הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף קה

[מוזיקה] שבס דף קה אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בתחילת הפרק פרק 19 רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מערב שבת בשביל המילה מביאו בשבת ומגו למה מגולה בשביל חיבוב מצווה להודיע שהיא חביבה עליו שד שדוחה עליה את השבת ובסכנה בזמן שהשלטון לא מרשה לעשות ברית מכסה הו על פי עדים שלא יו לא יחשדו בו שהוא סתם מטלטל איזה חפץ ועוד אמר רבי אליעזר קורטי מצים לעשות פחמים כדי לעשות ברזל כדי שיהיה לו סכין למילה זאת אומרת שרבי אליעזר סובר שמכשירי מילה דוכים גם את השבת כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לה לעשות מערב שבת נדח את השבת שזה להביא את הסכין ולחרוט עצים ולעשות פחמים אבל מילה בעצמה ש אפשר לה לעשות מערב שבת דוכה את השבת רב ליעזר אומר אם לא הב כלי וכולי אומר רבי יחנון הבין סברין ממה בהתחלה חשבנו להגיד שבכל הדברים חלוק רב לזר בכל מקום כל מצווה שיש לה דין להעשות באותו היום רבי אליעזר יסבור שמכשירי ה דוכים את השבת אבל ממה שצרך רבי אליעזר לדרוש פסוק ביכורים והוא דרש ככה מה הביכורים שנאמר בעומר דוחין את השבת כי כתוב בפסוק ו בחריש ובקציר תשבות חריש רשות אף קציר רשות דווקא מקציר של רשות הוא צריך לשבט בשבת אבל יצא קציר העומר שהוא מצווה שוא מותר לעשות אותו בשבת ושם בעומר כתוב ביכורים הביכורים שנאמר בשתי הלחם דנס ה שבוס למה הוא צריך פסוק מיוחד בשתי לכם הרי תמיד זה דוכה שבת אז הדו אמור לא בכל הדברים חלק רב לזר איפה שהוא דיבר דיבר ככה הביא רבי יחנון ר אומר רב שמואל בר צחוק זה לא רעיה יכול להיות שבכל הדברים כן חלוק רב לזר ולמה צרך רב לזר לדרוש ביקורים ביכורים כי זה שונה עיקר המצווה בשתי הלחם זה לאכול את שתי הלחם זה לא מלאכה שדוחה שבת אז כיון שעיקר המלאכה לא דוכה שבת מי אמר שמכשירי ה דוכים שבת אלא על ידי שעיקר תחיית שבת ומכשירי מלאכה שמה לא צריך פסוק מיוחד אבל בשתי הלחם צריך התי ותנ לולב ומכשיר דוחין את השבת לולב אין בו משום מלאכה עיקר מצוותו לא דוכה את השבת אומר רבי יונה אתה יודע מה שאמרנו מכשירו דוכין את השבת לא מלאכות דאורייתא אלא להביאו מראש הדקל שזה איסור דרבון ואותנו שופר ומכשיר דוכין את השבת גם פה אנחנו נדחה רק לגבי להביאו מחוץ לתחום זה הכוונה מכשירי לולב מכשירי שופר שזה איסור דרבנן ותני כן אין מגרין ולא מגרין ולא מפרחי אסור לעשות תיקוני כלי בשופר בשבת כי זה כבר מלאכות דאורייתא תני בשם רב לזר לולב ומכשירי דוכין את השבת אומר רב סלקת מתניתא היא לא קלן כמוה להלכה כי כיוון שרבי עקיבא חולק עליו קלן הלכה כי רבי עקיבא מחברו תני מעשה היה וורה רבי כרבי אליעזר אז הגמרא אומרת אומר רבי יוחנן חבורה הייתה ש מה קרה מה ראה רבי להניח דברי חכמים ולעשות כרב לזר אומר רב אושייה שאלנו את רבי יהודה הגוזר שאלנו את רבי יהודה המול שהוא היה שם בעניין ואמר לנו במבוי שנו מפולש מדובר שם במבוי שהוא לא מפולש שלא רשות הרבים דאורייתא אז הגמרא אומרת אז מה תירות אז מה בעדות תנינן אסור לטלטל מתוכו לבתים מן הבתים לתוכו אז איך התירו אומר אבב כמתי בתינוק ו באזמל ששטו ב מבוי ולכן התירו הם לא היו בתוך הבית שואת המראה מה ונו אסור לטלטל בכל המבוי חפץ ששבט במבוי מה מותר לטלטל אותו במבוי עצמו יותר מארבע אמות בוא נקו מרב יוסה כמו תמר בכלים ששפטו בכל החצר ששמה פשוט שמטלטל אותם בכל החצר אז הו דקה כלים ששפטו במבוי מטלטלים אותם בכל המבוי אז כשעסק בהלכות שבת שעלו לי את רבי יוסי ולא הגיבון למה דלא ה רבי יוסי אמר אלא כל מילה באתרה הוא היה עונה כל דבר במקום שלו אז אחר כך קדו רובן כשהגיעו למסכת רובין אמרו לו אמר לו בשם רבי יוחנן כלים ששפטו במבוי מטלטלים אותם בכל המבוי ו קבסו כמו הדין של כלים ששפטו בחצר מטלטלים אותם בכל החצר אז רבי יוחנן מתיר רב אמר אין מטלטלין אותן אלא בארבע אמות לא כמו הכלים ששפטו בחצר שאותם מותר כלים שבמ אסור אמר רבי יוסף ורבי בון רב כדעת ורבי יוחנן כדעת הם הולכים לפי שיטתם רבי יוחנן דו אמר קורה בלא שיתוף גם היא כבר מטרת גם אם לא נשתף את כל בני הבתים והחצרות במבוי עצם הקורה מהי מטרת מהי מטרת לטלטל דבר ששבט במבוי הוא דמר מטלטלין אותן בכל המבוי רבדו אמר אין קורה מטרת בלא שיתוף הוד אמר אין מטלטלים אותם אלא בב מס שתה אמר על דת דרבי יוחנן אז לאיזה דבר משתתפים בכל המבוי הרי הקורה מטרת לטלטל במבוי עצמו אמר רבי יוסף ורבי בון כדי לעשות כל הרשויות אחת שאפשר יהיה לטלטל מהבית לחצר ומהחוויות בשם רבי שעה בן לוי סכין של מילה אם הוא לא הספיק להביא אותה לפני שבת עושה להחולה כוונה שורה של בני אדם שהם ישו מחיצה מבני אדם והם ילכו ויביאו ומביאה בתוך המחיצה הזאת בר מרינה אובדה שאל לי רב סימאון ושרה שאל הרב אמי וסר וקפד רב סימון שוא המר למה רב סימון הקפיד ולא חנ תן לישן לחכם והתיר ישן לחכם אחר שמה יסור אומר רבי יהודה סיפור היה הפוך אחנ ובדש לרמי ואסר לה חר כך לרב סימון ושר זה הקפיד רבמ למה כד ת נשר לחכם ואסר אל ישאר לחכם אחר שם יתיר שישאר באיסור במי רבי ירמיה אשון מפתחיה סדר רובה שכחו את המפתחות של הבס מדש הגדול את ושלו לי אמר לוק תחמון שטפי עבר שתראו הרבה אנשים עוברים שיש לכם בעצם מחיצה התינו דרך חולה מה המקור של רבי ירמיה ח לרבי רמי מדה כל חולה שנעשית בין לדעת בין שלא לדעת אפילו אם הם יודעים הרי זו חולה רבי ודה פזי הורה לאבין דרך מנהלים היינו בטלטול מן הצד החי אפופ הורי לעשות חולה ולהבין דרך מינים את שניהם ביחד רבי שמואל ברבדו ובד למגזר הוא היה צריך לעשות ברית מילה לרב ששעה ברי או שרב ששעה ברי היה לו תינוק או שהוא עצמו היה תינוק אשון מת אוזמה שכחו להביא לפני שבת את הסכין שאל לרב מנה אמר לא ידחה למחר שאל לרבי צ בר אלעזר אמר לו משחקון קונדיטון לא ה שיטון לשחוק את הקונדיטור לא שכחתם ומת זמלן שיטון שזה עיקר הדבר אין מה לעשות תדחה למחר רבי וסא ברבי בון בשם רב חונ מתניתא אמרה כן שאסור לעשות חולה נוכיח מהמשנה שאסור להוליך דרך מחיצת בני אדם דתנינן רבי עזר אומר אם לא הבי קלים ערב שבת מביאו בשבת מגולה למה למה רבי ליזר צריך להתיר שיעשו חולה עונה הגמרא זה לא רעיה אדרבה שאם אומר את כן אתה תתחיל להטריח עליו לעשות חולה שמותר לעשות אז פעם אחת תקרה שפו אינו מוצא לעשות חוו הוא מביאו ככה אז לכן עדיף כבר להגיד את הדין האמיתי שדי שבדיעבד אפשר להביא אותו בשבת מגולה וממילא הוא השתדל להביא כבר לפני שבת שאלו להלל הזקן מה לעשות לעם פעם אחת זה היה יד בניסן שכל להיות בשבת ורצו לשחוט את הפסח מה לעשות לעם שלא הביאו סכיני מהם אמר להם הלכה שמעתי ושכחתי אלא הניחו להם לישראלים אינם נביאים בני נביאים הם מיד כל מי שהיה סכות היה תכבו בגיזו גדי היה כושרו בקרניו וממילא ונמצאו פסכה מביאים סכיני מהם אז גם פתרו את הבעייה של טלטול אבל לכאורה יש כאן עוד בעיה איך הם השתמשו בבהמה של קודשים רואים מכאן שאם לוקחים סכין תוחבים אותו בצמר של הבהמה בעצם משתמשים בבהמה אבל זה לצורך הבהמה לצורך השחיטה שלה זה מותר כיוון שראה הלל את המעשה כיוון שראה מעשה נזכר הלכה אמר להם כך שמעתי מפי שמיה וה טליון רב זהיר בשם רב לזור כל תורה שאיין לה בית או אינה תורה אם הוא לא היה נזכר שכך הוא שמע מפי שמיה ואבטליון לא היינו מתירים תמנ תנינן לגבי פרה אדומה רחב עליה נשען עליה נטלה עליה עבר בנהר קיפל עליה מוסרה אזה את החבל הזה נתן טליתו עליה בכל המקרים האלה הוא בעצם משתמש בפרה ופסלה הבהמה הזאת פסולה יותר אז ממילא הדי אלפה מהאי והי אלפה מהדם הדי אלפה מהאי אם טלה בסכין לצורך הפרה האדומה לשחט אותה כשרה כמו שראינו אצלנו ויל פמ ידע שכל עבודה שהיא לשם קושים שהיא לשם הקודשים מעצמם אינה עבודה שואלת עכשיו הגמרא למה היא ללא ידע מה לעשות ויירו להן על ידי חולה אלא על כוח כרבה מי שלא מתירים על ידי חולה אפילו תמ כרב סימון אנחנו גיד כשם שנעלמה זו כך נעלמה זו כי למה באמת נעלמה ממנו הלכה זה משם יד הגמרא ממשיכה אומר רבי אבין אמר לא אי אפשר לשני שבועות שלא חל 14 אי אפשר פעמיים שמיטה שלא יכול יד בניסן להיות בשבת אז איך יכול להיות ולמה נעלמה הלכה מהם מבני בית תירא שאיך הם לא ידעו שפסח דוכה שבת אלא ודאי כדי ליתן גדולה להלל שהלל הזו קן בא שמה ואמר במוד אפילו בשבת עד כאן דף קה
לצפיה בתכנים נוספים: