הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף ב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת פסחים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת פסחים דף ב

[מוזיקה] סורכים דף ב אנחנו מתחילים בשורה העשירית מלמעלה רבי ירמיא ביי בתי כנסיות ובתי מדרשות מהו שיהיו צריכים בדיקה מה צריך עליהם מה הוא מסתפק שכן מכניסים לשם בשבתות או בראשי חודשים אוכלים שם סעודה שלישית או ראש חודש מכניסים לשם חמץ אז אם כן ותפשיטלי שצריך בדיקה אומרת הגמרא אכן היא צריכה ל זה הספק שלו הועיל ואורה מרובה. יש להם הרבה חלונות ויש שמה הרבה אור. אז הספק הוא מה הוא שצריך לבותקן בתחילה ביום? האם אולי אותם עדיף לכתחילה לבדוק ביום לאור השמש שאורן מרובה? או שגם אותם צריכים לבדוק כמובן בלילה לאור הנר. רבי יוסי חצרות שבירושלים שאוכלים שם חלות תודה ורקיקי נזיר. מהו שיו צריכים בדיקה? אז אנחנו שואלים מה יש לבדוק? בלא כך אינם בדוקות מן הנותר הרי הרי תמיד בדקו שלא נשאר שם נותר כי נותר צריך שריפה עונה הגמרא אנחנו נפשותט את זה ייבא כהדה תנא רבי זכריה חתני דרב לוי נידה חופפת וסורקת יש לנו כלל אישה חייבת לטבול בלי חציצה אז מצד דין תורה מספיק לה לעיין בשיער שלה ולראות שאין שמה קשרים ו יכולה לגבול אבל תקנת עזרעה שכל פעם שהיא טובלת היא צריכה לחפוף ולסרוק. כהנת שהיא הולכת לטבול בשביל אכילת תרומה אינה חופפת וסורקת. כי כיוון שהם זריזות ורגילות בתבילה הזאת אז מספיק לה לעיין. לכאורה הנידה כהנת בוודאי שהיא חופפת וסורקת. למה? הרי היא זריזה ורגילה בתבילה ולא מחמירים עליה לגבי טבילת תרומה. התשובה שלא תחלוק בין נידה לנידה. עזרת תיקן לכל הנידות לחפוף. אז אם כן הפך שלא לחלוק בין ביאור לביור. אז גם בחצרות בירושלים וגם בבתי כנסיות ובתי מדרשות יצטרכו בדיקה בלילה. תני רבן גמליאל ברבי אינינה קומרבי מנה שאפשר לחלק נידע שהיא מפסקת כל שבעה חופפת וסורקת גם הכהן ננידה הרי שבוע שלם היא כבר לא טבלה לתרומה כל ימי נידתה היא לא אכלה בתרומו אז יש לה הפסק רציני לכן גם היא צריכה לחפוך ולסרוק אבל כהנת שהיא טובלת בכל יום אינה חופפת ואינה סורקת אמר לי אנחנו הבאנו ראיה לשומרת יום כנגד יום נצרכה שהיא טמעיה רק יום אחד ובכל אופן אתה אומר שהיא צריכה לחפוף ולסרוק על כוחינו שלא מחלקים בין נידה לנידה אם כן אותו דבר לא מחלקים לגבי הבדיקה בין חצר לחצר חורי הבית העליונים והתחתונים והיציע והחדות חדות זה בור מים כמו הדות והעלייה וגג הבד וגג המגדל הגג שלהם משופע בית התבן ובית הבקר ובית העצים ובית האוצרות עוצרות היין ועוצרות את השמן ועוצרות את הפירות אינן צריכים בדיקה כי לא רגילים להכניס לשם חמץ ניחה העליונים אני מבין שזה גבוה מדי לא צריך לחשוש שהניחו שם חמץ אבל התחתונים הגמרא מבינה שזה בורות כאלה בקרקע למה לא חוששים מהדם אמרה לא חשו לנפילה אמר רבי יוסא תיפתר שהיו שניהם סומכים לכותל גם התחתונים זכורים בקיר אלא מה העליונים הכוונה אחד למעלה מעשרה והתחתונים אחד למטה מעשרה אז אז הרב אומר שנראה שצריך לומר למטה מג' שזה מקום שלא נוכה הגישה ולכן מן הסתם הוא לא התמין בחורים האלה חמץ שואלת הגמרא ואותנין הדות בור של מים למה לא צריכים לבדוק שם דה אמרה שלא חשו לנפילה אולי נפל שם איזה לחם אונה הגמרא אין מה לחשוש למה מתיירא הוא התינוק ללך לשם בגלל שזה בור של מים וחש לומר שמן תגלגל חמץ שם אז אולי חמץ רק יתגלגל לא תיפתר בחדות שיש לו לזביז שיש לו שפה סביבו. לכן גם אם מתגלגל חמץ הוא נתקע לפני הבור והוא לא נכנס אל הבור. וגג הבד וגג המגדל הדתימה בגבוהים שלושה תפחים אז אינם צריכים בדיקה. אבל אם אינם גבוהים שלושה תפחים למרות שהם משופעים כארץ הם וצריכים לבדוק בהם. זה פירוש אחד. והרב מביא את פירוש הגרא שאומר הפוך. הדתימר שבגלל שהם משופעים הם לא צריכים בדיקה אבל אם הם לא היו משופעים כן צריכים בדיקה זה דווקא בגבוהים שלושה טפחים אבל אם אינם גבוהים שלושה טפחים למרות שהם לא יהיו משפעים הם לא צריכים בדיקה כארץ הם ובדובר במקום כזה שיש תרנגולים יצועים שאז קרקע כזאת לא צריכה בדיקה ובאותו אושר לא נשתמש בו חמץ אבל אם זה גג של מגדל כזה שהוא יודע שנשתמש בו באותו שנשתמש בו חמץ אפילו גבוה כמה צריך בדיקה אמר רבי מנה ויהוד זה נכון הדבר הזה שאם הוא השתמש שם בחמץ יצטרכו בדיקה ויעות כן ענן אמרין עדה פיר פייפות פייפות זה שכחות כאלה גבוהות שבונים אותם כדי שהגפן תתפשט מעל זה אפילו גבוה כמה אם הוא יודע שהוא השתמש שם בחמץ לא תה צריכה בדיקה בוודאי צריך שמה בדיקה תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מיטה שהיא חוצצת בתוך הבית היא חולקת את החדר לשניים זה שלו זה שלו ועצים ואבנים מונכים תחתיה מספיק מספיק לו לבדוק בודק צד החיצון ואינו בודק צד הפנימי מפני שעצים ואבנים מונכים תחתיה אז אני לא חושש שעבר חמץ מה אתה שומע ה אין עצים ואבנים הולכים תחתיה כן צריך לבדוק צד הפנימי לכאורה נלמד מכאן הדה אמרה חשו לנפילה. אונה הגמרא, לא, יכול להיות שלא חשו לנפילה, אבל מה אני אומר? תינוק נגע והכניס שם חמץ, אבל כשיש עיצים ואבנים, ודאי לא נכנס לשם חמץ. מרתף של יין צריך בדיקה, מרתף של שמן אינו צריך בדיקה. מה ההבדל? מה בין יין ומה בין שמן? יין אין לו כבע, שמן יש לו כבע. שמן אדם יודע כמה הוא יצטרך בסעודה, אז תמיד הוא מביא לפני הסעודה. אבל יין הוא לא תמיד יודע. לפעמים רוצים לשתות עוד. אז יכול לקרוא שהשמש לוקח פת איתו ביחד והולך למרתף להביא יין ואז הוא השאיר שם את החמץ. לכן יין צריך בדיקה. זה רק מרתף שרגילים להביא ממנו באמצע הסעודה. אבל אוצר, שזה המחסן הראשי יותר שממנו לא מביאים באמצע הסעודה, אוצר בין של יין, בין של שמן, אינו צריך בדיקה. איזה הוא מרטף? כל שנתון עם הלחם בחצר, שהוא נמצא בחצר והוא יכול ללכת עם הלחם להביא משם יין. יש מרטף שהוא כאוצר שלא צריך בדיקה ויש אוצר שהוא כמרטף שכן צריך בדיקה. מרתף שהוא בושכל בתוכו הוא לא יבוא לשם אף פעם עם לחם הרי הוא כאוצר ואוצר שאינו בושכל בתוכו אז הרי הוא כמרטף. כמו שאמרנו כאן לגבי בדיקת חמץ יש גם ניסוח כזה לגבי אישה בחצר. יש כלל שאישה יכולה ללכת בחצר עם קלטה שזה כזה כיסוי שהוא מכורר רשת. אבל רשות הרבים היא לא יכולה לצאת עם זה. וגם לא למבוי. אז יש חצר שהוא כמבוי שאסור לצאת עם הקלטה הזאת ויש מבוי שהוא כחצר. חצר שהרבים בוקים בתוכה הרי הוא כמבואים. מבוי שאין הרבים בוקים בתוכו הרי הוא כחצר. טוב בכל אופן אנחנו שואלים על האוצר של היין והשמן. למה לא צריכים בדיקה? וכש לומר שמבהמים מכניסים לתוכו חמץ היינו הסבלים החמרים שהביאו את הסחורה של החביות על החמור והם פרקו את הסחורה. אולי הם הכניסו גם חמץ. אונה הגמרא, אין דרך הבהמים להיותן מכניסים לשם חמץ אלא מיני מתיקה. למה? שהן בודקן את היין יפה. כשמורידים את החביות רגילים לבדוק את טיב היין. אם הוא יין טוב, הוא יין פחות טוב, או שהוא כבר החמיץ. אז אם יש מיני מתיקה בפה, זה עוזר לחלל את ההרגשה ולזהות את הטעם של היין. אבל כשיש לחם בפה, זה מקהה את ההרגשה בפה. אז לכן הם לא מביאים איתם חמץ. ולכן אין לזה חשש. עד כאן דף ב'.
לצפיה בתכנים נוספים: