הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת יומא מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת יומא דף כז

יומ דף כז אנחנו נתחיל בעמוד הקודם שבעת זהבים הן שמוזכרים הפסוקים שבעה מיני זהב זהב טוב זהב טהור זהב סגור זהב מופס זהב מזוכק זהב שחט זהב פרווים זהב טוב כמשמעו שכתוב זהב הארץ ההי טוב אמר רבי יצחוק טובו ידו בביתי זה טוב שיש ממנו בבית טוב דו בלבייתי זה טוב גם כשהוא הולך למסחר שזה ילך איתו זהב טהור הכוונה מזוכהק שמכניסים אותו לאור ואינו חסר כלום ואתניה מעשה במנורת זהב שעשה משה במדבר והייתה יתירת דינר זהב והכניסו על הקור 80 פעם ולא חסרה כלום ויוד זה מתאים ככה למה עד לא יקום על בררי עד שלא הוא לא מתברר לגמרי הוא חסר סגין כל פעם הוא מחסיר מאוד הרבה הרב מביא את הגמרא את הבריתה בשקולים שהגמרא שם מביאה ברייתה שמנורה שעשה שלמה מ1לף כיכרין זהב הכניסו אותה לאש עד שבסוף מתוך ה1לף כיכרין העמידו כיכר אחד אז זה חסר הרבה אבל מהרגע מין דוקאם על בררי אז כבר לא חסר כלום זה היה זהב טוב זהב סגור מה זה שהיה מחסיף בעד כל הזהבים שהיו שם עד כדי כך שכשמוציאים אותו כל חנויות הזהב האחרות סוגרות את החנות זה נקרא סגור אומר רב שמואל ברב יצחרו כתיב 7,000 קרה כסף מזוכק לטוח אחקירות את הבית אז כתוב שזה כיכר כסף וכתוב ואת כל הבית ציפה זהב ואת אמר אכן למעלה אמרת שזה כיכר כסף אלא מה הכוונה כיכר כסף זהב ולמה קוראים לה זהב הזה כסף אלא שהיה מחסיף בעד כל הזהבים שהיו שם זהב מופז רבי טוריקחו לרבי דרוסה בשם רבי ברבינה דומה לאש מצטת בגופרית שרואים כל מיני גוונים באש אמר רבי לשם מקומו הוא נקרא וזהב מאופז בא מהמקום אופז, זהב מזוכ שהיו מחתחים אותו כזיתים ותכין אותם בצק ומכים אותו לנעמיות ואין מסננות אותו הכוונה במאיים שלהם ויש אומרים שהיו טומנים אותו בזבל שבע שנים זהב שחות שהיה נמשך כשאבה הדרנוס היה לו מהזהב הזה משקל כביצה דוקלטינוס שהמלך ארם היה לו משקל דינר גורדינון הקורבן עד אומר דינר יוצא בגרד הזהב השביעי זהב פראים רבי שמעון בן לוקש אמר אדום דומה לדמו של פריש אומרים זהב שהוא עושה פירות פרווים לשון פירות כי לתנין את המן וגפן של זהב הייתה עומדת על פתחו של היכן אמר הבא אחרי יצרוק בשעה שבנה שלמה את בית המקדש צר כל מיני אילנות לתוכו ובשעה שהיו אלה שבחוץ עושים פירות היו אלה שבפנים עושים פירות הכוונה פירות של זהב עדהו דכתיב פרוח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון ניתן להדר הכרמל והשרון הם יראו כבוד השם הדר אלוקינו הם מתי יבשו אמר רבי יצחוק חיננה בר יצחוק בשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל יבשו דכתיבו פרח לבנון ומללןל הלכה ה אומרת המשנה בכל יום כשהוא מקטיר קטורת מקריב פרס בשחרית ופרס בין הארבעים פרס זה חצי מנה והיום ביום כיפור הוא מוסיף עוד כמות לכבוד הקטורת של יום כיפור כמה היא מלאך אופניו זה כבר תלוי בכל כהן וכהן בכל יום הייתה דקה שהיו קודשים אותה במחתשת והיום קודשים אותה יותר דקה מן הדקה בכל יום הכהנים עולים במזרחו של הכבש ויורדים במערבו והיום הכהן הגדול שהוא עולה עולים באמצע ויורד באמצע למה? להראות את הכבוד והחיבה של ישראל שהוא כמו בן בית. רבי יהודה אומר לעולם כהן גדול עולה באמצע ויורד באמצע. בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור והיום מן הכיתון של זהב. רבי יהודה אומר לעולם כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיתון של זהב. מביאה הגמרא את הברייתא פיתום הקטורת. אנחנו יודעים שיש בה 11 סמנים. מי הם? הצרי והציפור לבבנה והלבונה. ארבעת הסמנים האלה הם היו כל אחד משקל 70 מנה אז בסך הכל יש לנו 280 מנים מור וקציה שיבולת נרד וחרקום ארבעת הסמנים האלה כל אחד משקל 16 16 מנה אז זה עוד 64 קושט זה הסממן התשיעי 12 12 מלא כילופה זה הסממן העשירי שלושה כינמון תשעה עד כאן 11 סמנים בסך הכל זה יוצא לנו 368 מנים. נמצאת העומר 365 מהם המנים האלה היו כנגד יומות החמה שמקריבים פרס בשחרית ופרס בין הארבעים. ושלושה הנוספים הם היו של אותו היום של יום כיפור. הדיטנינה והיום הוסיף מלוך אופניו. אז לא תמיד מלוך אופניו זה שלושה מים. לפעמים זה חצי מנה לפעמים רבע מנה לפי תלוי לפי הידיים של הכהן עכשיו בשנה יש לנו שנד ימים פה הכינו לפי מניין ימות החמה אז לכן כל שנה ושנה נשאר עודף עד כאן היו סמני הקטורת עכשיו קרשינה תשעת כבין וגם ין כפריסין שלוש צעין ושלוש קבין אין לו יין כפריסין מביא חמר חיבריין עתיק למה מביאים את זה נראה בהמשך שזה בא לתקן את הציפורן מלח סדומי צריך להביא רובע רוב הקו למה כתוב ממולך צריך לשים שמה מלח מעלה השן כלשהו אנחנו לומדים מבחיסה ענן הקטורת שצריך לשים בתוך הקטורת מעלי השן זה עסב כזה שהוא גורם שהעשן של הקטורת יעלה ישר עד לגג ורק שם הוא מתפזר רב נתן אומר אף כיפת הירדן מביאים בכמות של כלשהו נתן בדבש פסלה כי התורה אמרה כל סוב דבש לא תקטירו ממנו ישר השם חיסר בא אחת מסמניה והוא נכנס איתה להקטיר חייב מיתה כי זה בעצם נחשב שהוא בא בלי קטורת תני רבן שמעון בן גמליאל אומר הצרי אינו אלא שרף של הצקת בורית קרשינה למה הייתה באה שבא שפין את הציפורן מפני שהיא נה זה מצד החסדים ין כפריסין למה היא באה שבא שורן את הציפורן מפני שהיא עזה זה צד הגבורות ולא אומר רגליים יפין לה אלא שאין מכניסים ראה לעזרה בפני הכבוד וכשהיה מידק היה אומר הכוונה אומר בפה הדק היטב הדק היטב או יש גורסים היטב הדק שהכל יפה לבשמים חיסר בא אחת מסה ממניה או שנתן בה מהדבש הייתה פסולה לא נתן לתוכה מלח או שלא נתן לתוכה מעלה ישן להתחייב מיתה אמר רבי זירא ועובר משום הכנסה יתרה תניבר כפרה הפתמים שבושלים היו אומרים אילו היה נותן לתוכה מעט דבש לא היה כל העולם כולו יכול לעמוד בריך תני פתמה חציים בסך הכל מכל סממן הוא לקח חצי חצי ועשה במקום 388 מנים הוא עשה חצי כשרה שליש ורבעים לא שמענו עוד מעט נראה איפה שמענו שחצאים כשרה רבי אומר כמידתה הייתה כשרה אם עושה לפי המידה אפילו אם הכין מנה אחת של קטורת ליום אחד גם כשר ודע דעת אמר פתמה חצאים כשרה מה הכוונה חצי כל סממן וסממן לא שהוא יקח חצי מהסממנים אחת ל70 ל60 ל70 שנה היא הייתה בה חצי מן השיריים היה מספיק לנו לחצי שנה מהשיריים שהתאספו בתוך ה60 70 שנה בממוצע כל שנה יש לנו 10ה מנים מיותר כפול מול 60 זה 600 מנה חוץ מה מותר של ה שישר מהשלושה מנים של יום כיפור זה מה שלמדנו במשנה בשקלים הדיים מה שלמדנו שם מותר הקטורת מה היו עושים בה אז המשנה שם מפרטת איך נותנים אותה לאומני הקטורת בסכרן תני הקטיר כזית בחוץ חייו למרות שהשיעור של הקטורת הרגילה של כל יום היא פרס, שזה חצי מנה, זה שיעור מדרבנן, זה לא דאורייתא ולכן אם הוא מקטיר כזית בחוץ, הוא כבר נחשב שהוא מקטיר בחוץ, חייב פחות מפרס בפנים פטור. רבי זאורה בשם רבי ירמיה מסביר לנו שנפטרו הציבור די חובתן. כמו שאמרנו שהשיעור של פרס הוא לא דאורייתא. רבי יוסי ברביבון בשם רבי ירמיה מלמדתני הקטיר כזית בחוץ חייו. זאת אומרת שהקטרה מדאורייתא היא לא פרס. אז מינת שמה שפחות מפרס בפנים פטור. הכוונה שהציבור יצא על ידי חובה. דקה קטורת שמים דקה. מה תמוד לומר? לפי שנאמר ושחקת ממנה הדק. אם כן למה נאמר ביום כיפור דקה? זה מלמד אותנו שביום כיפור צריכה שתה דקה מן הדקה כיצד הוא עושה מפריש שלושת מנים מערב יום הכיפורים מחזירה למחתשת כדי למלות ממנח אופניו כדי לקיים בהדקה מן הדקה עכשיו הגמרא חוזרת למה שאמרנו שבכל יום הכהן הגדול או באותו היום הכהן הגדול היה מקדש ידיו ורגליו מן הקיטון של זהב אמר רבי יונה חוץ מקידוש הראשון הקידוש הראשון שהוא בא כחובה לעבודה והוא גם מעכב זה חייב חייב להיות מעקי אבל שער הקידושים שהיו באותו יום שהם גם לא מעכבים הם מן הקיטון של זהב אמר רבי יוסאו חולק ואפילו מקידוש הראשון מתנית פניגע על רבי יונה כתוב כל הכלים שהיו במקדש היו רואים לקידוש ידיים ורגליים והרב מביא את הגמרא בזבחים בדף כב שהגמרא שם אומרת רחצו שבא ללמד שכל כלי שרת כשר לפי הדעה הזאת אז כלי שאוב כשר מים שובים כשרים לקידוש ידיים ורגליים אבל רבי יונה מה יגיד פתר לחוץ מקידוש הראשון כי הוא סובר שהקידוש הראשון אי אפשר לעשות אותו בכלי צריכים לקדש אותו מני הכיור כפי שהירושלמי כבר אמר למעלה שהקיור לא היו בו מים שובים כי היה בו למט אחור כמוצ רימון והמים היו נכנסים אליו מאין איתם מתנים את הפליגה על רבי יוסא קיוור והקן מהקבין מה הכוונה מקבין מקבין את הקורבנות כזו כפי דעה אחת שיש שמה בגמרא בירושלמי פתר מקומן מעכב לא כמו שאתה חושב שהקיור והקן מעקבים את הקדושה ורגליים לא אלא זה שהם נמצאים במקומם זה מעכב את הקורבנות שאם הם לא נמצאים אי אפשר להקריב קורבנות עד כאן דף כז Дай
לצפיה בתכנים נוספים: