העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב מנחם דריימן שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף לז עמוד ב

[מוזיקה] דף לז עמוד ב אנחנו ממשיכים היום להתעסק בדיני ברירה ומגייסים לעזרתנו גם ברייתות בנושא תרומה ומעשרות תרומה ומעשר כתוב בתורה ראשית דגנך תירושך וצריך תיתן לקדוש ברוך הוא לומד מכאן הבעל שם טוב דבר נפלא אדם שמגדל בשדה שלו יבול הוא כל כך הרבה מחכה משקיע עודר משקה מנקש כל כך הרבה מחכה שזה כבר יצמח והנה הגיע רגע הנכסף אומרים לו רגע אדוני היקר חכה את הראשוני את ההתחלתי תיתן לקדוש ברוך הוא להתחלה יש בעצם את הסיפתח את מה שמסמל הללה איך יראה הכל בהמשך ואוטומטי כשאתה נותן את זה לקדוש ברוך הוא גם ההמשך יהיה בצורה רוחנית בצה בצורה מרוממת בצורה כזו שזוכרים את הקדוש ברוך הוא לומד מכאן הבעל שם טוב אותו דבר כל ראשית כל התחלה אם זה תחילת היום איך שאתה קם תרים עיניים לשמיים תאמר בוקר טוב ריבונו של עולם תודה לו תחילת שבוע תחילת כל מעשה שאתה עושה את התחלת הקדיש לקדוש ברוך הוא ואוטומטי זה ישפיע הלאה מעניין לראות שהיום אנחנו לומדים מושג חדש בענייני תרומות ומעשרות כמדומני לא ראינו את זה לא במסכת ברכות ולא במסכת שבת במסע המשותף שלנו עדיין לא ראינו את הדין הזה שצריך להיות בתרומה יש דין מיוחד ששערי ניכרין זאת אומרת כשאתה מפריש תדע מה התרומה ומה השאריות מה לא טרומה מה נותר מאחור זאת אומרת כך אומרת הגמרא שרי ניכרין אפשר להוסיף את המושג סכל הזה ולומר רגע גם מה שהבעל שם טוב מתכוון לומר שההתחלה תהיה בצורה טובה אבל ששיריה ניכרין זאת אומרת שגם שעריה יהיה ניכר מהם שהופרש מהם תרומה יהיה ניכר עליהם שההתחלה שלהם נעשתה בצורה טובה נעשתה בצורה מרוממת ומחוברת לקדוש ברוך הוא שגם בעתיד גם בהמשך הדרך אחרי שנתת את ההתחלה לקדוש ברוך הוא גם ההמשך יהיה תחת כנפיו יהיה עם הידיעה הברורה הזו שאנחנו מובלים תחת הקדוש ברוך הוא ואנחנו מתחילים בסיעתא דשמיא כמו שאמרנו הם אנחנו ה לדבר בהרחבה על דיני ברירה בעיקר נתמקד האם יש ברירה גם בדינים דרבנן או לא נביא את שיטת רבי שמעון נביא אותה בארבע וריאציות שונות וזה בעזרת השם יהיה עמוד שלנו כמו שאמרנו נדבר גם על ענייני עירוב כמו עד עכשיו נדבר גם על ענייני תרומה נדבר על עניינים נוספים מחכה לנו מסע מרתק אומרת הגמרא הקדושה דף לז עמוד ב שורה מלמעלה בעצם כהקדמה קצרצרה ראינו את שיטת רבי יוסי אתמול שרבי יוסי סובר שאין בריירה איפה ראינו את זה מה היה אנחנו הולכים לדבר עליו היום אז בוא נקדים ונמר אותו אם בן אדם קנה מקוי חוייתי עין כמובן לא זה תבל חייבים להפריש מזה תרומות ומעסות אבל הבן אדם שלנו אין כלים כדי להפריש לתוכם את התרומות והמעש ולכן הוא אומר כך שני לוגין מתוך ה-100 לוגין שיש כאן בחבית שני לוגים מתוכם תרומה עשרה מעשה ראשון תשעה מעשר שני דיברנו על השיעורים המדוייקים אתמול ושימו לב הוא לא מפריש אותם כי אין לו לאן אלא משאיר אותם בתוך החבית שותה ממנה ונהנה וכשיהיה לו כלי הוא יוציא את השני לוגין ואז יבור למפריע שהשני לוגין הללו הם אלו שהיו תרומה זה שיטת זה בעצם שיטת רבי יהודה יש אומרים רבי יהודה כן דיברנו על זה אתמול אבל מה שברור שרבי יוסי יחד עם רבי שמעון חולקים על כך רבי מאיר ויש אומרים גם רבי יהודה אומרים בסדר כי יש בריירה רבי יוסי חולק ואומר ממש לא אין בריירה ואתמול פלפל קצת בדבריו של רבי יוסי ועכשיו שואלת הגמרא וקטי סבה רבי יוסי אין בריירה האם יתכן לומר שרבי יוסי באמת כפי שראיינו אתמול סובר אין ברירה והתניה הרי יש בריתה כזו עם הארץ שאמר לחבר עם הארץ אמר לחבר חבר זה אחד שמקפיד על כל העניינים מקפיד על כל ההלכות על כל הדינים ואפשר לסמוך עליו לדוגמה אם אם אתה קונה ממנו פירות וירקות חזקה שהם תוקנו כבר הוא לא מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן שלא הופרש המרץ הוא יותר פריך כזה יותר אתה יודע עזוב סמוך אם אתה קונה ממנו אתה צריך מאוד מאוד לפקפק אומנם אתה לא מפריש תרומות ומעסות מדין ודעי אלא מדין דמאי דמאי כן בארמית זה מה הפירות הל אם ספק האם מופרש או לא ולכן צריך להפריש עכשיו אותו דבר חבר שקונה בשוק הוא תמיד יקפיד לאסר הם הארץ זרום עזוב סמוך כשר ישר הכל טוב הוא לא יעשה את זה אז מה הדין כך המרץ שאמר לחבר קח לי אגודה אחת של ירק או גלוסקה אחת הוא שלח אותו לקנות לו כיכר לחם או ירק התלמיד חכם יוצא לשוק המרץ כבר רוכב עליו ומנצל אותו ואומר תביא גם בשבילי והולך אותו הולך אותו תלמיד חכם ותחת קנייה אחת בחשבונית אחת בעסק אחד אחד קונה לשניהם ולאחר מכן הוא רוצה לקחת לעצמו את שלו ולם הארץ את שלו אומרת הגמרא אי אומרת הברייתא שם אינו צריך להסר מה שהוא קונה לעצמו הוא יאסר אעל דאגה תלמיד חכם לא יכניס לפיו דבר שהוא לא יודע במעט האחוזים בצורה וודאית שהוא מתוקן אבל עם הארץ הזה הוא לא יאסר את מה שהוא מקבל אומר אומרת הברייתא אינו צריך ליסר לא מעניין אותי תיתן לו אתה לא צריך ליסר ולמה אם אתה בעצם בוא נחדד אם התלמיד חכם הזה היה מקבל בעלות על הפירות והירקות של המ ארץ ואז נותן לו אותם התלמיד התלמיד חכם החבר היה צריך ליסר אבל כאן אנחנו משתמשים בדין שימו לב שלי יש ברירה ואומרים הוברר הדבר נכון שהוא קנה את זה ביחד הוא קנה קילו תפוחים וחצי הולך אליו חצי לעם הארץ אבל כרגע כשההוא מביא את החצי לעם הארץ הוא ברה הדבר למפרע שברגע שהוא קנה זה כבר היה מכוון מטרה למה ארץ החצי קילו הזה זאת אומרת זה לא שהתלמיד חכם קנה ועכשיו נותן אותם למה הארץ אז הוא חייב להסר כי באמת חבר לא מוציא מתחת ידיו דבר שאינו מתוקן אלא ברגע שהוא קנה אותם מהמוכר בשוק כבר התברר שהחצי קילו הזה היה שלם הארץ ולכן הוא לא צריך ליסר דברי רבי יוסי ואילו חכמים אומרים צריך לאסר וכמו שאמרנו חכמים אומרים צריך לאסר ולמה כי אין ברירה שימו לב רבי יוסי שאומר שלא צריך לאסר חייב להשתמש במושג יש ברירה ולכן הוברה דבר למפריע כשההוא קנה את התפוחים שזה כבר הה לעם הארץ ולכן התלמיד חכם לא צריך ליסר אם כן אנחנו רואים במפורש שרבי יוסי סובר שיש ברירה אומרת הגמרא פשוט מאוד הברית שראיינו אתמול לגבי לגבי החבית יין ששם רבי יוסי אומר אין ברירה היא זו המוסמכת היא זו החזקה וכאן היפוך פה תהפוך ותאמר שבאמת חכמים הם אלו שסוברים שאינו צריך להסר כי יש ברירה ורבי יוסי הוא זה שסובר אין ברירה ובאמת צריך התלמיד חכם צריך לישר כי אני מסביר אני מדמיין אני קורא לזה כאילו הפירות נהיו שלו והוא מוכר אותם הוא נותן אותם לעם הארץ ולכן צריך להסר בעצם תהפוך את השיטות ואז הכל יבוא על מקומו בשלום שואלת הגמרא רגע יש לי הוכחה נוספת לשיטת רבי יוסי מה הוא סובר תשמע אדם שאומר האומר מעשר שיש לי בביתי מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיף פה מדובר על בן אדם מעניין יש לו מעשר שני בבית אנחנו יודעים את דין מעשר שני או שאתה לוקח את הפירות ומעלה אותם לירושלים ואוכל אותם בקדושה ובטהרה ובשמחה או שאתה מחלל אותם על כסף אוכל את הפירות בבית ואת הכסף אתה צריך לעלות לירושלים ולקנות בזה אוכל כבר האינו בפרקים הקודמים מה בדיוק צריך לקנות בהם בכל אופן מגיע רבי יוסי מגיע הבריתה אומרת כך בן אדם יצירתי הוא אומר המעשר שני ייה מחולל על סלע שתעלה בידי מן הכיס זאת אומרת יש לי כמה סלעים בכיס הסלע שיעלה הוא זה שעליו מחולל המעשה שני חייב להיות שמשתמשים פה בדין של בריירה אם זה עובד בוא נראה רבי יוסי אומר מחולל כן יצא לחולין כבר עכשיו וכשהוא יוציא את הסלע מן הכיס יהיה מבורר למפריע שזה הסלע שעליו הוא התכוון ואם כן אנחנו רואים במפורש שוב רבי יוסי משתמש במושג יש ברירה כרגע המעשר מחולל כש יוצאים מהכיס אחד אחד מהסלעים שיש לו שם התברר למפריע שהסל הזה עליו יש את הקדושת מעשר שני אם כן הוא משתמש במושג יש ברירה אונה הגמרא היפוך ואימה רבי יוסי אומר וחלל תגוס שרבי יוסי אומר לוך לל יש שם בעצם שני שיטות בברייתא יש שם את חכמים כנגדו שלפי הגרסה הראשונית רבי יוסי אומר מחולל וחכמים אומרים לא חילל אומרת הגמרא תהפוך את הגרסה ואמה רבי יוסי אומר לא חילל וחכמים אומרים מחולל ושוב רבי יוסי אומר לו חילל כי אין ברירה לא הוברר אם אתה לא יודע באופן ודעי וברור כשאתה חלל על איזה סלע זה אתה לא יכול לאחר מכן לומר הנה התברר הדבר למפריע כי אין בריירה אז בעצם שימו לב הבריתה המקורית שדיברנו על החבית יין היא זו שנשארה יציבה רבי יוסי אומר אין ברירה ושתי ברייתות אנחנו כבר הופכים בגללה גם הבריתה של ה מארץ שאמר לחבר לך תביא לי רק ששם רבי יוסי אומר בעצם אנחנו הופכים אותו ואומרים שרבי יוסי אומר צריך להסר כי אין בריירה וגם כאן לגבי אדם שאומר שהם מחולל על סלע שיעלה בידי מן הכיס גם רבי יוסי אומר לא חילל שואלת מיד הגמרא למה מאיפה אתה כל כך בטוח בעצמך שהברית היא כל כך חזקה ואתה הופך שתי ברייתות אחרות בגללה ומי חזית ומי חזית מה ראית דאף אח טרטה מכם חדה הי פוחד מכם טרטה למה אתה משנה את הגרסה בשתי ברייתות בגלל הבריתה הזו המקורית שהבאנו אתמול לגבי החבית יין שרבי יוסי אומר שאי אפשר לעשות את זה תאמר הפוך בוא נקיים את שני הברייתות האלה של קח לי אגודה אחת של ירק ומעשר שני שמחולל על סלע שמחולל ונאמר שבעצם רבי יוסי סובר שיש בריירה ומה שראינו שם שם תהפוך לגבי יין שוא אומר אין ברירה אי אפשר לעשות את ההפרשה הזו שם תהפוך את דבריו למה אתה הופך טרט מקם אחדה אונה הגמרא פשוט מאוד זה לא טרת מקם אחדה יש לי כאן שתי ברייתות שבהם כתוב אין בריירה איפה האחת כמו האחת כמו שראינו אתמול שהוא אומר שאי אפשר להפריש מהיין והשנייה פה של מעשר שני שיהיה מחולל על סלע הבריתה הזו משובשת מתחילתה עוד לפני השאלה שהלך מרבי יוסי על רבי יוסי היא משובשת לגמרי אבד הפח תניה דקתני סיפה שם כתוב בסוף בעצם ראינו את הדין הראשון בן אדם שאומר המעשר שני מחולל על סלע שייעלה בידי על אחד הסלעים שבכיסי שייעלה בידי הגרסה המקורית שראיינו זה רבי יוסי אומר חילל ובעצם היה לנו שאלה למה ולכן שינינו אומרת הגמרא שים לב לסיפא דקתני סיפה הוא מודה רבי יוסי באדם שאומר מעשר שיש לי בתוך ביתי יה מחולל על סלע חדשה שימו לב למילה חדשה שתעלה בידי מן הכיס שחילל בעצם רבי יוסי אומר כן יש אופ ש חלל מתי בסל חדשה כבר נבין למה אבל בעצם אם מגיע רבי יוסי ואומר הוא מודה שבמקרה כזה חלל מה משמע שמה הוא אמר במקרה הקודם שלא חילל הוא לא מגיע ואומר חילל ואני מודה שגם במקרה כזה מה פתאום איך עובד הניסוח הלשוני רבי יוסי אומר לא חילל אז שימו לב זה חייב להיות הגרסה בברייתא לא חילל ולמה לא חילל כי אין בריירה ואז מגיע רבי יוסי ואומר ואני מודה אם הוא אומר סלה חדשה במקרה הזה כן חילל למה כבר נראה מסבירה הגמרא מידק אמר אח שח לל מכלל דעתם בדין הראשון לא חילל ואם כן הבריתה הזו שהבאנו אותה בהתחלה בגרסה של רבי יוסי אומר חילל ו וממנה למדנו שרבי יוסי אומר יש בריירה זה לא שאני צריך להפוך אותה היא גם ככה משובשת ברור שהיא הפוכה מלכתחילה ורבי יוסי אומר לא חילל כי אין ברירה אז אם כן יש לנו שני ברייתות שרבי יוסי אומר שאין בריירה גם הבריתה הזו כאן שהרגע דיברנו עליה לגבי מע מעשר שני שיה מחולל על סלה שהוא אומר לא חילל כי אין בריירה וגם לגבי ה החבית יין שהבן אדם מפריש גם כן אין בריירה ולכן אני הופך רק את הבריתה היחידה של החבר של המרץ שאמר לחבר לך ותביא לי אגודה של ירק היא היחידה שאותה אני הופך יפה אבל בכל אופן ראינו כאן דין מעניין מתמקדת הגמרא בספה במה שרבי יוסי אומר בסוף שברגע שהוא אומר סלע חדשה אז כן חילל בעצם במקרה רגיל שהוא אומר מעשר שהיה מחולל על סלע שבכיסי לא מחולל למה כי אין בריירה אבל אם הוא אומר סלה חדשה כן שואלת הגמרא ה סלה חדשה הי חדמי בוא תסביר לי את המקרה אדק טרטלט אם יש לו בכיס שתיים שלוש סלים חדשים שבעצם הם שונים מהמטבעות הישנים כן בוא נאמר עדכנות השטרות של ה-1 התקנות הסלעים אבל יש לו בכיס כמה מהם אם ואז הוא רוצה לומר לי דיש בריירה היינו כמתה לא ייתכן בעצם אם יש לי שלוש טרות חדשות חדשים של 20 בכיס או סלעים חדשים כן במקרה שלנו אין שום הבדל מסלע שיש לי בתוך כיסי אתה חייב להגיע למושג של יש ברירה כדי להגיד שחילל ורבי יוסי כפי שראיינו סובר שאין ברירה אלא חייב להיות קל חדה יש לו בכיס רק סלע חדשה אחת ולכן לא צריך להגיע לאש ברירה ברור שעל הסלע הזה הוא מתכוון לחלל ולכן באמת רבי יוסי אומר חילל שואלת הגמרא אם ככה אבל מה היא תעלה למה צריך לומר כשתעלה מן הכיס אז יושלם החילול למה זה ברור לא צריך להגיע כאן לאש ברירה שהדבר תברר למפריע ברור שזה חילול אונה הגמרא אתה צודק עדיין מדובר במקרה שיש סל אחת חדשה בכיס ולכן רבי יוסי אומר שהחילונים זה לא צריך לעלות מן הכיס הידי דתני רשע תעלה כיוון שברע שמה לפי מי שאומר יש ברירה חייבים לומר שרק שתעלה מן הכיס כי אז מתברר הדבר למפריע תנ סיפה נ מתעלה אבל באמת אתה צודק שבסיפור רק סלע אחת בכיסאו חדשה ברור שזה מתחלל ולא מדין ברירה ולכן גם לא צריך שתעלה מן הכיס זה שיטת רבי יוסי מסבירים המפרשים ותוספות בראשם אם כן מה החידוש של רבי יוסי שאומר שכזה מקרה כן זה הרי לא תלוי בברירה או לא בריירה החידוש שהוא אומר שלא גוזרים שהוא שהוא מחלל על מה שיש בכיסאו לא גוזרים ואומרים זה לא נחשב חילול למה כי אני חושב שאולי יהיה מקרה שיהיה לו שניים או שלושה סלעים וגם אז הוא יחשוב שזה חילול לזה לא חוששים וברגע שיש לו סל אחת בכיסאו הרי זה נחשב כחילול בגדול אנחנו ורזים את הנושא לפי מה שאמרנו כרגע לרבי יוסי אין ברירה במקום שראיינו שיש הפכנו את דבריו ממשיכה הגמרא ואומרת אנחנו בעצם עסוקים פה כל הזמן האם יש בריירה או אין בריירה ראינו שיטות ראינו מחלוקות מגיע רבא ואומר לי ברור בד דות שיש חילוק בין דאורייתא לדרבנן וזאת אומרת שגם תנאים שאומרים בדאורייתא אין בריירה יתכן שזה רק בגלל חומרה ודרבנן הם יאמרו יש ברירה ולכן שואל רבה מי זה אותו תנא שראינו ברייתא לא ראינו שם מי זה אותו תנא שאומר שאפילו בדרבנן אין בריירה זאת אומרת מי התנה שכל כך ברור בדעה הזו עד כדי כך שעומד על שלו אפילו בדרבנן אמר לרב לרב נחמן מן התנד אפילו בדרבנן לט לברירה בוא נראה את הברייתא ד תניה אדם שיש לו מזון ש סעודות הוא יכול לערב אבל הוא לא רוצה לערב על עצמו הוא רוצה לערב לזכות את העירוב לחברו והוא אומר כך אמר לחמישה יש חמישה אנשים הוא אומר להם הרא אני מערב על איזה מכם שארצה אני עכשיו שם את העירוב עוד לא החלטתי את מי אני אפנק באפשרות הזאת את מי אני אזכה באופציה הזאת שיוכל ללכת על ידי העירוב הזה מחוץ לתחום עוד 2000 ממה כרגע אני שם את זה על איזה מכם שארצה בסוף אני אבחר בן אדם אחד ורציתי ילך לא רציתי לא ילך זאת אומרת שאני אבחר בו הוא זה שיוכל ללכת מחוץ לתחום ומי שלא לא יוכל אומרת הגמרא הדין הוא כזה רצה מבעוד יום אם הוא בחר כבר מערב שבת זאת אומרת שבשעת בין השמשות כבר ידעתי בבירור מי הוא עירובו עירוב אבל מי שח שכה אם זה רק אחרי שנכנסה השבת שבעצם עבר את הזמן הקריטי הזה של בין השמשות ועדיין לא ידעתי אין עירוב או עירוב כאן אתה רואה שבעצם אני לא משתמש במושג יש ברירה אין ברירה אם יש ברירה הייתי יכול גם לומר בשבת עצמה ובורר למפריע על מי הונח האירו מזה שאתה לא אומר ככ ואומר דווקא אם זה מבעוד יום אתה רואה שאני סובר אין ברירה ואפילו בדרבנן שואל רבא מי זה התנא הזה אומרת הגמרא אשתיק אשתיק ולא אמר לי ולא מיד רב נחמן שתק ופשוט לא ידע תשובה שואלת הגמרא ולים אלי תנ דבי איו אתם זוכרים את אותו איו שלמדנו אותו איו על מה הוא מדבר הוא מדבר על אירוב ושמה מביאים את שיטת רבי יהודה שאומר אין ברירה כן לפי איו כך הבאנו אפילו דחינו את המשנה בגללה יש כאלה דוחים את הבריתה אבל לא משנה איו בהוא הביא בריתה כזו ששם ראינו שלגבי עירוב רבי יהודה אומר עירוב זה דרבנן ורבי יהודה אומר שם אין בריירה אם כן תאמר לו שזה אותו תנ דויו שסובר שלפי רבי יהודה אין ברירה אפילו בדרבנן אונה הגמרא לא שמיע לירב נחמן פשוט לא ידע את הברייתא הזו לא את כל הברייתות לא כל המוראים היו פקעים בכל הברייתות הוא לא ידע את זה ולכן הוא לא אמר לו רב יוסף שמע את השאלה הזאת שמעת השאלה של רבא מי זה התנא שאפילו בדרבנן אין לו בריירה ולכן הוא מיד מגיע ואומר תנא שקל עלמה לקחת את התנאים מהעולם מה לא מצאת שום תנא שסובר אין בריירה אפילו בדרבנן תנא הי זה מחלוקת תנאים האם אומרים ברירה בדרבנן או אפילו בדרבנן אומרים אין ברירה ד תניה בן אדם לא רוצה ללכת כל ערב שבת להניח עירוב והוא אחד שיוצא לו הרבה לצאת מחוץ לתחום מה עושה מניח במקום המשתמרת בתוך איזה אר אני לא יודע במקום שברור זה נשאר שמה לכל ערב שבת בין השמשות אותו דבר אותו עירוב נשאר שם לתמיד ואז הוא אומר כך הרי אני מערב לשבתות של כל השנה הוא עומד באיזה שבת אומר עכשיו שנה קדימה אני מערב רציתי אלך לא רציתי לא אלך זאת אומרת כך אני אחליט כל פעם בשבת האם בא לי האם אני רוצה להשתמש בעירוב הזה ולצאת 2000 אמה מחוץ זאת אומרת לצאת 2000 אמה מעירוב הזה או שלא ואז אני רוצה שביתי הוא זה הוא יהיה הבסיס שלי הוא יהיה מקום שביטה שלי שיהיה לי 2000 ממה ממנו לכל רוח מה הדין אומר אומרת הברייתא ככה רצה מבעוד יום עירובו עירוב מ שך שך כן אם רצה מבעוד יום באור עירובו עירוב כי כמו שאמרנו הבן אדם קובע כבר מבעוד יום כש חשכה עליו השבת הזמן הקריטי הזה של בין השמשות כבר מבורר הדבר אבל אם זה רק משח שכה ואני רוצה להשתמש במושג של בריירה ולומר הוברר למפרע האם הוא קנה עירוב או לא כאן זה כבר מחלוקת רבי שמעון אומר עירובו עירוב חכמים אומרים אין עירובו עירוב לפי רבי שמעון אתה רואה שיש בריירה ועליו שהוא החליט במהלך השבת הוברר למפריע שבין השמשות עירובו באמת קבע לו כמקום שביטה והוא יכול לצת ואלו חכמים חולקים עליו אתהה רואה שבענייני עירוב שזה דרבנן יש מחלוקת תנאים האם יש בריירה או לא נפלא שואלת הגמרא נקודה לא הייתי אומר צדדית אבל נקודה שלא משפיעה על המחלוקת שואלת הגמרא ושמן לרבי שמעון דלת לי ברירה אותו ברייתא שדיברנו קודם הברייתא הזו שכתוב שמה לוקח יין מבין הכותים רבי שמעון הוא הצמד של רבי יוסי שאומר אי אפשר להפריש את כל הבלאגן הזה בתוך אותה חבית ולאחר מכן לומר הוא דבר למפריע אין בריירה ואם כך שד רבי שמעון עדרבי שמעון בעצם רבי שמעון שפה אומר ברור יש בריירה ואם מי שח שכה עדיין עירובו עירוב שם אומר אין שם הוא אומר אין ברירה ואי אפשר להפריש בצורה כזו אלא אומר רבי יוסף אלא היפוך פשוט מאוד תהפוך את הגרסה תגיד שרבי שמעון הוא זה שבאמת סובר אין ברירה ולכן דווקא מבעוד יום רובו ארוב משך שך לו וחכמים הם אלה שסוברים יש ברירה בכל אופן אבל רבה השאלה שלך יש לי תשובה יש בריתה שיש שם מחלוקת תנאים בין רבנן רבי שמעון אין בעיה תהפוך את השיטות תהפוך את הגרסה אבל בסופו של דבר הם נחלקים האם בדרבנן יש עירוב או לא בגדול אנחנו מסודרים מצאנו באמת מחלוקת תנאים האם בדרבנן אומרים ברירה או לא שואלת הגמרא מהי קשיה מה היה כל כך קשה לרבי יוסף שהוא נחפז להפוך את הגרסאות סך הכל מה קרה מצאו שרב שמעון אומר אחרת בסדר יתכן לומר דילמה אולי קילט לי לרבי שמעון ברירה בדאורייתא מה שרואים שמה לגבי להפריש תרומה מדובר בטבל דאורייתא להפריש תרומה תאומה בצורה כזאת שחייבים להשתמש במושג יש ברירה בדאורייתא הוא אומר שלא עושים את זה אבל בדרבנן אולי הטלי אולי הוא סובר ש בדרבנן יש ברירה כי הרי פה כמו שאנחנו כל ה כל הזמן מנסים לחפש זה הגדרה שונה זה הגדרה של דינים דרבנן אולי רבי שמעון מחלק ביניהם אומרת הגמרא ממש לא רבי יוסף עצמו לא סובר כך כסבר רבי יוסף מן דית לברירה לא שנה בדאורייתא לא שנה בדרבנן היטלי אצל רבי יוסף זה גורף הוא אפילו לא מתייחס למה הוא כן מתייחס למה שרבא אומר הוא עוזר לו למצוא מחלוקת בדרבנן אבל הוא אומר לו תקשיב אני חושב שמי שאומר דבר מסוים אומר כך עד הסוף מי שסובר יש גם בדאורייתא גגם בדרבנן יש ברירה ומ ד לטלי ברירה לא שנה בדאורייתא ולא שנה בדרבנן לטלי ולכן אנחנו מצאנו את רבי שמעון סובר למעלה בדאורייתא אין ברירה אותו דבר גם בדרבנן הוא יאמר אין ברירה אז רב יוסף באמת משנה את הגרסה מגיע רבא ואומר פירוש אחר לחלוטין מפתיע אומר רבי שמעון תקיים את הגרסה רבי שמעון סובר שגם אם השח שכה עירובו עירוב ולמה כי יש ברירה ולא רק שבד רבנן אפילו בדאורייתא יש ברירה א ואם כן מה קורה עם הברייתא של היין מהקו אם כן אני אומר את זה בשם קוד כי פרטנו קצת יותר מדי הרבה פעמים מה זה הברייתא הזו מה קורה עם הבריתה של יין מהקו ששם רבי שמעון אומר שאין בריירה שאי אפשר להפריש אומר רב ה ממש לא הוא סובר שיש ברירה אתה יודע למה שמה אי אפשר להפריש סיבה אחרת לחלוטין שני אתם דבעינן ראשית ששירי ניכרין כתוב ראשית גנך תירושך וצריך מהמילה ראשית אני לומד שש ירי הניכרים שש שערותיה ניכרים זאת אומרת שאת מפריש חייבים לראות זה תרומה זה חולין לראות את ההשפעה של התרומה בעצם שהתרומה הפכה חלק מהפרות לקדושים וחלק לכאלה שחולים ומותרים באכילה וכשאתה מפריש בתוך החבית עזוב אותך מדיני ברירה יתכן שדיני ברירה אפשרי אבל אתה לא רואה את זה בעיניים הכל מעורב אתה לא יודע מה תרומה מה חולין ולכן ספציפי בדיני תרומה אי אפשר להפריש בצורה כזו אמר להבאה רגע אלא מתה לפי מה שאתה אומר היו לפניו שני רימונים של תבל בן אדם יש לו שני רימונים תבל לא הופרש מהם תרומות ומעשרות ואמר אם ירדו גשמים היום י זה תרומה על זה ואם לא ידו גשמים היום יזה תרומה על זה הבחור יצירתי מאוד יש לציין יש לו שני רימונים הוא לא החליט מה הוא מפריש על מה כמובן לא צריך להפריש רימון שלם על רימון אחר אבל הוא החליט להיות נדון ואז הוא אומר כך אם יורד גשם היום הרימון השמאלי על הימני אם לא יורד השמאלי על הימני בעצם דבר מאוד לא ברור בשעת קריאת השם כשהוא אומר שזה יהיה תרומה אנחנו לא יודעים מה יהיה רק לאחר מכן אני יודע אז עזוב שניה את ענייני בריירה בוא נאמר ויש בריירה עדיין יש כאן את הבעיה שאין פה שרי ניכרין אני לא יודע בשעת ההפרשה מה תרומה ומה שריות ואם כך החינמי האם הדין יהיה כאן בין ירדו בין לא ירדו דין בדבריו כלום אתה תאמר לי שזה לא נחשב כ הפרשה וכי תמה אחנ מי אם תאמר לי שבאמת כן ברור ברגע שאני לא יודע מה זה לא נחשב כהפרש תרומה אם כך והתנ אני כתוב במשנה בתרומות כך תרומת הקרי ה זה הו מעשרותיו בתוך אדם יש לו קרי בשדה ואומר התאומה של הקרי הזה והמעשרות בתוכו זאת אומרת הוא קורא שם אבל זה לא מבורר בדיוק איפה זה זה בתוך הקרי בעומק שלו באמצע שלו או שהוא אומר תרומת מעשר זה בתוכו כן יש לו קרי הוא לוי יש לו קרי של מעשר הוא צריך לתת תרומת מעשר הוא אומר תרומת מעשר הקרי הזה בתוכו רבי שמעון אומר קרא השם זה נחשב שהוא קרא שם לתרומה הוא קרא שם למעשר אמנם לא הפרישו את זה עדיין אבל זה נחשב שהוא קרא שם מה הנפק מינה פשוט מאוד עד עכשיו זה היה קרי של טבל מעכשיו זה קרי של חשש מעשר חשש תרומה אבל זה כבר לא תבל ואם כך אתה רואה במפורש שאפילו שזה מעורב ואין שערי ניכרין קרא השם מה רבה מגיע עם החידוש הזה ואומר חייבים ראשית ש שערי ניכרין אתה רואה במפורש שלא צריך אונה הגמרא ממש לא חייבים ששערי הני קרין שני אטם התרומה הזאת בקרי דעי ק הסביב מה הוא אמר איפה יהיה תרומה בתוך הקרי הזה במעמקים שלו אם ככה החיטה הבודדת הזו שנמצאת ככה השיבולת הפרי לא משנה שנמצא הכי קיצוני ככה הכי רחוק במרגלות אותו קרי בשיפולי שלו זה ור לא טרומה זה ברור חולין אז אתה צודק שיש כאן איזה מקום שעדיין צריך לברר בעומק אבל בחלק החיצוני יש פירות שאתה יכול להצביע עליהם בוודאות ולומר הם חולין ואם כן שערי הני קרין לכן זה נחשב לכן קרה שם אבל במקרה שלו לדוגמה ביין מהקוטב שהכל נמצא בתוך החבית וכן בשתי רימונים שאני באמת לא יודע מה תרומה ומה שיירים בכזה מקרה באמת לא יהיה הפרשה ולא יהיה קריאת שם ולכן אומר רבא בו נחדד שוב לפי רבי שמעון יש בריירה ואפילו בדאורייתא ולגבי הברייתא של היין קוים פשוט מאוד שם זה בעיה צדדית שאין שערי הניכרים וכתוב ראשית שיהיו שערי הניכרים ואי בעת האמא מביאה הגמרא תשובה נוספת בעיקרון כן בעצם אנחנו רוצים ליישב את הסתירה מרבי שמעון על רבי שמעון ששמה בבריתה של יין מהחוטים הוא אומר כביכול כפי שהבנו אין בריירה ולגבי אדם שהניח אירוב אחד לכל שבתות השנה ומתחיל לומר האם כן עירובו עירוב או לא שהוא אומר שגם לאחר שחשה הוא יכול להחליט שירוב עירוב מביאה הגמרא תשובה נוספת ואם בא אתמה בעיקרון הוא סובר שיש בריירה מה קורה ביין מהקווים פשוט מאוד טעם אחר וצדדי לחלוטין כדי קטני טמה שמה תפתח מסכת מי תראה שם את המשך הדיון תראה את הטעם אמרו לו אמרו רבי יוסי ורבי שמעון שאוסרים הם אמרו לרבי מאיר שמתיר הי אתה מודה שמה הי בקה נוד ונמצא שוטה טבלים למפריע הרי מה אתה אומר הוא יפריש השני לוגין והתשלום ימשיכו לשייט כאן בחלל החבית והבן אדם ישתה ישתה לשובע נפשו ולאחר מכן כשיהיה לו כלי הוא יפריש ומה את אומר לי אם לאחר שהוא ישתה ולפני שהוא יוציא את התרומה והכל אנודי בקה וילך לאיבוד ימצא שהוא לא נתן כלום לכהן ולא ללוי ולא עשה את מה שמול עליו ונהנה מיין שלא הופרש ממנו כלום הוא שוטה טבלים למפריע כי לא הצלחת להפריש ולתת את זה לכהן וללוי אמר ולכן אומרים יוסי ורבי שמעון אנחנו אוסרים אמר להם רבי מאיר נה להם ואמר ל כשי בקה אני לא חושש לזה זה דבר מאוד רחוק אם אני אחשוב לכל מיני דברים שאולי יקרו אין לדבר גבול ולכן מותר לעשות את זה ואם כן הסיבה של רבי הסיבה של רבי שמעון שאוסר שמה זה בכלל לא עניין שיש ברירה ואין בריירה זה כמו שכתוב במפורש שמה בבריתה עניין צדדי בעיקרון הוא סובר שיש בריירה למה שמה לא להפריש בצורה כזאת שמה הי בקנות ונמצא זה אותו אחד שוטה טבלים למפריע ש שואלת הגמרא ול דסלי גדת מיקרה מה שחשבנו בהתחלה דבעינן ראשית ש שירי הניכרים שהטעם כן כמו שרבא בעצם מתרץ שהטעם שהם עושים זה בגלל שירי ה ניכרים אם כך איך הוא מסדר את הדיון במסכת מי מי קמרלי מה הדיון שהוא אמר יהיה את המודה שמה הי בקה הנוד בכלל לא זה החשש הם מדברים על דבר אחר לחלוטין כתוב ראשית שערי ניכרין ולא שערי ניכרין לא מעניין אותי מה יקרה עם הנוד הזה גם אם הוא ישאר קיים לעוד 120 שנה והוא כן יתן את התרומה ואת כל מה שאתה רוצה יתן לכהן והכל כדת ודינה עדיין כשהוא הפריש לא היה שעריה ניכרין עונה הגמרא אחי קמרלי פשוט מאוד הם מדברים לשיטתו לדידן לשיטתנו בכלל אי אפשר לקרוא שם בצורה כזו בעינן ראשית ש שירי ניכרין לכן לא משנה לם הנוד הזה קיים לעוד 120 שנה או לא אסור אבל לדידך שאתה אומר שכן אפשר בכזו צורה הי אתה מודה שם היבק נד ונמצא שותה טבלים למפריע הם השתמשו בעצם כנשק לשיטתו אנחנו לעצמנו בכלל סוברים שאין מצב כזה צריך רשית שירי הניכרים אבל אתה לשיטתך מה אם חשש שמה יבקע נוד ואז הוא השתה טבלים ואז נ להם רבי מאיר אמר להם לכש בקה אני לא חושש לחשש כזה רחוק ולכן אין בעיה והוא יכול להפריש יפה מאוד בעצם בואו נסכם ונראה איך הכל דבר דברו על אופנו סיכום ממש קל ופשוט של העמוד של היום התחלנו דבר ראשון לדון בשיטתו של רבי יוסי שראיינו שאומר אין ברירה וכאן הבאנו בריתה מהחבר שאמר עמארץ שאמר לחבר תלכו לי והחבר שקנה לו לא צריך להסר זאת אומרת שאין ברירה ואמרנו באמת תהפוך דבריו בריתה נוספת שרבי יוסי אומר שאדם שמחלל מעשר שני על מטבע שבכיס ואומר ל כשתעלה אז זה יהיה מחולל רואים שוב פעם שיש ברירה ואמרנו שבאמת תהפוך למה הופכים שניים בגלל אחד אז הבריתה הזו האחרונה של הסל המעשר שני כבר ככה משובשת כי כתוב שם בסוף מודה רבי יוסי בסלה חדשה שחילל מה שמה שקודם לא חילל ולכן זו הגרסה הנכונה ואני הופך רק בריתה אחת עכשיו למה באמת במטבע חדשה חילל מדובר שיש לו רק אחת תעלה זה באמת לא נכון לגרוס רק בגלל הרש שאנחנו גורסים והחידוש הוספנו מטוס שהחידוש הוא שלא גוזרים שמ הוא יחלל על דבר שבכיס הוא יבוא לחלל גם אם יש לו כמה מטבעות רבא מגיע ומביא ברייתא שם רואים שאפילו בדרבנן אין ברירה והוא מחפש את הטענה הזה איפה רואים אמר לחמישה אני שם על אחד מכם ששמה אנחנו רואים שאין בריירה שמי שכ שכה אין עירובו עירוב רב נחמן לא ענה לו ואת הבריתה של איו הוא לא ידע רב יוסף מגיע ואומר לו מה הבעיה יש בריתה מפורשת הרי אני מערב על שבתות של כל השנה מבעוד יום אפשר משך שך מחלוקת המחלוקת הזאת עכשיו במחלוקת הזו רבי שמעון הוזה שאומר יש ברירה ולכן שואלים רגע אבל ביין מקום הוא סובר שאין בריירה רב יוסף באמת הופך והוא לא יכול לחלק בין דרבנן לד ורייטר כי הוא סובר שזה באופן גורף מי שאומר שיש תמיד יש מי שאומר שאיין תמיד אין והבנו עוד שתי תירוצים רבא מגיע ואומר לרבי שמעון תמיד יש ברירה רק הב היה שם שאין שערי ניכרין ובאמת חייבים שיהיה שערי ניכרין אל תשאל אותי מהכרית ויש עדיין בשוליים החיצונים הקיצוניים שהרי הנקרים מה שאין כן בחבית ואילו אי בתמה תירוץ נוסף שמה הבעייה שלו אחרת לחלוטין בעיקרון יש בריירה שמה הוא חושש שהנו די בקרה ונמצא זה שוטה טבלים למפריע והדיון שהוא מביא לשיטת רבה זה שיטתו של רבי מאיר ובאמת הוא לא סובר כך לחלוטין רבי מאיר לא חושש כי הוא אומר לק שבקה זה דבר רחוק ואיין סיבה לחשוש בהצלחה אדירה להתראות [מוזיקה] מחר ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: