הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף נט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף נט

[מוזיקה] שבס דף נט אנחנו מתחילים משלוש שורות מסוף העמוד הקודם כל דבר שהוא מבחיל את הפרי מבחיל לשון מבשיל גורם לו להתבשל אז מי שעושה את הפעולה הזאת חייב משום זורע כי בעצם הוא משבח את הפרי ומה הם הדוגמאות הנוטע הבריך שהוא כופף את הזמורה בארץ ומוציא אותה ממקום אחר המרכיב מביא ענף של זית ומרכיב אותו באותו זית אחר המכרסם הוא חותך ענפים יבשים מהאין ועל ידי זה הפירות משתבחים המזר הוא מוציא ענפים לכים זה מזר המפסלת את הפסולת המזהם כאשר הקליפה של האילן נושרת הוא מדביק שם כדי שלא ימות האילן המפרק יש כל מיני אבנים שמכבידים על שורשי האילן הוא מפרק אותם המאבק הוא מכסה את השורשים באבק המעשן רוצה עשן תחת האילן כדי שיפלו התולעים המטל שהוא מוציא את התולעת מעל העץ הכותים הוא כותם עלים כדי להקל מעל האילן הסך פגי תאנה כים אותם בשמן כדי שהם יתבשלו טוב והמ הסך והמשקה והמנקה הוא מנקב את הפגין כדי שאפשר יהיה להכניס להם שמן בפנים והעושה בתים הוא עושה בית סביב האילן כדי להגן עליו מפני החמה וכל דבר שהוא להבחיל את הפרי חייב משום זורע רב זהירה רבחי ב רשי בשם כהנה הנוט שבת חייב משום זורע במשכן היייתה מלכת זורע לצורך הסממנים אז מי שנוטע בשבת זה בכלל זורע נוטע כזורע רבי זעירה אמר הזומבי שזומן את הענפים כדי שעל ידי זה זה יגדל יותר טוב זה גם כן כותיה עד כאן דיברנו בהלכות שבת בא עכשיו הגמרא ועוברת לדבר על שביעית בשביעית יש לנו פסוק קים מפורשים שאומר ככה צדך לא תזרע וכרמך לא תזמור התורה מפורש הוציאה את הזריעה והזמיר משאר כל המלאכות אז אומרת הגמרה ככה נתה וזמר בשביעית על דעת ד כהנה שהוא אמר לנו שזורע שנטה זה היינו זורע חייב שתיים הוא נטה זה זה נקרא זורע והזמר זה מלאכה נפרדת על דעת די רבי זהירה שהוא אמר שזומנה אינו חייב אלא אחת לכאורה הוא אמר זומר כותה אז הגמרא מיד שואלת ואומרת מה פתאום כלומה אמר רבי זהיר אלה אז אומר כותה זה מה שהוא אמר מי שזומן זה כמו נוטה שמה נוטה זומר עכשיו אתה גם תבוא תגיד בכלל שבכלל דבריו שהנטל הזה זומר לא הכל היה בכלל זריעה בהלכות שביעית ויצאה הזמירה להחמיר עעל עצמה שחייבים עליה בפני עצמה אז מפני שיצאת זמירה להחמיר על עצמה אז את פטרו משום זורה הוי לא שניה נתב זמר בשביעית בין על דת ד רב כהנה בין על דת ד רבי זהירה הוא חייב שתיים אחד של זומר ואחד של נוטע שהיינו זורע וקוצר תנ רבחי הקוצר הבוצר זה בענבים ומוסקה בזיתים הגודד זה בתמרים הטוש זה בעשבים וההורה זה בתנים כולהון משום קוצר ההן ד גזז ספוג או גומי או קרולין זה מין צמח שגודל במים חייב משום קוצר וגם משום נוטע כי על ידי שהוא קוצץ אותו הוא ממהר לגדול ההנד גזז כוסברה קרפס גרגר טריק סימון כשומן ננה כל המינים האלה זה מיני עשבים שכשאתה קוצר אותם הם גדלים יותר מהר חייב משום קוצר ו משום זורע בעשבים שך זורע לא נטע רבי יוסי ברבי בון בשם רבי שובן בן לוקיש הנותן עציץ נקוב על גבי עציץ נקוב הוא לקח עציץ הרים אותו מהרצפה וה אותו שם אותו מעל הציץ אחר אז בזה שהוא הרים אותו הוא כביכול קצר אותו אז חייב עליה משום קוצר וזה שהוא מניח אותו מחדש מעל עץ מעל הציץ אחר אז זה משום זורע רבי יוסי ברבי בו בשם רבי שמעון בן לוקיש קוצץ קורת שקמה שגם פה הוא עוזר לה לגדול על ידי זה מחדש חייב עליה משום שלוש אז מה אתה רוצה להגיד שהוא חולק על מה שאמרנו עד עכשיו שהוא חייב שתיים אמר רבי יוסי ורבי בון ולא פליגי הקוצץ חייב משום ו משום זוריה הוא בעצם חייב שתיים אלא מה בדרך כלל כשהיו קוצצים את הקורה הוא גם היה מחליק אותה המחקה חייב משום מכה בפטיש כ על ידי זה הוא מכין אותה להיות כורה ראוייה לבניין רבנן דקיסרין אמרין הדין ד צייד קברה וכל דבר שאתה מבדיל מחיטוב אם הוא לא יהיה חייב משום צד כיוון שהדג הזה נמצא באיזה כלי קטן שהוא כבר ניצול בעצם זה שהוא מוציא אותו בשבת מהמים חייב משום קוצר והמאמר מאמר זה הכוונה שהוא אוסף את התבואה להרמה רבי שמואל בר ססרטי בי תולדות האמור איזו היא מה הדוגמה לתולדה של אימור רבי יוסי הוא אומר לנו שמי תאמין דרבי שמעון בשם רבכ ויתנה דם השמית אני לא זוכר מה שמעתי ממנו מה קדון אומרת הגמרא האן ד כתית אורז מי שמפרק את האורז או סורין או חליקה חליקה זה חיטים סדוקות חייב משום דש ההן ד שתח צליין שהוא שוח תאנים או צימוקים או מסוס בוקלט שזה גם כן מיני אוכל חייב משום מאמר כי בעצם הוא מקבץ אותם למרות שהוא לא מקבץ אותם ממקום גידולם עצם הקיבוץ זה נקרא המאמר ואומרת הגמרא הגדרה כל שהוא נוגע באוכל זאת אומרת שאם הוא מקבץ את האוכל והאוכל נוגע אחד בשני אז חייב מישום מאמר בקליפה הכל שהוא נוגע כדי להסיר את הקליפה זה משהו אחר זה משום דש אותה האישה ה הדתה כד מערבה בחיטה כאשר היא באה לתקן את החיתים כשהיא מערבת אותם אנה ואנה כדי לברר אותם אז היא חייבת משום מרקדה זה תולדה של מרקד זה מוציא פסולת כד מפרחי בראשה כשהיא מפוררת את ראשי החית היינו להסיר אותם מהקליפה זה משום דשה קד מתבר בצדדי כשהיא שוברת את הקליפה שבצדדים אז זה בורר משום בוררת כד מספה כשהיא מוסיפה לקטוש את החיטים עכשיו זה כבר משום תוכנת קד מנה פיה משום זורה אם היא משתמשת עם רוח גמרא מלאכתה משום מכה בפטיש אז מביאים כאן המפרשים בדת הירושלמי שירוש סובר שכשאדם עושה סדרה של מלאכות למרות שהוא לא עושה עוד פעולה מיוחדת אלא אצם גמר סדרת המלאכות זה נקרא מכה בפטיש ההן כתנה פשתן בקונה משום דש כשהוא מקע עליהם במקל הזה בקונה זה נקרא דש הוא מפרק את הקליפה פשתן במערבה כשההוא אחר כך דופק בערובה זה כבר משום תוכן באפס טיטה זה גם כן איזה סוג מקל שהוא מכה בו זה משום זורק כי הקאה הזאת היא מפזרת את הקליפה שתעוף בכף משום בורר קד מפלג כשהוא בא ומפצל את החוטים זה משום מנפץ קד מט לש משום מחתך גמר מלאכתו משום מכה בפטיש האן דשכק טומה זה שנעמד לשחוק שום קד מפרך ברשייה כשהוא דופק בראשה שומים כדי לפרק אותם מהגבעול הזה אז זה משום דש קד מפ בלופט אז זה משום בורר הוא כבר מברר את הקליפה מהשום קצח דוכתי זה משום תוכן אחר כך קדב משקין כדי לעשות מהם איזה גוש אחד שלם אז זה משום לש גמה מלאכתן משום מכה בפטיש הן סיקורה סיקורה זה זרעים כאלה שמייצרים מהם צבע קד מבחר בגרר בלופט כשהוא מתחיל לגרור את הקליפה זה משום בורר כד מחטט במרגי זה שהוא סוג קלי כזה שדופקים בו את הזרעים כדי להפריד מהמהם את הקליפה זה משום דש קד שחק ב מדוכת זה משו תוכן דייב משקין משום לש אחר כך היו רגילים לצקת את המשקים האלה בתוך פלטות כאלה כדי שהם יהיו קוביות עושים מהם כמו שוקולדות כאלה אז קד משקה באנ טריין הוא חייב משום בונה כד מקטע בגומה כדי להוציא אותם מתוך הגומה אז הוא חייב משום מכתר גמר מלאכתו משום מקה בפטיש רב חיה בשם רבי יוחנן דגים שסחטה אם לגופן הוא רוצה לאכול דג בלי מים פטור ואם להוציא ציר הוא רוצה את הצייר אז הוא חייב זה נקרא מפרק אז רבי יוחנן סובר שהוא חייב דאורייתא חייב זה לשון של דאורייתא רב אמר בניסוח שונה כבשים שסחט אם לגופן מותר לא כמו מה שרבי יוחנן אמר מקודם פטור רב סובר ממש מותר רב סובר שזה לא דרך דישה רק לצורך משקין אז אם הוא צריך לגופן מותר ואם למימי הן אשור פה זה גם שונה ממה שרבי יוחנן אמר רבי יוחנן אמר שאם הוא צריך את המים הוא חייב רב אמר אסור שלקות ירקות שהם יתבשלו הרבה זמן בין לגופן בין למימן מותר כיוון שזה נקרא אוכל מאוכל עד כאן רב שמואל אמר אחד כבשים ואחד שלקות בין לגופן בין לממיין אסור אמר רבי חזקיה הדו דרב פליגל דרבי יוחנן אמר לרבי מנה למה למה אתה אומר שהם חולקים דן אמר אסור ומותר כשרב דיברו אמר לגופן מותר ולממן אסור אבל כשרבי יוחנן דיבר על הדג מה הוא אמר חייב ופטור אמר רבי בבר ממל בצר שרזו אם ליתן טעם אסור כי הוא בעצם מתקן את המאכל אבל אם זה כדי שהוא לא ינזק להוציא ורפו זה מותר פשוטת מביים שיש כאלה שגורסים הפוך אם ניתן תעם מותר כי הוא מתקן את האוכל אבל אם נוציא שרפו אסור לא הבנתי כל כך מה באמת הסברה לחלק ביניהם רב זירה בשם רב הונה צנון תמנו במלח ובלבד שלא ישה אם הוא שוהה אז כאן במפרשים קורבן העדה והרב אומר בגלל שזה המלח מעבד אותם זה שיטת רשי אבל המכב מביא את שיטת הרמבם שהוא אומר שזה נקרא כבישה וכבישה כבישול אז אם הוא לא שואה זה לא נקרא כבישה עד כאן דף נט
לצפיה בתכנים נוספים: