העמוד היומי מסכת שבת דף צג עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת שבת מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת שבת דף צג עמוד ב

[מוזיקה] דף צג עמוד ב מהי הגדרתו של אדם חי היום במשנה אנו נראה החי נושא את עצמו אדם שמוציא אדם חי מרשות לרשות פטור בשבת למה כי החי נושא את עצמו נושא מלשון מרים אדם חי יודע להתרומם ממשברים מאתגרים הוא לא מפחד הוא לא נבהל גם אם הוא לפעמים נופל זה נפילה נקודתית הוא מיד מתרומם חדש זה תכונתו של אדם חי שנושא את עצמו אותו דבר גם אנו אומרים מים חיים מה זה מים חיים נובעים זורמים מתחדשים זו יכול זו היכולת של אדם חי להתחדש להתגבר ולצאת גדול מכל האתגרים יש כאלה ללא עלינו שכבר בחייהם קועים מתים הם כבדים הם לא זורמים הם לא נוסעים את עצמם הם לא מבינים שמכל לימון אפשר לעשות לימונדה מכל אתגר אפשר לעשות מקפצה זה אדם חי הוא נושא את עצמו מרים את עצמו אומרת הגמרא אנחנו מתחילים בדף צג עמוד א למטה שם ראינו דיברנו אתמול בהרחבה לגבי מסייע אין בו ממש אדם שהוא רק מסייע בדיני שבת זה לדוגמה לגבי שניים שעשוע אם שניים עשו את המלאכה וכל אחד יכול לעשות אותה לבדו ובכל אופן עשו אות השניים הם פטורים כי כל אחד נחשב רק למסייע ומסייע אין בו ממש הבאנו מספר ראיות אתמול ממשיכה הגמרא להביא ראיות מכל מקצעות התורה אנחנו נסייר היום בכל מיני מקומות מאוד מגוונים ששם נראה שמסייע אין בו ממש דבר ראשון לגבי טומא אמר אב פפי משמי דרב אפננה מ תנינה גם כן רואים שמסייע אין בו ממש כתוב כך רבי יוסי אומר הסוס מטמה על ידיו זאת אומרת אם זו רוכב על סוס וזו כידוע מטמה מדרס כל מה שהוא נשען עליו אז הרגליים הקדמיות של הסוס זה עיקר ההישענות של הסוס להם הוא נישן האחוריות סתם מסייעות לו וכמובן מסייע אין בו ממש ולכן אם יהיה מטלית לדוגמה טלית או כל כלי אחר מתחת הרגליים הקדמיות של הסוס הם יהיו טמאים כי עליו הסוס נשען ועליו יש זו שבעצם כובדו נישן כרגע על הטלית הזו על הכלי הזה שנמצא תחת רגליו הקדמיות של הסוס אבל על הרגליים האחוריות שלו הוא לא נישן זה רק מסייע מסייע אין בו ממש כלי שיהיה מתחת רגליו האחוריות יהיה טהור חמור זה בדיוק הפוך חמור על רגליו דווקא על הרגליים האחוריות שם יקר כובדו ואם יהיה שם כלי הוא יהיה טמא כיוון שהזהב של החמור נשען על הכלי שמאחורה והרגליים הקדמיות סך הכל מסיים ואין בו ממש שמשנת הסוס על ידיו וחמור על רגליו והמ המסה בעד הדד בתכלס אתה צודק שהסוס העיקר על הקדמי החמור העיקר על האחורי אבל הרגליים שתי הרגליים הנוספות מסייעות להם למה משום דאמרינן מסייע אין בו ממש וכאן הוכחה נוספת שמסייע אין בו ממש אמר הושי הפננה מ תנינה לגבי בית המקדש שיבנה בעזרת השם בקרוב בימינו שמה הכהנים חיייבים לעבוד בלי שום חציצה היד שלהם צריכה לאחוז בכלי השרת הרגל שלהם צריכה להיות דווקא על הרצפה של בית המקדש רבי אליעזר אומר מה קורה רגלו אחת על ה על הכלי ורגלו אחת על הרצפה בעצם בתיאוריה כהן יכול לעמוד על רגל אחת ולשרת זה אין בעיה מה קורה עם אותה רגל אחת שבאוויר הוא שם אותה על כ כאן בעצם כבר יש לחציצה רגלו אחת על הכלי ורגלו אחת על הרצפה או רגלו אחת על האבן ורגלו אחת על הרצפה אז אני בודק רועין כל שאילו ינטל הכלי ותינתן ויכול לעמוד על רגלו אחת עבודתו כשרה כי אני מדמה את זה כאילו רגלו נמצאת באוויר אבל ואם לאו זאת אומרת הוא נשען על אותו דבר עבודתו פסולה שואלת הגמרא והמי בוא נמר והוא יכול לעמוד על רגל אחת אבל תכלס הכלי הזה שעליו הוא שם את רגלו מסייע לו נכון הוא יכול לעמוד גם בלעדיו אבל סיוע יש כאן וק המסיע בעד הדם לו משים הוכחה נוספת דאמרינן מסייע אין בו ממש גם מדיני חציצה בבית המקדש יש לנו הוכחה שמסייע אין בו ממש רעיה נוספת אמר אבינה אפננה מנינה קיבל כן מצווה לקבל כל העבודות שעושים בית המקדש ביד ימין לומדים את זה ממצוה וכולו לא משנה הוא קיבל דווקא בימין אבל ושמאל מסיעתו היד שמאל עזרה לו לאחוז את המזרק ביד ימין עבודתו כשרה והמ מסי בד הדד תכלס יד שמאל מסייעת לו לו משום הוכחה נוספת דאמרינן מסייע אין בו שמ מינה כל ההוכחות שהבאנו מראים שבאמת מסייע אין בו ממש מסתפקת הגמרא אמר מר ראינו לגבי שניים שעשו מלאכה שהוציאו בשבת מה קורה זה יכול וזה יכול כל אחד מהם יכול לעשות את מלאו המלאכה לבדו בכל אופן הם עשו אותה ביחד היה לנו את רבי שמעון ורבי יהודה שפטרו רבי מאיר מחייב שואלת הגמרא רבי מאיר מחייב בכזה מקרה היבא עליו האם בעינן שיעור לזה ושיעור לזה לדוגמה הם הוציאו אוכל שיעור אוכל זה כגרוגרת האם צריך שיהיה כאן שני גרוגרות שכל אחד מהם יירשם על שם אחד מהמהם מחייב אותו ו דיל מהלא שיעור אחד לכולם זה נחשב שכל אחד מהם עשה מלאכת תוצאה מושלמת ובגוגל אחת כבר כל אחד מהם תחייב בקורבן בעצם אומרים המפרשים תוספות אומר את זה השאלה היא גם לפי רבי יהודה במקרה שהוא מחייב במקרה שזה אינו יכול וזה אינו יכול העיקרון הוא אותו עיקרון רק אני לא שואל את זה לפי רבי יהודה כי זה פחות הגיוני שכל אחד לבד לא יכול להוציא רק שניהם ביחד יכולים להוציא ועדיין אין כאן שיעור אחד לכל אחד מהם פחות הגיוני על פי רוב אם רק שנינו ביחד יכולים להוציא את זה כנראה שיש פה שיעור מספיק לכל אחד בנפרד לפי רבי מאל זה פשוט יותר הגיוני שהם יוציאו רק גוגר אחת כי זה יכול וזה יכול וכאן אני שואל את השאלה אם צריך גוגר אחת לכל אחד בנפרד או שמספיק גוגר אחת לחייב את שניהם נחלקו בזה המוראים רב חסדא ורב אמנונה אחד אמר שיעור לזה ושיעור לזה באמת צריך שני גור גרות ואחד אמר שיעור אחד לכולם אמר פפא משמר אב אפננה מנינה ב בוא ואביא לך הוכחה ראינו אתמול את הבריתה הזו היה יושב על גבי מיטה זו יושב על גבי מיטה הוא מטמה מדרס מה שהוא נשען עליו ו להיות תחת ארבע רגלי המיטה יש ארבע רגליים למיטה כל אחת מהם יש טלית יש בגד מתחתיה כולם טמאות מפני שאין יכולה לעמוד על שלוש ראינו בכך אתמול מחלוקת אבל שיטת הנקמה באמת שכולם טמאות ואם ככה והמי למה באמת אתה אומר לי שהת תות טמאות אם אתה אומר שכל אחד צריך שיעור נפרד לדוגמה שניים שמוצאים אתה אומר לי כל אחד מהמהם צריך שיעור גרוגרת בנפרד גם כאן ליב שיעור זיבה לזה ושיעור זיוה לזה וכפי שאמרנו שיעור הזיבה זה רוב כובדו של זב ואם כך כאן יצטרכו ארבעה זבים כל אחד מהם ישב על קרן אחרת של המיטה ויכבד כל כולו על הטלית שנמצאת תחתיה למה משום דאמרינן שיעור אחד לכולם יש לנו כאן ראיה שכבר בשיעור אחד לכולם הם מתחייבים גם לגבי זב מטמא וגם לגבי שבת הם יוציאו גוגת אחת ושניהם יהיו חייבים אמר נחמן בר יצחק בוא והביא לך ראייה נוספת הפננה ה מתנין צבי שנכנס לבית צבי אסור לצוד חייו בשבת נכנס צבי לבית ונהל אחד בפניו חייב כן הו צד בעצם חיה בשבת אבל נעלו שניים פטורים כי כל אחד מהם היה יכול לעשות את זה לבדו לא יכול אחד נול ונעלו שניים חייבים שימו לב כאן זה ברייתא כמובן בשיטת רבי יהודה שאם כל אחד יכל לעשות את זה לבדו ועשו את זה שניהם ביחד הם פטורים בכל אופן לומדת מכאן הגמרא והמי ליבה י שיעור צעידה לזה ושיעור צעידה לזה שיעור הצעדה זה לצוד חיה שלמה כאן שניים ביחד צד וצבי אחד אם תאמר לי שצריך שיעור לכל אחד בנפרד יצטרכו כאן שני צבעים וכל אחד יצלו חיה נפרדת ל משום דאמרינן שיעור אחד לכולם ואני לומד כך גם לדברי רבי מאיר נכון כאן בסיטואציה באותה בריתה הוא באמת לא יסבור כך כי לפי שיטתו גם זה יכול וזה יכול עדיין הם חייבים ופה כתוב שפטורים אבל בכל אופן במקרה שהם חייבים גם רבי יהודה גם גם רבי מאיר לא נחלקו על העיקרון שמספיק שיעור אחד לכולם ולא צריך שיעור לכל אחד בנפרד אמר אבינה בוא ואביא לך הוכחה נוספת הפננה מי תנינה לגבי טביחה ומכירה אדם שגונב משלם כפל אם הוא גונב שור עושה טובח או מוכר הוא הלך ושחט אותו ואכל או מכר אותו לאחר משלם פי ארבע עלס ופי חמש על שור כך קבעה התורה פה כתוב השותפים שגנבו גנבו ביחד וווו חייבים ו מה אם הם שותפים שוב בוא נאמר שצריך שיעור טביחה או שיעור מכירה לכל אחד בנפרד ליבי שיעור טביחה לזה ושיעור טביחה לזה ופה יש בסיפור רקסה אחד או שור אחד ל משום ד אמרינן שיעור אחד לכולם אנו רואים ראייה נוספת שכשאני מחייב שניים ביחד שותפין או לגבי שבת שניים שסוע מספיק שיעור אחד לשניהם והם כבר מתחייבים ואמר הפשי הפננה מנינה הוכחה נוספת שניים שהוציאו קנה של גרדי חיבין שניים ביחד הוציאו קנה של גרדי מרשות לרשות בשבת קנה של הורגים משתמשים בזה להריגה ד בגד חייבים והמ ליבה שיעור הוצאה לזה ושיעור הוצאה לזה קנה אחד של הורגים על פי רוב אין בזה שיעור לשני אנשים אתה רואה בכל אופן שחייבים כבר על שיעור אחד לא משום דמרי שיעור אחד לכולם דוחה הגמרא לא אמר לרב חברי דרב לרב שי אולי כאן אני לא מסתקל על כנ של גרדי מבחינת ההריגה מבחינת השימוש שלו אלא מבחינת להשתמש בו לצורך הסקה לעצים דילמה דדב כדי לבשל בעצה כלה לזה הוא ביצה כלה לזה ואז באמת יש שיעור אחד לכל אחד בנפרד ועל כך הם מתחייבים אומרת הגמרא לא ייתכן אם כך מדוע נקטה המשנה ואמרה דווקא קנה של גרדי אם כן למינן קנה דאלמה מה ישנה ד גרדי לומר לך כנה של גרדי יש בו שיעור כדי להרוג בגד לאחד מהם ובכל אופן מתחייבים כי שיעור אחד לכולן שואלת הגמרא מי אמר ודין מה דת בכדי להרוג מפה לזה וכדי להרוג מפה לזה אולי הם הוציאו קנה כזה של גרדי באורך מספיק שיש שיעור לכל אחד בנפרד אלא 100 לק למיש ממינה זה לא כמו הברייתות הקודמות שמביאים לך באופן גורף צעידה מספיק צעידה של צבי אחד שניים מתחייבים או כפי שראיינו לגבי זו או כפי שראיינו לגבי טביחה שבאמת בטבירה אחת שניהם מתחייבים פה אני עדיין יכול לדחוק ולומר לך מדובר שמוציא כנה שיש בו כדי לזה וכדי לזה אז באמת מברית זו אי אפשר לפשוט את הספק אבל כבר ראינו מספר בריתות שמכוח רואים שיעור אחד לכולם תני תנ קמד אב נחמן שניים שהוציאו כנה של גרדי כן כבר דיברנו על כנה של גרדי מביאים בריתה נוספת פטורים כי זה שניים שעשה הוא ורבי שמעון מחייב שואלת הגמרא כלפי אליה הרי בכל הדפים האחרונים ראינו רבי שמעון הוא עשה ן הקיצוני שמתיר וכל פעם שיש בסיטואציה שניים אפילו במקרה הכי משולל הגיון בכל אופן הוא פותר אלא אם החייבים ורבי שמעון פותר באמת רבי שמעון פותר שניים שהוציאו קנה של גרדי אומרת המשנה הקדושה מוציא אוכלין פחות מכשור בכלי שימו לב לדין מעניין אדם מוציא אוכל פחות מקשיו פחות מגורגרת בתוך כלי פטור אף על הכלי גם על הכלי שהוא כן יש בו שיעור הוצאה בשבת הוא פטור למה שהכלי תפלה לו הוא לא התכוון כלל להוציא את הכלי הוא התכוון להוציא את האוכל שבתוכו הכלי זה סך הכל צלחת גש שנועד בשביל האוכל אני פטור על האוכל כי אין בו כשיעור אני פטור גם על הכלי אדם שמוציא את החי במיטה פטור אף על המיטה על החי הוא בור פטור כי החי נוסא את עצמו נרחיב וזה הוא פטור גם על המיטה כי המיטה תפלה לו אבל אדם שהוציא מת במיטה חייב כיוון שהמת לא נושא את עצמו אז הוא חייב גם על המת בעצמו וכן כזית מן המת הוא כזית מן הנבלה וכעדתו אפילו שזה כל כך קטן כיוון שזה שיעור חשוב כעדשה מן השרץ מת המת הל כן כשהוא מוציא את זה זה נחשב כשיעור חשוב הוא לא רוצה שיהיה לו טומה בבית וכדומה ועל כן הוא חייב ורבי שמעון פותר כאן רבי שמעון מגיע עם בומבה אומר זה פה פה זה היסוד של מלאכה שאינה צריכה לגופה רשי אומר דבר נפלא מלאכה שאינה צריכה לגופה פירושו אני לא רוצה את המת הזה עצוב לי עם המת הזה אני כלל לא רוצה במלאכה הזאת של הוצאתו היה עדיף לי שהוא יחייה כזה דבר נחשב הלשון של רשי אומר כך כל מלאכה שאינה צריכה אלא לסלקה מעליו אב המלאכה שאנה צריכה לגופה ד ברצונו לא באה לו ולא היה צריך לה זה לא ברצון זה אני לא צריך את זה ולכן הוצאת מת אפילו מת גדול בטח כזית בטח פחות מזה לא נחשבת כמלאכה זה מלאכה שאינה צריכה לגופה ורבי שמעון פותר תנו רבנן המוציא אוכלין כשיעור אם בכלי חייב עלא אוכלין הוא פטור על הכלי כי הוא תפל ואם ה הכלי צריך לא חייב עלי אף על הכלי שימו לב אם האוכל ק שיור אני פטור על הכלי אם האוכל הוא לא כ שיור אני גם פטור על הכלי כי שוב הוא טפה לו רק במקרה שאני חייב את הכלי והוא משמש לי כאיזה לאוכל אז אני חייב גם עליו שמע מנה אומרת הגמרא בעצם זה מוזר אני מתחייב כאן שני חטאות גם על הכלי גם על האוכל שמע מינה האוכל שני זיתי חלב בהלם אחד חייב שתיים והרי ידוע שלא חייב שתיים האוכל שני זיתי חלב בהלם אחד לא ייתכן אלא אמר אב ששת אחב מי קינן כגון ששגה על האוכלין והזיעה הכלי את האוכל הוא הוציא בשגגה ועל כך הוא יהיה חייב חטאת את הכלי הוא הוציא במזיד על כך הוא חייב מיטה מה שאני אומר לך חייב זה שתי דברים נפרדים וכזה מקרה באמת מתחייבים מה תקיף לרב השי מה פתאום והאף על הכלי קטני אף על הקלי פרוש אותו חיוב שיש לו על האוכל שזה שגגה גם על הכלי מהשמה שני חטאות איך זה ייתכן אלא אמר הושי מפרש פירוש אחר כגון ששגה בזה ובזה ונודע לו וחזר ונודע לו הוא הוציא את זה בשגגה בפעם אחת לאחר מכן בעצם הידע שלו הגיע בשלבים נודע לו על הכלי לאחר מכן ודע לו על האוכלים בשתי שלבים נפרדים אם אתם זוכרים וכבר הנה אומרת את זה הגמרא ו בפלוק דרבי יוחנן רבי שמעון בן לקיש שלמדנו שיש מחלוקת מה קורה האם הידיעות מחלקות או לא הלמות באו מחלקות פה זה היה בהלם אחד אבל ידיעות היו לו בנפרד נודע לו בהתחלה על האוכל לאחר מכן על הכלי רבי יוחנן ורש לקיש נחלקו האם בכזה מקרה גם אני אומר כל ידיעה היא חטאת נפרדת או שכיוון שהלם היה אחד הידיעות לא מחלקות ועדיין זה חטאת אחת על הכל וכך נחלקו רב ששט ורב השי רב ששת שנדחק והעמיד את זה במיטה וחטאת בעצם שגג על האוכלין והזדווגות לא מחלקות אבל אבל רב אשי שמעמיד את זה בשגגה ובזה ונודע לו בנפרד הוא סובר שהידיעות מחלקות ועל כן יותר קל לו ונוח לו ל זה בכזה מקרה ואז באמת יהיה חב על שניהם כיוון שהידיעות מחלקות בהצלחה רבה ולהתראות מחר [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: