העמוד היומי מסכת שבת דף קח עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף קח עמוד ב

דף קח עמוד ב כבר דיברנו על זה מספר פעמים והנה שוב אנחנו נתקלים בעניין הזה שדבריהם של תלמידי חכמים גם שיחת חולין שלהם צריכה לימוד כמו שנראה היום אנחנו מביאים לכאורה סתם ידיעה גרידה ידיעה פשוטה שאין בה מי יודע מה מימד הלכתי מגיע רבי און כמדומני ואומר מעולם אדם לא טבע בים המלח פשוט הכוח הסגולי של המים הוא עצום הכובד שלהם כיוון שמלאים במלכים וזה נושא את האדם האדם צף בהם ולא שוקע ועל כן אדם לא טובע הגמרא מבינה מיד שהוא לא מתכוון לתת לנו סתם עוד ידע לראש הוא לא מתכוון להוסיף לנו עוד כל מיני ידיעות שלא היה לנו אלא הוא מתכוון לפן הלכתי מסוים ובאמת הגמרא לומדת מכח דין בהלכות שבת מכאן אנו רואים שגם הדברים הבנאליים ביותר הפשוטים ביותר הדברים שנראים לנו כחדשות העולם הגדול בסופו של דבר הכל נקרא בשמי ולכבודי בערתי מכל דבר אפשר לקחת מוסר השכל בן אדם בכל מקום שהוא נמצא בעבודה ברחוב בקניות וכדומה בכל מקום אם הוא רק יחדד את מבטו יחפש איפה הקדוש ברוך הוא מדבר אליו דרך הסיטואציה הזו מה אפשר ללמוד מכאן לגמרא הקדושה מה אפשר ללמוד מכאן לעבודת השם נחפש ותמיד נמצא אומרת הגמרא הקדושה דף קח עמוד א' במשנה למטה בעצם אנונו לומדים היום את דף קח עמוד ב אנחנו מתחילים במשנה למטה בקח עמוד א שלוש מילים בלבד בדף הזה אומרת המשנה אין ושן אלמי בשבת אלמי זה בעצם המים שמשמשים לכבישת ירקות וכדומה זה סך הכל המרכיבים של זה זה מים ומלח אסור לעשות את אותם מים בשבת אבל שימו לב עושהו את מי המלח כמובן בגמרא מיד נבין מה אנחנו מתכוונים לומר מה נקרא אלמי ומה נקרא ומה נקרא מי מלח שאותם כן מותר לעשות ותובל בהם פתו ונותן לתוך התבשיל את זה מותר אמר רבי יוסי בעצם הגמרא מבינה בפשטות שתנקה מחלק בין מרובה למוט מ מלח בכמות גדולה אסור לעשות זה נקרא אלמי ואם אתה עושה את זה בבית ככה בקטנה בכמות מועטת יותר זה נקרא מי מלח שעליהם הוא אומר טובל פתאום נותן לתוך התבשיל זה לא בצורה תעשייתית לא הרבה מי מלח ועל כן מותר שוב החילוק בדברי תנ קמה איל מי זה הרבה ומי מלח זה קצת אבל זה בדיוק אותם מרכיבים בדיוק אותו בדיוק אותו דבר אמר רבי יוסי מה פתאום ועלו אלמי בין מרובה בין מועט לא יתכן שאתה אומר לי כמות מרובה אסורה וכמות מועטת מותרת לא יתכן ואומר רבי יוסי ואלו אל מי מלח המותרים מה כן מותר לא מי מלח בלבד הבעיה היא לעשות מי מלח אתה בעצם מעבד מלאכת המאבד היא אומנם לא נאמרה לגבי אוכלים אבל גם שאתה מתקן אוכל מכשיר אותו לאכילה לזמן מרובה כובש אותו וכדומה וכך הוא לא התקלקל לזמן רב גם זה בכלל מאבד ולכן אומר רבי יוסי מי מלח שכן מותר לעשותם זה נותן שמן לכתחילה לתוך המים או לתוך המלח זאת אומרת קודם הוא שם שמן אחרי זה הוא מוסיף את המלח והמים שבכך כוח המלח מתמעט והוא כבר לא מאבד כת תחילה את זה מותר לעשות שואלת הגמרא מייקה אמר זאת אומרת הנקמה שאומר אל מי אסור מי מלח מותר מה הוא מתכוון לומר אמר אב יהודה אמר שמואל אחיק אמר כפי שהסברנו אן עושים מי מלח מרובין בכמות מרובה פירושו אלמי אני רואה שהוא עושה את זה לצורך כבישת ירקות וכדומה וזה בעיה של מעבד אבל עושהו מי מלח מועטין שכולם רואים הוא לא מתכוון לתקן פה שום דבר הוא מתכון רק לטבל פתו לתת לתוך התבשיל ולכן מותר אמר רבי יוסי ואז אומר רבי יוסי במשנתנו לא יתכן ולו הוא למי בין מרובין בין מועטין שואלת הגמרא הבי ליו רבי יוסי בעצם מגיע ואומר לא ייתכן לתת דין אחד בנפרד למי ודין אחר למי מלח מרובין ומועט אמור להיות להם אותו דין אבל רבי יוסי לא כותב מה הדין הוא לא אומר האם שניהם אסורים או שניהם מותרים האם הוא הגיע להחמיר או להקל על כן שואלת הגמרא היא בי להו רבי יוסי לאסור או להתיר אמר רב יהודה מגיע רבי יהודה ואומר בצורה מפתיעה ליתי רבי יוסי מגיע ואומר ולו בין מרובין בין מועטין זה אותו דבר ושניהם טרין לעשותם והוא מוכיח ואומר מדלא קטני רבי יוסי וסר אם רבי יוסי וסר היה כתוב בלשון קצרה רבי יוסי וסר כשהוא אומר לך בכזאת צורה ולו אלמי בין מרובין בין מועטין ככל הנראה הוא הגיע להתיר כך אומר רבי יהודה אבל אמר לי רבא מה פתאום המיד קטן סיפה ואלו הן מי מלך המוותרים בעצם פתאום אתה אומר לי בו רבי יוסי אומר לך ואל הוא איל מי בן מרובין בן מועטין ובוא ואתן לך את המרשם את המתכוון למי מלח מותרים חייב להיות שהוא התכוון לומר שהמי מלח המדוברים לאל אסורים מכלל דרבי יוסי לאסור אלא אמר רבא באמת רבי יוסי הגיע ואומר בן אל מבן מ מלח רגילים הרי הם אסורים ורק מה שאני א אומר לך מה שאתה שם בו שמן בתחילה זה הדבר היחיד שמותר וכן אמר רבי יוחנן באמת רבי יוסי שמגיע מתכוון לאסור מביאה הגמרא ראיה מברייתא תני נ מאחי אין וסן מלח מרובין לתת לתוך הכבשן שבתוך גיסטר שיש לו כלי חרס אם אתם זוכרים ראינו לאל ש גיסטר פירושו כלי חרס שבור זה לא משנה לעניינינו אבל זה התרגום המילוליים משתמשים בו לאחסון דברים אסור לעשות מי מלח מרובין בשביל לשים בכבשן אבל עושהו מי מלח מועטין ואוכל בהם פתו ונותן לתוך התבשיל זה בעצם שיטת הנקמה של משנתנו אמר להם רבי יוסי מה פתאום אמר רבי יוסי וכי מפני שהללו מרובין והללו מועטין הללו אסורין והללו מותרין תנו לי היגיון איך יתכן שדבר מרובה נאסור ודבר מועט נתיר והוא מדגים ואומר יאמרו מלאכה מרובה אסורה מלאכה מועטת מותרת האם אתה רואה את זה בעוד מלאכות שבת שאנחנו מגיעים ואומרים תשמע לברור בוא תבר רק קצת אל תבור הרבה סותר בו סטורק אין כזה דבר ברגע שזה מלאכה היא אסורה בין מרובה בין מועטת יש מושג של פחות מכשיעור בסדר אבל ברגע שזה קשור אין כבר הבדל בין מרובה למוט ולמה כאן אתה מחלק אלא באמת אלו ואלו אסורין הן ואלו הן מי מלח המותרים נותן שמן ומלח או שמן ומים ואחר כך את המלח הוא בלבד שלא יתן מים ומלח לכתחילה וא ול אף שהוא מוסיף אחר כך שמן אסור הרעיון הוא אני גם מוסיף מרכיב נוסף שזה השמן וגם אני נותן קודם את השמן ובכך אני ממעט את כוח המלח וגורם וכולם יודעים ורואים שאני לא מתכוון לאבד אני מתכוון רק לטבל בו את הפת או להוסיף אותו לתוך התבשיל כאן מהברית הזו אנו רואים ראיה באמת למה שאמרנו שרבי יוסי וסר להכין בין עיל מי ובין מי מלח ומתיר רק בתוספת שמן ושהוא ישים אותו לכתחילה מביאה הגמרא עוד שלוש ברייתות ונותנת סימן אזין צנון ואתרוג סימן זאת אומרת הברייתות הולכות לדבר הראשונה על אזין השנייה על צנון והשלישית על אתרוג תני רבי יהודה בר חבי נוסין מ מלך אזין אסור לעשות מי מלח חזקים עזים בשבת שואלת הגמרא מה מה עם מי מלח אזים זאת אומרת מה תן לי את המתכון מאיזה דרגה של מלוח אתה מתכוון שזה אז כל כך שאסור לעשותו בשבת רבא ורב יוסף בר אבא דם מטרו כל שהביצה צפה בהן תכניס ביצה כשהמים כל כך כבדים מחמת המלח והביצה צפה בהן זה השיעור שאני קורא לו אזין ואותו אסור לעשות בשבת וכמה תן לי את המתכון אמר הביתרי טיל תמלך וטיל תמיה שני ש מלח שליש מים זה השיעור למים הללו שהן אזין ואסור לעשותם בשבת המים האלה כמובן לא ראויים לא למאכל לא לטבול לא לכבישים כל כך מלוחים ועל כן שואלת הגמרא למהי אבדלה בשביל מה אנשים עושים את מי המלך האזין הללו שאתה אומר לי שאסור לעשות אותם בשבת אמר ה בבאו למוריס ציר דגים שכובשים בו קרבי דגים וכדומה את זה עושים באמת בצורה מלוכה מאוד מרוכזת בשביל זה משתמשים במי מלח אזין ואת זה אסור לעשות בשבת מביאה הגמרא בריתה נוספת שמה בעצם בסימן כבר ראינו שנד דבר על צנון תניב יהודה ברח אביבה אין מולכים צנון וביצה בשבת חתיכות צנון וביצה יחד בשבת המלח מאבד אותם עושה אותם יותר ראויים לאכילה לשמירה וכדומה ולכן מלאכת מאבד אסור לעשות את זה בשבת רב חזקיה משמי דבאי אמר צנון אסור ביצה מותרת את הצנון באמת זה משמר את הביצה לא ועל כן ביצה אין בעיה למלוח בשבת מספר רב נחמן סיפור אישי אמר רב נחמן מריש אני עצמי אב מלאך נפוג לה הייתי מולח צנון בשבת ואמרתי לעצמי אמינה אסוד ק הפסד נלי אני בעצם פוגם כאן בטעם הצנון כיוון שהמלך מחליש את חריפותו וצנון הולך דווקא כשההוא חריף דאמר שמואל פוגל חורפה מעלה הצנון הולך כשהוא חריף הוא טעים כשההוא חריף אז אני כש מלכתי רק פגמתי קלקלתי ולכן התרתי לעצמי לעשות את זה בשבת אבל כיוון דשמ לעד חית ההולה ואמר במערב המלכ קישרי קישרי הוא סיפר ואמר אתם יודעים בארץ ישראל מולכים ערימות ערימות של צנון זה ממתק אותו זה עושה אותו ראוי וטעים לאכילה זה משביח אותו לכן ממלח מכנה מאותו רגע ואלך ששמעתי שזה באמת עושה פעולה של תיקון הפסקתי למלוח את הצנון אבל תבולה ודי מבלנה אני רק מטביל ואוכל שאז כולם רואים שאני לא עושה את זה לצורך איבוד לצורך תיקון רק לצורך אכילה במקום ועל כן מותר הבריתה השלישית כפי שאמרנו תדבר על אתרוג תני רב יהודה בר חביבה אתרוג צנון וביצה למלא קליפתן החיצונה אם לא היה להם קליפה חיצונה לאתרוג ולצנן בביצה רשי אומר זה לא בדיוק הקליפה החיצונה מדובר כאן על החלמון על החלק הפנימי של הביצה והילולה היה לו את החלבון שמסביבו אינם יוצאים מבני מאים לעולם זאת אומרת זה היה כל כך קשה כל כך לא בריא לאכילה כל כך לא מתעכל רק כיוון שהקדוש ברוך הוא ברחמיו ברא את זה בצורה כזו שיש להם גם את קליפתן החיצונה זה מתעקל ויוצא מהמיים כית הרב דיני מספרת הגמרא דיברנו על מי מלח מביאה הגמרא תופעת טבע מרתקת שכולנו מכירים ים המלח המקום בעצם אחד מפלאי טבל מגיעים אנשים מכל העולם המקום הכי נמוך בעולם מספרת הגמרא כית הרב דימי אמר מעולם לא תב גברה בים הד סלום אם מזדמן לכם להיות בים המלח תראו שם אנשים גם מי שכלל לא יודע לשחות יכול לשכב על המים עם עיתון פתוח להנות הכל בסדר הוא לא יתבע המקסימום שיכול להיות זה שהוא יסחף לירדן לא מומלץ אבל תביעה אין בים המלח אמר רב יוסף רב יוסף מבין שרב דיני לא הגיע לדבר כאן וסתם לתת לנו עדכונים מה קורה בים המלח ועל כן הוא אומר הפוכה סדום והפוכה מילה האם גברה הו דלא טבה קשור הטבה מה שמע שאדם לא טבה בים המלח אבל קורת עץ טובת ברור שלא בו קורת עץ הרי איזה דבר צף זה לא טובע בשום מקום אלא אמר להבי לא מביה כמה הוא מתכוון להסביר ולומר לא מבעיה כשורה ד אפילו בכל מימות שבעולם לא טבה כי טבע הצו לצוף אלא אפילו גברה ד טבע בכל מימות שבעולם אדם שלא יודע לשחות אדם שלא יעשה שום פעולה יטבע בים בכל ממות שבעולם בכל אופן בים הד סדום לא טבה זה כל כך מלוח הם כבדים יותר ומציפים את האדם שנמצא בתוכם ומבאר את הגמרא למה באמת הוצרך רב דימי לומר לנו לחדש יש לנו את העניין הזה למי נפק מינה לאיזה צורך הלכתי זה נאמר כיה אומרת הגמרא כי א דרבן אב שקיל ואזיל אחורי דרבי ירמיה הגוד דמה ד סדום הם הלכו על שפת ים המלח אמר לי מהו לממ שמאן מהה בשבת האם מותר לרחוץ במים הללו בשבת או שכיוון כידוע יש כאן במים הללו סגולות ריפוי יהיה אסור לרחוץ בהם בשבת אמר לישע פרד מ מותר מה הוא שאל בעצם הרפואה היא רפואה לעיניים מי שיודע והיה בים המלח כשנכנס לך טיפת מים מים המלח לעין זה כאבי תופת שורף מה אבל זה רפואה לעיניים ועל כן הוא שואל אותו מה הוא למי מצו למפתח אני מבין שמותר לטבול מותר להיות פה לרפואה כי עדיין זה לא ברור שאתה עושה את זה לצורך רפואה השאלה אם גם מותר לי לעצום לפתוח ולעצום את העין כדי שיכנס יכנסו המים פנימה יותר עמוק וירפו את העיניים זה כבר מוכרח שאני עושה את זה לרפואה האם גם את זה מותר אמר ליזו לא שמעתי אני באמת לא יודע מה הדין במים של ים המלח כיוצא ב שמעתי בכל אופן כל השמועה הזו שדיברה על מליחות המים של ים המלח הגיעה כדי ללמד אותנו את הדין הזה בהלכות שבת שמותר לרחוץ בהם עליו שזה לרפואה אבל למוץ בעצם לעצום ולפתוח את העיניים כבר נראה מה הדין הוא אומר לו לגבי ים המלח לא שמעתי לגבי דברים אחרים שהם גם רפואה לעיניים בואו ונראה מה הדין דמה רב זירא רב זירה אומר את זה בשם רבותיו היה לו שני רבנים שאמרו את זה זימנין אמר ל משמי דרב מתנה וזמנין אמר ל משמי דמר אוקבה והם אמרו לו את זה בשם שניים שגם הם לא ידעו בדיוק לפרט מי אמר ותרוו משמי דבו ד שמואל ולוי אמרין הם אמרו יש בעצם שני מאמרים אחד מהם אמר אביו של שמואל ואחד מהם אמר לוי אנחנו לא יודעים מי אמר מה אחד אמר יין בתוך העין זאת אומרת לשטוף את את העיניים ביין בשבת זה גם כן רפואה אסור לעשות את זה בשבת כי זה בעצם מוכיח שזה לרפואה ולכן אסור לעשות את זה בצורה שכמו שאמרנו קודם למימס ו למפתח לעצום את עיניה ולפתוח כדי שזה יכנס כי כולם מבינים שהוא עושה את זה לצורך רפואה אבל על גב העין מותר מותר לשים את זה על גב העין כיוון שפה זה לא מאוחר ש זה לרפואה יתכן שהוא עושה את זה לרחיצת עיניו באלמה ויהיה מותר זה אמר אחד מהם ואחד אמר לגבי רוק טפל רוק טפל בעצם על הבוקר אדם קם הרוק שלו יש בו סגולות רפואיות גם כן לעיניים אדם שקם על הבוקר ווצה לשים רוק תפל אפילו על גב העין אסור כי אף אחד לא עושה את זה אף אחד לא רוחץ בזה את העיניים אלא אם כן אדם צריך לרפואה אז בעצם יש לנו כאן שתי דינים אחד אמר הבוע דשמואל ואחד אמר לוי דין ראשון לגבי יין שאם אתה עושה את זה בצורת רחיצה על גב על גב העין מותר ואם אתה מתעסק בזה פותח ווצה מ את העין אסור ודין שני לגבי רוק תפל שאיתו בכלל אל תתעסק בשבת כי כולם מבינים בעצם שהוא נועד לרפואה בלבד מהדין הזה אני יכול ללמוד גם לגבי ים המלח כפי שרב דימי אמר המים שם מלוחים מאוד עד כדי כך שאדם שצף בהם לא יתבע לעולם הם נועדו לרפואה אם אתה רוחץ בהם בלבד מותר אבל לפתוח ולעצום את העין בתוכם יהיה אסור כי זה מוכרח שזה לרפואה ממשיכה הגמרא ואומרת בעצם שני הדיינים הללו כמו שאמרנו אחד אמר אבוי דשמואל ואחד אמר לוי אנחנו לא יודעים מי אמר מה מנסה הגמרא להוכיח תסתים בוא והוכיח לך דבואה דשמואל הו ד אמר יין בתוך עין אסור על גב עיין מותר הוא זה שדיבר על היין מנין מד אמר שמואל בנו שמואל דיבר גם כן על אותו עניין ואומר בדיוק כך שורא אדם פתו ביין ונותנו על גב העין בשבת אם כן אתה רואה שהוא מתיר לשים פת ביין לשים על גב עין בשבת שימו לב על גב העין זה לא מוכרח שזה לרפואה כנראה שהוא שמע את זה מאביו התוספות מאיירים שליו דווקא בפת כמובן זה לא העניין פה ההלכתי פשוט יותר אסתטי או שהיד שנוגעת בעיין מזיקה לה ועל כן אני אומר בפת ומוכיחה הגמרא דשמיא אלי ממן שמואל כנראה שמע את זה מאביו לו ד שמי אלי מאבו ואם כן אני מוכיח לך שעל היין ההלכה בנוגע לייין נאמרה על ידי אביו של שמואל וכנראה ההלכה של רוק טפל נאמרה על ידי לוי שואלת הגמרא מה פתאום ולטעמי האם אם אתה חושב שכל מה ששמואל אומר מגיע בצינור ישיר מאביו אם כך שמואל דיבר גם לגבי רוק טפל ולטעמי אד אמר שמואל רוק תפל אפילו על גב העין אסור ד שמי אלי מימן גם ירצה לומר לי שהוא שמע את זה מאביו אלאד שמיע לי מאבו אם ככה אלא לוי ולא חד אמר הרי אמרנו לאל שאחד מהשמות לוי אמר אלא פשוט חד אשמי אלי מאבו וחד אשמי אלי מלוי ועדיין אנחנו לא יודעים אי מאבו ואי מלוי שמואל שמע שמועה אחת מאבי ושמועה אחת באמת מלוי ועדיין אנחנו לא יודעים מה הוא שמע ממי ובאמת השמועות הללו נוטרו אנחנו יודעים מי המנ דאמר של השמועות הללו זאת אומרת כל אחד מהם מי אמר אנחנו לא יודעים אנחנו יודעים רק באופן כללי שאת שתי השמות הללו אחד מהם אמר אבואה דשמואל ואחד אמר לוי ממשיכה הגמרא לדבר על א על אותו עניין אמר מרוקו אמר שמואל שורא אדם קילורין מערב שבת קילורין זה בעצם סוג של סם משחה שהייתה בזמנם היו ממחים את זה במים או ביין ומניחים על גב העין אם אתה שורה את זה מערב שבת מותר לעשות את זה בשבת כי בעצם יש כאן היקר מסוים אני לא עושה את זה אני לא עושה את זה באופן רגיל זה ההיכר ועל כן אני מתיר מותר לשים את זה בשבת ואינו חושש רשי גם כותב שמחמת הרועים גם כן אין בעיה שיראו שהוא עושה את זה לצורך רפואה כי הצבע של זה דומה צב היין וכפי שאמרנו הרועים יאמרו לרחיצה בעל מה הוא מתכוון מספרת הגמרא בר ליו אק כמי דמר אוקבה חז ידה ומה יצו פתח הוא כבר ראה שבר לוואי משתמש בכיל אורין בשבת שככל הנראה באמת הוא שרה אותם מערב שבת אבל הוא השתמש בהם בצורה שמוכיחה שזה לרפואה אצם ופתח את עיניו כפי שאמרנו אמר ליקוי ודי ללא שר אמר שמואל גם שמואל שהתיר הוא התיר רק לשים את זה על גב העין בצורה של רחיצה וגם הוא שהתיר לא הטיר לעשות את זה בצורה כל כך חדה שמוכרח שזה לרפואה וכזה ככה כמו שאתה עושה אסור לעשות מספרת הגמרא שלח לי רבי ינא למר אוקבה לשדר למר מאנח קילורין דמר שמואל שלח לנו בבקשה את הכיור שיצר שהכין שרקח שמואל שכידוע הה בקי גדול בחכמת הרפואה שהלך ליבו שדור משדר הלך בסדר תקבל את אותם כלורין דלא ת מצר עןנה שלא תגיד שאני מתקמצן שאני לא רוצה לתת לך אבל דע לך אלא אחי אמר שמואל טובה טיפה צונן שחרית ורחיצת ידיים ורגליים בחמין ובית מכל קילורין שבעולם זאת אומרת אשלח כדי שלא תאמר שאני מחפש תירוצים אבל אם אתה רוצה באמת להרפא למען בריאות העיניים שלך בבקשה תשמע מה אמר שמואל טיפה צונן שחרית רחיצת ידיים ורגליים ערבית מועילים הרבה יותר מכל סוגי הכילים תניה נמי אחיי אמר אמונה משום רבי יהודה טובה טיפה צונן שחרית ורחיצת ידיים ורגליים ערבית מכל קילורין שבעולם ממשיכה הגמרא ומדברת בעצם על הבוקר כל אדם שקם ממיטתו יש על ידיו רוח רעה כפי שנראה בעמוד הבא רוח רעה הזאת קוראים בת מלך היא לא רוח רעה פשוטה היא מאוד מקפידה היא לא נעלמת עד שלא תיטול את ידיך ג' פעמים לסרוגים כל עוד ולא נטלת ידיים הרוח רע שורה עליך ואל תיגע בשום נקב בגוף הוא היה אומר יד לעיין תקצץ אם היד נוגעת בעין לפני נטילת ידיים היה טוב לאדם שידו תקצץ ולא תיגע בעין כי היא מזיקה לעין עד כדי כך שתקצר אותו דבר יד לחוטם תקצץ יד לפה תקצץ היא עושה מחלה בפה בחוטם מוציאה רעח רע יד לאוזן תקצץ יד לחשודה אם יש לוח ורה שהוא הכיס דם גם כן נקב מסוים שעדיין לא יתרפא עוד לא יתחה תקצץ יד לעמה בעמה גם כן תקצץ כאן יש אומרים ש אפילו בלי אותה רוח רעה גם לאחר שהוא נטל ידיים יד למה תקצץ כי יכול להתחמם ולהגיע חלילה לידי הוצאת זרע לבטלה יד לפי טבעת תקצץ גם כן יש אומרים שזה משום רוח רעה מדובר שהוא לא נטל ידיים ויש אומרים שפשוט מזיק המשמש באותו מקום ועל כן תמיד גם לאחר שהוא נטל ידיים יד הנוגעת באותו מקום תקצץ יד לגיגי תקצץ גם כאן שמ טילים בשחר יש אומרים שמדובר רוח רעה כיוון שזה מפסיד את כל השיכר ויש אומרים שגם מדובר בנורמה כיוון שנגיעה בגיגית השכר מזיקה ומסיימת הגמרא ואומרת את הטעם לכל הדברים הללו למה לא לגעת כיוון שהרוח רעה הזו כל כך חמורה עד כדי כך שיד היד שתיגע משמה הא יכולה חלילה להו את האדם יד מחרשת אם הוא יגע באוזן יד מעלה פוליפוס אם הוא יגע בפה או בחוטם ועל כן שלא יגע בשום דבר לפני שהוא נטה לידיים מחר נמשיך להעמיק בעניין זה בהצלחה רבה רות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: