס בשו שדרך בני אודם נכנסים ויצ בשו שדרך בני אודם יצים רק בשות היום יכול לבוא ולשאוב מים מבור אומר הרשב שמנת כן חילקו ולא שיריחו בלילות לעמוד עם מיטתו ולפתוח לו את הדלת שהוא בא לישוב מים עוד הגבלה ואינו מכניס באמתו לתוך הבית או משק מבו זה לא צורך הבו אלא הוא נכנס לביתו של חברו ממע מים הבור יוצא החוצה ומשק בחוץ לבהמתו וזה סו פוחס וזה ס סחס גם בעל הבור וגם בעל הבית עושים מנעול כל אחד מנעול אומרת מיד הגמור פחס לאיזה דבר ושים את המנוול היכן מניחים את המנוול אומר רבי יוחנן שניהם לבור הבור נעול עם שני מנוולים כדי לפתוח את הבור צריך ששניהם יפתחו בעל הבור ובעל הבית שואלת הגמור בי שבעל הבור הוא עושה מנול בו לשמור בויר הוא צריך לשמור את המים בבור שבעל הבית לא יגנוב לו משמיים אלא בעל הבית לא מולה להניח מנול על הבור אומר רב לוזו משום כש אשתו אם הוא יכול לבוא תמיד לשוב מים מהבור גם כשבעל הבית לא נמצא כי רק הוא נועל את הבור ובעל הביית לא נועל אז הוא יכנס גם כשאשתו לבד נמצאת שם ויבוא לחשוד שהוא עובר אית העבירות אבל כעת שאמרנו שגם בעל הבית הוא נועל אז הוא לא יכול לבוא לישוב רק אעם בעל הביית נמצא כדי שיפתח לו את המנוול אומר הרש בם משום גניבה שלא יגנוב חפציו של בעל הבית לא אומרים שבעל הבית ינעל את הבו כדי שלא יבוא בשעה שלא נמצא והוא יגנוב לו חפצים כ האישה משמרת את הבית רק משום כשה דיש טוי לכן אומרים שניהם יעשו מנו אומרת המשנה בדומה למה שרנו במשנה קודמת מי שיש לו גינו לפנים מגינו שבירים או יורשים האבא הניח שתי שדות שדה פנימית ושדה חיצונית אחד לקח את החיצונית ואחד לקח את הפנימית ויש לו זכות דרב החיצונית אל הפנימית או שותפים שחלקו והרצה החיצון לפנימי לתת לו דרך באמצע השדה אז כיוון שהדרך היא באמצע השדה הוא עושה לו נזק גדול שעובר באמצע שדה הוא אז הדבר ידוע שלא נתרצה לא אלא בהגבלות שכבר נראה קודם כל הוא לא יכול לבוא מתי שהוא רוצה נכנס בשור שדרך בנדם נכנסים ויצא בשור שדר מדם יועצים לשדות ואינו מהכנס תוכות הגורים בעל הפנימי רוצה להביא סוחרים שייקנו עני ירקות אז הוא רוצה להעביר אותם בדרך שיש לו בסדה החיצונית לא אתה יכול להיכנס אתה לא יכול להכניס לכאן אנשים אחרים וללא כונס מתוכו וסוד החרס הוא רוצה לקצר את דרכו אז ודאי אומר הרשם אם הוא עובר לשדה הוא אחר כך הוא רוצה לצאת מהכיוון השני ודאי שמותר לו עדיף שיצא משם ולא שיצא שוב מהשדה החיצונית אבל אם כל המטרה שוא נכנס רק לקצר את הדרך לזה אין לך זכות זה כמו הכנסת הגרין אין לך זכות כל מה שעבדתי לך את הדרך בשדה שלי לעבור לשדה שחה הפנימית זה רק לתקן את הגינה ללקט פירותיה לא לדברים שם לא צורך הגינה עוד דבר והכי צוין זהרי העס הדרך כיוון שזה באמצע השדה אז ענן שדה שלא מכל לו את הדרך שהיא תישאר ריקה שיוכל ללכת בנוח לו מותר לו לזרוע שם אז כמובן שהפנימו והוא יכול לדרוס על התבואה שהוא זורע אבל הוא לא יכול למנוע ממנו אל תזרע כי קשה ללכת על זרעים זה הכל כשהוא נתן לו באמצע אבל נוס נולו דרך מן הצד מידה שנם נוס נולו והיינו בזן ישבו איתם והם הסכימו שההוא יקר דרך מהצד זה פחות נחמד לפנימי לחיצון זה פחות מזיק זה רק בצד אז הוא זורע עד שם חורש עד שם זה לא מפריע לו זה לא באמצע השדה אז יש לו יותר זכויות נכנס בשו ש רוצה וצ בשו שרוצה הו מכנס לתוכו גורין אבל ולא כונס מתוח תכסו חרס הגרים יש זה קצת קשר לגינה אתגרים באים לקנות את הירקות של הגינה סתם לעשות קיצור זה לא וזה זה וזה אינו רשים לזירו כיוון שהוא הן לו את הדרך מהצד אז הוא החד את זה לגמרי להילוך הז שניהם הסכימו שהוא לא יזרע שם זה בעל השדה החיצוני הפנימי ודאי לא יכול לזרוע שם כי זה לא שייך לו יש לו רק זכות הליכה אז שניהם לא זורים שם וככה הוא יכול להיכנס דרך הדרך הפנויה בקלות אומרת הגמור אומר רב יהודה משבל אמו בשלו חנני הוי חלך אדם מוכר לחברו בשדהו עמה של מים אבל הוא אומר לו העמה זו אני רוצה להוביל במים לביס שלוכים לשדה שצריכה השקיה מרובה בדרך כלל העמו למה קוראים לה אמו כי בויח אמו כיוון שמר רבי ס שלוחין לפי הדרך הראשונה עוד מעת נראה עוד גרסה ברשב אז נוס ביז אמוס לתוכו הוא צריך לתת לו עמה ברוחב שתי עמות והיא מקצרה ירחיב אותה עד ש עד שתי אמות כדי ש יהיה כאן הרבה מים וחוץ מזה ומו מכאן ומהו מכאן גפו יש את הגפיים את החומות את הכתלים של העמה אז אמו מכאן ומה מכאן הוא צריך לא לבנות שם כמו שנראה עוד מעט יכול לזרוע שם לנטוע נראה אבל הוא צריך להשאיר את זה בלי בניה על זה בלי ש בלי שימושים כדי שיצטרכו תמיד אם הוא יצטרך לתקן את הקרקע יוכל לקחת הפר משם ולתקן את דגפה אז זאת אומרת שברגע שהוא מוכר אמבס שלוחין אז בעצם הוא משעבד לו ארבע אמות בשדה שתי אמוס לעמה עצמה ומו מכאן ומ מכאן הרשבא מביא גרסה אחרת שאם אמר לו עמ בסלו מלוך אז עמו כשמו ברוחב אמו רק תימוס לוחו של השדה לתקן הגפה דהיינו נותן לו חוץ מהמו עצמה המו מכ מכאן הרשב מסיים ועיקר הפירוש הזה והגרסה הזו בדומה לכך אם מוכר לומו בלוך או בסיל זה לא צריך כל כך הרבה מים זה ה מכר לו מה כדי להוביל מים להשקות בהמות לרחיצת בגדים וכלים אז וחמו מספיק ח ם אחד מה מכאן גפו הרשב כם מביא את הגרסה אחרת שנוסו חס לתוך הכוונה לא מדברים על הרוחב של העמו יתכן שהיה גם ברוחב של אמו אבל לא מדברים על זה מדפים רק על הגפיים שאמו אכס הוא נותן לו אמ בשדה לגפיים חצי מכאן וחצי מכאן אומרת הגמור ווסון הגפיים תמו מכל צד או חצי אמו מכל צד סקיל מי זרום רב יהודה אומר שמואל בסוד זרום זה דומה למשנ אומר הרשב כורה לכן ה לכן כי נכון שהוא שעבד לו את העמו הז הוא לקח את הפר מכאן אם הוא יצטרך אבל לא פסידו לגמרי כמו במשנה שהוא נתן לו דרך אבל זה לא מונע אותו מזרוע שם אז גם כאן שהוא שעבד לו לקחת הפר משם זה לא מונע ממנו לזרוע שם רב נחמן אמר שמואל בסוד טום יכול לנטוע שם נטיות אומרת הגמד זם כל שטום דום אבל זולו הרשב מסביר הזרים שזור מיד בתוך שפוכים אז הם מקלקלים את הקרק מלמעלה בשפת האמה אז מי שאומר שמותר לזרוע ודאי שמותר לנטוע שאז השורשים עמוקים יותר לא מפריים לעמו המי שאומר שמותר לנטוע הוא לא מתיר לזרוע ואומר רבינו שמואל אמ סמים שכול אגפו נפלו האגפים נפלו השפתיים של האמה נפלו מתק מיס סוד הוא לוקח הפע מהשדה ומתקן זאת בידוע של קולו הגפ א בסוד נעלמה העפר למה נפלו הכתלים כעפר הוא זז לשדה חזקה שהתפזר העפר של הגפה לתוך אותה שדה אלך וילך אז ה יכול לקח משם בחזרה עפר זקיף לו רב פופה ולים לבעל השדה מי אומר שכך קרה אולי מיך השפלו לרך גברו המים ושטפו את האג את האגפים את העפר שבצדדים והובילו את זה החוצה מה אתה לוקח עפר עכשיו מהשדה שלי לתקן את האגפים אלומ הרב פופה למה מותר לקחת לו מהשדה שה מנס קן קיבל א בעל הסודה אומר רשבם דסתם מוכר רמת המים בתוך שדהו גומה ו מקנלי עפר של כל שדו לתקן גפה כשכלו ומהיכן יביא לפרם מאותה שדה אומר הרשב כבר אמרנו שנתן למה מכאן ומה מכאן אומר הרשב כיוון דקלו מתקנה משר אפר השדה אם כך אז מה יש בשתי עמו ישראל יותר מכל השדים כל השדה משועבדת וגם באמות האלה אמרנו שהוא זורע או לפחות נוטע אז מה יש הבדל בעם מכן לבין שאר השדה אומר הרשב מו מכן לגפ דבל השדה לעשות שם בו מכאן מכאן או חצי מכאן חצי מכאן שום תשמיש שקלקל אגפים אלא נטיה או זריעה שיש מתיירים גם זריעה אבל בניין או כל דבר שרביד אין לו רשות לעשות שם אבל יותר פנימה מעמו יכול לעשות מה שהוא רוצה אבל אם נופלים מהגפיים יכול לקחת פר מכל השדה כדי לתקן אותם עד כאן דף צט ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: