הדף היומי ירושלמי מסכת חלה דף יח

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת חלה מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת חלה דף יח

[מוזיקה] הלו דף יח אנחנו מתחילים באמצע עמוד הקודם רבי יונה בא הקום מרבי ירמיה בשעה שנכנסו ישראל לארץ יהושע בנ ומצאו כמה הלכה מהו שתהה אסורה משום חדש אז השאלה הזאת מבוססת על שתי הנכות הנכה ראשונה ש מיד שנכנסו לארץ נאסרו באיסור חדש לא כדעתו של רבי י שמואל שאומר שנאסרו בחדש רק לאחר 14 שנה שכיבושו וחילקו הנחה שנייה שאנחנו יודעים שהקורבן העומר מתיר את כל התבואה שהשריש לפני העומר אבל תבואה שעוד לא השריש לפני העומר העומר לא מתיר זאת אומרת שעומר תלו הוא מתיר את אלה שהושרו אז עכשיו רבי יונה מסתפק הי והקמה הלכה שהם מוצאים זה הושרש ביד הגויים בלי חיוב אז אולי זה בכלל לא עסור משום חדש או שבכל אופן נגיד שכיוון שהם נכנסו לארץ וכל איסור חדש זה חל על כל מה שכרגע יש אמר לי למה לא בעצם רבי ירמיה פוסק שהכל היה אסור בשום חדש אז הוא מוסיף ומקצין לו את השאלה את כדון לכה אפילו יבשה גם תבואה שהיא כבר לגמרי לא צריכה את הקרקע אמר לי אפילו יבשה אפילו קצורה אומרו מ אתה אפילו חיטין בעליה אפילו אם ה מצאו חיטין במחסן גם הם יהיו אסור עכשיו מתי ישראל נכנסו לארץ הם עברו את הירדן בי בניסן ואת העומר אנחנו מקריבים בתז בניסן ביום השני של פסח אז הוא אומר לו אם ככה אתה אומר אז לא יאכלו ישראל מצה בלילי הפסח מאיפה הם יאכלו מצה מהתבואה של ארץ ישראל הם לא יכולים לקחת זה אסור להם משום חדש ככה הדיון ביניהם אמר רבי יונה מין דנפקי אחרי שיצאתי תהית דלא אמרת לי למה לא אמרתי לו שניי היה מותר להם לאכול לכבוד מצוות הפסח מהחדש למה שמצוות עשה של פסח דוחה למצוות לא תעשה שלא לאכול מן החדש ככה רבי יונה אמר למה לא אמרתי את זה לרבי ירמיה ולמה באמת רבי ירמיה בעצמו לא אמר את זה אז הגמרא מדייקת שיש ביניהם פה מחלוקת עקרונית בכל המושג שעשה דוכה לא תעשה איפה המקור שראיינו שעשה דוכה לא תעשה שכתוב בפסוק לא תלב שתנה צמר ופשתים ירדו זה איסור לו אבל ממשיכה התורה ואומרת גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תחשב שלצורך מצוות ציצית המצוות עשה של הציצית היא דוחה את הללא העשה של הכילה ואפשר לשים איכות של תכלת של צמר בבגד של פשתן או אז על דעת ד רב יונדו אמר מצוה תעשה דוכה בלא תעשה אף על פי שאינה כתובה בצידה הוא אומר את זה גם דוגמה הוא אמר כאן שמצוות הפסח דוכה את החדש למרות שהם לא כתובים אחת על יד השנייה אז ניחה על דת דרבי יוסי דו אמר אין מצווה תעשה דוכה למצווה בלא תעשה אלא אם כן היייתה כתובה בצידה כמו הדוגמה שהבאנו של ציצית בכינים אבל פסח וחדש לא כתובים אחד ליד השני אז ממה הם היו עושים מצוות אכילת מצה אונה הגמרא מה שהיו תגרי גויים מוכרים להם זא אומרת למרות שהתבהר ארץ ישראל חייבת ואסורה כבר משום חדש גם מה שהם עצו במחסן אבל תבואה שבאה מחוץ לארץ שהגויים מכרו להם זה אפשר היה לעשות מזה מצות וזה היה פטור מחדש תירוץ שני ככה מביא הרב שגורסים אנמה כרבי ישמעאל רבי ישמעאל אמר כל ביאות שנאמרו בתורה לאחר 14 שנה נאמרו שבע שיבשו ושבע שחילקו אז אם כן כל האיסור חדש לא היה תקף באותו זמן שנכנסו לארץ אלא רק אחרי 14 שנה אז אם כן לא היה להם דיוון ודאי היה להם יכולת לעשות מצות מהתבואה של ארץ ישראל היתי ורבי בון ברקן וכתיב בפסוק ביהושע ויכלו מעבור הארץ מהתבואה של הארץ ממחרת הפסח לכאורה מה זה ממחרת הפסח לא ב-16 היינו למחרת יום טוב ראשון של פסח ואם תשאל למה המתינו עד אז כיוון שרק ב16 בניסן הקריבו את העומר אז רק אז הותרה התבואה משום חדש אז רואים שעד עכשיו היא היייתה אסורה דוחה הגמרא ואומרת היתב רב לוזר ברב יוסי קום מרבי יוסי וכתיב בפרשת מסאי מה כתוב ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים מתי בני ישראל יצאו ממצרים ביד רמה ביום טו בבוקר לא ביום טז אז למה זה נקרא ממחרת הפסח הכוונה למחרת יום הקרבת הפסח הינו יום טו אז כך גם את הפסוק ביהושע שאתה אומר שהם לא אכלו עד ממחרת הפסח הכוונה עד שהם באו לעשות מצות ביום תתו למה כי עד למרות שהם נכנסו לארץ ישראל בי' בניסן אבל המן שהיה להם בכלים הספיק להם ונשאר להם עדיין מן עד יום טו שאז הם רצו לקיים מצוות מצה אז הם עשו מצות הם לא השתמשו במן אבל בלי קשר לאיסור חדש ולפי זה גם צריך להגיד שבכל השנים שהם היו במדבר מאיפה הם אכלו מצות הם היו קונים מהגויים שהיו מביאים להם שמה חיטים חוזרים עכשיו למשנה במשנה אמרנו יצאו מכאן לשם חיטים של ארץ ישראל שיצאו לחוץ לארץ רב ליזר מחייב רבי עקיבא פותר כך למדנו במשנה אמרי רבי אליעזר מנ התרי הכוונה מן השיטה שלו שדיברנו מקודם וגם רבי עקיבא מנ התרי רבי אליעזר מנ התרי אם היייתה מה לרבי אליעזר קוד לחם הארץ בכל מקום שהוא הינו תלך איפה שזה גדל ולכן הוא אמר למעלה שתבוא מחוץ לארץ לארץ פטורה וכך תבואה של הארץ שיצאה לחוץ לארץ חייבת רבי עקיבא מנטרי מתם אל רבי עקיבא הודר של הארץ אשר אני מביא אתכם שמה שמה אתם חייבים היינו גלגלת בארץ ישראל אתם חיייבים ואן אתם חייבים חוצה לארץ אז לא משנה איפה זה גדל בעיקר משנה לנו איפה העיסה נעשת סה הפה חוצה לארץ כן רבנן דקיסרין בשם רבי חנינא במחלוקת הם מתייחסים למה שאמרנו למעלה שרבי עקיבא מותיב לרבי אליעזר ואומר לו כשנכנסו ישראל הארץ ומצאו קמחים וסלטות האם הם לא היו חייבים בחלה ורבי רבי אליעזר קיבל ממנו ככה אמרנו אז אומרת ע זה הג רבני דקיסרין בשם רבי חנינא זה לא מוזכר זה במחלוקת יכול להיות לתלות את זה במחלוקת התנאים כתוב ככה כל מקום אשר תדרוך כף רג לכם בוא לכם יהיה אני ממשיך שם את הפסוק שמופיע כאן בצד מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבול כם זה הפסוק בספר דברים אז אין בכלל אלא מה שבפרט דברי רבי יהודה רבי הוד אומר מה שאמרנו כל מקום אשר תדרוך כף רג לכם זה לא בא להוסיף מקומות מעבר לגבולות המסומנים מטיבין לרבי יהודה מקשיבים מקשים עליו חבריו אם בספרי ארץ ישראל ספר זה הגבול אם מדברים על הגבולות של ארץ ישראל והכתיב יש כבר פסוק ביהושע שכתוב שם מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרט כל ארץ החיתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולם אז מה אתה מוסיף בזה שאתה אומר כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם לכן באים רבנן וחולקים ואומרים אלא אם אינו עניין לספרי ארץ ישראל תנהו עניין לספרי חוץ לארץ שכל מקום שתדרוך כף רגלכם גם בחוץ על הארץ זה יהיה שלכם לכם יהיה ויהיה חייו במצוות שתלויות בארץ ישראל אומרת הגמרא מה אז מתה מה שה דוד הולך ומחבש בערם נהריים ו בערם צובה יהיו חייבים בחלה מן התורה א הגמרא לא לא שניי אצל דוד המלך היה חיסרון למה שהיה דוד מניח ספרי ארץ ישראל ומחבש ספרי חוץ לארץ עוד לפני שהוא גמר לכבוש את כל ארץ ישראל הוא הקדים וכבש בחוץ עלא הרץ את הרם נהריים את הרם צובע לכן לא חלה עליהם הקדושה אבל אם הוא באמת היה כובש אותם כסדר זאת אומרת קודם כל כובש את כל ארץ ישראל ורק אחר כך היה הולך לרם נהריים והרם צובה באמת זה היה חייב טוב בכל אופן מה ראינו שרבי יהודה דורש כל מקום הוא מרבה כל מקום שתדרוך כף רגליכם לעומת זה רבנן ממעטים הם אומרים לא רק מה שבפרט סליחה הפוך רבי יהודה אומר רק מה שבפרט ורבנן מרבים כל מקום אשר תד ר כף רג לכם אז לכאורה הבו ביממ מן דמר תמן חייו אפך חייו רבנן שם שמרחיבים אומרים כל מקום אשר תדרוך כף רגליכם אז גם כאן ברגע שישראל נכנסו לארץ אז מקום שתדרוך כף רגליכם תכף הו מיד חייב בחלה אבל מנדה אמר תמן פטור הינו רב יהודה שפוטר ולא אומר לא כל מקום שתדרוך כף רגליכם אלא לפי הכללים הפך הפטו למרות שהם נכנסו לארץ עדיין לא היו חייבים עד שיבשו ועד שחילקו דוכה הגמרא ואומרת זה לא חייב ללכת ביחד יכול להיות שאפילו רבי יהודה אפילו כמן דמר תמן פטור אחי חייב שכיוון שנכנסו ישראל נתחייבו ולמה הרב מביא את הדרשה שאנחנו יודעים שפה כתוב משונה ביאה זו מכל ביות שבתורה שפה כתוב בבואכם עד כאן דף יח
לצפיה בתכנים נוספים: