העמוד היומי מסכת שבת דף קיג עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קיג עמוד א

[מוזיקה] דף קיג עמוד א' תמחו לי רק על הצרידות זה עדיין ספיחים מהרגשה פחות טובה שבטה אותי בימים האחרונים אבל בשם השם נעשה ונצליח היום אנחנו הולכים להיפגש אמנם באזכור קצת צדדי בדיני כליים התורה וסרת עלינו לקחת זרעים שונים ולזרוע אותם ביחד בשביל שיצא מהם תרכובת אחרת איזהשהו שהוא פרי חדש שעדיין לא היה בעולם והסיבה לכך כותבים מפרשי התורה אומר הקדוש ברוך הוא פירות שהיו צריכים בעולם בראתי מה שלא צריך לא בראתי ולא צריך אותם זה הכל אל תיכנס למקומי הקדוש ברוך הוא ברא את העולם אל כביכול תיכנס לנעליו ותבא דברים חדשים וזה מלמד אותנו מוסע השכל עצום לא רק בפירות לכל אחד לפעמים יש בעיה שיש לו בדיוק את המתכון הטוב איך הוא רק אם היה לו את היכולת הוא היה פותר אותה אומר הקדוש ברוך הוא תלמד מהכלים בבקשה מה שצריך יש מה שאין לא צריך הבעייה הזו אם יצרתי אותה כנראה שצריך דווקא את החסר הזה שם תעמוד שם תפעל שם תתמודד אם לא היה צריך את זה לא הייתי בורא את זה ואם בראתי סימן שצריך את זה ואם לנו לפעמים יש כל מיני פתרונות כל מיני רעיונות כל מיני באמת אנחנו אומרים תשמע אם רק הייתי חלילה לא אלוקים אבל אם רק היה לי את היכולת נלמד ו משכיל מהכלה הי ממש לא לא נשים את עצמנו במקומו לא נברא דברים חדשים לא נייצר דברים חדשים עם הנתונים שהוא נתן לנו איתם נתמודד אומרת המשנה הקדושה קושרין דלי בפסקה דיברנו לגבי קשירה בשבת פותחת המשנה ואומרת יש דליה בזמננו אתה פותח את הברז יש מים טפו טפו בלי עין הרע בזמנם היו צריכים לצאת לחצר לפתוח את הבאר לשלשל דלי ללמטה ולשאוב מים את הדלי היו קושרים בחבל אומרת ה שנה אם זה פסקיה זה חגורה איכותית רחבה אתה לא תשאיר אותה לדלי לא זה היעוד שלה אתה צריך אותה לשימוש האישי שלך מותר לך לקשור בזה תדליק כי ברור שאתה תטייר את זה לאחר מכן ותיקח איתך את זה הביתה זה לא נקרא קשר של קיימה אבל לא בחבל חבל שעולה 10 שק ל-10 מטר אם אתה קושה לו שם את הדלי אתה תשאיר אותו שמה תגיד יאללה שישאר לעולם ולכן אסור כיוון שאתה תשאיר אותו שם זה קשר של קיימה ורבי יהודה מתיר נרא בגמרא למה כלל אמר רבי יהודה כל קשר שאינו של קיימה אין חיבין עליו זה לא קשור בעצם למחלוקת פה במשנה רבי יהודה מגיע לתת כלל יש אומרים שזה כ בניגוד או בהתאמה למה שאומר רבי מאיר במשנה לאל שכל קשר שנפתח ביד אחת אינו אין חייבים עליו אומר רבי יהודה קשר כזה שאינו של קיימה מרביט הקשרים שאינם של קיימה גם נפתחים ביד אחת אבל לא יה ההגדרה של רבי יהודה שואלת ה הגמרא ראינו שבפסק ה מותר חבל אמרת שעשו באיזה חבל מדובר חבל דמי אילמה חבל דאלמה סתם חבל כמו שאמרנו אתה קונה בטמבור לפי מטרים אם כך רבי יהודה מתיר קשר של קיימה הוא ברור שתשאיר אותו בדלי זה היעוד שלו זה לא חשוב אתה לא תיקח אותו לשום מקום זה קשר של קיימה איך יכול להיות שרבי יהודה מתיר אלא אלא חיייבים לומר חבל ד גרדי מדובר חבל של הורג אדם שהורג בגדים השתמש בחבל בשביל לדעת את המידה וכדומה והוא צריך את החבל הוא אף פעם לא ישאיר אותו שם ואם ככה בעצם למה חכמים עוסים מבינה הגמרא כנראה חכמים אומרים פשוט חבל התחלף בחבל נכון שחבל ד גרדי הגרדי לא ישאיר את זה שם אבל עדיין הרועים יאמרו תשמע ראינו שקושרים בחבל אם תתיר חבל ד גרדי יבואו להתיר גם חבל רגיל לממר דרבנן סברה גזרינן חבל דגרי עתו חבל דלמה זוהי סברתם כיוון שגוזרים ורבי יהודה סבר לא גזרינן ור מינו בוא ואני אביא לך בעצם באותו ר גם כן לגבי קשרים אנחנו רואים שרבי יהודה הוא זה שגוזר אטו הוא זה שחושש וגוזר ואילו חכמים לא גוזרים ראינו כך בברייתא חבל דלי שנפסק בעצם החבל נחתך בשבת לא יהיה קושו אלא ונבו בעצם על ידי לולאה כפי שאמרנו הקשר שאנחנו עושים בשרוכים אבל בלי הקשר הראשון של ההתחלה זאת אומרת רק הלולאות זה נקרא עניבה אומרת הברייתא אומרים חכמים תעשה עניבה אל תקשור את זה רבי יהודה אומר לא גם זה אסור קורח עליו פונדה או פסיקה ובלבד שלא יענונו אסור על ידי עניבה מותר רק לכרוך עליו פסיקה כמו שראינו איזה חוט רחב או משהו כזה איזה חבל חשוב יותר ואז מותר לכושרו כי על ידי כך כפי שאמרנו זה לא של קיימה אתה לא תשאיר את זה שם אם כן רואים שרבי יהודה עוסר לענוב אומר רק תביא תביא עוד חוט נוסף ואז תקשור מבינה הגמרא למה כי עניבה בקשירה זה כנראה גוזרים עניבה את וקשירה אתה רואה שרבי יהודה גוזר וח לא גוזרים בניגוד למה שאמרו קודם קש דרבי יהודה דרבי יהודה קש דרבנן דרבנן למעלה חכמים גזרו ורבי יהודה לא וכאן אתה רואה בדיוק להפך אונה הגמרא ממש לא דרבנן דרבנן לא קשיה חבל בחבל מחלף חבל אנשים לא רואים ולכן שם הם גוזרים הם לא יודעים אם זה של גרדי או לא הם רואים שקשרו בחבל לכן אמרו אף חבל גם חבל של גרדי שמבטל אותו שם אל תתעסק עם זה אסור לקשור אבל הניבה בקשירה לא מכ אלפה אתה אומר אל תקשור ענוב אין סיבה שאנשים יאמרו היינו שעונים נבוא לקשור ממש לא זה בולט שזה עניבה וזה לא קשירה וגם דרבי יהודה ממשיכה הגמרא ואומרת דרבי יהודה דרבי יהודה גם לא קשיה באמת כמו שהוא אמר למעלה לא גוזרים גם פה הוא לא גוזר ניוה משום קשירה מה פתאום אתה לא משום דמח אלפה עניבה בקשירה אלא ניווה גופה כשירה היא רבי יהודה סובר שהניבה היא עצמה קשירה אסור לעשות עניבה בשבת לא כי זה דומה לקשירה לא שהוא גוזר מה פתאום הוא נאמן לשיטתו הוא לא גוזר כמו שהוא לא גוזר בחבל של גרדי עט הו חבל רגיל הסיבה כאן שהוא עוסר כי הניבה עצמה היא קשירה ואסורה בשבת ממשיכה הגמרא ונותנת דין נוסף בעניין קשירת חבלים אמר רבי אבא אמר אבכי אבא רשי אמר רב מביא אדם חבל מתוך ביתו וכושרו בפרה ו באבוס קושר בפרה ובאבו בעצם במקום שממנה היא אוכלת מותר לקשור בעצם שני גם את הקשר ההו וגם את הקשר ההוא בשבת אני לא אומר שאולי שהוא יבוא להתיר הוא יתיר רק אחד מהם ואת האחד יותר קשור ואז יהיה קשר של קימה אלא הדרך היייתה לפתוח את שתיהם ולכן אני מתיר לקשור את שניהם בשבת שואלת הגמרה איתי ורב אח אריך דהוא רב אח בר פפה לרבי אבא חבל שבבוס כושרו בפרה שימו לב זה קשר אחד ואותו הוא כנראה יפתח שבפה קושרו באבוס שוב קשר אחד שאותו הוא כנראה יפתח זה היה מותר עד עכשיו עכשיו הוא קושר כנראה לאחר מכן הוא יתיר אותו אבל שימו לב הוא בלבד שלא יביא חבל מתוך ביתו ויקשור באפרה וב אבוס רואים מפורש לא כמו שאמר כאן רב שמותר לקשור גם בפרה וגם באבוס עונה הגמרא תשובה פשוטה שבאמת מבטלת את כל המיות אתם חבל דאלמה אח ה חבל ד גרדי שם מה שרב אומר מדובר בחבל של גרדי הוא ברור לא ישאיר אותו לא בפרה ולא באבוס יתיר ויקח הביתה לכן מותר מה שכתוב כאן מדובר בחבל פשוט חבל פשוט מותר לעשות רק שירה אחת שוודאי תטייר ואסור לעשות שני קשירות שאולי אחת מהם תטייר על מכונה ויהיה כאן קשר של קיימה ממשיכה הגמרא דיברנו על כילים של הורגים כן חבל של גרדים ממשיכה הגמרא ואומרת אמר רב יהודה אמר שמואל כלי כוי כלים של הריגה זה כני עץ שמשתמשים בהם להריגת הבגד מותר לטלטלם בשבת כמובן לא בשביל להרוג בגד זה אסור בשבת אבל אם אתה צריך כל תשמיש אחר מותר לעשות את זה בשבת רשי מדגיש מדובר שהורג שהבן אדם לא מקפיד עליהם שיהיו דווקא לתשמיש זה אומנם קצת המוער מי שיודע הלכה וכן נראה בהמשך המסכת גם דבר שמיועד בעיקרון לאיסור מותר לטלטל אותו לצורך היתר אבל כאן כנראה אומרים המפרשים מדובר לשיטת מי שאוסר ולכן אומר אם הוא לא מקפיד על זה ותמיד משתמש בו גם לצורך דברים נוספים לכן מותר גם לטלטל את אותם כלי כיבי את אותם קנים לצורך דבר מותר בשבת באו מני מסתפקת הגמרא באו מני מרב יהודה כובד העליון וכובד התחתון זה כבר דברים רציניים יותר מהו הם בעיקרון אף אחד לא משתמש בהם לדברים אחרים רק לצורך ההריגה האם בהם אני גם אומר שמותר לטלטל אותם לצורך תשמיש מותר אחר בשבת או לא אומרת הגמרא אן ול ורפי בידי פעם אחת הוא אמר כן ובפעם אחרת הוא אמר לא וזה היה רפוי אצלו הוא לא ידע בדיוק לענות איתמר אמר רב נחמן מביא הגמרא דין אמר רב נחמן אמר שמואל כלי קיבה מותר לטלטלם בשבת אפילו כובד העליון וכובד התחתון אבל לא את העמודים זה לא הנול שדיברנו בזמנו זה כלי הריגה קצת שונה שהיה לו גם עמודים שהיו קבועים בקר הם לא באמת היו קבועים אלא היו עושים איזשהו תשתית היו עושים איזשהו חור בור בקרקע ומכניסים בהם את העמודים אז הוא אומר את הכובד העליון וכובד התחתון מה שמקודם הסתפקנו זה מותר אבל את העמודים אסור שואלת הגמרא אמר לירב לרב נחמן מה ישנה עמודים דלא אילימה דקת גומות הוא עושה שם גומות בעצם כשההוא מוציא אותם נותרים גומות באדמה מה פתאום גומות ממילה קאבין זה בעצם אומרים המפרשים כמו שתוציא כלי מתוך בור זה נקרא שעשית גומה מה פתאום היה כאן בור היה בתוכו כלי עכשיו הוצאתי אותו אותו דבר העמודים הללו היה בור היה בתוכו את העמודים הוצאתי את העמוד לא בראתי בו לא חפרתי בו מחדש הגומות כבר היו כאן דתנן אני אביא לך ראיה שלגומי אין שום בעיה להוציא חפץ מתוכם דתנן הטומן לפת ו צנונות תחת הגפן היו נוהגים לשמור אותם מתחת הגפן כנראה הצל היה שומר עליהם מגן עליהם וכדומה אינו חושש לא משום כילה אים כפי שאמרנו אסור לזרוע גפן ועוד ירקות עוד זרעים יחד פה אין כל בעיה כי זה רק תחת זה לא השריש זה לא גדל יחד איתו ולא משום שביעית זה לא נקרא שזרעת את זה בשביעית ולא משום מעשר בעצם כל פרי או ירק שאתה זורע כשההוא גודל מחדש אתה חייב להפריש שוב מעשות כאן כמובן זה לא יש ריש ולא גדל אני לא חושב שאולי הקרקע סייעה לגידולם וכדומה או שזה בטל הגב קרקע אתה לא חייב במעשר ונתלים בשבת מותר לך לאחוז גם אם זה מכוסה באדמה אתה יכול לאחוז בעלה בחלק הקצת מגולה ולהעלות את זה זה משם בשבת זה לא נקרא שחפר את בור אם כן אנו רואים במפורש שאין שום בעיה ואם כן למה באמת אתה עוסר לי להוציא את העמודים אונה הגמרא פשוט מאוד אמנם הבאת לי ריה מלפת ו צנונות אבל זה משהו אחר לחלוטין בשדה לא התי לישבו גומות בשדה אין לאף אחד בעיה שש גומות זה שדה זה לא מקום שצריך להיות פרפקט ומקום מסודר אבל אחה מדובר בבית כן זה אותו זה נול הריגה ביתי ואם כן שמה תילה שבו גומות ולכן אני לא מתיר לך להוציא את העמודים כיד פתאום יראה נכון אתה לאלא עושה עכשיו בור אבל אדם יראה פתאום את הבורות האלה באמצע הבית הוא יבוא להשוות אותם ולמלאות אותם ולכן אני עוסר לך לטלטל את העמודים בשבת בא מני רבי יוחנן מרבי יהודה בר ליוי עוד המוראים שמדברים על אותו נושא כלי כבי כגון כובד העליון העליון וכובד התחתון מה הוא לטלטלם בשבת אמר לי אין מטלטלין מה טעם לפי שאיין ניטלים כל הדברים הללו הוא אסר הוא אמר כיוון שהם לא ניטלים סתם ככה משתמשים בהם רק לצורך אותו דבר שבשבילם הם נועדו וזה דבר שאסור בשבת לא מטלטלים אותם כלל לצורך דבר אחר אומרת המשנה הקדושה ואנחנו יוצאים מדיני קשירה ועוברים לדיני קיפול בעצם הקיפול בזמנם הוא לא כל כך כמו בזמנינו לא מדובר לפני לבישה כן אחרי הכביסה ולפני לבישה כמו היום אלא יותר דומה לטלית של שבת שאחרי הלבישה אתה מקפל לפני שהם היו מניחים את הבגדים בכביסה אז הם היו מקפלים כדי למנוע מהם להתקמט אומרת המשנה מקפלן את הקילים אפילו ארבעה וחש שי פעמים בשבת אבל דווקא לצורך השבת זאת אומרת כאן אנחנו עסוקים כרגע הדיון כאן העניין הוא שלא יהיה מכין משבת לחול שלא תכין את זה כבר ליום חול אז מותר לקפל את זה ארבע וחמש פעמים אם אתה חוזר ולובש את זה בשבת וכן מציעים את המיתות מלילי שבת לשבת בלילה אחרי שישנת וכדומה עדיין לצורך השבת אבל לא משבת למוצאי שבת לא לצורך יום חול אסור להחיים משבת לכול רבי ישמעאל אומר כן עד כאן בעצם דין ראשון עכשיו אנחנו עוברים לדיון נוסף מחלוקת בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא האם יום כיפור ושבת קדושתם שווה או ששבת יותר קדוש מיום כיפור ואז מיום כיפור יוכלו להכין לשבת ושבת ליום כיפור לא יוכלו להכין בזמנינו הדיון הזה לא כל כך תקף כי אף פעם זה לא יוצא צמוד אבל בזמנם שעברו על פי הירח על פי הלבנה על פי עדים זה היה יכול לקרוא רבי ישמעאל אומר מקפלן את הקהלים ומצאן את המיתות מיום הכיפורים לשבת כי שבת חמורה יותר אז זה בעצם כמו מיום חול כביכול לשבת ואותו דבר חלבי שבת החלבים של הקורבנות של שבת הם קרבים ביום הכיפורים כי זה כביכול יום חול לעומתו אבל לא של יום הכיפורים בשבת כי שוב זה כאילו של יום חול קרבו בשבת וזה ממש לא רבי עקיבא חולק ואומר לא שבת ויום כיפור קדושתם שווה לא של שבת קרבין ביום הכיפורים ולא של יום הכיפורים קרבין בשבת ואנחנו נראה בהמשך שבעצם הוא חולק גם על הדין הראשון של מקפלן ומצאן את המיתות אסור לא משבת לכיפור ולא מיום כיפור לשבת אומרת הגמרא אמרין דו רבי יני דיברנו על שמותר לקפל לבו ביום בוא עכשיו אני אכניס לך הרבה הגבלות בתוך זה לא שנו אלא באדם אחד שאז הקמטים לא כל כך מתיישרים זה מותר אבל בשני בני אדם לא כי אז באמת הם מתקנים את הבגד וזה אסור ובדם אחד נמי לא אמרן אלא בחדשים הם לא כל כך מקומטים אז קיפול של אדם אחד לא כל כך משפיע עליהם זה לא נראה כמתקן כלי אבל ביישנים לא כ הם מתקמטים הרבה יותר ולכן גם קיפול של אדם אחד מועיל להם וחדשים נ לא המרן גם מה שהתנו בחדשים ובבן אדם אחד דווקא בלבנים אבל בצבוע לא דבר שהוא צבוע בגד צבוע הקיפול יותר מתקן אותו יותר שומר עליו שהצבעים לא ידעו וכדומה ולא המרן זאת אומרת כל ההיתר שאמרנו בבגדים לבנים בחדשים ובאדם אחד זה דווקא שאין לו להחליף אבל יש לו להחליף לא אסור לקפל בשבת תנא של בית רבן גמליאל לא היו מקפלים כלי לבן שלהם מפני שהיה להם להחליף כלי לבן ובטח צבועים שיש לך להחליף אל תקפל כלל בשבת ראינו דיברנו על להחליף בשבת אמר אבונה אם יש לו להחליף יחליף אם בן אדם יכול להחליף ולייחד בגדים מיוחדים לשבת שייעשה זאת משום עונג שבת ואם אין לו להחליף ישלשל בבגדיו אם אין לו לפחות שישנה מיום חול בזמנם היו הולכים עם גלימות ארוכות מאוד לא נוח לעבוד להסתובב ברחוב להזיע וכדומה עם גלימה ארוכה ולכן כל אנשים שעובדים היו מקצרים את זה היו מרימים את זה כלפי מעלה וקושרים את השוליים עם אבנת וכדומה אבל האנשים המפונקים העשירים אלה שלא עובדים היו הולכים עם זה ארוך כי זה לא מפריע להם אין להם שום בעיה ללכת עם חליפה אבה בטנה מלא הכל טוב הם לא עובדים אומרת הגמרא בשבת כולם צריכים לעשות את עצמם כאנשים שלא עובדים כאנשים מעונג ומפונקים ולכן לפחות אם אין לו בגדים מיוחדים שילשל את בגדיו ללמטה דרך כבוד תקיף לרב ספרה ומידך זה כר מרוחה זה כמו גסות רוח יוארה פתאום נהית לי ככה גט ככה של העיירה זה לא מתאים אונה הגמרא כיון דכל יום עלו כאוד הוא לא מתנהג כך כל יום ודנה הוא דכד רק עושה את זה עכשיו כולם רואים שזה לצורך שבת לו מתך זה כרע מרוך הגמרא משתמשת בזה עוד פעמים ראינו את זה גם במסכת ברכות שהגמרא מספרת שרב זירה בצע חלה בשביל כל הסעודה ככה לעונג שבת ואמר שזה לא דומה גרגרנות ורעבתנות כי הוא לא עושה את זה כל יום ועכשיו כן סימן זה מוכיח שזה לעונג שבת כתוב בישעיהו בנביא כך וכיבד מעשות דרכך כן פסוק כולנו מכירים אם תשיב משבת רגליך עשות חפציך ביום קודשי וקראת לשבת עונג לקדוש השם מכובד וכבדתו מעשו דרכך ממצו צך ודבר דבר דורשת הגמרא וכבדתו מעסו דרכך וכבדתו זה הולך על הבגדים שלא יהיה מלבוש של שבת כ מלבוש של חול תכין תיחד לבוש מכובד יותר לשבת וכיד דרבי יוחנן קרי למני מכבדות הבגדים הם מכבדים את הבן אדם אם הם נקיים הם גם מורים על מכובדות של הבן אדם על דרגתו על רשמיות כידוע גם בצבא גם אצלנו בכלל אם אחד הולך עם מפרק אחד הולך עם בקיצ אחד הולך עם סמת וכדומה זה הבדלי מעמדות ולכן הבגדים נקראים מלשון מכבדות וכבדתו זה הולך ואומר שתיי לשבת בגדים מכובדים יותר משל יום חול מאסות דרכך שלא יהיה הילוכי של שבת כהילך של חול נראה בעזרת השם מחר מה זה בדיוק אומר ממצוא חפצך חפציך אסורין אבל חפצי שמיים צדקה לשדך יומ כל מיני דברים כאלה שהם חפצי שמיים מותרים ודבר דבר מגיע לומר לי גם בדיבור יש משהו מיוחד שצריך לעשות בשבת שלא יהה דיבורך של שבת כדיבור של חול אסור לדבר בשבת בענייני חול מכח ממכר סחורה וכדומה אבל דיבור אסור ראו מותר דווקא ודבר דבר אבל להרר בזה בשבת בזה אין בעיה זה מותר מחר נמשיך להרחיב בזה מה זה בדיוק אומר הילוכה וכדומה בעזרת השם הצלחה רבה מקווה שגם אני אתחזק ונוכל לעשות את השעור בצורה קלה יותר מוצלחת יותר בהצלחה לכולכם להתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: