העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד ב

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד ב

[מוזיקה] רובן דףד עמוד ב שורה שמינית מלמעלה אנחנו ממשיכים עם דברי רב שאמר שחצי צצין מחי צין ושיעורי שלושת הדברים האלה זה הלו למשה מסיני ולא נאמר בתורה מפורש הגמרא ביערה לגבי השיעורים וכעת אנחנו עוברים לעניין חציצה שואל את הגמור ח דורי שנינו לכאורה יש פסוק שמשם דורשים שאיסור חציצה בטבילה במקווה דכתיב ורוחץ אס כול בסורי במים דורש את הגמור שלא יהיה דבר חוצץ בין בסורי למים כל בא לרבות שהבשר חייב להיות עם נגיעה ישירה של מים שלא יהיה חציצה במים במי מקווה צריך להיות מים שבועים ועומדים כל בסורי בא לרבות מים שכל גוף אוי בו צריך יהיה שיעור של מים שכל גופו יכול להיכנס בפנים וכמה הן אמה למה ברום שלוש אמות זה השיעור שאמרו גודל של אדם מה בעומ רוחב מה ואורך עמה בגובה של שלוש עמות לשירו חכמים ממקווה אר ו שיראו שזה יוצא נפח של 40 סי המים לכאורה אנחנו רואים פה בפסוק שדורשים איסור חציצה וטבילה אז למה אתה אומר שזה הלא חלשו מסיני מתרץ אתמ כריך ל חסה לשור אתה צודק לגבי גוף האדם בשר שאסור חציצה זה כתוב במפורש רק הלוך לסינה בא לרבות שגם השיער של האדם אסור שיהיה עליו חציצה כד רבי ברבונה דומר רבי ברבונה נימה אחת קשורה חוצצת אם יש שיער אחד שהוא קשור כיוון ששיערה אחת היא נהדק חזק אז הקשר גורם שהמים לא יכנס שם לכן זה יש פה חציצה שלוש אינן חציצות אבל שלוש שערות יחד זה לא חציצה שתיים איני יודע שתי ש אז אני לא יודע אם זה חציצה או לא אז אם כןשי הדין הזה שיש חציצה גם בשיער זה נלמד מהלו למשה מסיני שואלת הגמורה גם על זה נד גם לגבי חציצה בשיער זה גם נלמד מהפסוק תניה ורוח אסכול בסורי מה זה אס אס התופל לסורו דורשים מזה שגם דבר שטפל הבשר חוץ מהבשר וזהו שיער שגם שם יש איסור חצי צה אונה הגמורה אתה צודק אבל אנחנו לא יודעים בכמה מהשיער אם יהיה חציצה זה מעכב וזה הלוח מסינה בא לב כיסו לחסה רובוי ומיוטו ומקפיד ולשי מקפיד דהיינו אנחנו לא יודעים את התנאים בכמה זה חציצה צריך רוב של השיער שיהיה חוץ או מספיק מעט האם צריך שיקפיד על זה או לא וכדי רבי צחוק דמה רבי צחוק דבר ט מדורסה רובו קדול חוצץ אם יש רוב השיער עם חציצה והוא גם מקפיד על זה שזה מפריע לו זה חציצה ושאי מקפיד אולוב אין ו חוצץ וממילא הדין הזה זה נלמד לוכ מסיני ש הלוכ בא ללמד אותנו ששהתה אמרה חציצה בשיער זה דווקא שרוב השיער ושהוא מקפיד עליו ממשיך רבי צחוק יש דברים שערו חזל מדי רבון וגוזר על רוב ש מקפיד משם רוב מקפיד שגם אם זה רוב שיער למרות שהוא לא מקפיד על זה זה לא מפריע לו אדרבה הוא עשה איזה עיצוב בשיער ם עם קשרים גזרו עם זה רוב השיער שזה לא שזה יעבה חציצה מד רבון אוו מקרה של רובו יו מקפיד כיוון שפה יש רוב ופה יש רוב הוא יבוא לטות נכון שפה הוא לא מקפיד אבל יבוא לטות שגם במקום שהוא מקפיד יגיד זה לא חציצה ועל מיות היה מקפיד משמ רוב היה מקפיד כנל גם גזרו על מקרה שהוא מקפיד על החציצה הזאת וזה רק במיעוט השיער ש מדאורי שזה לא חציצה משום רוב מקפיד כיוון שפה הוא מקפיד ופה הוא מקפיד יש לך שיבוא לחשוב שגם חציצה ברוב שהוא מקפיד אז זה לא חציצה לכן אסרו במיו שמקפיד שואל את הגמורה וגזור נמי על מיוט שנו מקפיד משום מיוט ה מקפי למה רבי יצחק אמר שאם יש גם מיעוט של השיער וגם שהוא לא מקפיד אז זה מותר למה לא נגזור על מקרה כזה אוו מיו המקפיד אחרי שהסרנו במיו מקפיד נסור גם במיו שאינו מקפיד או הו מיוט של מקפיד זה מיוט וזה מיוט ויבוא להתיר במיו שמקפיד על זה אם תתיר לו במיו שהוא לא מקפיד אנ מ משמ רובוי ש מקפיד או שנאור במקרה שהוא לא מקפיד אוו מקרה שהוא מקפיד למרות שזה מיוט אבל עדיין בוא נגזור אונה גמור גו גזרו ונ ניקו נגזור ז לגז אתה רוצה לבוא ולגזור הרי כל מה שבמו כל מה שאמרנו שמוט ה מקפיד זה חצי צה זה מד רבון בעיקרון מדורי ש זה לא חצי צה א כיון שהוא מקפיד על זה אז למרות שזה מיוט גזרו אוטו רובו המקפיד עכשיו אתה רוצה שנגור על מיוטו שנו מקפיד אוטו מיוטו המקפיד זה כבר גזרה לגזר וכזה דבר לא גוזרים שואל את הגמורה על הדבר השלישי שרב הבי מחיצות שהשיעור של מחיצה הוא בגובה עשר טפחים כדי להבדיל בין רשות לרשות כדי ליצור רשות יוכית אתה צריך מחיצות של 10ה טפחים אמרנו בשם רב שזה הלוך למשה מסיני שואל את הגמורה למה אפשר לדרוש את זה מהתורה דורי שנינו דומר מר ארון תשעה וכפור תפע הרי כאן אסור אהרון היה עמה וחצי עמה זה שישה טפחים פורת חצי זה שלושה טפחים יחד יש לנו תשעה טפחים הכפורת היייתה טפח יחד יש פה 10ה טפחים וכתוב רשי משלים את הדרשה כתוב שמעולם לא ירדה שכינה לארץ כמו שכתוב השמיים שמים להשם וורץ נוסן נבנה ודום הקדוש ברוך הוא מעולם לא ירד לארץ מצד שני כתוב שהשכינה היייתה מעל הכפורת בהכרח שהכפר לא נחשב ארץ אלא זה נחשב רשות נפרדת מהרשות יוכית אז אם רואים שאחרי ערה טפחים זה נחשב לרשות אחרת חיח ש מחיצות בשביל לחלק וליצור רשו יוחד אני צריך שהם יהיו בגובה של עש פוחים אז אם ככה שואלת הגמורה יש לנו פסוק דאורי אפשר ללמוד את זה מהתורה עצמה לא צריך הלכה למשה מסיני לא צריך אלו לרבי יהודה דוממת בניין עמה בת שישה עמת כילים בעמה בת חמישה רבי ודה סובר שהעמותה הקילים מזבח ושער הקילים דדו באמות קטנות של חמישה טפחים ממילא שכתוב שהמזבח היה עמה וחצי זה שבעה וחצי טפחים כי אמה זה חמישה טפחים עוד חצי זה 2 וחצי סך הכל יש פה 7 וחצי ואם כן אי אפשר לדרוש 7 וחצ ועוד טפח של הכפורת 8ה וחצי טפחים אין לנו מקור לדרוש שהמחיר היא 10ה טפחים כיוון שהקדוש ברוך ה השכינה שירדה על הקבורות זה היה בתוך שיעור של השרה אומרת הגמורה אז הבנתי שלפי רב יהודה צריך הלוך למש מסיני לומר לי שמחיה היא עשרה ולרב מרד אמר כל העמות הייו בינוניות מה קלמים אבל לפי שיטת רבי מאיר מה הוא יאמר הי לכאורה אפשר ללמוד את זה מהתורה רבי מאיר כישו לחסה לגוד יש עוד הלכות במחיצה חוץ מהגובה של עשרה טפחים ולזה צריך תלוח משו מסיני לגוד ו ללוד ו לדופן קומו גוד זה כפי שנראה פה במסכת מכמה וכמה מקומות יש דין של גוד אסיק מחיצת גוד איס מחיצת דן כשיש מחיצה שהיא בגובה תלויה אני מסתכל כאילו אני מוריד אותה ללמטה ויהיה מותר לטלטל או גוד אסיק אני מעלה אותה כנגדה ויש גם הלכה של וווד אם יש בין הפסק בין המחיצה של פחות משלושה טפחים אני מסתכל על זה כאילו זה מחובר מדין לווד לדיפ נקומה שהזכרנו כבר בביס עמוד א' שמקרה כזה שיש לו סכך פסול אם זה פחות מארבע עמות עד הדופן בין הסכך הכשר לדופן יש סכך פסול פחות מארב מסתכל כאילו הדופן עקומה ומגיעה עד הסכך הכשר וממילא יש פה בסך הכל יש פה הסוכה תהיה כשרה ואני מחשיב את הדופן סמוכה לסכך אז אם כן לגבי זה נאמר הוכה למשה מסיני אז היה לנו כאן ראינו לגבי לגבי חציצה הגמרא שאלה למה הרב אומר שה לוכ למשה מסיני עשר למוד את זה מהפסוק עונה הגמרא זה על בשר שיש חציצה א צריך את זה לשיער שאלנו שגם בשיער כתוב בפסוק אז אמרנו צריך את זה להגדיר לנו מתי בשיער יש חציצה דווקא ברו בוי ומקפיד אבנו שחז גזרו גם על מיוטו שהוא מקפיד או על רובוי שאינו מקפיד ואמרנו לגבי מחיצות לפי רב יודה אז באמת אפשר אי אפשר לדרוש אזה מכפרת והמזבח כיוון ששמה זה היה שבע וחצי טפחים ולא תשעה טפחים כי האמות של המזבח נודדות בחמישה טפחים כל המה היא חמישה טפחים וממילא לכן צריך לל הלוח ש מסיני לפי רבי מאיר שאפשר לדרוש את הגובה של המחיצה רה טפחים מהמזבח כיוון שהשכינה לאלא ירדה מעולם לרשות של הארץ ומעל הכבור היכן התה בחרי שע כים זה כבר רשות נפרדת אז מחיצה היא רה פחים כדי לעשות רשות אנחנו צריכים לוך לשם בסיני לגוד ולוד לדופן [מוזיקה] קומו '
לצפיה בתכנים נוספים: