הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת שבת דף כד

[מוזיקה] שבס דף חוף ד אנחנו אמרנו מכיוון שהוא רוצה בכולן הוא רוצה שזה יתעכל על המזבח וישרף לגמרי זה בעצם כמבשל הו כי הוא צריך לגופו של דבר הלכה ו אומרת המשנה על שלוש עבירות אנשים מיתות בשעת לילתם על שאינן זהירות בנידה בחלה ובהדלקת הנר על שלוש עבירות אנשים מיתות תני ילדות תתני יולדות מד אמר ילדות היינו שהילדות נתפסות בעבוד האמא איפה מצינו דבר דומה לזה תני בשם רבי יהודה בעוון הנדרים של האבא בנים הבנים מתים מה התמה מה המקור לזה לשו הקת את בני חמנו על סקי שו על נדרים ומן דאמר יולדות מכאן שאין השטן מקטרג על הבי שעת הסכנה לכן שעת הסכנה צריך להיזהר רבי פנחס רבי ירמיה בשם רב חיה ברבא כתיב ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט ההורים למה משפט בסדר ההורים אין כתיב כאן אלא במשפט ההורים אלא מלמדת בשה שישראל יוצאים למלחמה בדין של מלה יושבים עליהם אם לנצוץ אומר רב כרב כתיב כי תצא מחנה על אויבך ונשמרת מכל דבר רע האם אינו יוצא אינו צריך לשמירה אלא באמת למדנו מכאן שאין השטן מקטרג על הבשת הסכנה אמר ארב החי בר יעקב כתיב קרו אסון בדרך הב הבית לא אלא מכאן שאיין השטן מקטרג על ה בישת הסכנה רבי ביסנ בשם רבי ליה כתיב יום צרה וכך ונעצה היום הזה היום אחר לא אלא מכאן שאיין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה הפסוק הזה אמר חזקיהו המלך בשעה שמלך השור שלח אליו את רבשקה עם חיל גדול המלחמה רבי איבו בר נגרי כתיב והשבותו יצא רשע יצא צדיק אין כתיב כאן אלא בשפתו יצא רשע אלא מכאן שן השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה בפסוק הזה כתוב כי באו בנים עד משבר וכוח עין ללידה זאת אומרת שבשעת צרה אז הוא נידון אומר רבי בא ברינה נסר שהוא מתוח מגג לגג אפילו רחב כמה אסור להלך עליו למה אלא מכאן שנסתם מקטרג לבישת הסכנה רב אמר היושב בבית מרועה הינו בית שהוא ראו ליפול עושה מלאך המוות ס דסיס שלו כאילו המלך המוות נושה בו דכתיב ישים מוות עלמו ירדו שאול חיים למה כי רעות בגורם בקרבם כיוון שהם נכנסו לגור במקום רעוע מה זה ישי מוות עלמו כמו לתמה כי תשא בראך משת מאומה מלאך המוות נייה נושה בו אומר רב לוי בשלושה מקומות השטן מצו לקטרג המהלך בדרך בעצמו כוונה ל וישן בבית אפה לעצמו ומפרש בים הגדול אומר רבי צר בר מניון הלולי דכתיב כ אמר השם הנותן בים דרך אז לא הייתה אפשרות ללכת בים כיוון שהיה אדם יורד לתוכו היה מת ורבנן אמרין הנותן בים דרך זה הזמן מתי הזמן מן העצרת ועד החג במים הזים נתיבה מתי זה מים הזים זה מן החג ועד חנוכה אז הים זועף אבל מה ש שמ חנוכה ולך בוודאי לא יפרוש בים רבי יוסה ברי לרבי תנחום דכפר אגין אובדה הוה באסייה וזה אחד שהיה באסייה שהיה רוצה להפליק בספינה זה היה מהחג ועד החנוכה את באים יפרוש מנח גה ועד חנוקה חם דיח ל מטרון ראתה אותו איזה סרה אחת אמרה לי קדון מפרשים עכשיו זה הזמן לפרוש בספינה תרם אלי אבוי אבא שלו בא לו בחלום ואמר לו את הפסוק וגם קבורה לא הייתה לו ולא שמע לא לדין ולא לדין וזיל בימה הוא הלך טבש שם רב כהן אחוי דרב חי ברב או פריש הוא רצה לפרוש בספינה אתה באם אפרוש מן חגה לחנוק הוא היה רגיל הרבה לפרוש בים פעם אחת הוא רצה לפרוץ בזמן הזה בין החג לחנוכה אמר לאחו אמר לאחיו צלו עליי תתפלל עליי אמר לו אן דליתי לך אבל בכל אופן א נך מינון לציבור מצלי למטרה אתה רואה את הציבור מתפללים על גשם זה לא הזמן לא תרחץ על ציל אותי אל תישען על התפילה שלי ה דת קתיר לו לבך מתי שאתה כביכול כושר מקפל את הלולב ומוצא החג כתור רגלך גם תשמור את הרגליים שלך מלנסוע בספינה על שאינן זהירות בנידה ו בחלה ו בהדלקת הנר אדם הראשון דמו של עולם דכתיב ואד מן הארץ ואחר כך כתוב את בריאת האדם מה שמ שכל המים באו בשבילו וגרמה לו חווה מיתה לפי כך מסרו מצוות נידה על האישה ו בחלה אדם הראשון חלה טהורה לעולם היה דכתיב ויצר השם אלוקים את האדם הפר מן האדמה זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא גיבל אותו כמו עשא ותה וז יבו כי דמה רבי יצחק בר קצרת כיוון שהאישה מקשקשת סתה במים אז זה עכשיו הזמן המגבעת חלתה וגרמה לו חווה מיתה לפי כך מסרו מצות חל הישה ובהדלקת הנר אדם הראשון נרו של עולם היה שנאמר נר אלוקים נשמת אדם וגרמה לו חווה מיטה לפי כך מסרו מצוות הנר לאישה תני רבי יוסי אומר שלושה דבקי מיתם ושלושה נמסרו לאישה ואלו הם מצוות נידה מצוות חלה מצוות הדלקה ששלושת המצוות האלה הם מצילים את האישה עד כאן דף חוף ד'
לצפיה בתכנים נוספים: