העמוד היומי מסכת שבת דף קלח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קלח עמוד ב

[מוזיקה] שבס דף קלח עמוד ב בשורה האחרונה בעמוד א' ואמר שמואל משום בחיה כילת חתנים מותר טוסו ומותר לפוקו אנחנו ממשיכים עם העניין של אוהל ואמרנו שכילה יש אפשרות שיהיה מותר לנט אותה לפרוס אותה אם היא עומדת כבר על גבי הקרשים שמחזיקים אותה ויש חוט או משיכה ממנה מותר לפרוס אותה ולסגור אותה כי זה רק מוסיפה לא אלרי אבל אומרת הגמורה כעת חידוש נוסף מכילת חתנים מותר לנטות ומותר לפרק מותר לתפוס את זה ומותר לפרק אותם מה זה קהילת חתנים זה לא כמו במיטות רגילות ששמים ארבעה עמודים ועל זה מניחים את האוהל לכסות את המיטה אלא יש רק באמצע המיטה מהצד של הרגלי המ ומהצד של הראש יש באמצע המיטה עמוד כאן ועמוד כאן ועל גבי זה הולך אוהל בצורה של שיפוע אז כיוון שאין שמה גג ברוחב טפח אין לזה שם של אוהל ולכן מותר לפרוס את זה ומותר גם להוריד את זה בשבס אומר רב שש דוריד רבידי ישנם ארבעה תנאים שצריך שיהיה כדי שיהיה מותר בקהילת חתנים לנטות ולפרק לא ימור אונ אלה שאין בגג טפח אבל יש בגג טפח אסורה דבר ראשון שלמעלה יהיה פחות מטפח כדי שלא יהיה לזה שם של גג אלא זה יתחיל מיד בשיפוע וכי אין בגג טפח נלא אמור אן אלא שאין בפחות משל סמוך לגג טפח אם למעלה זה שפיץ אבל בתוך פחות משלושה טפחים זה מגיע לרוחב של טפח זה בעיה כיוון ש עדיין תוך שלושה אני אומר לאו ואז אם כן יש לנו כאן כביכול גג ברוחב טפח וסמוך לשלושה למעלה זה נחשב עדיין לגג של טפח ואז אם כן יש פה בעיה של אוהל אז צריך שזה יהיה בשיפוע חד מאוד שגם בתוך שלושה טפחים מעל למעלה אין עדיין רוחב טפח אבל יש בפחות משלושה סמוך לגג טפח אסור ולא אמרון תנאי נוסף שלישי אלא שאין בשיפוע טפח אבל יש בשיפוע טפח שיפועי העלים כעלים דומו הנושא הזה זה נושא שנטו במחלוקת מסכת סוק כן וכאן הגמורה נוקטת כח החומים שאוסרים דהיינו שאם יש השיפוע של האוהל למטה לכיוון המיטה הוא מגיע באיזשהו שלב ל שני טפחים דיינו שיש טפח מכל צד מהאמצע זה מתרחב ברוחב של טפח מכל צד אז מגיע לפה לשיפוע של שני טפחים אחד מהצד הזה אחד מהצד הזה אז גם השיפוע של האוהל נחשב לאוהל וממילא עדיין יהיה אסור לפרוס את זה ולאמור נלד נוכס מפוריה תפח אבל נוכס מפוריה תפח אסור ודווקא במקרה כזה שאחרי המיטה זה לא ממשיך לרדת אבל אם האוהל הזה אסור ממשיך לרדת אחרי המיטה עוד טפח אז יש פה אוהל מצד המחיצות שהוא עושה למטה מהמיטה והיינו נכון שסתם להשים שמיכה על גבי המיטה אין איסור גם אם זה יורד למטה אני לא אומר שזה אוהל אבל כאן כיוון שזה הכל בעצם בנוי כן להעיל על גבי המיטה וכאן זה מגיע וממשיך למטה מהמיטה אז אני דן את זה כן כמחיצה ויחד זה מצטרף להיות שם של אוהל והמיטה בטלה כאן באמצע האוויר זה נחשב שעדיין יש פה אוהל ויהיה אסור רשי כאן שואל אם אתה אומר שלמטה זה צריך להיות פחות משני טפחים איך אפשר לישון על כזה מיטה אומר רשי זה לא מדובר במיטה שמיועדת לשינה אלא היא באמת משהו צר מאוד שהוא פחות מרוכב של שני טפחים ישנם הראשונים שאומרים שבאמת יש כמה כאלה זאת אומרת למעלה יש כמה מקומות שמתחיל ובאמת זה לא מגיע לשני הצדדים של המיטה אלא כל אחד בלבד מקיף רק שני טפחים ולא יותר ממשיכה הגמרא ואמרי רדי איינ שורי דהיינו כובע שעשוי מלבד יש לו שוליים מותר ללבוש את זה בשבת ווית מרסינה אסור הרי למדנו שאסור בשבת ללבוש כובע עם שוליים לא יק שוד ביפוד טפח תול גמור את היישוב לסתירה בעניין של אוהל תלוי האם יש טפח לשוליים או לא ברגע שיש לזה טפח אז יש לזה שם של אוהל וממלא כשההוא מלביש את זה על ראשו הוא בעצם מעיל אלא מעטה שרביב בגלי מ תפע חנ מד מחיב אם אתה אומר שגם אוהל בתוך מלבוש הוא לובש בגד שיש לו שוליים תפע זה כבר נחשב לאוהל אז גם אדם שיש לו כובע והוא שם את הטלית על גבי הכובע גם תאמר שיש לו אוהל ביחד עם הטלית שיורדת מצדדי הכובע אז ם זה יהיה אסור להשים את הטלית על גבי הכובע הרי זה פשוט שמותר אלא לא ק שוד מידק וד מידק משבת הגמרא צריך לומר זה לא עניין שלו אלא זה תלוי האם זה מודק מה שכתוב שמותר ללבוש מדובר בכובע מודק ואין חשש שזה ייפול לו והוא יבוא לטלטל את זה מה שכתוב שאסור מדובר שהכובע לא מהודק ואז יש חשש שהוא יטלטל את זה ברש סרבים ולכן אסור ללכת עם זה בשבת שלח לרומים יחזקאל לרב הונה אלון איזי נומי מעל ס תגיד לי מהדברים הטובים דאמרת לון משמי דר ש אמרת לנו בשמי דרב תזכיר לי מה אמרת כמה ממרס של רב תרת בשבס וחד בת שתיים בעניין של שבס ואחד בעניין של הגדס של בעניין לימוד התורה שולח לי אוד תניה שלח לו ככה מה שכתוב בברייס גוד בכינה מותר לנטה בשבת אם יש כמו שאמרנו אור רחב שהיו מניחים בפנים קושרים אותו ושמים בפנים יין או חלב וקושרים אותו על גבי יתדות בשבת כדי שהצטנן מהרוח מותר לינטה בשבת אם זה כבר קשור ביתדות מערב שבת והוא רק רוצה למתוח אותה יותר טוב כדי שהרוח תגיע יותר טוב לכל המקומות מותר אין בזה בעיה כיוון שזה כבר קשור קודם מה שראיינו לאל בעמוד א' שאסור לקשור את הגוד מדובר שזה לא קשור מערב שבש וכאן הוא רוצה לבוא ולקשור כך כתוב בברייס אומר רב לאישון אלא בביס בני ודום אבל באדם אחד אסום מה שהתנו למתוח את זה זהד ק ששניים תופסים כל אחד מצד אחד שאז המתיחה היא לא כל כך מתיחה אבל אם זה באדם אחד ואז אומר רשי האדם הזה קושר ומותח את זה בצורה חזקה כי הוא קושר צד אחד ואחרי זה הוא הולך ומותח בצד השני בצורה חזקה זה כבר אסור אומר הב וכילה אפילו באסור הבני אודם אסור אי אפשר דל ממתח פורטה אבל אומר הבי בכי לפרוש את זה אסור לפרוס ולקשור אסור אפילו בערה בני אדם כיוון שזה נמתח בצורה חזקה אז יש בזה בעיה של עשיית אוהל אידו איזה עוד הלכה אמר רב ליל חוי שבס הי דוך מהי דתני קיירה שנשמטה אחת מערכותיה יש לו קיירה ששם היו ופים מבשלים אבל זה נקרא כלי שמלאכת לאסו מותר לתת את זה לצורך גוף או מקומו הוא רוצה לקחת את זה כגון לשבת על גביה אז אם נשמטה אחת מערכותיה אחת מהרגליים יש לה שלושה רגליים או ארבעה רגליים ואחת מהם נשמטה מותר לטלטלה אין חשש שהוא יתקן את זה מותר לו לקחת את זה להשתמש עם זה למה שהוא צריך שתיים אסור אבל אם שני רגליים נשמטו כאן כבר אסור כי אנחנו חוששים שמה הוא יבוא ויתקן את זה בצורה שהוא יתקע את זה בחוזק הוא עובר על בוינה לכן אסור אפילו לצורר גופו ע מקומו רב אמר אפילו חד נמה עסו גזירה שמה יתקה רב סובר שגם באחד אסור גם כן וחוששים שם יבוא לתקוע את הרגל בחוזקה טוב עוד מר בענין של הגד של תרו דומרב עתידה תויו שתשתכח מישראל התירו עתידה לעתיד לבוא להשכח מישראל כך נאמר בנבואות שנאמר ופלה השם את מכוסו אף לאזו איני יודע מה הוא מה זה ופלה כשהוא אמר לכן אני אסיף פלי את העם הזה הפ ופלא ושם כתוב זה פסוק לגבי בשי ושם כתוב ועבדה חכמת חכמיו נת נבוני תסתתר אז אני מסביר פלוז וירו ממילא הנבואה אומרת שהתורה תשתכח ם ישראל תונו רבונו שנכנסו רבנו לכרם ביונה הקרם זה שלמדו ולמה זה נקרא קרם כי ישבו שורות שורות כמו קרם אמרו עתיד ותר שתש קח מישראל שנאמר הני ימים באים נאום השם אלוקים ושלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם לא צמ למים כים לשמוע את דברי השם יהיה רעב לשמוע דברי השם ולא יהיה מי שישמיע וכתיב נהו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ושטו לבקש את דבר השם ולא ימצאו מה זה דבר השם אומר אומרת הברס דבר השם זו הלוכ דבר השם זה הקץ דבר השם זו נבואה רשי אומר זה הקץ לא ידע נ מיכה אבל הברס אומרת ובא לרמז שלא ידעו מתי הקץ ויעלה מהם הנבואות וההלכות ומה ישוטטו לבקש את דבר השם אמרו עתידה אישה שתול כיכר של טרומה ותחזור בתי כנסיות ובתי מדרשות לידה עם טמאי וועם טהורי ואין מבין לא ידעו לענות לתשובה על כיכר של טרומה האם זה טהור או טמא שואלת הגמרא אם תאורה היא ואם טמאה הי באד קסיב הי הרי זה ודאי שאנחנו לא אומרים שתשתכח על אחות שכתובות בפסוקים כי ודאי יש ספר תורה וזה לעולם וד ישאר שיפתחו פסוקים ויראו שכתוב האם זה צמא או לא כמו שכתוב בפסוק מכל האוכל אשר יאכל ו שם מבואר תומת שרצים איך היא מתמת את האוכל אלא לידה עם ראשום שניו הי היא רוצה לדעת האם הכיכר הזה טמא בדרגה של רישן שיני ונפק מינה אם זה נגע בעוד מאכל שאם זה שיני אז בחולין אין שלישי כבר אבל אם זה ראשון זה כן מטמא את המאכל השני ואין מבין ולא יהיה מי שיענה שואלת הגמרא אונם מ מסני סיני גם זה משנה ולא מסתבר לומר שהנבואה אומרות לנו שמשנות לעתיד לבוא שדברים שיהיו כתובים במשנה לאד יעלמו ודאי שיהיה איזשהו חכם שיזכור משניות שהיו שגורות בפיהן כד תנן כמו שראיינו במשנה השרץ שנמצא בתנור הפת שבתוכו שניו יש דין כל אשר ייפול ם אל תוי כוי יתמו דהיינו ברגע שנופל שרץ לתוך תנור גם אם הוא לא נוגע בשום דבר הוא נמצא באוויר אדם לקח שרץ שמחות והכניס אותו לאוויר של התנור כל מה שנמצא בתוך התנור נטמע הפת שבתור חוי שניו שהתנור תחי לו זאת אומרת התנור נטמע מדין האוויר הטו שנמצאת באוויר וכיוון שהתנור נהיה ראשון עכשיו שיש בפנים מאכלים המאכלים נהיים שני אז אם כן זה כתוב במשנה אומרת הגמרא מסתפק ו או דומר לרבה דברה ולרו עדיין הסתפקו בדברי המשנה מצד מה שרב דברא ושאל את רובה ליך זה איתור כמן דמה ליתומה פת רנו למה אתה אומר שפתי שניו לכאורה יש מקום לומר שפת תהיה טמאה בדרגה ראשון למה כיוון שאנחנו נסתכל שתומה הזאת ממלאה את כל החלל של התנור בטומה של שרץ ואז אם כן הפת תהיה ראשו כאילו הפת נגע בטומה עצמה אומר לאמרי התנו כמן דמטו לא אומרים ככה נלו רוב לר דברו לא אומרים את זה שזה כמן דמלי טומה אלא כשזה מטמא שרץ באוויר של תנור זה לא מ איך זה מגיע טומה לתנור בלי לגעת בו זה לא שאני אומר ש הטו מתפשטת בכל החלל כי אם כן אתה צודק רב דברב שהפ היה צריך להתאמות מדין נוגע בטומה אלא זה דין מיוחד שהתנור נטמע כשזה נמצא באוויר שלו אבל הפת נטמע מצד התנור ולכן הוא נהייה רק שני מי אמר אומר לו רובק כמו שכתוב דתני יכול להיו כל הכלים מתמן באוויר כלי חרס מה קורה במקרה שיש שרץ שנכנס לתוך אוויר של כלי חרס לתוך אוויר של התנור יש שמה גם מאכלים וגם כילים האם הכלים שנמצאים בתוך התנור גם נטמעים או לא יכול יהו כל הכלים מתאמים באוויר כלי חרס תממ כל אשר בתוך יתמו וסמוך לזה כתוב מכל אוכל אשר יאכל בא ללמד אוכלין מטעמן באוויר כלי חרס ואין כל מטעמן באויר כלי חרס אז ה מלמד אותנו בעצם שני דברים שאני לא אומר שתומה כמן דמלי אדומי וממילא אכן הכלים לא נטמעים כלים שנמצאים ב אוויר של תנור ושרץ לא נגע בתנור אלא נגע רק באוויר אז הכילים לא יתאמו למה כי לא אומרים כמן דמה לדמי אם הומה הייתה מתפשטת בכל החלל אז גם הכלים היו נטמעים מדי נוגע בשרץ ולכן אני לא אומר את זה ואני אומר רק שהכלי החיצוני הוא זה שמקבל תומ של רישון ולכן הוא לא מטמא את הכילים שנמצאים בתוך החלל שלו ורק את המאכלים שנמצאים שמה שהם יכולים לקבל טומאה מראשון אבל כלים לא נטמעים מרישין לא נטמעים מרשון רק מאב הטומאה ולכן המאכלים תאמו ולא המשקין אז ממילא הספק הזה של רב ד ברבה זה הסתפקו ולא ידעו לפשוט את זה כמו שרובה פשט את זה ברייסה כיוון שתשתכח התורה תני רבי שמעון בן יחי אמר וכעת נביא ברייסה ששם חי שההוא חולק על הברייה שראינו כעת חס ושלום ששתק ר מישראל שנאמר כי לא ישוק מפי זרו אלא מהני מכם ישוטטו לבקש דבר השם ולא ימצאו שלא ימצאו עלו חברו משנ בור במקום אחד דהיינו כל משנה שילמדו ויהיו שם מקום של אשפת חומים תמיד יהיה שם מחלוקות איך לבאר את המשנה ואיך לביר את האלוה וזה הכוונה לא ימצא ולא יהיה דרך ברורה בהלכה אז אם כן ראינו כאן לגבי כילת חתנים שמותר כן לנטות ולפרק לפרוש את זה ולהוריד אתזה אבל אבנו ארבעה תנאים א' שבגג לא יהיה טפח ב' שבתוך ג טפחים מלמעלה לא יהיה טפח ג' שעד המיטה הסוף האוהל לא יהיה שני טפחים כדי שלא נאמר שיפו אוהלים כוהלים דומי ודווקא כשזה לא יורד אחרי המיטה בתור מחיצות ללמטה אמרנו שב כובע מותר יש סתירה שרב שיש בריד רבידי אמר שמותר ולמדנו שאסור בהתחלה רצינו לישב שתעל אם יש טפר בשוליים או לא אם יש פה אוהל אבל דחינו שלא ייתכן שמלביש דין של אוהל ולכן אנחנו מסבירים שזה הכוונה תלוי אם זה מודק או לא מהודק אם יש חשש שיבוא לטלטל את זה שזה ייפול מראשו אמר המבר חזקאל לרב הונה תשלח לי מה שאמרת בשם רב הוא אמר לו הלכה ראשונה שכש היתד קשור בנוד קשור ביתדות האוהל מותר לפרוס את זה ולמתוח את זה בשבת דווקא כשזה לאלא קשור אז אסור לקשור ולתלות את זה אבל זה כבר קשור מותר למתוח את זה ודווקא באדם אחד דווקא בשני בני אדם אבל לא באדם אחד כי ה זה מתיחה חזקה מאוד וזה אסור כילה אסור גם בעשרה בני אדם ואילו וההלכה השנייה שרב אמר בעניין של שבס לגבי קיירה ש בברייס כתוב שרק שנשברו ממנה שני רגליים רק אז אני אומר שהיא מוקצה שוא יבוא לתקוע את זה בחוזקה אבל רב סובר שגם באחד אן חושש ועושר בעניין של תוירה אומר רב שהנבואה שאמרה שניני הוסיף לה והפלא השם את מכוסו זה חוזר על שכס תוירה שישכחו לעתיד את התורה בגלות הבנו ברייסה שכך גם כתוב שישכחו את הקץ את הנבואה ואת ההלכה ואמרנו מה זה ההלכה שלא ידעו ואב מנה רצינו לומר שלא ידעו אם זה טמא אוהור אמרנו זה פסוק מפורש וזה ודאי לא ישתכח אחרי זה אמרנו לדעת אם זה ראשון או שני אמרנו לכאורה זה גם משנה מפורשת וודאי לא תשתכח לא השכח אלא לדעת למה באמת הכלים למה הפת נהית שני ולא ראשון למה אני לא אומר שאשר כמ תומה בכל האוויר של הכלי החיצוני ואז ממילא זה יעשה את הפת ראשון ולא שני וממילא הפת הזאת שהיא ראשון יכולה להעביר טומה לעוד מאכל שיגע בה וזה אמנם רובנה שרואים מהפסוקים שכיוון שכלים שנמצאים בתנור לא נטמאים מה שרט שנמצא באוויר התנור בהכרח שלא אומרים כ כמן דמלי דמי אלא התנור החיצוני רק נטמע והוא מעביר למה שבפנים ולכן הוא רישון ורק האוכלים נטמעים כמו ששמחנו בפסוק שמה נטמע רק האוכלים ולא הכלים אז האוכלים נהיים שניים ולא הכלים כיוון שהכלים לא יכולים להתאמות מראשון ולא אומרים כמט דמלי דומי לא אומרים שזה בעצם הולך ונטמע ששירות מה השרץ כי לא מסתכלים על הטומאה של השרץ כמי שמתפשטת אבל בגלות שישתכח אז אנחנו לא נדע תשובה לכך ור ש ב יוחי חולק ואומר שהתורה לא תשתכח לעולם כל מה שכתוב שמה יבקשו ולא ימצאו ו הכוונה שלא ימצאו הלכה ברורה ומשנה ברורה כי תמיד יהיה מחלוקות איך לבאר ואיך [מוזיקה] לפסוק א
לצפיה בתכנים נוספים: