הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף עח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף עח

[מוזיקה] סוחים דף עח הלכה ד' אומרת המשנה הפסח שבא בטומ אף על פי כן הפסח שבא בטומ לא יאכלו ממנו זווים וזוות נידות ויולדות ואם אכלו פטורים מכרת זאת אומרת אף על פי שבדרך כלל טמאים שאוכלים קודשים הם נאנשים בכרת כאן שזה פסח שבא בטומ פטורים מכרת והגמרא תדרוש מה המקום רבי אליעזר פותר אף על ביאת מקדש בזמן כזה גם זו וכאלה טמאים שיבואו למקדש שלא כדין הם יהיו פטורים מכרת של ביאת מקדש והרב מביא את הדרשה של הבבלי שכתוב ושלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש אז בזמן שטמאי מתים משתלכים גם זווין ומציר ומצורעים משתלכים אבל אם אין טמאים מתים משתלכים אז בזמן הזה זה גם הזבים הם צורעים גם לא משתלכים והם לא חייבים כרת תני רבי רבי מאיר כן מחייב את הזווים והזבות שאכלו מהפסח בטומ חייב אותם כרת ורבי שמעון פותר זאת אומרת שהמשנה שלנו היא כמו רב שמעון מה איתם ולרב שמעון כתוב בפסוק והבשר כל טהור יאכל בשר והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אז כתוב וכולי ונכרטה את שהוא מותר ר לטהורים זאת אומרת שהוא מיוחד לטהורים חייבים עליו משום טומא יצא הפסח שבא בטומא שהוא לא מיוחד רק לטהורים ואכלו ממנו זווים וזבות נידות ויולדות עליהם אין איסור כרת עץ שמותר לטאורים אין חייבים עליו משום טומא אבל עולה סליחה אכל עולה שהיא כך לא נאכלת לתיאורים היא עולה למזבח אכל אמורין מאחר שאין מותר לתיאורים אין חייבים עליו ככה יוצא זה לכאורה והרב מביא שהגמרא בבלי בזבוכים דף לו דורשת אשר לה השם זה בא לרבות אמורי קודשים קלים לטומת תמא אסור לו לאכול אותם נכנס בלילה שואלת הגמרא האם לרב ליעזר הוא יהיה פטור או שתגיד עכשיו זה לא זמן של פסח בן כך או נכנס קודם לשש שעות שעות שזה לא הזמן של שחיטת הפסח מה אומרים גם יהיה פטור הגמרא לא עונה אמר רבי יוסי אנחנו בעצם ראינו את רב שמעון שפותר את הטמאים מאכילת הפסח מאכילת קודשים ורב ליעזר שפותר את הטמאים מביאת מקדש אז אמר רבי יוסי הנסבור רבי אלעזר כמה כרב שמעון גם אם הוא לא ידרוש את הפסוקים של רבי שמעון לכאורה האם הוא יסבור כמוהו מה איתם למה? בגלל שכתוב בפסוק בכל קודש לא תיגע ואל המקדש לא תבוא. הפסוק כאן מקיש את שהוא חייב על יחילת קודש חייב על ביית מקדש. ואת שאינו חייב על אכילת קודש אינו חייב על ביאת מקדש. אז זה אולי סיבה שרב לוזור יסבור כמו רב שמעון וגם הפוך. אם לסבור רב שמעון כמו רבי אלעזר מה הייתה ובכל קודש לא תיגע ולמקדש לא תבוא. את שהוא חייב על ביית מקדש. חייב על אכילת קודש ואת שאינו חייב על ביית מקדש אינו חייב על אכילת קודש אז יכול להיות שרב ליזר יודע לרב שמעון ורב שמעון יודע לרב ליעזר הלכה אומרת המשנה מה בין פסח מצרים שעשו שם לפני שיצאו מארץ מצרים לפסח דורות פסח מצרים מקחו מבעשור אבל פסח דורות לא צריך להקדיש אותו לפסח אמנם צריך לבקר אותו ארבעה ימים אבל לא צריך להקדיש אותו וטעון אז היה באגודת תיזוב על המשקוב על שתי המזות פסח דורות לא טעון ונאכל בחיפזון לילה אחד לילה אחד זה גם בפסח דורות אבל יש כאן תוספת וחימוצו כל היום זאת אומרת שאסור לו לאכול חמץ היה אסור לאכול חמץ ביום טו אבל פסח דורות חימוצו נוהג כל שיבעה שבוע שלם אסור לאכול חמץ אומרת הגמרא איתן נתני דוקין וטבלולים שזה מיני מומים שמובאים במומי אדם שלומדים מהם גם כן לבהמה פוסלים בו הם פוסלים בפסח איתין דוקים ותבלולים פוסלים בו בפסח של מצרים מהדם מה הדוקים ותבלולים פוסלים בו ניכה דכתיבסת תמין היה צריך בפסח מצרים לקחת תמין אז הכוונה בלי מום מנדה אמר אין דקים ותבלולים פוסלים בו. זאת אומרת שסתם מום לא פוסל בו. אז מה מקיים סתמים? אולי תגיד שהכוונה שלא יהיה מחוסר עבר. זה לא צריך פסוק. אפילו בקורבנות בני נוח אינו. מה הדין הזה לא נאמר אצל בני נוח? כפי שתראה מה כתוב. לא כן אמר רבי יסא פשט רב לוזול לחבריה מהפסוק מכל החי מכל בשר. מה זה מכל החי? שבהמה שחיים ראשי איברים שלה. זאת אומרת שלמים באיבריהם. אז אם כן כבר כל בני נוח מביאים דווקא בהמות בלי מום אז מה אתה מה מעשה תמי מלמד לכאורה על כוכינו חייב ללמד לפסול דוקים ותבלולים אומרת המרא לא אי אפשר ללמוד את זה מסתם בני נוח כי תמן יש יש מהן למזבח לכן אסור להם להביא מחוסרי עבר ברמהחה את פסח מצרים לא הקריבו למזבח בכלל אין מהם למזבח עכשיו הגמרא מביאה ציטות מהסוגיה בסוטה שמה גם כן לגבי העגלה הרופה הגמרא שם דנה מי אמר שהיא פסולה כשהיא מחוסרת עבר אז הגמרא ג גם רוצה ללמוד מבני נוח והיא אומרת לא בני נוח באים מביאים קורבנות למזבח אבל עגנה ארופה לא באה למזבח אז רבי חונה בשם רבי ירמיה מכיוון שכתיב בכפרה כקודשים אז כמי שיש מהם למזבח ולכן אי אפשר להביא מחוסר עבר ותני כן שלוש שלוש מזבחות היו לאבותינו במצרים משקוף ושתיהם זרזות אז אם כן אם יש בהם שם של מזבחות אז מחוסה רבר אי אפשר להביא אז למה התורה הייתה צריכה להגיד צמים כוכנו כמו המנד אמר שדוקיןולים פוסלים בו איתן תנ ארבעה שצריכים לשים את הדם גם על הסף זאת אומרת על המפטן משקוף ושתי מזוזות איתן תני שסף סף זה כלי יתן תנשף זה סקופה מנדה אמר סף זה כלי מאיפה הוא לומד את זה מהפסוק ואת הסיפים ואת המחתות ואת המזרקות מנדה אמר סף זה סקופה זה פסוק ביחזקאל שהפסוק מתלונן שהם בנו בתי עבודה זרה צמוד לבתי המקדש בתיתם סיפיי בתיטיתם סיפיי של סיפם של עבודה זרה עץ סיפיי על יד בית המקדש אז רואים שזה מפטן מהדם אמר כלי ניחה מה שכתוב דכתיב מן אדם אשר בסף שהם לוקחים מן אדם אשר בכלי אל המשקוב אל שתי המזוזות אבל מהדם קופה מה מקיים אשר בסף מה הוא יקח מאדם שבאס קופה כן הוא מביא כלי ונותן על האסקופה וטובל מהאסקופה הוא מזה על המשקור ועל שתי המזוזות תני בן בגבג אומר סתמים אין גיזה תמימה לא צריך שיהיה לה את כל השיער שלה היא יכולה להיות גזוזה. שואלת הגמרא ואתני מן הצון להוציא את החלקים שבהם. מה שמחלקים? הכוונה חלקים בלי צמר. אונה הגמרא לא. אמר רבי יבון הכוונה להוציא מה שחלקים הכוונה מה שחילקה לך התורה. מה שהתורה פסלה בפסוק הזה. רובע ונרבע ומוקצה ונאבד. זה פסול לפסח מצרים. אמר רבי יוס אף רבי יוסי הגלילי דקבתו דתני. רבי יוסי הגלילי אומר אומר אני שלא היה פסח מצרים אלא יום אחד בלבד הכוונה איסור אכילת חמץ שנאמר ולא יאכל חמץ ומיד בפסוק אחר כך מה כתוב היום אתם יוצאים בחודש האביו אז הוא דרש ולא יאכל חמץ היום רק באותו היום עד כאן דף עכ ‏Yes.
לצפיה בתכנים נוספים: