העמוד היומי מסכת עירובין דף פו עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף פו עמוד א

דף פו עמוד א והיום אני שמח ונרגש לשתף אתכם במסר עוצמתי שאפשר ללמוד מהעמוד שלנו שמעתי אותו בשם אחד מגדולי ישראל והוא יכול לשנות לנו את הנקודת מבט על החיים על הערכים על ערקי נצח מול ערכי כזיו אנחנו נראה היום לתדמתנו שרבי ורבי עקיבא היו מכבדים עשירים מספר ספרת הגמרא על בן בוניס אחד מגדולי התייקונים מיליאדר באותו דור שהגיע לרבי שהגיע לשיעור של רבי ורבי חיבד אותו ברא איפה הוא ממוקם בדיוק ברשימת העשירים ולפי זה הוא כיבד אותו ולכאורה אנחנו אומרים רבי גם כן יעריך את הערכים של השקר של עולם ההבל של אלילי כסף ואלילי זהב כל הדברים המתחלפים האלה הכל כך לא חשובים מה יש לך בבן אדם עשיר הוא יותר חכם הוא יותר מתמיד הוא יותר למדן הוא יותר עובד השם יש לו מידות יותר טובות מה יש בבן אדם עשיר יותר שמעתי בשם אחד מגדולי ישראל דבר נפלא אתם יודעים למה רבי אמר לאותו עשיר "וואו פנו מקום לבן 100 מנה בואו תשדרגו אותו." אתם יודעים למה כי אותו עשיר היה צריך חיזוק רבי היה צריך לעודד אותו העשיר הזה היה שבור למה הוא היה שבור פשוט מאוד הוא מגיע נכנס לתוך היחלו של רבי רבי היה אדם מקושר היה נשיא היה לו קשרים היה לו כסף היה לו מעמד היה לו כבוד אותו עשיר מגיע לרבי ופתאום הוא רואה בשיעור שכל כל שום דבר מכל הערכים הו וואו הערכים שאצלו בעיניים שלו זה משהו מי יודע מה שום דבר מהם לא משחק באמת כאן במגרש האמיתי של החיים האמיתיים הרוחניים מה שמשחק זה הגדלות בתורה רק עבודת השם רק כפיית היצר ופתאום הוא קולט וואו תראה איפה נמצא רבי תראה איפה נמצא נמצאים תלמידיו הפשוטים שאין להם זוז אין להם קשרים אין להם כלום אבל רבי מכבד אותם באמת כי רבי יודע מה עיקר ומה תפל כי התלמידי חכמים הצדיקים האמיתיים יודעים למה הם נוצרו בחיים ופתאום אותו עשיר קיבל כזה נמיכות רוח כזה שפלות רגע אז אני עם הכסף שלי מה הוא בכלל מה הוא חשוב מה הוא מעניין לאן הוא מקדם אותי כלום ושום דבר הוא רואה איך רבי מתנצח בתורה והלכה עם אנשים פשוטים אנשים שלכאורה בעיניים שלו הם פשוטים באמת הם ענקיים אבל בעיניים שלו של הגשמיות של המדד של הכסף והזהב והקשרים הם אפס אפסים ורבי איתם שמה מרכז היום שלו אותו עשיר כל כך נשבר כל כך הגיע לשפלות רבי היה חייב לחזק אותו הוא היה יהודי שבור חיזק אותו אמר פנו מקום לבן 100 מנה יש לו גם כן יש לו כסף הוא עושה איתו צדקה הוא עושה איתו מעשים טובים אבל רבי לא אמר את זה בתור וואו תראו פה איזה בן אדם יש לו 100 מנה מה פתאום רבי אמר את זה בתור לחזק אותו גם אתה יכול לעשות מצוות יכול לעשות חסדים זה התפקיד שלך בעולם אבל לא שחלילה רבי ראה בזה איזה ערך עליון איזה משהו וואו יש לו כסף הוא ממוקם במקום רציני של השיר של בעל השפעה של בעל קשורים להפך רביז לכל הדברים הללו ולכן כשהשיר ראה שהוא בבית מדרשו ובמגרשו של רבי הערכים הם אחרים הוא נפל למשבר הוא נפל לעצבות ורבי היה חייב לחזק אותו ולכן רבי כיבד עשירים אם נדע לקחת את הנקודת מבט הזאת הכל כך נכונה לחיים האישיים שלנו יהיה לנו גם הרבה יותר קל גם הרבה יותר אמת בחיים שלנו יהי רצון שנזכה אומרת הגמרא הקדושה ואנחנו מתחילים בדף פה עמוד ב למטה שלוש שועות מלמטה ראינו במשנה שאדם שמשאיל בית לחברו אז ההוא שגר שמה עוסר זאת אומרת הוא נחשב כבעל הבית כרגע ואם הוא לא יערב עם אחרים הוא יאסור אמרה הגמרא אמר רבי יהודה אם יש עדיין תפיסת יד של בעל הבית זאת אומרת יש כלים של בעל הבית המקורי בדירה גם אם הוא נתן למישהו לגור שמה עדיין הבעל הבית המקורי הוא הבעל הבית ולכן הבן אדם שגר שם לא יהיהסור אומרת הגמרא הקדושה רבי יהודה אומר אם יש שם תפיסת יד איך ידע מתפיסת יעד מה נקרא לאותו בן אדם לאותו בעל הבית יש תפיסת יד האם גם אם הוא השאיר שמה כיסם שיניים גם כן אחשיב שיש לו תפיסת יד והדייר שמה לא יאסור אומרת הגמרא לא כגון חצרו של בן בוניס כך גורשים פה ומספרת הגמרא שבן בוניס אתה לקמי דרבי אמר להוא פנו מקום לבן 100 מנה הוא היה כל כך עשיר היה לו נכסים נדלנים פזורים בכל האזור והוא ברוב ברוב טוב ליבו וחסדו נתן לאנשים לגור שמה אבל הכלים כל הכלים בבית היו של בן בוניס אז בעצם סך הכל גרת שם אבל כל הריאות כל הכלים היו של אותו עשיר זה נקרא תפיסת יד ואז הבן אדם שגר שם באמת לא יאסור מביאה לנו הגמרא דוגמה לאושרו של בן בוניס בעצם היא מספרת לנו שהוא עצה לקמי דרבי רבי חרד לקראתו ואמר לו הוא אמר לתלמידים פנו מקום לבן 100 מנה שימו אותו במקום מכובד שימו אותו בגללית הנדיבים של מעמידי עולם התורה אתה הני שכחרינה הגיע שם בן אדם נוסף אמר לה הוא פנו מקום לבן 200 מנה הגיע שם עוד איזה עשיר כנראה היה שם איזה יום איזשהו דינר איזה משהו כזה הגיע עשיר נוסף אמר רבי תנו לו מקום חשוב יותר לבן 200 מנה אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי רבי בוא תלמד את הפערים את ההבדלי מעמדות אתה יודע מי זה בן בוניאס הוא נראה לך פה אדם פשוט הולך עם בגדים פשוטים אבל ברשימת העשירים הוא ממוקם הרבה מעל אותו אחד שאמרת לו בן 200 מנה רבי אביו של זה יש לו 1000 ספינות בים שמביאות סחורה כנגדן אלף עיירות ביבשה שמהם הוא לוקח מכס ומרוויח ואם כך צריך לכבד את בן בוניס עוד הרבה יותר אמר לו אמר רבי לרבי ישמעאל וכשתגיע אצל אביו של בן בוניאס אמור לו אל תשגרו בכלים הללו לפניי תן לו שילבש בגדים כפי ערכו שילך עם בגדי השירים באמת מת כמו שהוא שווה ואז אני אדע לכבד אותו יותר אומרת הגמרא רבי מכבד השירים רבי בעצם כמו שאנחנו רואים מהסיפור כאן באמת הוא היה נוהג בכבודם של השירים רבי עקיבא גם כן מכבד השירים ומסבירה הגמרא מדוע כדי דריש רבא ברמרי ישב עולם לפני אלוקים חסד ואמת מן ינצרו רש"י אומר מן לשון מזונות ומסבירה הגמרא ואומרת את הדרשה עם מתי ישב עולם לפני אלוקים בזמן שיש בו עשירים שנותנים מזונות לעניים ברגע שחסד ואמת מה נצרו שאנשים לוקחים על עצמם אנשים שהקדוש ברוך הוא חנן אותם בשפע לוקחים על עצמם לדאוג גם לעניים אז ישב עולם לפני אלוקים ועל החשיבות הזו שיש להם כסף והם משתמשים בו לדברים טובים אז זה רבי וגם רבי עקיבא כיבד עשירים בעצם תכלס אנחנו רואים מכאן שהתפיסת יד האמורה בגמרא במשנה אמורה להיות תפיסת יד משמעותית שהריעיתים והכלים הם של אותו עשיר של אותו בעל הבית מקורי ואז באמת הדר שמה לא עוסר רב בברחנה מגיע ואומר לו בעל תגזים לא צריך כל כך רציני כגון יתד של מחרשה ברגע שהבן אדם משאיר שמה אפילו יתד של מחרשה כבר הבעל הבית המקורי נחשב כתפיסת יד וההוא שגר שם לא יאסור כי הבן אדם עדיין השאיר שם את קיליו אמר אב נחמן תנדו שמואל דבר הניטעל בשבת אוסר דבר שאינו ניטל בשבת אינו עוסר זאת אומרת ית של מחרשה לפי מה שהוא אומר כאן זה דוגמה רק דבר שמותר לטלטל אותו בשבת ויכול להיות שהבעל הבית יגיע ויקח אותו בשבת אז באמת אני מחשיב כאילו הבעל הבית המקורי יש לו כאן עדיין בעלות ולכן מי שגר כאן לא עוסר אבל אם זה דבר אפילו חשוב אבל הוא לא ניטעל בשבת הבעל הבית לא יכול להגיע ולקחת אותו אז ההוא שגר כאן עוסר כי כרגע נכון שיש כאן כלים של בעל הבית אבל הוא לא יכול להמחיש הוא לא יכול להביע את השליטה בשבת ולכן אני לא אחשב כאילו יש לו תפיסת יד מביאה הגמרא ואומרת תנימחי ראינו גם ברייתה כך יש לו טבל פירות טבל שאי אפשר לטלטלם בשבת או יש לו הששית חתיכות ברזל שגם כן אינם ניטלות בשבת וכל דבר שאינו ניטל בשבת אינו עוסר אז אם כן אומר רב נחמן בשם שמואל זה המדד האם אפשר לטלטל אותו בשבת או לא לפי זה אני הולך האם זה נחשב של בלבית יש תפיסת יד והאם הדר שמה עוסר או אינו עוסר אומרת המשנה הקדושה וגם את המשנה הזו כבר ראינו באחד הדפים המוקדמים של מסכת עירובין אומרת המשנה מה קורה בן אדם שיש לו בית בחצר אבל כרגע הוא נסע לשבת יצא לאיזה סופש אצל בנו אצל בתו לאיזה מלון לארץ אחרת וכדומה בוא נראה מה הדין אומרת המשנה הקדושה מניח ביתו והלך לשבות בעיר אחרת הוא נסע מחוץ לעיר לשבת אחד נוכרי ואחד ישראל הרי זה עוסר רבי מאיר אומר ככה רש"י אומר כאן בסוגיה שמה ראינו קצת שונה אבל בוא נצמד לרשי כאן רבי מאיר אומר דירה גם בלי בעלים שמע דירה ולכן אם אותו ישראל לא ערב עמהם או אותו נוכרי לא הזכיר להם את רשותו הוא עוסר עליהם גם כשהוא לא נמצא כאן זה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר הנה עוסר רבי יהודה אומר זה לא נקרא דירה דירה זה רק שגר שם בן אדם ברגע שלא גר שם בן אדם והוא יצא מחוץ לעיר אין חשש שהוא יחזור אני אני אומר כביכול אין כאן אף אחד הדירה לא קיימת ולכן הוא לא עוסר רבי יוסי אומר נוכרי עוסר ישראל אינו עוסר למה ויש לו רציונה לדבריו שאין דרך ישראל לבוא בשבת רבי יוסי אומר תשמע הוא גם סובר שדירה שבלי בעלים לא שמ דירה אבל אומר הגוי מותר לו לסוע בשבת הוא יצא עכשיו יחזור מחר ואם כן הוא עוסר עדיין מה שאין כן יהודי כשהוא יוצא לשבת אין הסתברות שהוא יבוא במהלך השבת פשוט אסור לו להגיע מעיר אחרת לעיר הזו כשהיא לא בתחום שבת וגם אין רגילות גם אם היא כן בתוך תחום שבת אין רגילות שהוא יבוא לעיר שלו חזרה בשבת ולכן רבי יוסי אומר אין דרך ישראל לבוא בשבת ולכן ישראל אינו עוסר רבי שמעון אומר רבי שמעון מגיע עם דעה מעניינת אפילו הניח ביתו והלך לשבוט אצל ביתו באותה העיר אינו עוסר שכבר השיע מליבו ברגע שהוא יצא מביתו בשבת עליו שזה באותה עיר והוא יכול לחזור אומר אומר רבי שמעון יש עניין של הסחד דעת הוא הסיע מליבו הוא כבר עזב את הרשות הזו בשבת את החצר הזו הוא כבר לא יחזור הוא הרז את הפקלאות את החבילות את המזוודות עבר לביתו שמה הוא יהיה בשבת אין סיבה בעולם שהוא יחזור ודירה בלי בעלים לא שמ דירה ולכן אומר רבי שמעון הוא לא עוסר על האחרים אמר אבל הלכה כרבי שמעון שבאמת ברגע שהוא יצא מביתו גם אם זה באותה העיר הוא אינו עוסר אבל עם הגבלה אחת משמעותית ודווקא ביתו דווקא אם הוא יצא לביתו אבל בנו לא אם הוא הלך להתארח אצל בנו הוא עדיין עוסר למה כי רגליים לדבר סביר מאוד להניח שהוא יחזור פה לשבת חבול ומוכה ייתכן שלא אבל לחזור פה בשבת כנראה הוא יחזור למה כנראה הוא יתקוטט עם כלתו וכשכלתו והוא יגיעו לידי קטתה ידעה תהיה על העליונה הוא ימצא את עצמו מחוץ לביתה ולא לא תהיה לו ברירה אלא לחזור לביתו ולכן הוא עוסר והוא מצמיד לזה ביטוי שאומרים אנשים דמרישה נבח בך קל באול נבח בך גורי תהפוך אם כלב זכר נובח בך הכל בסדר זאת אומרת אם אתה הולך לביתך וחתנך הוא זה שמקטר ומתקוטט ויש בעיות הכל בסדר האישה היא זאת שתקבע ואתה תישאר בתוך הבית אבל במידה ואתה מתארח אצל בנך ושמה בעלת הבית היא קלתך ואיתה אתה מגיע לידי קטתה ותגרה שמה אתה בסיכון נבוח בחרגורי אתה כלב כלבה נקבה פוק צא מהבית זאת אומרת תצא או שתאלץ לצאת עדיף לך לצאת בזמן מאשר שיגרשו אותך זאת אומרת בסופו של דבר אתה תמצא את עצמך בחוץ ולכן אומר רב נכון שרבי שמעון אומר שברגע שהוא יצא מביתו באותה העיר הוא כבר הסיח דעתו ולא יחזור אבל זה דווקא כשהוא נמצא אצל ביתו כשהוא נמצא אצל בנו סביר להניח שהוא יחזור ולכן הוא עדיין נושר אומרת המשנה הקדושה וכאן אנחנו הולכים לדבר אנחנו נכנסים כרגע למערכה של בור שבין שתי חצרות בוא שבין שתי חצרות יש בעיה ובין שתי חצרות אומרת הגמרא אין ממלן ממנו בשבת בין החצר שלי לחצר של השכני יש בור מים אסור למלות ממנו בשבת כי בעצם רשות שנינו שולטת בו אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוהה 10ה טפחים בין מלמטה בין מתוך אוגנו נראה בגמרא מה זה בדיוק אומר איפה צריך להיות המחיצה רבן שמעון בן גמליאל אומר בית שמאי אומרים שהמחיצה צריכה להיות מלמטה ובית הלל אומרים מלמעלה זאת אומרת כך במשנה שלנו כתוב צריך לעשות לו מחיצה כך אומרת הנקה מה איפה המחיצה אומרת הנקמה גבוהה שרה תפחים בין מלמטה בין מתוך אוגנו משמע שזה חייב להיות בתוך השפה או ממש בתוך הבור או למעלה אבל עדיין בתוך שפת הבור כך משמע מתנקמה רבן שמעון בן גמליאל מגיע ואומר זה מחלוקת בית שמי ובית הלל הם אומרים מלמטה הם אומרים מלמעלה אנחנו לא יודעים בדיוק מה זה אומר בעזרת השם נראה בגמרא מחלוקת המוראים אמר רבי יהודה לא לא תהן נחיצה גדולה מן הכותל שביניהם עצם הכותל שעובר גם אם הוא עובר ממש מעל הבור הוא בכלל לא נכנס לתוך לתוך אוגנו לא לתוך שפתו בטח לא לתוך חלל הבור הוא רק עובר מעליו המחיצה הזו שבעצם מפרידה בין שתי החצרות כבר מספיקה רש"י אומר זה בעצם קלו שהכילו חכמים במים כבר ראינו את זה שבמים יש דין שמחיצה תלויה מתרת אז רבי יהודה משתמש בהתר הזה באופן גורף ואומר ברגע שהמחיצה עוברת אפילו מעל הבור כבר מספיק רבן שמעון בן גמליאל אומר קצת שונה ובוא נפתח את זה בגמרא אומרת הגמרא הקדושה אמר רב הונה כשבית איל כשבית שמא מגיעים ואומרים למטה פירושו למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור זאת אומרת כך כשמגיעים בית שמה ואומרים למטה הם מתכוונים בתוך חלל הבור למטה אבל עדיין מדגיש רשי זה לא צריך לגעת במים הם מדברים על למטה בבור ולמעלה בבור ולא במים זאת אומרת ייתכן שחלל הבור הוא ממש עמוק ורק בקרקעית יש מים אני אוכל לשים את זה לפי בית הלל אני איוכול לשים את המחיצה ממש למעלה איך שמתחיל שפת תבור אני אשים מחיצה 10ה תפחים עליו שיש עוד רווח אדיר בין סוף המחיצה למים זה יהיה לפי בית אילל ולפי בית שמאי לא אני אעלץ לשים את זה למטה נמוך אבל עדיין זה לא חייב לגעת במים זה יהיה צמוד למים אבל לא נוגע בהם כך אומר רב הונה ואילו רב יהודה אמר לו למטה למטה מן המים למעלה למעלה מן המים זאת אומרת אומר רב יהודה הרבה הרבה יותר דרמטי זאת אומרת מחיצה יותר משמעותית לפי בית שמאי שהם אומרים למטה פירושו בתוך המים בקרקעית ממש ממש לפי בית שהם אומרים למעלה פירושו ממש צמוד למים לא חייב לגעת אבל סמוך למים זאת אומרת מה שאמרנו מקודם רש"י אומר מלה דרב יהודה ומתא דרב הונה זאת אומרת מה שקודם אמרנו לפי רב אונה שלפי בית שמאי זה למטה לפי רב יהודה זה לפי בית אילל למעלה אני מחדד שוב רב הונה אומר אני הולך על חלל הבור בכלל לא מעניין אותי המים בתלילה שאומרים למעלה זה על תחילת הבור ש מחיצה 10ה תפחים אפילו אם זה מרוחק המון מהמים ושמה למה אומרים לא עושים שים את זה סמוך למים אבל זה לא חייב לגעת רבי יהודה מגיע ואומר מה פתאום למטה פירושו בקרקעית בתוך המים למעלה פירושו כמו שאמרנו מקודם לשיטת בית שם בית שמאי פה זה שיטת בית הלל זה אמור להיות אפשר לא חייב לגעת במים אבל ממש סמוך למים אומרת הגמרא אמר לרבא ברב חנן להביה הוא שואל על רב יהודה עד אמר רב יהודה למטה למטה מן המים מה ישנה למטה ממש דלא דארי ומייה זאת אומרת למה הוא לא אומר כמו רב ההונה שלמטה פירושו עדיין מעל המים כיוון שהוא אומר לא חייב להיות מחיצה ממש למטה לפי בית שמאי בתוך המים כדי שיחלקו את המים לשני החצרות אם ככה הוא שואל אם זה הסיבה מטה למטה מן המים נמרי ומיה אם תאמר לי לשים מחיצה 10ה תפחים בתוך המים ייתכן שהמים גבוהים יותר מ-10ה תפחים אז נכון שכאן למטה יש את ה10ה תפחים שחוצצים שמפרידים במים של החצר זו לחצר זו אבל למעלה מהם ברגע שובה 10ה טפחים המים שהוא פה מתערבים ואם כן איך יהיה מותר אמר ליונה לא פשוט לא שמיע לך דמב יהודה אמר רב ומתו בה משום רבי חיא צריך שראו ראשן של קנים למעלה מן המים טפח לא שמעת שהוא אומר שבאמת צריך שהמים שהגדר תגיע מהקרקעית לכל הפחות 10ערה טפחים אבל חייב גם כן שזה יעלה למעלה מראשי למעלה מהמים יבוט עוד טפח ואם כך תמיד יצטרכו את את המקסימום או 10ה טפחים אם המים נמוכים ממש ואם המים גבוהים צריך שיראה לכל הפחות ראשי הקנים יראו טפח מעל המים ואם כן ברור שלא ארי ומאיה נכון שבסופו של דבר המחיצה לא אטומה מדובר בקנים והמים יכולים להתערב אבל הרעיון הוא היקר ולכן מצריך רב יהודה כזה היקר שהרו את ראשי הקנים טפח מעל איפה שמסתיים המים ותו שאלה נוספת שאל אותו אדמהב יהודה למעלה למעלה מן המים מה ישנה למעלה ממש דלא למה אתה אומר שאי אפשר לשים ממש למעלה כמו שאמרנו בדברי רב אונה בדברי בת אילה לפי רב הונה שלמעלה פירושו ממש על תחילת הבור למה דרי ומיה שאין לך שום הקר למעלה מן המים נמיה ארי ומיה לא הבנתי הוא שואל אותו מה אתה מרוויח בזה שלפי בית הדל אתה מוריד את המחיצה עד המים הרי אמרנו שזה לא צריך לגעת במים אם כך מה הרווחת אפילו היקר יותר מהנור מה אין כאן אז מה זה משנה אם זה למעלה בבור או למעלה מן המים בכל אופן הארי ומיה אמר לינלו לא שמיע לך דתני יעקב כרחינה צריך ששקר ראשי קנים במים טפח ובאמת לפי לפי רבי יהודה גם לפי בית שמאי שהקנים נמצאים בתוך המים אם המים גבוהים צריך שהם יבטו טפח וגם לפי בית הלל שהם נמצאים למעלה מן המים צריך שהם ירדו לתוך המים לפחות טפח וכאן כבר יש הקר משמעותי ורק ככה באמת רבי יהודה מתיר אם נסכם בעצם מה ראינו היום דבר ראשון התחלנו מה זה תפיסת יד ניסינו לומר כמו בוניס שכל הבית הרע שלו הוא רק נתן לאנשים להתארח שם זה היה דעה אחת דעה שנייה תת של מחרשה ודעה שלישית אמרנו דווקא דבר הניטל בשבת בת כשכבר נכנסנו לבן בוניה ראינו שרבי כיבד אותו ולא כפי כי הוא לא ידע וגם רבי וגם רבי עקיבא חיבדו עשירים כי הם דואגים לכך שישב עולם לפני אלוקים כי הם דואגים למזונות העניים ראינו את המשנה מה קורה בן אדם שעוזב את ביתו והולך לעיר אחרת רבי מאיר אומר דירה בלי בעלים שמי דירה ולכן בן אוכרי בן ישראל עוסר רבי יהודה אומר לא שמי דירה ולא עוסר רבי יוסי מחלק בן אוכרי שיכול לחזור בשבת לבין יהודי שלא יחזור בשבת ורבי ורבי שמעון מגיע ואומר כיוון שהלך מדירתו כבר כבר מסיע את דעתו ולא יחזור ואפילו באותה העיר ורב פסק מותו ודווקא בביתו אבל בנו לא כי כלתו כשתריב איתו תשלח אותו על טיל חזרה לבית והוא יאסור הוא יבוא באמצע שבת ולכן הוא עוסר בור שבין שתי חצרות ראינו אין ממלים ממנו בשבת אלא אם כן עשו לו מחיצה בואו נדגיש מיד את שיטת רבי יהודה בסוף המשנה שאומר שעצם המחיצה הנורמלית של החצר שעוברת מעל הבור כבר מספיקה מחיצה תלויה התירה במים ראינו את שיטת הנקמה שאומר מספיק מחיצה ורבן שמעון בן גמליאל הגיע והרחיב שיש מחלוקת בית שמי ובית הלל הם אומרים למעלה והם אומרים למטה הגיעו המוראים רב אונה אמר שמה שבית הלל אומרים למעלה פירושו ממש למעלה בתוך חלל הבור אבל מרוחק מהמים ובית שמאי אומרים למטה פירושו בחלל הבור אבל סמוך למים ולא צריך שיגע במים רבי יהודה אמר מה פתאום למעלה של בית שמי פירושו מה שאמרנו למעלה של בית הלל פירושו שזה יהיה בתוך הלל הבור אבל צמוד למים והוספנו ששקר ראשי קנים במים טפח ולמטה של בית שמאי שיהיה ממש בקרקעית והוספנו שעם המים גבוהים צריך שיבלטו ראשי הקנים טפח ורק בכזה מקרה נקרא היקר ברור ובהיר ויהיה מותר למלות מים בשבת מאותו בור שבין שתי חצרות בהצלחה רבה ואדירה ולהתראות מחר
לצפיה בתכנים נוספים: