הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף כו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד ירושלמי מסכת ביכורים מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתי
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי ירושלמי מסכת ביכורים דף כו

[מוזיקה] ביכורים דף חבוב ועיטור הביכורים מין בשאינו מינו תניה הביכורים מצווה להבין בשבעה כלים זאת אומרת כל מין בכלי בפני עצמו ואם מבין בכלי אחד יצא כיצד הוא עושה נותן שעורין מלמטה ודבר אחר על גביהם כדי שחצו חיטין על גביהם ודבר אחר על גביהם כדי שחצו זיטן על גביהם ודבר אחר על גביהם תמרים על גביהם ודבר אחר על גביהם רימונים על גביהם ודבר אחר על גביהם תעלים על גביהם ודבר אחר על גביהם זאת אומרת איזה חומר שחצו בין כל מין ומין למעלה מהם ענבים ומקיף עליהם השכול של ענבים מבחוץ אז הרש סירי ליו מבאר למה בסדר הזה אז הוא אומר קודם כל שעורין וחייטים הם ראשונים בפסוק ואחרי זה שסומכים להם זיתים ותמרים למה כי בסדר הברכות הם גם קודמים כיוון שהם סמוכים לארץ יותר משאר הפירות ולמה מקדימים סורים לחיטים ככיוון שהחיטה המאכל אדם הם צריכים להיות עליונים מעל השעורים אחרי זה רימונים והדר תאנים למה כדי שהרימו לא יכבידו על התאנים ומוקוליט על גבי רימונים ומעל זה מעטרים אותם באשכול של הנבים סתומ כמו רבי עקיבא שמתים רק בשבעת המינים ולא היו עולים יחידים יחידים אלא פלחים פלחים זאת אומרת באים קבוצות ולא היו מהלכים כל היום כולו אלא שתי ידות ביום חזני בית הכנסת היינו הגבאי של בית הכנסת עולים עם ההן גם אם אין לו פירות הוא צריך לבוא איתם ביחד ולנים ברחובה של עיר ולא היו נכנסים לבתים למה מפני אוהל הטו וטונים עולה ושלמים שלמים זה השור ועולה זה הגוזל ולא היו מתעסקים בחזיר הם כדרך שמתעסקים בהליכתם היו יוצאים לכבודם כשהם באים אבל לא כשהם יוצאים תוספת הביכורים וכולי ו פתורה מן הדמאי תני בברייתא ופטורה מן הוודאי ומן הדמאי שיש לה ממש דין כמו ביכורים הלכה ו אומרת המשנה מתי אמרו תוספת הביכורים כ ביכורים בזמן שהיא באה מן הארץ ואם אינה באה מן הארץ אינה כ הביכורים אין לה את אותו דין של ביכורים כי ביכורים באים רק מן הארץ ולמה לא למה אלא למה אמרו הביכורים מנכסי כהן לגבי מה זה שלו לגמרי שהוא קונה מהמהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה ובל חוב נטלן בחובו וישא בכתובתה וספר תורה מה מיוחד בספר תורה למה צריכים לכתוב ספר תורה אז מביאים בשם הראש שהראש מפרש שאפשר היה לחשוב כל הדברים האלה אפשר למכור אותם זה יכול לבוא לידי אכילה אבל ספר תורה אסור למכור אז אולי יהיה אסור לקנות את זה מכסף ביקורים כומה שמ שמותר ויש גורסים כספר תורה היינו שהביקור תמיד נשארים בקדושת הקדושה שלהם לא עוברת לכסף כימה עושה ספר תורה שאדם מוכר ספר תורה הספר נשאר בקדושתו והמאות הם חולי רבי יודה אומר אין נותנים ותן אלא לחבר בטובה כמו כל תרומה שאדם יכול לבוא להביא לאיזה כהן שהוא רוצה בתנאי אחד שהוא יהיה כהן חבר ולא עם הארץ שיודע לשמור אותו בטהרה אבל זה טובת הנאה של הבעלים כך גם הביכורים חכמים אומרים נותנים אותם לאנשי המשמר זה לא הבעלי מחלק אלא אנשי המשמר זוכים בהם והם מחלקים ביניהם כקוד המקדש אז ממילא גם לא צריכים להקפיד שהוא יהיה חבר כי גם מהארץ כשהוא בא למקדש ודאי שהוא מטאר את עצמו והכין את עצמו להיות טהור רבי יוסי בשם רב חיא ברוה שאלו את רבן שמעון גמליאל מה הוא שימכור אדם ספר תורה בשביל שיהיה לו יכולת ליסא אישה אמר לון אין מותר ללמוד תורה כדי שהיה לו יכולת ללמוד תורה אמר לון אין מפני חייו ולא הגיבון הוא לא ענה רבי יונה בשם רב חיבר והוא סיפר אחרת שאלו את רבן שמעון בן גמליאל מה שמכור אדם ספר תורה ליסא אישה אמר לו נין ללמוד תורה אמר לו נין מפני חייו לא שאלו אותו בכלל אז ממילא הוא גם לא ענה אומרת הגמרא על דת ד רב יונה ניח לא שאלו ולא הגיוון כיוון שלא שאלו אז הוא גם לא ענה אבל על דת ד רבי יוסי אם שאלו לי למה לא הגיוון למה הוא לא ענה ונה הגמרא למה הוא לא ענה כי אתה רב חנניה רבי פנחס רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן גמליאל מוכר הוא אדם ספר תורה ליסא אישה וללמוד תורה וכל שכן מפני חיה למה הוא לא ענה כי זה פשוט זה כל שכן תני המדיר את בנו לתלמוד תורה היה בן אדם אחד שהוא היה רגיל להשתמש עם הבן שלו פעם אחת הוא החליט שהוא רוצה שהבן שלו יקדיש את עצמו ללימוד תורה ואז כדי למנוע בעיות כדי שהוא לא יבקש כ כל פעם מהבן שלו לעשות לו כל מיני סידורים אז הוא אמר שהוא נודר הנאה מהבן שילך ללמוד תורה בכל אופן מותר לו לבן הזה למלות לו חבית של מים להדליק לו את הנר כי מהשימושים הפשוטים האלה הוא לא הדיר אותו רב יעקב ברילי בשם רבי יונתן אף לוקח לו חפציו מן השוק ו פליגי מה לא הם לא חולקים כאן באיש כאן באישה אם זה שהדירו איש שדרכו להביא דברים מן השוק אז גם מזה הוא הדיר את בנו אבל אם זה אישה שאיין דרכה להביא דברים מן השוק אז היא לא הדירה את בנה לא לזה הא התכוונה אם היה אדם מסוים איזה אדם נכבד שגם הוא לא רגיל ללכת לשוק עשו אותו כאישה מעשה באדם אחד שהדייר את בנו לתלמוד תורה הוא בא מעשה לפני רבי יוסי בן חלפתא והתיר לו למלות חבית של מים ולהדליק לו את הנר לאבא שלו תני המוכר ספר תורה של אבי נו רואה סימן ברכה לעולם וכל המקיים ספר תורה בתוך ביתו עליו הכתוב אומר הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד צליק פרקס מסכת ביקורים כסדר זרועים ברחמי שמיה ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: