הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כה

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כה

[מוזיקה] שבש דף חופה אנחנו מתחילים בעמוד הקודם בהלכה אומרת המשנה שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשיכה סרטן אז תעשו עכשיו ערבתן אז תעשו עירוב עכשיו הכוונה עירוב תחומין שהוא דאורייתא הדליקו את הנר זה הוא אומר מוקדם אבל קצת יותר מאוחר שספק חשכה ספק נוח שך כבר נהיה בין השמשות אין מסרין את הוודאי ואן מטבילין את הכלים שני הדברים האלה נראים כמו לתקן כלי ואין מדליקין את הנרות זה כבר דאורייתא אבל מסרן את הדמי ומערים אפשר לעשות רובי חצירות שזה דרבנן ותמן את החמין רב אומר בדבר שאינו מוסיף הבל הפני משה אומר אפילו בדבר המוסיף הבל לפי שסתם גדרות בין השמשות רותחות הם שלושה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו תנ רבן שמעון ב גמליאל אומר הלכות הקודש חטאות וכשרות שלושת הדברים האלה שמיד הגמרא תפרט אותם הן הן גופי הלכות ובכל אופן הוא שלושתם נמסרו למי הארץ שמי הארץ נאמנים עליהם הלכות הקודש תנינה עם הארץ שאומר על תרומה שהיא טהורה הוא לא נאמן אם הוא בא עם חבית ואומר אם אמר הפרשתי בתוכה רביעיית שהיא תהיה קודש אז הוא נאמן על היין ועל השמן גם לגבי התרומה שבו חטאות תנין אן הכל נאמנים על חטאת היינו על הטהרה של מי חטו מים שמוכנים לקדש בהם אפ פרה אדומה למה הכל נאמנים כי כיוון שכל כך החמירו בהם חומרות יתירות אז כולם נזהרים בזה מאוד ומי שאומר על זה שזה טהור הוא יודע שזה טהור אפשר לסמוך עליו הכשרות היינו שבעל משכין וזה הוכשר לקבל טומו ונינה במשנה במכשירי ועל כולן מהארץ נאמן לומר טהורים הן עכשיו הגמרא שואלת על המשנה לא צורקה דלב הדליקו את הנר לכאורה מה הוא דבר ראשון שהוא צריך להגיד לבני ביתו תדליקו את הנר כי זה הדבר שהוא דאורייתא צריכים ממהר להזדרז לעשות אותו ואילו במשנה הסדר הוא הסרתן ורבן ורק אחר כך הוא אומר דליקו אמר הבחיר רבה מתוך שאתה מחמיר עליו בכלה אתה אומר לבני ביתו הוא אומר לבני ביתו תיזהרו סרתם כבר על זה הוא מחמיר אז ממילה אפ הוא מחמיר על עצמו הוא כבר מבין והוא לוקח את זה ברצינות מחמיר על עצמו בדבר החמור אמר רבי חגאי רב שמואל מבצק ומפקד גוי ביס היה מצווה בביתו רבתן הדליקו את הנר ולמה לא אמר סרטן אלא כל מן דה ואכיל מן שוק ה ואכיל הוא היה קונה בשוק אצל אנשים נאמנים המקום ם כשרות מה שנקרא שזה כבר ודיין מוסר לכן הוא לא היה צריך להגיד סרטן ספק חשכ ספק אינו חשך מעשה ברבי אליעזר שהיה גוסס ערב שבת חשך ונכנס רוקן זמנו לחלוץ את תפילה פני שבת אז אנחנו מדלגים את שלושת השורות האלה וקוראים אחר כך יצא לו והיה צועק ואמר אוי לו שנטרפה דעתו של אבא זאת אומרת אבא שלו לא מסכים להוריד את התפילין לפני שבת אמר לו דעתך הי שנטרפה דעתי היא לא נטרפה למה אמר לו בני הנחת מצוות הנר שהי שבוט וחייבים עליה כרת אם מדליקים את הנר יותר מאוחר ובאת לחלוץ תפילין שאינן אלא רשות ואינן אלא מצווה או כיוון שראו תלמידיו שישיבו דבר של חוכמה נכנסו אצלו והיו שואלים אותו כל מיני שאלות והיה אומר להם על הטמה טמה ועל הטהור טהור ובאחרונה אמר טהור ונסתלקה נשמתו אמרין נקע רבי שהו תור אמר רבי מני ועד כדקה רק מזה הוא נקע נכנס רבי יהושע וחלץ את תפין ויה מפו ונשקו ובוכה ואומר רבי רבי הוא טר הנדר שנדרו עליו קודם רבי רכב ישראל הוא פרשו קורבן העדה אומר כאן טוב אתה לישראל בזכותך ובתפילת מרכב ופרשים אמרנו במשנה ואין מטבי את הכלין מתנית בכלים גדולים שניכר שהוא מטביל אותם כדי לטאר אותם ללכן אני אומר שזה נראה כאילו שהוא מתקן כלי אבל בכלים קטנים מערים עליהם ו מטביל תן רבוש ממלא הוא בכלי טמא מן הבור ומרים עליו ו מטבי לו תני נפל דוליווד לתוך הבור מהרים עליהם ו מטבילה כבר נפל שם אז הוא יכול כבר להדביר את זה הרב אומר שלכ יש מכאן דיוק לדין של הכסף משנה בפרק שישי מהלכות הבוס הטווס שהוא אומר שם שעיקר הטהרה זה כשהכלי יוצא מהמים כי פה ככתוב זה נפל לתוך הבור למה הוא צריך להטביל למה למה הוא צריך להרים זה כבר תבול סימן שכדי להוציא אותו צריך גם התר כי ההוצאה היא הטהרה אבל הוא דוחה שזה לא רעיה מוכחת תראל המורים אחד אמר מדובר כאן בכלים שנטמאו בא תומו הינו שהם נהיו רשון טומו והם טומ דאורייתא ואף על פי כן מותר להערים ולדב אותם באופן של ההרמה וכור נה אמר מדובר כאן דווקא בכלים שנטמאו בבלד התו שם טמאים ידי רבונו אבל כלים שנטמאו מדאורייתא אסור להרים עליהם כ הם תיקון מעליה מתיב מן דאמר בבלד טומה הוא מקשה על מן ד אמר באב טומ אם אתה אומר שהם טמאים באב טומא אז גם כשהוא אותם הרי הם עוד לא טהורים לגמרי אפילו בחול יהיה טהון הערב שמש אז למתי הוא יוכל להשתמש בהם למוצאי שבת מה התירו להרים לצורך מוצאי שבת אמר לי לא מדובר ורוצה להשתמש בהן חולין בטהרה שזה אפשר להשתמש באותו היום רבי ירמיה ורבי זהירה בשם רב חיה ברשי אישה פיקחת מדיחה כאן כרק כאן תמחוי כאן ועל ידי זה נמצא שיש מים בכל הבית ונמצאת מרבצי את ביתה בשבת שזה אסור לרבץ את הבית בשבת משום שהוא יבוא לשבות גומות אבל באופן כזה של הרמה אפשר אבל מסרים את דמאי רב יוסי בשם רבב רב חזקיה בשם רבי יהודה בן פזי מה זה דמאי דא מתקן דמאי דע לא תיקן זה המשמעות מה זה הדבר הזה מתוקן או לא מתוקן ומרן טומנין את החמין אמר הבחי ברשי הללא לתמ רובי חצרות עירוב כזה אפשר לעשות כבר ספק חשכה ספק נו חשכה אבל רובי תחומין שזה דבר תורה דבר תורה זה אי אפשר עכשיו רק לפני כן ועל זה הוא שאל רבתן הדרן הלך פרק במ מדיקם סיעתה דשמע פרק שלישי כי רשי סיכו בקשו גבבה כיוון שזה דבר שהוא נגמר מהר אין חשש של חיטוי בגחלים פה אז נותנן עליה תבשיל אפשר להשיר עלזה תבשיל מערב שבת שישאר על זה בכניסת השבת אבל אם הכירה היא מוסקת בגפת או בעצים לא יתן הכוונה לא יתן לפני שבת את התבשיל על הכירה עד שיגרו או שיגרו את הגחלים או שייתן את האפר מעל הגחלים ואז יהיה לו היכר וסימן כדי שהוא לא יבוא בשבת לחתות בגחלים בית שמאי אומרים כל מה שדיברנו כאן זה חמין זה מהים חמין אבל לא תבשיל זה לא נתיב ובית הלל אומרים חמין י תבשיל עוד דבר בית שמאי אומרים נוטלין הכוונה אפשר לשוות את זה מערב שבת אבל אם לקחת בשבת אתה לא יכול להחזיר אבל לא מחזירים את המים החמים בחזרה אל הקיר הגופה הזאת בית הלל אומרים אף מחזירים את אותה קיירה של חמין ותבשיל אם היא שעתה על האש והוא הוציא אותה יכול גם להחזיר אותה בשבת כן אם הכירה היא גרופה או כתומה קיירה שהיא סיכו אומרת הגמרא כני מתנית מקיימין עליה תבשיל הכוונה שהמשנה שלנו עוסקת גם לגבי שהייה גם לגבי שהיה הכירה חייבת להיות גרופה וקטומה שלא תחשוב רק לגבי חזרה בשבת היא צריכה להיות גופה וקטומה לא גם לגבי שהיה בלבד מתנית ה שלנו שמכלה היא שיטתו של התנ רב יהודה דרב יהודה ד תניה בבריתה כתוב גם בדעה של רב מאיר שהוא הרבה יותר מחמיר מה כתוב היו שתי קירים מתאימות אחת גרופה וכתומה ואחת לא גרופה ולא כתומה מקיימים את התבשיל על הגופה ועל הכתומה מה מקימים עליה תבשיל או מה הם חמים אז בית שמאי אומרים אין מקמים עליה כלום לא תבשיל ולא חמים שום דבר ובית ילל אומרים חמיל מותר מה עם חמים אבל לא תבשיל זאת אומרת שתבשל לכול הלמה אסור העביר את המכם הכל מודים שלא יחזיר דברי רבי מאיר זה לכול העלמה זאת אומרת שרבי מאיר מאוד מחמיר הוא סובר שמה שבמשנה שלנו כתוב כשיטת בית שמי זה שיטת כולנו רבי יהודה אומר כמו המשנה בת שמ אומרים חמינה לא תבשיל ובית ילל אומרים חמין י תפשל העביר את המכם בית שמי אומרים לא יחזיר את המכם בית צלל אומרים יחזיר גם את המכה וגם את התבשיל עד כאן דף חופ ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: