מדברים מרבי נחמן מברסלב מחשבה משנה עולמות

מדברים מרבי נחמן מברסלב מחשבה משנה עולמות
[מוזיקה] [מחיאות כפיים] [מוזיקה] שלום וברכה לכל המאזינים. מה שלומכם? אנחנו בסיעתא דשמיא בתוכים מתורתו של רבי נחמ ברסלב. והיום אנחנו בעזרת השם נדבר גם על הנושא הזה של תחילת היום שלנו, סדר היום שלנו בחיים. אקשר את זה לליקוטי הלכות שכל הדרך של ההלכה שמדריכה אותנו בעבודת השם היא בעצם דרך של עבודה פנימית של סדר החיים שלנו לכל מציאות הזמן והמקום הנשמה יורדת לזה העולם ככה אומר זוהר פרשת האזינו הנשמה יורדת לזה העולם והיא צריכה להיכנס בשלום ולחזור בשלום ואיך אנחנו בעצם עושים את זה. אז לפי הסדר שחז"ל תקלו לנו גם על פי ההלכה, איך מתחיל היום, מה קורה במשך היום, אנחנו יכולים להבין ולהדלוט מזה עצות גם בדרך הנפלאה שרבנו מלמד אותנו לכל החיים שלנו. איך להתמודד, איך להשיג מטרות, איך להתעלות, איך לקשר את עצמנו אל עולם הנשמה, עולם הרוח, אל התכלית. וממילא שהנשמה מקבלת את הדלק שלה זה נפש בריאה בגוף בריא. אז אנחנו פותחים את היום שאנחנו קמים מהמיתה עם מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך. רבנו אומר שתכף שאדם קם משנתו טוב שיזכור שיש עולם הבא. להזכיר ישר לנשמה את התכלית. זה טוב זה התחלה טובה. זה המוקד מה שנקרא. זה הקרקע היציבה שבאנו לעולם הזה למסלול למסע ואיך שאנחנו קמים אומרים מודה אני לפניך מלך חי וקיים שחזרת בי נשמתי בחמנה רבה עם עולתיך בכל הדיבור הזה יש בזה עולם שלם של כל העבודה הרוחנית שלנו אנחנו פותחים עם מודה אני לכאורה צריך להיות כתוב אני מודה להקדים את האני למודה יש בזה רמז בדרך הנפלאה שרבי נחברסב מלמד אותנו. קודם כל מודה. קודם כל עזוב תעני. אנחנו כל הזמן שמים בראש מעייננו את המושג הזה שנקרא אני. לפני שמגיעים לאני, קודם כל תתחבר למודה. קודם כל תזכור שיש את המלך שהוא נותן לך חיים וזה לא מובן מאליו שאתה קם בבוקר. והאיברים ברוך השם עובדים בריאים שלמים. קודם כל מודה. קודם כלי מה שנקרא לשמיים התודה והודעה לאחר מכן מגיעים לאני אומר רבנו וגם הארי הקדוש שהעני זה מדבר על הנשמה שאדם אומר אני הכוונה היא בשורש הפנימי זה לנשמה רק הרבה פעמים אנחנו מגדירים את האני למה אני אוהב לאכול איפה אני עובד מה המקצוע שלי זה המערכת החיצונית המערכת הפנימית של האני זה הנשמה ובשביל להגיע אל אור הנשמה ולהתחבר לנשמה שלנו, להרגיש אותה, לחוות אותה, לתת לה את הרוגע ואת השלווה, צריך לעבור דרך המודה. התודה והודעה, ההתבוננות בחיים שלנו על החסדים הנפלאים שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו כל רגע ועל הניסים והנפלאות מקשרות אותנו אל האני שנקרא הנשמה. אדם מתחיל לחוות את הנשמה כי הנשמה היא חלק אלוק ממעל והנשמה היא כל הזמן רוצה להידבק בהשם יתברך. ואחד הדברים שמחי את הנשמה שזה המוקד למה אנחנו נקראים ודי על שם ההודעה זה ההתבוננות על חסדי השם זה התודה והודעה זה ההלל ותשבחות לשבח את בורא עולם לכן שאנחנו מתחילים את החיים שלנו ואת הסדר יום שלנו במודה בהודעה בשבח וזה בעצם המוטו שלוקח אותנו לכל החיים אנחנו מגיעים לאני שזה נקרא הנשמה ואז משמה אנחנו נכנסים למסע נפלא שנקרא מודה אני לפניך מה זה לפניך? יש מושג שנקרא פנים אל פנים. זה אהבה. ישקני מנשיקות פיו. האהבה שיש בינינו לבין הבורא. מתחילים להתחבר לאהבה שנקרא נקראת לפניך. פנים אל פנים, שם הויה אל שם הויה. כמו הכרובים שהיו חופפים אחד כלפי השני. ואז היה מראה שעם ישראל עושים רצונו של מקום. לשם אנחנו צריכים להגיע למקום הזה שנקרא שהשם לפניי. השם תמיד איתי. השם לא עזב אותי. השם אוהב אותי והשם חפץ בעבודתי. זה נקרא לפניך. זה לחוות את אהבת השם. זה הסוד של הגאולה. גם כמו שאומר הבעל שם טוב שהגאולה תלויה בשלוש נקודות. אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל. שזה נקרא עם סגולה כנגד הניקוד שנקרא סגול. מודה אני לפניך. מלך. מלך לדעת שיש מלך לעולם. לדעת שהוא שולט על הכל. לדעת ככה גם שהנשמה היא זאתי שצריכה להנהיג מה שנקרא את הגוף. היא נותנת את הקצב. לא הגוף נותן את הקצב לנשמה. הגוף הוא רק כלי שרט לנשמה. לא שאנחנו מבטלים את הגוף, אנחנו מקדשים את מערכת הגופנית אל הנשמה. וזה הרוגע והשלווה שיש ליהודי. ומלך גם זה אותיות מוח, לב, כבד. שהתפקיד שלנו זה להשליט את המוח על הלב, לא לבטל את הרגש, אלא לנו את הרגש למקום הנכון. וממילא גם הכבד, שזה מקום השראת הנפש, ששמה זה התאבות. אנחנו לא מתבטלים מהתאבות, אנחנו לוקחים אותם למקום הנכון. מתחתנים, אוכלים, מקימים חיי משפחה וכן הזה הדרך. וזה נקרא אותיות מלך. אבל אם אנחנו מוציאים את המאות מלך נשאר ל וכ זה אותיות לך. ואדם לא מרגיש חיבור. הרבה פעמים אנשים אומרים לך לפי הלב שלך וזה נכון. אדם לא צריך לבטל את הרגש אלא הוא צריך לנוות את הרגש. ופה מתחילה הבעיה היא שאדם הולך רק דרך הרגש בלי להחשיב את השכל בלי לתת לה שכל לנוות בלי לתת לה הלכה לתורה לנוות. אז הרגש פורץ גבולות. ושהוא פורץ גבולות זה מאבד את הטעם הטוב. אז מודה אני לפניך מלך חי וקיים שודי צמיד צריך לזכור שהשם יתברך הוא מלך חי וקיים הוא כל הזמן נוכח 24/7 הוא כל הזמן אצלך הוא כל הזמן שומע אותך הוא כל הזמן איתך לזכור את זה תמיד אותו מלך חי וקיים שהיה עם אברהם אבינו עם אדם הראשון עם אברהם יצחק ויעקב עם כל האבות הקדושים עם כל המסע של עם ישראל הוא נמצא איתך גם הוא נוכח הוא קיים אותם ניסים ונפלאות שהוא עשה הוא יכול גם תמיד ד לעשות אין לו מי שאומר לו מה מה תפעל ומה תעשה מלך חי וקיים שהחזרת בינשמתי המדרש אומר למה כתוב שהחזרת בנשמתי אז המדרש מביא שהנשמה בלילה היא עולה לתת דין וחשבון בעולמות העליונים לכן אנחנו אומרים קריאת שמע שעל המיטה שהנשמה תעלה מתוך יראת שמיים ודבקות להשם יתברך ואת כל הנוסח שלנה בכוח ויושב בסתר עליון כל אחד לפי המנהגים שלו ואז הולכים לישון גם מתוך דברי תורה שזה הקריאת שמע שעל המיטה ושבע בא לי יניל בוקר אומרת הגמרא בברכות אל תקרא שבע אלא סובע שאדם הולך לישון מתוך דברי תורה שזה קריאת שמע או שיעור תורה אז הנשמה שבואה ואז גם השינה היא ערבה אבל המדרש מביא שבשעה שהנשמה עולה לבית דין של מעלה בלילה היא נותנת דין וחשבון זה ממש רגעים כל כך קצרים שהיא עולה לתת דיב וחשבון על אותו יום מה היא עשתה ואז היא נמצאת בעולמות העליונים ושהיא נמצאת בעולמות העליונים היא מרגישה כזה תענוג והיא אומרת להשם יתברך אני לא רוצה לחזור לגוף הזה אין לי מה לחזור לגוף הזה טוב לי איפה שאני נמצאת והשם יתברך אומר אני מבין אבל איך אומרים אף על פי כן תחזרי חזרה לגוף יש פה תפקיד יש פה תיקון יש פה עשייה אז לכן שחזרת בינשמתי תודה רבה לך ריבונו של עולם שהחזרת לי את הנשמה. ומה גם שהזוהר הקדוש מדייק שאדם ישן בלילה אז הוא חווה אחד מחלקי 60 במיטה. סוג של תחיית המתים שאדם קם בבוקר. לכן אנחנו נוטלים ידיים. אחד הטעמים שהראש מביא למה אנחנו נוטלים ידיים בבוקר. כי חווינו איזה סוג של מיטה ומת יש עליו טומאה והטומאה נמצאת בידיים. אז לכן אנחנו עושים את הנטילת ידיים. אבל שימו לב שאנחנו מודעים לקדוש ברוך הוא שהרזרת לי את הנשמה. הייתי כפיגר מת והרזרת לי את הנשמה שהחזרת בינשמתי בחמלה. חמלת עליי, ריחמת עליי. נתת לי עוד יום לחיות. נתת לי עוד יום להתקרב אליך, לעבוד אותך, לעשות רצונך. בחמלה רבה אמונתך. עכשיו היה צריך להיות כתוב מה זה רבה אמונתך. רבה אמונתי בך. אני מאמין בך רבה אמונתך שאנחנו משבחים את הקדוש ברוך הוא שהוא מאמין בנו ואוהב אותנו הוא אומר אני כל כך מאמין בך ובדרך שלך עם כל התאבות וכל היצרים וגם כל הנפילות של האדם אבל אני מאמין שאתה תמיד תחזור לטוב אני מאמין שאתה רוצה את הטוב אז אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם תודה רבה לך שאתה מאמין בי תודה רבה לך ריבונו של עולם שאתה מאמין בי, שאתה מאמין בטוב שלי ואנחנו צריכים להעצים את זה להאמין בטוב שלנו, להאמין שהחלק אלוק ממעל, שזה הנשמה, היא אוהבת את השם יתברך. יהודי תמיד אוהב את השם. יהודי תמיד רוצה להתקרב לקדוש ברוך הוא. זה המודע אני לפניך. ולאחר מכן שאנחנו עושים את הנטילת ידיים, לוקחים את הנטלה, ממלאים אותו במים ונוטלים לסירוגן. על פי הפשט, מחמת שאדם, יש כמה דעות בזה הראש והרמב"ם, אבל מחמת שאדם קם בבוקר, מסתמה שבלילה הוא נגע וגירד במקומות המכוסים ויש שמה זהה, אז הידיים מלוכלכות, אז הוא צריך ליטול את ידיו בפרט שהוא הולך לתפילה, שזה כנגד עבודת הקורבנות. אבל על פי הקבלה, למה אנחנו נוטלים את הידיים? חמת שאדם היה כמת כי הנשמה הסתלקה ממנו ועכשיו הוא צריך להיטהר מהטומאה אז הוא נוטל את הידיים אבל מה זה טומאה טומה זה אטום ואומר רבי נתן שהנטילת ידיים זה כנגד סוד המים העליונים מה זה המים העליונים זה מימי הדעת בדעת שלנו צריך יש את יסוד המים עכשיו אם הדעת היא זורמת טוב בדברי תורה בהתעלות בקדושה אז אדם מרגיש בדעת שלו חיות. ואם חס ושלום אין לימוד תורה ויש לשון הרע ורכילות ודברים לא טובים אז המים הם נקראים מים מסדונים. הנשמה של האדם לא עובדת בצורה נוחה. ואיפה מתחיל כל השורש? השורש מתחיל במושג שנקרא כוחי ועוצם ידי. והמים זה מרמז על טהרה. והכוחי ועוצם ידי זה מרמז על טומאה. מה אנחנו עושים? אנחנו נוטלים את הידיים במי הקדושה. ריבונו של עולם, אין לי כוחי ועוצם ידי. כל השפע שלי, כל ההצלחה, כל הברכה, כל מה שאתה נותן זה לא ממני. לכן אנחנו נוטלים את הידיים ומגביעים אותם כנגד הראש ומברכים על נטילת ידיים. שבשורש הפנימי אין לי כוחי ועוצם ידיין. אני מגביע את הידיים אליך. אני בוטח בתורה, אני בוטח במצוות, זה מה שמדריך אותי, זה מה שיודע, זה הדבר שאני יודע ומאמין שזה הכי טוב בשבילי. גם אם בשכל זה לא נראה לי או שיש לי מניעות, אבל אני יודע שזה הכי טוב בשבילי. זה נקרא להתחבר למי ימי הדעת. שאדם יודע ומאמין שהתורה והמצוות וההתבודדות והתהילים וקצב בעבודת השם זה החיות שלנו. הדעת עובדת כמו שצריך, כמו מים טהורים שזורמים ולשם אנחנו רוצים להגיע ואז אדם מסלק את הטומאה אשר אחד הדברים שמביא מרן הבן איש חי למה דווקא נוטלים ידיים לסירוגין אז הוא מביא גם כף החיים מדבר על זה בשם הארי שיש טומאה על הידיים וברגע שנוטלים לסירוגים הטומאה מתבלבלת קופצת מיד ליד ובורחת מזה אגב יש גם רמז שאדם לומד תורה ויש לו קצב טוב בלימוד אנחנו צריכים תמיד להתפלל על זה שיהיה לנו קצב טוב בעבודת השם לימוד והתבודדות למלות את היום שיהיה תנועה הטומאה מתבלבלת ובורחת אבל ברגע שאין קצב ואין תנועה והאדם הוא כל היום מתנוון על כל מה שקורה היום במדיה אז טומאה זה מלשון אטום זה אותם אותו זה סוגר אותו הוא לא מרגיש חיות הוא לא מרגיש התלהבות אבל שאדם שומע שיעור טוב ומקיים את המצוות ומתקרב לשם הוא מרגיש חיות הוא מרגיש תנועה הוא מרגיש מרגיש כיף, קוראים לו תענוג במוח וזה ממילא גם יורד על כל האיברים וזה הנטילת ידיים. לאחר מכן אנחנו אומרים את ברכות השחר. ברכות השחר אומר רבי נתן חלק א' בליקוטי הלכות שכשמם כן הם. מה זה ברכות השחר? שאדם מודה ומשבח לקדוש ברוך הוא על כל החסדים שהוא עושה. עכשיו בזמנם האנשים היו מאוד היו מקפידים לקום לפני עלות השחר. למה זה נקרא ברכות השחר? כי מרן השולחן ערוך כותב שיהיה הוא מעורר השחר על פי הקבלה גם טוב שאם אדם יכול להרגיל את עצמו לקום לפני עלות השחר זה טוב זה גם בריא מאוד לגוף וזה גם שעות קסומות אבל עוד הפעם לא אומר שזה חובה אבל זה טבר טוב ואחד הדברים שברכות השחר מגלים לנו לעורר את השחר לעורר את האור אז אומרים ברכת אשר יצר כי מסתם האדם התפנה אם הוא לא התפנה הוא לא אומר ברכת אשר יצר אבל ברכת אשר יצר זה שבח ותהילה לבורא עולם שזה פשוט מגלה דעת ריבונו של עולם נכנסתי להתפנות יצאתי כאילו עברתי ניתוח ממש ככה לא כאילו ממש אדם עבר כאילו עבר ניתוח איך אני אוכל ואיך הגוף יודע לפלוט את החלק הלא טוב איזה שבח אשר יצר את האדם בחוכמה ובראב בו נקבים נקבים חלולים חלולים גלוי וידוע לפני חיסה כבודך שאם יסתם אחד מהם או יפתח אחד מהם אם אחד נסתם או אחד נפתח וזה לא נכון. למשל יש את חבר על התבור הוא סתום. אם הוא היה פתוח היינו מתים. הפלא הגדול שהתינוק יוצא מרכם עמו, חבל הטבור נסגר ועד עכשיו הוא היה פתוח. הנקבים שזה הפה, העיניים, האוזניים נפתחים. אם היו סגורים, השם יעזור ויציל. משבחים את בורא עולם. תראה מה זה. איך אני אוכל והגוף יודע לפלוט את כל הפסולת החוצה ולהשאיר את החלק הטוב. נס מעלך. וזה הברכה היחידה שכתוב עליה לפני חיסך אבודיך שאדם הולך להתפנות זה סוד הקליפות כוחות הסתר אחה דווקא שאדם נופל הקליפות השם ישמור ויציל כמובן בשוגג לו במזיד אבל שח שלום יש ירידת הדורות מאוד קשה במערכת הרוחנית דווקא שמה לפני חיסך כבודך שזה סוד ברכת אשר יצר ואומר הארי הקדוש שאדם מברך ברכת אשר יצר בכוונה מה זה בכוונה מקשר את המחשבה לדיבור לא מתעסק בשום דבר דבר אחר יש שמה 45 תיבות כמניין אדם גימטריה אדם וזה סגולה לרפואה ואריכות ימים ושנים הארי הקדוש מבטיח מי שאומר ברכת האשר יצר בכוונה לא יראה חולים מימיו ואז נכנסים לברכות השחר איזה ברכות עם קצת התבוננות ולימוד איזה ברכות פוקח עיברים מתיר אסורים זוקף כפופים ריבונו של עולם תראה מה זה אני בריאה חדשה תראה איך אתה מחייה אותי כל רגע מחדש נולדתי היום מחדש וזה תפיסה מאוד חשובה שאנחנו מגלים אותה בברכת אשר יצר ובברכות השחר שכל יום אני נולד מחדש לא הזדקנתי נולדתי מחדש והנה אני משבח אותך על כל הניסים ונפלאות שאתה עושה מי נולדתי מחדש זה התפיסה שרבנו כל כך הגדיר בעולם שלא להיות זקן רבנו אמר לא טוב להיות זקן אין צדיק זקן ואין חסיד זקן מה זה זקן כן, זקן בקדושה זה קנה חוכמה, אבל זקן בטומאה זה כבר אני מבין, אני יודע, אני כבר הולך ומתבגר ויאללה בוא נחכה עד שכבר יגיע הסוף. לא, היום נולדתי מחדש, לא משנה באיזה גיל אתה, עכשיו נולדתי מחדש, עכשיו אני כתינוק שנולד, לכן אני משבח את בורא עולם. זה ההתבוננות בברכות השחר. זה נקרא שיהיה הוא מעורר השחר, לעורר את הטוב, לעורר את הלידה מחדש. ואדם יכול אפילו לעשות פעולה פשוטה, ריבונו של עולם, היום נולדתי מחדש, היום התחלתי לעבוד לך מחדש. תדעו לכם, הדיבורים האלה מורידים אור על האדם. חיות של תינוק, של שמחה, של חיות. עכשיו תינוק זה אותיות תיקון. בשביל להגיע לתיקון שלנו אנחנו צריכים תמיד להתחיל מחדש. וכמה רבנו הדגיש את הנושא שתתחיל מחדש גם אם צריך אלפים ורבבות ביום. ותינוק זה אותיות ניתוק ומנותק מכל הדאגות והפחדים והחששות כי הוא מחובר לאינסוף להשם יתברך. תזכור כל יום אחי היקר בת ישראל היקרה אתם לא מתבגרים אתם נולדים מחדש היום נולדתי מחדש זה מה שהתורה והמצוות והדרך הנפלאה שרבי נחברסב נותן לנו כל הזמן המוח תפוס במה היה מה יהיה מה היה מה יהיה וזה מוריד זקנה ועייפות וכבדות אבל שאדם כל יום מתחיל מחדש וכמה פעמים ביום גם מתחיל מחדש זה סוד ברכות השחר של שבחים מטילות ריבונו שם תראה הנה קמתי מחדש זקפת אותי, טרת אותי, האיברים היו אסורים, היו דפוסים בשינה. הי, ישתבח שמך לעד, פוקח עיברים, פקחת לי את העיניים, נולדתי מחדש, מתיר אסורים, זרוקה פופים הנותן לה יעף כוח, ישתבח שמך לעד. רוקה הארץ על המים, שם, תראה איך אתה מנהיג את כל העולם. זה עשירות ותשבחות שמולידים באדם לדם מחדש שהאדם לא נותן ליופי של העולם הזה להיות מובן מאליו ומתפאר ורואה ומשבח הוא כל הזמן נולד מחדש שהוא לומד תורה מתוך שבחים ותהילות שהוא מתפלל מתוך שבחים ותהילות שהוא עובד את השם מתוך שבח ותהילה מתוך שמחה וחיות הוא כן נולד מחדש לא משנה באיזה גיל הוא יכול להיות בגיל 100 עם חיות של תינוק נפלאה שמחובר להשם יתברך איזה טע תענוג זה, איזה מתיקות זה. וזה נקרא להתחבר לתכלית, לראות את התכלית, לדעת יש תכלית, למה קמתי בבוקר? למה קמתי בבוקר? שאלת השאלות. למה באתי לעולם? אם באתי לפה לחיות, למה אני מת? אם באתי לפה למות, למה אני חי? לא צריך לפחד מהשאלות האלה. יהודי שחושב על התכלית, הוא חי טוב. הוא חי טוב. יש לו ניצול הזמן נפלא. איי איי איי. רבי נתן מלמד אותנו גם בנושא הזה של הלכות שחיטה לקראת סוף הלכה ה והוא כותב כך הלכה ה סליחה לקראת סוף סעיף ה ועל כן שם אנחנו מדברים על השירו ותשבחות של סוף דוד המלך סוד דוד המלך ולכן כשהתחיל דוד לדבר מגודל הבל העולם התחיל תחילה פי אדבר חוכמות ועגות ליבי תבונות ריבונו של עולם, אני רואה את כל מה שאתה מקים בעולם הזה. איזה יופי. אתה למשול אוזני ואחר כך מדבר מגודל שטות העולם והבליו. דוד המלך משבח את הקדוש ברוך הוא ואז הוא אומר, אתה יודע מה גורם לאדם? עצבות ומרירות שהוא יותר מדי מחובר ועושה תכלית מהבל העולם הזה. הוא לא לוקח את הגוף לכלי שרט לנשמה. הנשמה משועבדת לגוף וזה גלות זה גלות הנפש ואומר רבי נתן כך שדוד המלך אומר כמו שכתוב הבוטחים על חלם ועזבו לאחרים חלם אומר רבי נתן קרבם בתמו לעולם זה דרכם כסלמו זה פשוט כסילות עושה מהעולם הזה תכלית שבסוף הוא לוקח כלום. יש לך כסילות יותר מזאתי. מה עם הנשמה שלך? ואומר רבי נתן, ולכאורה תמוע מה זה חוכמה ותבונה שגילה במזמור הזה שצועק שהעולם הבל וריק. ככה עכשיו הוא מתחיל לבאר. ולא במותו יקח הכל. שיבחת את הקדוש ברוך הוא, פתאום לקחת אותנו למקום כזה שאנחנו לא אוהבים להיכנס אליו. מן אפלה כזאתי. לחשוב על התכלית. מה עכשיו לעזוב את כל את כללי העולם? זה חיות בשבילי. לא אומרים לך לעזוב. אומרים לך שזה יהיה כלי שרט. תתחתן, תאכל הכל, אבל שזה יהיה כלי שרט לנשמה. אדם שאוכל, אשריך סבת, בירכת ברכת המזון, הזנת את הנשמה. יש יותר תענוג מזה? כי לא במותו יקח הכל. ואומר רבי נתן, וכי מי לא ידע בכל אלה? רבי נתן אומר, כולם יודעים את זה שבסופו של דבר אחרי 120 שנה כל אחד עובר מפה מחלקה. מה החידוש הגדול? לו אפילו אנשים שגם אנשים אגסים ועמי הארץ יודעים זאת שהם לא ישארו פה לעולם אבל אומר שלמה המלך שכל אחד מאיתנו יש לו יצר הרע שהוא יודע שיום אחד הוא ימות אבל הוא חי בתפיסה שהוא יחיה פה לעולם ואומרים בפיהם שאין אדם לוקח עמו כלום מאושרו לקברו ושהעולם צל עובר כולם יודעים את זה יפה שכולם יודעים אבל השאלה הם מחוברים לזה זה ורואים בחוץ שאנשים שברוך השם הולכים בדרכה של תורה ושומים תורה מצוות גם אחרי הפטירה שלהם איזה ישארות הדעת הם עשירים בעולם תראו הצדיקים רבי שמעון הבבא סלי הארי בישראל דובוד 10 תראו איזה הפצה תראו תראו איזה דברים יפים איזה דעת הם השאירו בעולם שהיא הולכת נמשכת ומשתבחת ולמה הקדים במזמור זה דווקא לומר פי דבר חוכמות כאילו הוא מגלה כאן חוכמה ותבונה גדולה אומר רבי נתן הרי כולם יודעים שיום אחד ימותו אז למה פתאום דוד המלך אומר אני אגלה לך חוכמה יום אחד תמות אני אגלה לך חוכמה שאתה הולך אחרי האבל וריק ואתה הולך על משהו שאתה לא תיקח אותו נו אז מה אתה מגלה כולם יודעים את זה אבל אומר רבי נתנח באמת אף על פי שהכל יודעין זאת אף על פי כן הוא חוכמה ותבונה גדולה לדבר בזה בכל פעם ולצעוק ולגלות העלמה הזאת כי זה נשכח מאיתנו וזה יושב על איזה מקום בתת מודע שאנחנו לא מתייחסים אליו. וכמו שמצינו שכל הצדיקים, גדולי החכמים האמיתיים צועקים זאת הרבה כמו כל ספר כהלת שמלא בזה. אבלים אמר כהלת. הכל אבל ה אבלים וכן דוד המלך עליו השלום בחם המזמורים וכן בשאר ספרי קודש כי הצדיקים האמיתיים מדברים מזה בצירופים קדושים כאלו וחוכמה עמוקה כזאת עד שעל ידי זה מעוררין בני אדם ומגלים בכל פעם העלמה הזאת כן יש העלמה אתה תמשיך עוד יום ועוד יום ועוד יום ואתה חושב שאתה חי לנצח ושלא תגיע לאיזה מצב שתגיד מה עשיתי יש לך את השם תחייה חיים של תורה אתה לא מתנתק אתה מתחבר התבודדות כל יום איזה חיבור תהילים נכון שעוברים העברים אבל אין דבר שיכול לנחם אותנו חוץ מהתורה והמצוות והצדיקים שמוראים לנו דרך וההתבודדות והתהילים שום דבר לא יכול לרפות רק זה הספרים של רבנו מרפאים אותנו מהכל נותנים לנו חיים נפלאים לחיות בעולם הזה בצורה נפלאה תכליטית אמיתית ואיך אמר לי פעם מישהו גם אם חלילה וכס התורה והמצוות לא אמת לפחות חייתי חיים מסודרים חייתי חיים מסודרים, לא חייתי חיים של הפקר, איך לקום, איך לחיות, איך להתחתן, חיי משפחה, איך להתמודד עם מצבים בחיים. ואומר רבי נתן, באופן שאף על פי כן התעוררו בני האדם משנתם וטעותם ויזכרו באמת עוצם שטות העולם וישובו אל השם. זה מה שהשם רוצה מאיתנו. שנשוב אליו. מה זה שנשוב אליו? לא נאכל, לא נשתה. לא תאכל, תשתה, הכל בסדר, זה חלק מהעניין, אבל תקדש את זה, קח את זה, לקח את זה לקדושה. אדם יכול להיות במסעדה לאכול שעתיים. פתאום מגיע ברכת המזון, אין לו כוח. למה? השם נתן לך אוכל. לא שייך שתודה לו, לא שייך שתודה לו, לא שייך שתשבח אותו, לא שייך שתתבונן על זה. מגיע זמן ברכת המזון. ברוך השם אשרנו. מה זה? זה להגיד ברכת המזון. זה תענוג. להודות לקדוש ברוך הוא שנתן לי טעם, נותן לי אוכל. תודה רבה להשם יתברך. כי זה עיקר החוכמה הגדולה מכל החוכמות להסתכל על התכלית האחרון. לא צריך לפחד מזה, אומר רבי נתן, זה החוכמה הכי גדולה, אומר דוד המלך, להסתכל על התכלית האחרון ואז להיות ממוקד. ואדם לא צריך לחשוב או להיות באיזה דמיון שעכשיו הוא עוזב את התאוות ולא יהיה לי חיות. התאוות הם חלק מהעניין אבל לקדש אותם. אם לא היה תאווה ידועה, לא היה ילודה בעולם אבל מקדשים את זה, לוקחים את זה לטהרת המשפחה. אין לך דבר יותר חכם ונפלא ועמוק מטהרת המשפחה. שיש זמן שהאישה מותרת ויש זמן שהאישה אסורה. לא חיים כשם ישמור ויציל. אין לך דבר יותר נפלא שאדם אוכל. והאכילה הזאתי היא לכבוד קודש בריך הוא ללימוד התורה לקיום המצוות ואכלת ושבעת אוכל בדרך ארץ מברך מודה לקדוש ברוך הוא על האוכל שנתן לו מה זה כל דבר בחומר לקדש אותו לרוחניות זה עולם נפלא זה עולם נפלא זה לא נקרא ניתוק זה נקרא חיבור אדם אומן הוא זמר לא אומרים לך לא לשיר תשיר אבל תיקח את זה למקום הנכון כל הזמן לשיר מר לי מר לי מר לי אני עצוב רוצה לקפוץ מהחלון גר בקורמה ראשונה די מספיק תשאיר לכבוד השם תקדש שם שמיים השם חנן אותך בלדבר דבר דברי תורה לא מנתקים אותך מחברים אותך זה נקרא לזכור בתכלית האחרון לכן העולם מפחדים מיום המיטה למה כי יש לו חיות רק מהתאבות ואם זה ילקח מה אני אעשה אבל צדיקים אמיתיים אנשים שהולכים בדרק לא מפחדים מיום המיטה הפוך הם נבנים מזה, נבנים מזה, מתעלים מזה. ברוך השם שכל יום אני זוכה לחטוף, להכין את עצמי, כי אני פה בעולם הזה בעיבור. אדם שחי בתורה ובמצוות הוא לא מפחד להתבגר, לא מבהיל אותו. השיער הלבן. ברוך השם, מתבגרים לדברים טובים. כל יום ויום מוסיפים דברים טובים. הוא לא מפחד. משבר גיל החמישי, משבר זה כל גיל יש את המשבר שלו. למה? כי אדם שוכח מהתכלית. תחייה את התכלית. אל תפחד מלדעת שיום אחד לא נהיה פה. אבל אם אנחנו מנצלים את היום, היום שלא נהיה פה זה יהיה אור לעולם. הדעת שלך תאיר בעולם. הדעת שלך תאיר בעולם. והיא תלך ותשתבח מיום ליום ואנשים תמיד יזכרו את החסדים ואת הטוב ואת הצדקות ואת היראת שמיים שזכית לעשות. זה התענוג. אחים יקרים, ואומר רבי נתן כמבואר אצלנו כמה פעמים שעיקר החוכמה היא כשזוכין להצליח על ידי חוכמתו לנצח. מה זה חוכמה אמיתית? חוכמה שמקושרת לתכלית ואז זה חוכמה ניצחית כמו הצדיקים שאפילו שנפטרו הדעת שלהם נשארת בעולם. זה היופי. האור שלהם נשאר בעולם. [מוזיקה] אומר רבי נתן, המילה ניצחון יש לה שתי משמעויות. משמעות אחת התגברות ומשמעות אחת נצחיות. אז אז איך זה עובד? התגברות או נצחיות? אומר רבי נתן, זה ניצחון אמיתי. ניצחון אמיתי זה ניצחון נצחי. קמת בבוקר אמרת מודה אני לפניך זה ניצחון אבל זה ניצחון נצחי. קבוצת כדורגל לקחה את המונדיאל. זה ניצחון זמני. זה לא ניצחי. עשית נטילת ידיים ניצחון ניצחי. אמרת ברכות השחר ניצחון נצחי. התפללת ניצחון ניצחי. שמעת שיעור תורה ניצחון ניצחי זה ניצחון אמיתי זה התענוג של העולם הזה אחים יקרים איזה תענוג זה ועל זה אומר דוד המלך פי ידבר חוכמות זה החוכמה האמיתית או יש אנשים שכל כך יודעים וכל כך יודעים וכל כך יודעים ובסוף יוצאים מהעולם הזה שלא יודעים כלום מה זה שווה חוכמה אמיתית חוכמה זה אותיות כוח מה כוח מהשם זה התענוג שלנו אחים יקרים ואשרנו שיש לנו את רבנו שנותן לנו את זה בשמחה גדולה ובהלל ותשבחות תברכו מפי עליון היה לי כיף איתכם היום שיחה קצרה נעימה טובה חטפנו עוד איזה משהו טוב שיהיה לכם בשורות טובות אהבה ושלום ביי ביי ‏M.
לצפיה בתכנים נוספים: