העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לו עמוד ב

העמוד היומי בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il

העמוד היומי בעברית מסכת עירובין דף לו עמוד ב

מביאה הגמור נ נוסם למדנו במשנה וגין טבולי שמילאו מן החוב של מיסר טבל ואומר הרי זה רומס משכשך דורב קומין אדם שיש לו חבית של מיס רישן מריש שמפרישים לליוי מסר שליווי מקבל הוא צריך להפריש מזה עשירית לתת לקון טרמס מיס לפני שמפרישים את הרומס מיסר המיס רשן הוא טבל גומ ומי ששותה ממנו חב מיס בד שמיים גם אם הוא כון כי צריך להפריש ממנו רומס מיסר עכשיו כך לאדם היהה לוגין קד קטן שהוא היה טבולי וים מה הכוונה טבולי וים הקד הזה נטמע שרץ נגע בו או טומה אחרת אב תומה תבלו אותו במקווה אז ברגע שתבלו אותו הוא כבר טהור לעניין חולין ולעניין מיסר אבל לעניין טרומ וקוצים כל זמן שלא תחשך השמש שסק חובים הוא עדיין ו וא מטמ תרומ וקוצים אז אם הוא יקח את הלוגן הזה וימלא אותו מהחבית ויאמר זה טרוס מיסר על החבית הטרו מס מי תתמם לוגין אז הוא עושה כזה פטנט הוא ממלא את הלוגי מהחבית והוא אומר זה עדיין טבל עכשיו טבל לא נתמ מטבולי ום זה חולין אפילו שמעורב בזה רומס מיסה עדיין לא הפריש את הרומס מיסה זה לא נתמ והוא אומר בשעה שתחשך ציס חובים והיום הבא יכנס אז הלוגן הזה טהר אז תחול הרומס מסו ד קיומן פטנט מועיל ואם אומר רוזה אם זה היה ביום שישי הסיפור הזה והוא לוקח את הלוגן הזה שמלא ביין הזה שעומד להפך לתרו עדיין תבל תעשו ל בזה עירוב תחומים לא אומר כלום למה כי בשס עירוב הוא עדיין תב היין הזה אומ זומרס מהמשנה הזו אני לומד הום עירוב סוף היום הכוונה חיז בשמוש סוף יום שישי אזרוב בסוף יום שישי זה עדיין תבל יסלקו חירוב בשנייה שנכנסת שבת אז עירוב יאמר ערב וליזה יאמר כלום הרי שני הדברים באים ביחד ברגע שנכנסת שבת הוא נהפך לתומס מיסר וגם אז העירוב חל ועירוב כשר רו מסו לקונים ודאי לפי חומים שחולקים על סומכוס גם לישראל זה כשר אז בהכרח רואים מכאן שחלו סירוב זה עוד לפני כניסת השבת אומר ר פופל לא אפילו ת שתחילה סום תחילת השבת אז זמן כרוב בכל אופן אי אפשר לרב עם הלוגן הזה למה בעו כדי שהרב יכול ברגע שנכנסת שבת צריך שיהיה ראוי לאכילה עוד לפני זה ורק אז לעירוב למה הגו ייקב מסביר כרי אי אפשר לדעת מתי השנייה שנכנסת שבת כדי לספק בן השמוש אז צריך לדעת שהוא יכול לאכול את זה בזמן שהוא יודע שהוא יכול לאכול את זה והוא הרי לא יודע באיזה רגע נכנסת שבת אז העירוב לא ראוי לאכילה בכניסת העירוב ולכן העירוב לא חל אנחנו עוברים למשנה הבאה כם במשנה ובסוגי הבאות נלמד את העניין של בריירה יש מחלוקת בשס האם יש ברירה או אין ברירה מה הכוונה ברירה אדם עושה חלס מסוימת והחלו הזאת תלוייה ועומדת בדבר שעוד צריך לקרות למשל אדם מניח עירוב העירוב צריך לשים אותו בערב שבת וחלו ס העירוב זה לפני כניסת השבת באמצע שבת אי אפשר לעשות עירוב והוא מתנה את חלוי ס העירוב בדבר שאמור לקרות באמצע שבת האם יש ברירה ובשעה שמתברר הדבר מה היה אני אומר זה הוברר למפרע שזה מה שגם היה אמור להיות בשס הכלוס והעי רבחל כן שער דבר שתלויים בברירה או הם ברירה ואומרים לא בשעה שהוא הניח את העירוב עדיין לא ידעו למחרת זה מתברר מתברר למחרת זה לא חל למפריע זה לא מתברר למפריע הבי שסח לא יס עירוב העירוב לא חל במשנתנו סוברת שיש ברירה ולכן אדם שרוצה להניח עירוב אבל הוא לא יודע אם הוא יוצה לצד הזה או לצד הזה הרי איך אדם אדם רוצה לצאת לכיוון מזרח מהירו 4000 אמו איך הוא יכול לעשות הוא הולך בערב שבת כמעט 2000 ם אמו מירו ושם הוא מניח ירו ושם נקבע מוקם שוסו ואז הוא יכול ללכת בשבת למחרת עד ירובוי זאת אומרת כמעט 2000 אמו ומשם יש לו 2000 אמו הוא מתרחק מירו 4000 אמו במקרה כזה אם הוא שם לצד מזרח למשל אז לצד מייר ומירו אסור לו לצאת אפילו אמו אחת קרימו קם שסוס 2000 אמו למזרח אירו מצד מירי ואין לו אפילו אמה אחת לצאת אדם הוא לא ידע לאיזה צד הוא רוצה ללכת באו נוכרים זאת אומרת הוא שמה שמועה שבשבת הולכים להגיע גויים כמו שגמור מבארת הגויים שמכסים לוקחים מיסים רוצה לברוח מהם הוא לא יודע אם יגיעו מצד מזרח או שיגיעו מצד מערב אז הוא הולך בערב שבת והוא שם 2000 מאמו מעירו לצד מזרח הוא שם העירוב ואותו דבר הוא שם 2פ אמו מצד מירב שר הוא גם שם מעירוב והוא עושה תנאי כזה הוא מתנה לארבע אופנים מהס נדמה לרוב ואמו אם בואו נוחרים מן המזרח עירובי למי רבחל כי אני רוצה לערוץ 4000 אמ לצד מריב היא מן המיי ריב אם הנוכרים אני תברר לי מחר שמגיעים מצד מערב ערובי למזרח אני אוכל לרוץ למזרח 4,000 ממו תנאי שלישי אם בואו לכאן ולכאן משני הצדדים באים גויים אז למחרת אני אחליט ממי אני יותר מפחד ממי אני רוצה לברוח למו קם שארצה לך או למזרח או למערב ולצד הזה התברר למפרע של הצד הזה הנחתי העירוב בערב שבת ניא רביעי לא יבואו לא י לכן ולא י לכאן תברר לי שבכלל לא באים גויים הרי אני כבני עירי אני לא רוצה בכלל לעירוב לא לכאן ולא לכאן רוצה להיות כאחד מבני העיר שיכול ללכת 2000 אמה לכל צעד מהאייר אז הוא עשה ארבע תנאים שהתבררו למפריע לאיזה צד העירוב והביתי חל והעירו חל אותו דבר הוא מתנה לכוחם מגיע חוכם לדרוש הוא רוצה ללכת לשמוע את הדרשה אז מניח עירוב לשני הצדדים ואומר כך אם בו חוכם מן המזרח למחרת תתברר לי שהוא הגיע לצד מזרח איך התברר לו על ידי אנשים שעשו עירו ויגיעו לעיר לספר לו עירוב למזרח ל מן המרב הוא יגיע החכם עירוב למרב בוא לכאן ולכאן אם יגיע חוכם לצד זה וחכם לצד זה למקם שרצ לך למחרת אני אחליט אם אני רוצה ללכת לחכם הזה או לחכם הזה התברר לי לא לכאן הגיע חכם ולא לכאן הגיע חכם הריני כבני יר אני יכול לכת 2 אמ לכל צד רבי יהודה אמר באופן הזה שאמר יגיעו שתי חכמים אני מחר יחליט אם אויו אך עוד ם רבוי אחד הוא רבו ואחד הוא חברו או סתם חכם אוי לך אצל רבוי כ אנחנו אומרים אפילו שאמר למום שרצה ודאי אם למחרת תתברר שאחד מהם הוא רבו אז ודאי ש לרבו הוא רצה ללכת ו לא יכול עכשיו לשנות כי אנחנו אומרים שבאמת ביום שישי שנחת הרוא התכוון לרבו ואז העיר הובכה לצעד שרבו הגיע ואם היו שני רבו סוב למוק שר צילך ואז התברר למפרע שיפה שהוא מחליט ללכת זה העירוב שהיה ביום שישי הלוז שלו יגמור רבי יצחק חקו סניס הוא גרס במשנה להפך גם המקרה של חוכם וגם המקרה של נוחים מה הכוונה הוא גרס אין כאן הבדל בהלכה יש כאן הבדל במה אדם עשה הוא אמר כך אם באו נוחי מן המזרח עירובי למזרח אם באו נוכרי מן המירב ארובי למירי בדיוק להפך מה שנו במשנה לא רוצה לברוח מן הגוי רוצה ללכת לגוי בחום הוא גם שנה להפך אם החכם הגיע מן המזרח עירובי למירב הגיע למירי אז עירובי למזרח מה מה מה מה את ההסבר כשי נוחים הנוחים כשי חוכם החכם אונה הגמורה מדובר בשתי מקרים שונים נוחים הנוחים לא יקשה או בפה גבנה במשנתנו מדובר שמגיעים גויים למכסים שבאים לקחת מיסים הוא רוצה לברוח מהם הוא אומר אנוכי מגיעים מן המזרח אני רוצה למירי ם מגים למירי ואני רוצה למזרח הו רבי צחוק שנה באופן במור ד מוסה מגיע ראש העיר ואז צריך ללכת לכבד אותו צריך ללכת לבקש לו טובות אז הוא רוצה ללכת לכיוון שהנוכחים מגיע חוכם החכם לא יקשה או במוי סיב פרקה או במקרה שמע יש כאן שני חכמים שמגיעים כל אחד מגיע לצד אחר יש כאן חוכם שבא לדרוש ויש כאן חוכם מלמד תינוקות שבא ללמד אותם להתפלל מקרה שמה אז הוא רוצה ללכת לחכם שדורש הוא לא ילד שצריך רבי ללמד אותו אז במשנה הוא אומר כך אם בו חוכם מי זה החכם זה שדורש למזרח והמלמד תינוקות בגי למירב אני רוצה למזרח ואם להפך להפך מה שאכר רבי צחו גרז כך הוא אומר כך אם בו חוכם אם המלמ נוקס בו למזרח אני רוצה ללכת למירב כי אני רוצה את החכם השני שדורש ולהפך להפך כך רשי מפרש באמת בזה יש קושי כי לפי רבי צחוק הוא הרי לא רוצה ללכת להפך ממל מתנוי קס הוא רוצה ללכת איפ שה דורש הולך אז מה הוא צריך לומר שאני רוצה ללכת לכיוון ההפכי תגיד אם בו חוכם למזרח איזה חוכם הדורש אני רוצה ל למזרח למה הוא צריך לומר אני לא רוצה ללכת למיר כי שמה מלמי תינוקות ואני רוצה את ההפך ממלמ תינוקות זה באמת דוי חק הייץ אומר שזה דוך הייץ מביא שהאורך מפרש אחרת הוא אומר רבי צרו גרס שמדובר בחכם אחד אבל החכם הזה הוא מלמ נוקס והוא לא בא ללמד הוא בא לגבות את השכר לימוד מההורים ששלחו ללמוד אצלו ילדים אז הוא אומר אם בחכם למזרח אין לי כסף לשלם לו אני רוצה לברוח למירי ולהפך להפך הי אבץ מקשה לא מסתבר שהוא בא לגבות כספים בשבת אז הוא מבאר באופן אחר מה למד המשנה אם הוא הניח לשני הצדדים ואמר בוא לכאן ולכאן למחרת אני חליט ותנ קמה סובר אפילו שאחד מהם הוא רבו הוא יכול להחליט לא אני רציתי לשני רבי יהודה אומר אם אחד מהם רבוי אני אומר לא הוא התכוון לרבויי והוא יכול ללכת רק על כיוון ההוא ורבנו למה במת הם חולקים על רב יודה אונה הגמור זמנין דכל בחברי תפי מרבי לפעמים אדם נוח לו יותר ללמוד מחברו יותר מאשר מרבו וממי גם א מליט למחרת ללכת לצד לא של רבו אלאל חו אננו אומרים זה באמת מה שהוא רצה גם בערב שבת מתבר שזה מה שהוא רצה וגם באופ זהוא כו חליט ללכת לשני והוא לא חייב להחליט ללכת לצד שרבו הגיע עד כאן ד לו ‏y
לצפיה בתכנים נוספים: