הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עד

הדף היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עד

[מוזיקה] ב דף עד רשו מתחל בעזרת השם 6 וחצ שורות האחרונות של הדף הקודם ממשיכים הסיפורים וסימן לחמשת הסיפורים שר בברחו עם סוכר ישמעאלי שהתלווה אליו כפ רקס לסל ומר רב ברבני זז במ הלכתי במדבר דול אלינו ה סוכר ישמ וקל אפרי היייתה לו מומחיות שהי נוטל פרמר יה מריח את העפר ואומר או אור לדופן אני מריח על העפר שזו הדרך שמובילה לעיר זו וזו ואו מריח עפר אחר אור לדופן זה מוביל למקום זה וזה אמרי שאלנו אותו כמה מרחק כמה אנחנו חקים ממקור מים ואומר לובו פר תנו לי עפר הבלי עפר מהקרקע ומר אני מריח תמנ פרסה עוד שמונה פרסות נגיע למים תילי נסענו עוד קברה דרך או מרלון ואז נתנו לו שוב מעפר וא אמר לנו דחק פרס עוד שלוש פרסות אנחנו מגיעים למים אף סלי אומר חון אני שמרתי אצלי עפר מהקודם שהיינו במקום הקודם אז הפכתי לו ניסתי אותו נתתי לו להריח עפר הקודם ו ה חיס לא אכלתי לבלבל אותו הוא אמר העפר הזה זה מת ש פרסאות מהמים אז ראו באמת שהוא מומחה בדבר אומר לי אמר לי הסוחר וח וס בוא אני אראה לך את המיסים ב-40 שנה שהיו ישראל במדבור מגזר שמרגלים שכולם מיס במדבור אז הלכתי איתו זיסי ראיתי אותם ודומו כמד מוסמה גונה פקיד הם שכבו פרקדן פניו למעלה והיו שוכבים בפנים צהובות כוי ין מה זה המקור שקוברים קורים אותו הפנים כלפי מעלה זקיף רקד אחד מניו היה אחד מהמתים שהברך שלו היייתה כפופה הברך שלו היייתה כפופה ויכלו לעבור מתחת לברך וכזה גובה הם היו אנשים בדר המדבור ולת טוט ברקה הברך הייתה מקופלת והסוחר עבר תחת הברך כי רוכב גמלה הזקיף רוים חנו גבי הוא רחב על גמל והוא זקף את הרומח שלו את חרב בידו זאת אומרת שהיה כאן גובה של הגמל של התיה שיושב עליו ושל החרב עדיין לא נגע רגל בשעה שעבר תחת הברך הוא ראה שהם לבושים בטליתות פס כחוד קרנ תכלת אחד מניו אז חתכתי אומר החונה כנף הטלית להבו לפני חומים ללמוד ממנו דין ציצית אכבי שמכבי סילן כמו שעוד מעט נראה יש מחלוקת בשמה בסיל וזה מקור למנהג כי אשכנז בחוץ לארץ לקבו עם טלית מצויצת אבל מ נגצ ישראל לגבו ללא טלית בחוץ לארץ כן הרבה נוהגים לגבור טלית אבל חותכים את אחת מהציצי תוסס אומרים שאין מכאן מקור כרי כתוב במדרש שאחרי חטא המרגלים אז כל אלה שנגזר עליהם הם היו נכנסים לקברים שלהם בחייהם ומי שמת מת מי שלא קם ידע שעד שנה הבאה אז ממילא נכנס לבושים כיוון שהם היו חיים לכן הם לשו ציציות קופוני משיך בחו סגלון הבהמות שהנו רוכבים עליהם לא הצליחו ללכת הלאה אומר לי אמר לי הסוחר דיל מקלס מיד מניו אולי נתלת איזהשהו דבר מהמתים ההדרה תחזיר את זה דגמי קבלה בידינו דמדומי מי שנטל מהם דבר לא מסג לא יכול לזוז מהמקום מספר רבי אז להדרת החזרתי את כנף הטלית ועוד המסת גלון ואז הבהמות השתחררו לו כסוי לקמי רבון שבאתי לפני החח סיפרתי להם אמרו לי רבונה מסביר הרשב קראו לו רב אבה הקיצור של רב אבה זה רבה כמו רב ינה שזה קיצור של רב אבינה אז אמרו לי כך אתה שותה כל אבה חמורה שותה כחמור וכל ברבר חונה יכסה זה גם לשון שותה כמו שמבואר מסכת נהדר בתקן ססן למ סוכה למה חתכת את כנף הטלית למידע כ בשמ כ בסיל שהם נחלקו מסכת מנוכס כמה חוטים צריכים להטיל בכל כנף בשמי אומרים ארבעה כמו שאנחנו נוהגים כבי שמאי ואז זה נהיה לשמונה בסיל אומרים שלושה אז זה מה שרצית לדעת הבלך לממ נ חוטין ולמ נחוס אז לא הייתה צריך להחזיר את זה בלי להסתכל תסתכל למה לא הסתכלת רק רצית לחתוך ולהביא לפנינו יכלת להסתכל לבד כמה חוטים יש כל כנף וגם לספור את החוליות זה כבר יותר מנהג זה לא ש של הלוחה ויש מנהג ש מגלגלים סביב ה סביב הציציות עושים חוס הייתי צריך לבדוק מה המנהג של הוליס ומה הדין כמה חוטין אז חבל שלא עשית כך גם קראו לו שוטה אומר לי אומר לי ממשיך אבחון מספר שאת אומר לי תוך ולוך הר סיני בא אני אראה לך את הר סיני אזלי הלכתי תו חזוי דרלי עקרבה הקרבים מקיפים את הר סיני וקי עומדים שם כי חמורי חברס כמו חמורים לבנים שומע תי בסקול ש מרס אוי לי שנשבעתי רשבם אומר שהרבה פעמים בנביאים יש הרבה פסוקים שמדברים על כך שהקדוש ברוך הוא נשבע להגלות את כלל ישראל אז בסקול אומרת חבל שנשבעתי כך וחשו שנשבעתי מי מיפרלי את השבועה שאני א אגל בני כסוי לקמן רבו וסיפרתי להם אומרו לי כל א בחמור כל בר בחו סיכס או לכמה מולוך זה מה שהתכוונו לרמז לך תגיד מולוך ואז הנו יוצאים מהגלות למה הוא לא עשה כך והוא סוב דיל מ שסד מבלו הוא חשב לי בסקול נאנחת על כך שנשבעה שלא להביא עוד מבול ורוצים להפר את השבועה הזו כדי להביא מבול לכן לא רצה להפר ורבו שקראו לו טיפש הם טענו אם כן אוי לא מולי אוי משמע שהשכינה מצטערת אז מה היא מצטערת שלא יכולה להביא מבול אלא בהכרח שהכוונה לשבועת הגלות שהקדוש ברוך הוא מצטער כמו שכתוב בפסוק בכל צורו סום לא יצור שעה שיצור לכלל ישראל גם הקדוש ברוך הוא מצטער איתם אומר לי ממשיך הת ואומר לי תוך ול בלוד קרך אני אראה לך את הנבלים של קר דוסו שבלאו חיים באדמה אז הוא הוביל אותי לשם חזוי תרי ביזע ראיתי שני בקעים אבוא קוף קוטרה ויצא שן פקעים התיה הזה הסוחר הישמעאלי שוק על גבו ודם הוא לקח גיזת צמר ומשינה במו שרה אותה במים אז האש לא יכולה להדליק אותה בקלות ועצי שדמ הוא נעץ את גיזת הצמר בראש חרבו ו סום והוא הכניס את החרב בבקעים שבאדמה ח הוציא אתזה בחזרה אר ארו אפילו שזה היה רטוב זה נכרך מהאש שיש שם אומר לי אמר לי את סיס מ שמס אסקט ושמה ושס דו אמרי שמעתי שהם היו אומרים שם מושה וס אמס ואין בדו אומר לי כל תלס כל 30 יום כל ראש חודש אומר הרשב מה כבוס כמו בשר שהופכים אותו בסיר מערבבים כדי שיתבשל טוב כך כל ראש חודש הגיהנום הופך את כ דס כאן לקרקע הזו כדי להעניש אותם כאן וכל פעם שם באים לכ ם ןמר מקום גבוה שנושקים הארץ והשמיים זה לא סוף העולם אומר הרשב כ מלם היו בארץ ישראל רח שזה אמצע העולם אז לא יכול להות שלך חצ אלא זה מקום גבוה שהשמיים והארץ נושק זה לזה אז הוא לקח אות לשם סלסו לקחתי צל הלחם שלי הנחתי הנחתי את זה בכף סד רקיה בחלון שיש בשמיים עד מצלי התפללתי גמרתי להתפלל בעיסה רציתי את הסל שלי ולא השכיח או לא מצאתי אותו המינ ל שאלתי את הסוכר איק גמ ווך יש כאן גנבים אומר לי הגלגל דרקי ודודה גלגל השמיים הוא מסתובב ממילא אתה הנחת זה בחלון וזה הסתובב מה שאתה רואה מולך זה חלון אחר נו טרד לבח תחכה כאן עד מחר או לכאן ומש כחס לו והחלון ששמת בו את הלחם יחזור לכאן ותוכל לקחת את הלחם שלך רבי משת רבין סיפר כך זמנ חוד זינ בספינת פעם הלכתי בספינה הפלקתי בספינה זינק וראיתי דג דף לרי ש מימ ה הוציא את ראשו מהים ודמן עיני העיניים שלו דמו כתרי סירה כמו שני ירכים כזה זוהר ה העיניים שלו ונופו מתרת זמה נפחו מים משנה הנכרים שלו כרי מבור סור כשתי נהרות שבורי רב ספר מאשתו רב ספר סיפר זוז בספינה מזרימה ראינו את הדג שהוציא את ראשו מהמים ואלקר היו לו קרניים וחוקי קלי היה חקוק על הקרניים אנו ברקלה שבים בריות הקטנות שבים ובין לסמו פרסה היתי רחוק מכאן 300 פרסאות וזיני כת הגעתי לכאן כני הולך לוסן לפי שלוס ה הולך לאכול אותי היום אומר הבש הוא הדג הזה איזה דימו כל בלחי שיש ביבשה יש בים חוץ חולדה אז זה ז שבים דבחי סקרנה יש לה קרני ו בחי שהיא חופרת בים בקרניה לבקש אחרי מזונותיה רבי חש רבי יוחן סיפר זמז ספינ וחזן ראינו במים ה קרטס ארגז שהיו קבועים ב אבנים טוב ו מרגוליס והדרו וסבבה מינה דקבר מיני דגים ד מקרה שנקראים קרש נויז ברמו לסויה צוללה נכנס לים כדי לקחת את הארגז ארגז אבנים טמ מרגליות ורגש אחד מהדגים קרש הוא רגש הוא זעזע הוא בוא לשם תלמי הוא רצה לחתוך את ירחו של הצוללן ושוד זיק דח נוכס אז הצוללן הוא זרק עליהם חומץ והדג מרח מרח החומץ נופ בסקול אולון יצא בסק ואמר לנו לחו בקרט מה יש לכם מרגז סו של אשתו דרחני בן דוסו ת להצניע בו ת ב לצדק מתיד להצניע בג זה ת לצדיקים ודוד מארץ וש מש ספר כך זנ בספינה וחזי ו אבן טוב ראינו במים אבן טובה דדלו תנינה תנין הקיף אותה האבן נוז סוה ירד צוללן לקחת את האבן אוניב לבנ הגיע תני רצה לבלוע את כל הספינה וס פשקס הגיע עורב נקבה פסק לריש חתך את ראשו של התנין ספיו דומה מרוב דם היה כזה גדול התנין אז המים התהפכו לדם וס תנין לחברי הגיע תנין אחר חברו שקלי ותגלה וחוו הוא לקח את האבן טובה הזו שראינו בים הוא טלה זאת על התנין שחתכו לו את ראשו וחוו והראש התחבר הוא חי בחדש עוד הרוס קובו בול סינטו רצה שוב לבלו את הספינה עוד ארוסה ציפר רשבם גורס פושקה הגיע שוב עורב נקבה פסק לריש וחתכה את ראשו שקלו לאבן טובה נטלו את האבן הטובה הזאת שדיו לספינת צוללן הוא זרק אותה ל הספינה אב ציפר מליח בדון היו לנו ציפורים שחוטות מלוכות אוסבי ליו לנסות א הם יחיו שקלו אפ לבדו הם חיו לדי האבן הזו והם נטלו את האבן ופרחו יחד איתה הציפורים נו רבונו מס רבי אליעזר ורבי ישע שבים בפינו ו רב לזר יושן ורב ישע נ נזדעזע רבי ישע הוא חרד חרדה ונין הרב לזר הוא התעורר אומר לי מה זה ישוע מפני מה דזו אומר לי מאר גודול ריסי בים אומר ל שמו אינו שלוו ינו כפ שוח אומר רש אומר לינוס ז לכתי במדבר ואבוי בדון היה לנו ירך של בשר איתנו פתחנה ונקר פתחנו את זה חתכנו אותו את הירך וניכר אותו הוצאנו את החילה וא גנו ששור לאכול נז ונחנו את זה על הסב שהיה שם הלכנו לחפש עצים כדי ללוט את הירך אדם הסי נצי עד שהבנו את העצים חולם אטמה הוא התחבר יחד כל החתכים שעשינו בירך הם תחו ותבין וצלי את זה כך כי דרון לבוס טריס חשת כשחזרנו לאותו מקום אחרי 12 חודשים חזינו לנו גומרה ראינו את הגחלים שהשארנו שם דקו מלך שם עדיין היו גחלים לחשות כסוי קמדה הממה וסיפרתי לו את זה אומר לי האו זוה העשב הזה שהנחתם עליו את הירך סמטר אוה סמ טרי הוא עושה משניים הוא מחבר אותם אומר המר שו זה עסב שמחבר כמו שמוזכר בו בציה בחולין דוב סמט וחיה אנו גו הגחלים שראית שהם בוערות הם לוחשות אחרי 12 חודשים דריס מבו היה עצי רוטם שאן גחלב כבים ירה גחלי סומים כתוב הפסוק בברי הסלם ויבר אלוקים התנינים הגדולים מי הם התנינים הגדולים או בו תרג ארזי ד רמים שבים רבי אמר זה לוסון נוש בורח זהן זכר שהוא זקוף בריח ולוסו נוש הקלס זה לביתה נקבה שקלטון הוא בעיגול הוא מקיף את כל העולם שנאמר ב הוא ק השם ג גד זוו וריח ו נוש הס ורס אשר ביום הגמור מביאה סימן לשלוש מרים הבאים שלבי וסן שמר רב סימן לשו ירדן אומר רב יהודה מרב כל מה שבור הקדוש ברוך הוא ב זוכ ונק ברום אף לביוס נוש בורח ולוס נוש הקלס זוכ נק ברום זה הזכה וזו הנקב ואלמו זקוק זה לו זה מחריב כ כו שיהיו להם לדות הרבה גדולים שמרבים את העולם ו הקדוש ברוך הוא סיז ורק למעשה ברגע שה את הנקבה למה צריך לסרס את הזכר אומר הרשם או שלא ייזקק לשער דגים או שלא יהיה לו צער תאווה וור גנקי ומולכו הצדיקים לסיד לובו שיאכלו מבשרה שנאמר כתוב שבעתיד בעולם הבו הזכרנו את הפסוק והורג השטני אשר ביום אז הרשבא מסביר שהורג זה יהרוג כי הורג זה עבר ברגע שמוסיפים ו אז זה מהמהפך את זה ללשון עתיד אבל אם זה רק זו הכוונה ה צריך להות כתוב ירג כמו שכתוב איפקו בתחילת הפסוק לכן דורשים והורג שהוא הרג בעבר זהבו וחיבור מה הכוונה לאיפה זה מחובר שכמו שבעבר בברי הסולם הוא כבר הרג את לביוס נקיבה אז תיד הוא יהרו גם את הזכו וה בה מוז בה אולף זה פסוק בתהילים י על שם שרואה אל הרים בכל יום אז גם את הבמה הזו ז ז זהזה מקדש ברוך הז צשש ג לצדיק לאכלם שנמר זהז לדה זה כתוב בי שלפני זה כתוב אננו ב אשר הוסי סימוך שואלת הגמור למה הקדוש ברוך הוא שינה את ה את הנהגתו סולף מהנהגת ביתן אוסום נבלוסון למה הוא הרג את עליתה נקבה ליסס לז צק כמו שעשה ב הרי וולף אונה הגמור דוגים פריצה דגים פרוצים ולא יועיל להם צינון התור חיים מסביר שכיוון שפריצה הקת איק למיחש שמה יזקק לביתן זכתה נקבה כי מה שאמרנו שהוא סירס אותו אין הכוונה סירוס ממש אלא ניטלה ממנו תאוותו כמו צינון נקבה רק בנקבה קוראים לזה צינון בזכר קוראים לזה סירוס אז זה לא מספיק רק בבמבו זה היה מספיק שואל את הגמורה ולוד יפחה למה הקדוש ברוך הוא הוא הרג את הנקבה והוא מלך אותה ואת הזכר הוא סירס למה הוא לא עשה להפך שיהרוג את הזכר וצן את הנקבה אונה הגמור מנקב מלי דג מלוח אז נקב מלוכה יותר טעימה מאשר זכר אז הזכר עדיף שישאר טרי ורק את הנקבה הוא הרג ואותה הוא מלך לצדיקים מקס כתוב הקדוש ברוך הוא וסן זה יצרתו לסחק בו כתוב בגמ זור שז בכלים הקדוש ברוך הוא יש מסחק עם וסן זה לא דרך אחת ששחק עם נקבה לכן הוא השאיר את הז לשחק איתו שואלת הגמור אוכ בלף לק למה ה צריך להחיותה לננה תאווה שלה שירוק אותה וימלך אותה אנ הגמ לי דג מלוח זה טוב לאכילה ב מלי אזה לא כל כך משובח לכן הוא השאיר אותה בחיים ו רב ודברך אמר של פו כדי שתר יבשה אלם ד שאמ בשלי ד שאבלה מים שלי כתוב והים איננו מולה שהוא בול אותם כל המים כל הזמן בול מים מהים הוא לא רצה לשמוע בקל הקדוש ברוך הוא מידת בו הקדוש ברוך הוא והרוג שנאמר בחוו רוג היום ובונוס מוח צרב הוא קרא הו שבר את הים ואת רוב מי זה רוב אמר צק שמנו סור של ים רוב שמ למו למ את הלה שלו אין כל בר זה מאוד מסריח שנאמר לא יורו ולא ישחו בכל הקוי גומו כתוב שם כמו לאור זס השם כמים ליום מכסים מה הכוונה מים ליום מכסים המים מכסים את הים מים וים זה הינו אח אז אל תקרא ליום מכסים אלא לסורו של ים מכסים המים מכסים את סורו של ים שהקדוש ברוך הוא הרג אותו ואמר ירדן צ פיס זה מקור הנביאה שלו יש שזה הניס פל בימו של סחי ובמו של טיה ומגלגל ו לים הגודל המגלגל וי עד שמגיע לפי שלבי יוסן שנמר יבטח הובטח בעצמו כי גח ירדן אל פיו הירדן הוא יגיע על הפה שלו מסק ברו הפסוק הזה לא נאמר עוס בהז מרי אול בתו שלא ימותו בזמן שמגיע חי ירדן בפי שלבי וסן כל שעה שיגיע ירדן לפיף שלבי וסן כל זמן שהוא חי זאת אומרת בטוחים אן כמוכן שהם בחיים והמר שו מסביר על פי המפורסם בכמה מקומות במדרש מזכירים זאת בפיוט הקדום שאומרים בחג השבועות שלוסי לובוי הקדוש ברוך הוא יעשה מלחמה בין בהי מוס באר וולף ללבי יוסן הבה מוס יתקיף את הלבי יוסן בקרניו ג הלוס י אות בסנפיר הבהמות ויקר אותו וכך שניהם ימותו וצדיקים כלו מבשרם אז כל זמן שלבי וסן שותה ממ הירדן אז הבוס רגוע הוא יודע שעדיין לא הגיע הזמנו למות עד כאן דף עד
לצפיה בתכנים נוספים: