העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד א

העמוד היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת עירובין מבית "דרשו" עם הרב דוד בוק שליט"א, העמוד היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

העמוד היומי מסכת עירובין דף ד עמוד א

[מוזיקה] רובן דףד עמוד א נתחיל בג עמוד ב שורה השנייה מלמטה אנחנו נמצאים כאן באמצע הסוגיה מהוא השיעור מה שזל אמרו בכל מקום הביה בשם רב נחמן הביא שישנם שני מידות של מה כיוון שעמה זה בעצם מהאצבע הארוכה שנקראת עמה עד המרפק של האדם יש שיעור של עמה גדולה וש ש של עמה קטנה עמה גדולה זה עמה שבנויה משישה טפחים ועמה קטנה זה מחמישה טפחים אומר הבי בשם רב נחמן בכל מקום אנחנו נלך לחומרה כיוון שלא מפורש לנו באיזה סוג המה אז תמיד נלך לחומרה ולכן בסוכה ומבי נלך על אמה של חמישה טפחים אמה קטנה לגבי כיים נלך על אמה גדולה של שישה טפחים רובה חולק על הביה מה אמר רב נחמן ורוב משמד רב נחמן אמר כל עמות בעמה בת שישה תמיד אנחנו נמדוד לפי מה גדולה של שישה טפחים אלא החילוק שכן יש הללו צוחקות והללו עצבות בתוך העמה הגדולה של שישה טפחים גם יש חילוק יש המה צוחקת ויש המה עצבה כביכול זה לשון מושל מהפנים של האדם כשאדם וחק הפנים שלו מתרחבות כשאדם עצוב הפנים שלו מתכווצות אז אמה צוחקת זה אמה קצת יותר גדולה זה בכלאים ומבוא וסוכן ילך על אמה קטנה יותר שזה אמה עצבה ונחמיה שילכו לפי מידות קטנות יותר מסו שואלת הגמרא קושיה כעת על הבעי כל המרות שאמרו חכמים בעמה בת שישה ובלבד שלא יהיו מכוונות דהיינו כתוב שתמיד ילכו לפי אמה של שישה טפחים ובלבד שלא יהיו מכוונות דיינו כפי שאנחנו מבינים כעת שלא יהיה מדוייקות האמות יש קצת הבדל ביניהם אז אומרת הגמורה ישל לרובד אביון ללו צוחקות והללו עצבות ההבדל ברור תמיד הולכים אחרי המ של שישה טפחים רק יש חילוק קטן האם זה צוחק או עצב אלא להבאה קשי אבל הבאה שחילק אם הולכים אחרי המה של שישה או מה של חמישה לכאורה כאן נסתרים דבריו כאן כתוב שתמיד הולכים אחרי עמה של שישה אומר לוך הבי הבי תרץ אימה עמת כיים בעמה בת שישה נוסיף עוד מילה אחת בברייס ונגיד כול המות שאמרו בכיים שם זה עמה בת שישה שואלת הגמורה אי אפשר לומר כך וו מדקו ספ רבי שמעון גליל אומר כל המות שאמרו חכמים בכיים בעמה בת שישה ובלבד שלא יהיו מצומצמות דהיינו רבי שמון גליאל אומר בכי ליים זה המה בת שישה ובלבד שלא יהיו מצומצמות שלא יהיו קטנות מכלל תנק מכול אמות קומה לכאורה משמע שזו שיטת רב שימון גליל שבקהילה הם הולכים אחרי אמה גדולה של שישה טפחים אבל ת נקמה דיבר על הכל שילכו אחרי המה של שישה טפחים גם בכיים ולכן באב שנגל וחולק עליו בכיים אז איך אתה רוצה לומר בדברי ת נקמה שגם כן לגבי כילה הם לכו בשישה טפחים אם ככה אין שום מחלוקת מהרב שו גלי בא ואומר בכיים זה שישה טפחים נכון גם תנק אמר ש בכיים לכו אחרי שישה טפחים ולא בכל מקום מכל נקמה כמו סקמה בהכרח שנקמה דיבר על כל מקום שלכו אחרי שישה טפחים גם במבוי וסוכה אז אם כן אי אפשר להעמיד את דבריו רק על כיים אומר לוך הבי מתרץ הבי ולו מיק רב שם גליל ד כוסי אנו דשם גמליאל אתה צודק שיטת חכמים כאן מבואר שסוברים שכל מקום אמרו חומים מה זה מה בת שישה גם במבוי וסוכה והם חולקים על מה שאמרנו אבל אני דיברתי בשיטת ר שיון גליאל כפי שציינת שהוא אומר שבכלים ילכו אחרי שישה ולא בשאר הדברים דהיינו במבוי וסוכה ילכו אחרי המה של חמישה אומרת הגמורה להבי ודי תנו אז לפי הביי אנחנו מסבירים את דבריו רק כשיטת רב שן גמליאל חכמים חולקים עליו כפי שביארנו לרובה מל מת נועי האם רובה שאמר שבכל מקום הולכים אחרי שישה האם גם הוא דיבר דווקא לשיטת חומים אבל רב שם גליאל יחלוק עליו והוא לא דיבר לשיטת רב שון גמליאל או שאפשר להעמיד גם את דברי רב שון גמליאל שהסתדרו עם מה שרובה אמר אומר לו רובה מתרץ רובה רב שמום גמליאל לא בא לחלוק על חומי רב שמום גמליאל או אוסה לשמנה עמת כיים לא יצמצם דינו הוא בא לומר בסך הכל שעמד כיים שמה לא יצמצם אלא ילך אחרי אמה שצוחקות שהם רחבות קצת יותר וזה בעצם זה מה שגם החומים אמרו כשאמרנו בלבד שלא יהיו מכוונות שחלקם צוחקות וחלקם עצבות אבל חכמים לא ביארו איפה בא רב ש גליאל וביאר את דבריהם ואמר לגבי כילים אני רוצה שמה עמות גדולות יותר שמה יהיה את העמות הסו חקות במבוי וסוכה בשאר מקומות שמה יהיה את העצבות בעצם הוא בא רק לפרש את דברי חכמים ולא לחלוק ואז אם כן אומר רובה אני מסתדר גם יום שום גמליאל כיוון שגם הוא מודה שבכל מקום הולכים אחרי המה גדולה של שישה טפחים שואל את הגמורה אם זו כוונת רב ש גמליאל בדבריו אז ולי מעמת כליים לא יצמצם בעמה בת שישה למיו אמאי למה רב שמעון בן גמליאל צריך לומר כל המות שאמרו חכמים בכיים בעמה בת שישה לכאורה אתהה אומר שהוא לא חולק הוא מסכים שתמיד הולכים אחרי שישה גם במבוי וסוכה וגם בכיים כפי שחומים אמרו הוא רק בא להוסיף נקודה אחת שבכלי הם ילכו אחרי שישה צוחקות אז היה צריך לומר בנוסחה אחרת עמת קילים לא יצמצם המת כיילים שעליה דיברו חכמים שהוא שהיא באמה גדולה שמה צריך עמה צוחקות ולא עמה עצבות למה הוא למה הוא בא ואומר בעמה בת שישה מה שמע לו למיו עמת סוכה ומת מבוי מה שמע שהוא בא לומר דווקא כילה ים בעמה בת שישה ולא במקום אחר ואם כן שוב קשה לומר שהוא מסתדר גם עם רובה לכאורה רואים מכאן שהוא סובר שסוכה ומבי זה לא בעמה בת שישה אומרת הגמור אלוי באמת הוא הסתדר גם כרובי הוא בא למט משהו אחר שעל זה לא דיברנו למיו עמה יסוד ועמה סובה הוא בא לדבר על מידות של המזבח ונקדים המזבח החיצון היה בנוי עם כמה וכמה מדרגות היה את המדרגה הראשונה שזה היה בעצם ריבוע שיצקו אותו 32 אמה על 32 אמה בגובה אמה היה מעל זה זה היה נקרא יסוד מעל זה היה את הסובב שזה היה ריבוע קטן יותר 30 על 30 והוא היה בגובה של חמש אמות מעל זה היה עוד חלק של שלוש אמות אז יש לנו עמה אחת של יסוד חמש עמות של סובב ועוד שלוש עמ של החלק העליון סך הכל יש לנו כאן תש אמות מעל זה היה את הקרנות שהם היו בגובה המה וברוחב המה על המה בסך הכל יצא שהמטבח היה 10 אמות כולל הקרנות נביא את הפסוק ועל זה אנחנו באים לומר שבזה הפש בא להדגיש פה ילכו לפי אמות בחלק מהמידות באמות קטנות של חמישה טפחים דכתיב ואלה מידות המזבח באמות ויש כאן שני פירושים ברשי רשי בפירוש הרווח יותר הולך שזה הכוונה לתחילת הפסוקים ש מבוארים שמה שמה הבאנו כמה וכמה מידות לגבי המזבח ודברים אחרים ואז אומרים ואילה מידות המזבח באמות מה שהונו עד עכשיו זה לגבי זה באמת במידות מזבח רגילות של שישה טפחים אבל המה המה ותופח עכשיו אנחנו נביא דברים שהם באמות קטנות של חמישה טפחים שכל מה זאת של חמישה טפחים היא בעצם באמה של שישה טפחים היא אמה ותופר בשביל להגיע לשישה טפחים אמה שעכשיו נביא היא עמה ותופח במקום אחר ולכן עכשיו אנחנו נביא מה כן הולך לפי מידות של חממות וחק האמה ועמה רוחב וגבול לשפתה סביב זרת האחד חק האמה אומר רשי זה חוזר על היסוד שנקרא חיקוי ויסוד של המזבח ופה אנחנו הולכים לגבי רשי אומר את הגמור רבי בן אכס שזה חוזר על הגובה של היסוד שזה נמדד בעמה של חמישה טפחים ואמר רוחב זה חוזר רוחב זה מלשון סובב שזה החלק של החמישה של חמש המות ש אנחנו אומרים מה שזה בולט עמה יותר מהחלק העליון כי החלק העליון הוא 28 אמה על 28 אמה הוא גם נכנס באמה אז החלק הבולט הזה הוא ברוחב של חמש אמות כאן אנחנו לא מדברים על הגובה של החמש אמות אלא הרוחב הזה שנכנס עמה הוא ברוחב של עמה של חמש עמות של חמישה טפחים ו גבולה א שפתה סביב שזה בעצם חוזר על הקרנות שנמצאות סביב המזבח זרת האחד זרת זה חצי עמה רשי מבאר הכוונה אנחנו מודדים מאמצע הקרן זרת זרת ועוד זרת זה חצי עמה ועוד חצי עמה שזה בעצם היה עמה על עמה והגובה והמידות של הרוחב והאורך הם במידות של חמישה טפחים וזה ובמידות האלו שעכשיו אמרנו גב המזבח גם המזבח הפנימי של הקטורת שהיה בגובה במידות של אמה על אמה גם זה גב המזבח החלק העליון נמדד באמות של חמישה פחים אז אם כן יש לנו כאן הגמרא כעת מבארת חק האמה זה יסוד ומ רוחב זה סויבל וגבול לשפתה סביב אלו הקרנות וזה גב המזבח זה מזבח הכי זוב אז אנחנו כעת הבאנו הדברים האלו הם נמדדים במידות של אמות קטנות עמות של חמישה טפחים וכש הרב ש גליל אמר עמת כליים הוא בא למעט את מידות המזבח שה כנה מעל זה רב נחמן לא דיבר והוא מודה שבזה לא נמדוד בשישה טפחים אלא בחמישה תפח בהו נוסף מביא רשי על ה לבאר את הפסוק וזה פקמ רק לפסט של הפסוק שכש שכתוב ואלה מידות המזבח אנחנו באים לומר כעת את מה שעכשיו אנחנו הולכים להביא ואז אנחנו אומרים באיזה עמות מדובר אמה אמה ותו ארור באים לדבר על אמות שהם אמות של חמישה טפחים שהם עמה ותופח במקום אחר שבעצם כלפי שישה טפחים יש פה עמה ועוד טפח ואז אנחנו מביאים את הרשימה אז בעצם הנפק מינה יהיה האם החלק העליון של הפסוק החלק הראשון של הפסוק חוזר על המה שהיה עד עכשיו ואז אמה מה וופ זה בא לבאר שישה טפחים המה של שישה טפחים אוזה חוזר על הדברים שנביא כעת בהמשך הפסוק שזה עמה של חמישה טפחים ואז עמה עמה ותופח זה חוזר על אמה של חמישה טפחים רשי מקשה על הפירוש הזה מה זה וחק האמה אם אתה מתחיל להביא רשימה כעת אז מה זה הו של וחק האמה צריך להביא את תחילת הרשימה בלי ו ולכן מסתבר יותר כמו הפירוש הראשון וכפי שביארנו ממשיכה הגמרא אגב שדיברנו על המידות של עמה נביא כעת עוד עניין בעניין של שיעורים של חזל או פכי ברשי אומ רב שיעורים דהיינו שיעורים כמה בשביל לעבור על איסור נבלה איסור כזית איסור ח כמה בכל בכל דבר כמה השיעורים של זה חציצי מה חציצה כשאדם טובל במקווה טהרה ומחיצות מה השיעור של הגובה של המחיצות הלכה למשה מסיני כך אומר רב וכעת הגמרא תשאל על כל אחד ואחד והיא תפרט שיעורין דורס שואלת הגמרא אתה אומר שזה לא יכול מסה זה אומר שזה לא מבואר בתורה למה הרי לכאורה זה כן מבואר דכתיב כתוב בפסוק ארץ חיטה ו שעורה וגומר כל הפסוק של שבעת המינים ואמר רב חנן כל הפסוק הזה לשיעורים נאמר הפסוק הזה נאמו נאמרו בו הפירות של שבעת המינים בכל פרי ופרי יש לנו מה ללמוד לשיעורים חיטה לגדת נן הנכנס לבית המנוגע וקילו על קטיפי וסנדלי טבעותיו בידיו ובהם טמאין מיד יש דין שאדם נכנס לבית שהוא בית עם נגע צרת אז מטמא ביהל ברגע שהוא נכנס הבא אל הבית יתמא בשנייה שהוא נכנס לבית הוא נטמע יש פסוק שלכאורה סותר אותו כתוב ואוכל בית יחבש בגדיו זאת אומרת רק כאשר הוא אוכל אז חזל אומרים ודאי שהוא לא צריך לאכול אבל הוא צריך לשאות שיעור כדי אכילה ואז הוא נטמע ובגדיו נטמעים לכאורה אמרנו שברגע שהוא נכנס הוא נטמע אלא ביאור אומרים חזל שכשהוא נכנס באותו רגע הוא נטמע אבל בשביל לתמות את בגדיו שההוא לבוש בהם זה רק אחרי שהוא ישא שמה שיעור של אכילה ותכף נראה כמה השיעור של אכילה בכל אופן ההבדל הוא יש הבדל האם הוא לובש את בגדיו שאז אנחנו אומרים יחבש בגדיו או שהוא מחזיק את בגדיו כיוון שאם הוא מחזיק טלית מקופלת או נעליים ביד אין לזה דין של בגד שהוא לבוש בו אלא זה נטמע ברגע שהוא נכנס כמו הדם שנטמע ברגע שהוא נכנס כך גם חפץ שנכנס לבית נטמע באותו רגע ולכן אומרת המשנה הנכנס לבית המנוגע וקילו על כתפיו הוא מחזיק איזשהו טלית מקופלת על הכתפיים וסנדלי טבעותיו בידיו הוא מחזיק אותם ביד הוא לא לבוש בסנדלי ולא בטבעות אז הוא והם תמין מיד מדינה בא אל הבית באותו רגע שהוא נכנס הוא נתמ היה לבוש כילי וסנדלי היה לבוש כליו וסנדלי ברגליו טבעותיו באצבעותיו אם הוא לבוש בבגדים אז הוא טמם מיד ואין תורין עד שישה בגדי אכילת פרס כפי שביארנו מלשון הפסוק ואיזה פרס פרס זה חצי כיכר איזה סוג של כיכר פת חיטין ולא פת סורין דווקא פת חיטין שזה נכל מהר יותר מאשר סורין מיסה ואוכל בלפתן הוא צריך בהסיבה שאז הוא מרוכז רק באוכל ולא מוסך בדברים אחרים ואוכל בלפתן זה שהוא גם מטבל את זה עם עוד איזה משהו ואז זה נאכל יותר מהר זה השיעור של אכילת חצי כיכר שמטמא גם את הבגדים שהוא לבוש בהם אז אנחנו רואים על זה נאמר הפסוק חיטה הנה אנחנו מודדים את החצי כיכר הזה של חיטה ואז אנחנו רואים שאם הוא יוכל ישעה שיעור של אכילה של חיטה אז הוא נטמע שהורה דתנן יש יש לנו מידה לגבי שהורה עצם כשעורה מטמא במגע ובמסע ואינו מטמא באוהל יש לאדם עצם של מת אם זה בגודל של עורה זה כבר מטמ מי שנוגע בו או מי שנושא אותו אבל זה לא יטמא באוהל רק שיהיה רוב של האדם או במניין עבריו או בגופו רוב הגוף שדרה גולגולת כפי שמבואר אז רואים אבל את השיעור של שהורה לעניין עצם שימא במגע ובמסע גפן מה שכתוב בפסוק גפן נמדד לגבי כדי רביעית יין לנזיר נזיר אסור ביין כמה הוא יעבור ויסתר את נזירותו אם הוא ישתה שיעור של רביעית תאנה כ גוגר להוצאת שבת כמה שור בסתם מאכלים שלא מבואר שיעור אחר במסכת שבס סתם שיעור של מאכל הוא בשיעור של גרוגרת שזה תאנה יבשה רימון כדתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כ רימונים כלים רגילים אז אם זה כלי שנמצא בחנות ברגע שנהייה לו חור אין לו מה לעשות עם זה הוא זורק את זה אבל כלי של בעל הבית אדם פרטי שיש לו כלי אז נכון שזה היה כלי בלי חור וזה היה טוב אפילו לקבל משקין נהיה חור הוא מעביר את זה לשימוש לזיתים נהיה חור בגודל שגם לא מחזיק לעתים הוא מעביר להחזיק את זה רימונים אבל אם נהייה חור שגם רימונים זה לא מחזיק זה כבר טהור אין לזה שם של כלי וגם בעל הבית פרטי זורק כזה כלי אז אנחנו רואים שיעור לעניין רימונים ארץ זס שמן ארץ שכל שיעוריה כזיתים שואלת הגמרא כל שיעוריה סל קדי השיעורים שבתורה היא הם לפי כזית וכן די אמרון עכשיו הבאנו שיעורים אחרים כותבת אמרנו כמו גרגרת אמרנו רימון יש דברים שהשיעורים הם לא בזית לא גודל של זית אלא ארץ שרוב שיעוריה כזיתים רוב השיעורים סתם דברים של אכילת נבלה חלב דם כל הדברים האלה זה בכזית דבש הפרי דבש ככותב את הגס ול יום הכיפורים דב זה תמר וזה השיעור לעניין אכילת יום הכיפורים כותבת שזה תמר הגס הו גדולה ליום הכיפורים שאז הוא עובר על אסור אחילה ביום הכיפורים בכל אופן אנחנו רואים דרשה של רב חנן שזה פסוקים דוריס למה אתה אומר שזה הלוכ למש מסיני מתרצת הגמור אל היל חסנו ושמחנו רבון הקרוי זה באמת הלוכ למוש מסיני ואין כאן אומרת הגמרה סברי שיעור מכת קסיב אתה רואה פה בפסוק איזשהו נוסחה של שיעורים זה בסך הכל רמז שאפשר להוציא מהפסוק אלא אלח שנינו ודאי שזה הלא חמש מסיני והמיכון של שבעת המינים אבל ודאי שזה לא נלמד מהפסוק הזה וממילא אנו חנמ צריך להגיע לזה שזה הלא חשם סיני לפרט את השיעורים בכל דבר ודבר אז ראינו את שיטת רובה בשם רב נחמן שאומר שכל האמות נמדדות לפי העמה גדולה של שישה טפחים והחילוק בין אמה של מבוי וסוכה לכלים האם זה בעמה צוחקת או עצבה הגשנו על הבה ממה שכתוב ובלבד שלא יה כל המות שאמרו בעמה בת שישה ואמרנו שהב באמת הוא כשיטת רב שמעון גמליאל את רובה אמרנו שיכול להסתדר גם כמו רב שמן ל כיוון שהוא יאמר שרב שם גמליאל לא חולק על תנ קם אלא רק מבאר את דבריו ואומר איפה יש שחק ואיפה יש עצב בכלאים זה צוחק אי למה הוא הזכיר כילה עם בת שישה הוא בא למהט שיש מקום אחר שזה לא בת חמישה לא בת שישה אלא בת חמישה איפה יש אמות של חמישה שגם לי בד רובה בשם רב נחמן מודיעים ששמה זה חמישה טפחים לגבי מידות היסוד מידות המזבח בגובה של המה של היסוד ובכניסה של ה של הסובב ובגובה למעלה של הקרנות ומזבח הזו במה למה אמרנו שיעורן חציצי ומיצי זה הכש מסיני וגמ שאלה מרב חנן שרואים שיעורים זה דוריס מתרצת זה רק הסמכתה ובאמת לא מבואה בפסו שום דבר שרואים מזה את השיעורים [מוזיקה] לאדה א
לצפיה בתכנים נוספים: