הדף היומי מסכת סנהדרין דף קז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף קז

[מוזיקה] סנהדרין דף קז מתחילים בעזרת השם שורה שנייה מלמעלה אמר רב יהודה אמר בשם רב לעולם אל יביא אדם את עצמו לידי ניסיון שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי ניסיון ונכשל דוד אמר לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם מפני מה בנוסח התפילה אומרים אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב ומפני מה הן אומרים אלוקי דוד אמר לו הקדוש ברוך הוא אין הוא מינסו לי אותם העמדתי בניסיון והם עמדו ואת לא מינסת לי אותך לאמדתי בניסיון אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם בחני ונסאני שנאמר בחני השם ונסאני וגומר אמר לו הקדוש ברוך הוא מנסלה מנסנלך אני אנשא אותך ואני אתן לך נז יותר קל מאברהם יצחק ויעקב אבידנ מילתא בעדך דלדידו לא דעתינו ינו להם לא הודעתי לפני כן שאני הולך לנסות אותם ואילו הנה כמדן לך אני הולך להודיע לך שאני הולך לנסות אותך וגם במה אני מנסה אותך ב מנסין לך בדבר ערבה מיד ויהי לאת הערב ויעקום דוד מעל משכבו וגומר הוא עשה פעולה כדי שהוא יוכל לעמוד בניסיון אמר רבי יהודה שהפך משכבו של לילה למשכבו של יום שהיה משמש מיתתו ביום כדי שיהיה סב מתשמיש ולא יהרהר אחר אישה כל היום. זה הלשון של רש"י. ונתעלמה ממנו ההלכה. איבר קטן יש באדם משביאו כותב רש"י בתשמיש רעב ומרבה תאווה ומראיבו שבע. ויתהלך על גג בית המלך ויער אישה רוחצת מעל הגאישה טובת מראה מאוד. מה היה הסיפור? בת שבע הייתה צדקת אבל כחיפה רשע טותה היחלתא הייתה חופפת את ראשה במקום סתר מאחורי כברת כדי שתהיה בצניעות התשטן בא השטן אדמלי כציפרתא נדמה לדוד כמו ציפור ש יושב על הכברת דוד פתק ביגירה ירעץ על הציפור ופתקה לחלטא הוא שבר את את הכברת ואז ה מחיצה שהייתה לבת שבע נפרצה היא גליה היא התגלתה וחזי הוא ראה אותה מיד התגרה בו יצר הרע וישלח דוד וידרוש לאישה מי זאת ויאמר אמרו לו הלא זאת בת שבע בת אלשת אוריה אחיתי וישלח דוד מלאכים ויקח והרי כל מי שיוצא למלחם את בית דוד הרי בעלה היה באותו זמן במלחמה וכל אחד לפני שיוצא למלחמה היה נותן לאשתו לפני כן גט אם כן נמצא שהיא כבר הייתה בזמן הזה גרושה וישכב ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטומתה כותב רש"י אותה שעה פסק טומאתה ולא בא עליה כשהיא נידה ותשוב אל ביתה ראינו דכתיב זה מה שנאמר בתהילים דוד המלך אומר בחנת ליבי, פקדת לילה, פקדת אותי על מעשה לילה. אם אני אוכל לעמוד בניסיון, שרפתני, רצית לצרף אותי, לתאר אותי, בל תמצא, לא מצאת אותי במדרגה כל כך גבוהה. זמותי בל יעבור פי. מה הכוונה? דוד אמר, איקו מי יתן זממה נפל בפומי דמנדסני? שהיה ניתן רסן בפיו של מי ששונא אותי ולא אמר כי המילתא היה מעכב את דבריו שלא יאמר לפני הקדוש ברוך הוא בחנני ונסאני חבל שלא היה מישהו שעצר אותי הוא אמר את זה על אחרים אבל חבל שלא היה מישהו שעצר אותי שאני לאמר הקדוש ברוך הוא שינסה אותי אנחנו מתפללים בפני הקדוש ברוך הוא אל תביאני לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון דרש רב המיד הכתיב למנצח לדוד בהשם חסיתי איך תאמרו לנפשי נודיכם ציפור? מה הכוונה? אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם מכולי על אותו עוון שלא יאמרו המלך שלכם אר שבכם ציפור נדדתו על ידי ציפור הוא נטרד. דרש רבא מה דכתיב דוד המלך כשבא הוא אליו כשבא אליו הנביא נתן נתן הנביא לעורר אותו בתשובה אז הוא חזר בתשובה לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצטק בדוברך תזכה בשופטך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא גליה וידיע קמך גלוי וידוע לפניך דיב למקפצרי וכייפנה אם הייתי הייתי רוצה לקפוט את היצר הייתי יכול לקפוטו ולא לעבור עבירה אלא אמינה אמרתי דלא למרוזכי למראי שלא יאמרו שהאבד ניצח את אדונו בוויכוח כמו שנאמר במסכת שבת דו כל האומר דוד חטא אינו אלא טועה דרש רבא מי דכתיב כי אני לצלע נכון ומכאו נגדי תמיד צלע הכוונה האישה שנבראת בששתש ימי בראשית מצלו של אדם הראשון אומר אומר דוד המלך, אני לצל נכון ראויה הייתה בת שבע בת אליהם לדוד מששת ימי בראשית אלא ומחובי נגדי שבא אליו במחוב על ידי ניסיון וכן תנא דבי רבי ישמעאל ראויה הייתה לדוד בת שבע בת אליה אלא שהקדים את השעה שהוא לקח אותה לפני הזמן והוא אכל אותה פגע היינו כמו תאנה שנאכלה קודם גמר בישולה דרש רבא מה דכתיב אומר דוד המלך ובשביל צלעי היא אשתי שמתחילה לא באה אליי בהיתר שמחו ונאספו נאספו עליי אנשים בעלי מומים נחים והיו לואגים לדוד המלך ואני עשיתי את עצמי כאילו לא ידעתי כאילו איני יודע קראו ולא דמו פירוש אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שאם באותו שעה היו קוראין בשרי בזמן שביישו את דוד המלך על אותו מעשה כל כך אל בינו פניו שאם היו קוראים את בשרו לא היה דמי שוט לא היה דמו שוט ולא עוד אלא בשעה שאנשי הדור הם עוסקין בהלכות ארבע מיתות בית דין פוסקים ממשנתן ואומרים לי דוד הבעל אשת איש מיתתו במה אמרתי להם הם התכוונו לבייש אותו להלבין את פניו אז זו השיב להם הבעל יש את איש זה דבר נורא ואיום מיתתו בחנק אבל ויש לו חלק לעולם הבא אבל המלבים פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא אמר רב יהודה אמר בשם רב אפילו בשעת חוליו של דוד קיים 18 עונות ל-18 נשב שנאמר יגעתי בהנחתי אסכה בכל לילה מיתתי כותב רשי אפילו בשעת הנחתי אסכה בכל לילה בדימתי רסי אמסה כותב רש"י בשעת דמעתי אני ממאיס את מיטתי בתשמיש ואמר רב יהודה אמר בשם רב ביקש דוד לעבוד עבודה זרה שנאמר ויהי דוד בא עד הראש אשר השתחווה שם לאלוקים ואין ראש אלא עבודה זרה שנאמר על הצלם של נבוכד נצר והוא צלמה רישי דידה תו ראשו מזהב טוב ולפני שהוא בא לעבוד עבודה זרה הני לקראתו חושיערקי קרוע כותנתו ואדמה על ראשו חושה ערכי אמר לו לדוד יאמרו הבריות מלך שכמותך יעבוד עבודה זרה אמר לו דוד יאמרו הבריות מלך חסיד שכמותי יהרגנו בנו הרי אבשלום בנו רדף אחריו להרוג אותו יש בזה חילול השם מאוד גדול שאנשים יאמרו איך יתכן שהקדוש ברוך הוא עושה דבר כזה עם אדם חסיד שבנו רץ אחריו להרוג אותו מוטב יעבוד דוד עבודה זרה ועל ידי זה הוא לבד יחלל שם שמיים ואז כולם יבי הבינו שהקדוש ברוך הוא צודק בזה שהוא נותן לבנו לרדוף אחריו ואל התחלל שם שמיים בפרסיה כשבנו ירדוף אחריו להרוג אותו ואנשים לא יבינו שיש בזה צדק אמר חושקי לדוד הקדוש ברוך הוא לא העניש אותך בחינם מה הייתה מהכנסי ועטיפת תואר למה התחתנת עם מאכה בתלמך קשור לקחת אותה במלחמה בהיתר של אשת יפה טוב תואר בפרשת כי תצא בספר דברים וממנה נולד אבשלום בגלל שלקחת אותה לכן קרה הדבר הזה אמר לי אז דוד אמר לחושה יערקי מה הבעיה במה שעשיתי התורה התירה יש לי פה תואר רחמנא שריי אמר לי ישיב לו חושערכי לא דרשת סמוכין דסמיך לי בסמוך לפרשת פע תואר נאמר כי לא איש בין סורר ומורה וזה בא ללמד שכל הנושא יפה תואר יש לו בין שורר ומורה אז אם כן האנשים יבינו מה הסיבה שאבשלום רודף אחרי דוד כי דוד התחתן ממ שטיפת תואר ונולד ממנה אבשלום ולכן בצדק הוא רודף אחריו דרש רבי דוסטיידמין בירי למה דוד דומה לסוחר קוטי שמוכר את סחורתו המרובע בכמויות מועטות שעולים דמים מועטים וכך הוא מצליח למכור את כולה אותו דבר ביקש דוד מאת הקדוש ברוך מעט מעט שימחול על חטאו. אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, שגיעות על שגגה אתה מוכן למחולי. מי הבין? אמר לה, אמר לו הקדוש ברוך הוא, בסדר, על שגגות שביקי לך, אני מוכה לך. אז הוא ביקש מנסתרות עבירות במזיד, אבל הם נעשו בצנאה שאין עליהם חילול השם. אתה מוכן לנקות אותי? נקיני. אמר לו הקדוש ברוך הוא, שביקי לך, בסדר, מחול. ואז הוא הוסיף גם מזידים דברים שנעשו במיזיד בפרסיה חסוך עבדך תמחלי אמר לו הקדוש ברוך הוא שבי כי לך מכו לך אלשלו בי אז איתם אני מבקש דלא לשתמו בי רבנן שהחכמים חכמי הדורות לא יתנו משלים ולא ידרשו על החטא שלי ואז אני אהיה תמים אמר לו הקדוש ברוך הוא שביקי לך מכו לך וניקתי מפה שר הרב הוא ביקש שלא יכתב סרחוני תמחק הפרשה של החטא מהמקרא והדבר השתכח לעולמים אמר לו הקדוש ברוך הוא אי אפשר ומה האות י שנטלתי משריי שהקדוש ברוך הוא קרא את שמה שרה אז האות י מהשם שרה יומד וצובח כמה שנים עד שבא זה שקראו לו הושע והוסיפו לו י יהושע והוספתי לו שנאמר ויקרא משה להושע בן יהושע כל הפרשה כולה על חטאך שכבר כתובה עלת כמה וכמה שלא תעקר ותימחק דוד המלך אומר וניקתי מפ מפה שרב דורשת הגמרא אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם הכל על אותו עוון כולו אמר לו הקדוש ברוך הוא כבר עתיד שלמה בנך לומר בחוכמתו היכתה היחטה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרףנה אדם שואב גחלים בשיפולי בגדיו וכי ייתכן שהבגדים שלו לא ישרפו אם יעלך איש על גחלים ורגליו לא תכוונה כן הבעל אשת ראהו לא ינקה כל הנוגע הבא אמר לדוד כל הכי נתרד ההוא גברא כי כל כך הוא נתרד מחמד אותו עוון שאין לו כפרה אמר לי אז אמר לו הקדוש ברוך הוא קבל עליך ייסורים והם יכפרו עליך אז דוד המלך קיבל עליו ייסורים והתכפר עוונו אמר רב יהודה אמר בשם רב שישה חודשים נצטרה דוד היה מצורע ונסתלקה ממנו שכינה ופרשו ממנו סנהדרין והם הייסורים שהוא קיבל עליו. מנין שנצטרע דכתיב תחתאני באזור ואת הרחבני ומשלג על בין. הוא היה צריך טהרה על ידי אזוב שזה טהרת מצורע. מטארים אותו על ידי אזוב. אפשר להוסיף גם משלג גלבין שהרי טומ צרת זה הזק השל ומנין שנסתלקה ממנו שכינה דכתיב השיב לי ססוון שך ורוח נדיבה תשמחני היינו שהסתלקה ממנו השכינה והוא ביקש שהיא תשוב אליו ופרשו ממנו סנהדרין נכתיב ישובו לי יראך וגומר ויודע ידותיך שישה חודשים מנלן מי אמר שזה היה בדיוק שישה חודשים דכתיב הפסוק אומר במלכים והימים אשר מלך דוד על ישראל 40 שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלים מלך עוד 33 שנים ובספר שמואל כתיב שבחברון הוא לא מלאך על יהודה שבע שנים אלא שבע שנים ושישה חודשים וגומר והני שישה חודשים דווקא בספר שמואל מחשבים את זה ובספר מלכים לא כך חשיב למה לא שמע מינה שבאותם שישה חודשים הוא נהיה מצורה נצטרה ומלכותו לא הייתה שלמה לכן בספר שמואל נמנו השישה חודשים האלה אבל בספר מלכים לא. דוד אמר לפני הקדוש ברוך הוא, ריבונו של עולם, אחרי שהוא קיבל על עצמו ייסורים, מכו לי על אותו עוון. אמר לו הקדוש ברוך הוא, מכו לך. הוסיף דוד וביקש, עשה עמי אות לטובה, שיראו סימן שמכלת לי ויראו שונאי את האות הזה ויבושו, כי אתה השם עזרתני וניחמתני. אמר לה הקדוש ברוך הוא, בחייך איני מודע, איני מודיע שמכלתי לך, אבל אני מודיע זאת בחיי שלמה בנך. בשעה שבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס את האהרון לבית קודשי הקודשים. דבקו שערים של קודש הקודשים זה בזה והוא לא היה יכול להכניס את הארון. אמר 24 לשונות רננות ולא נענה. כמו שכתוב שם בנביא. אמר סו שערים ראשיכם וינסו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד. מי זה מלך הכבוד? השם מזוז וגיבור. השם גיבור מלחמה. ונאמר סאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד וגומר ולא נענה. כיוון שאמר השם אלוקים אל תשב פני משיכיך זוכרה לחסדי דוד עבדך הוא רק הזכיר זכותו של דוד מיד נענה והשערים נפתחו באותה שעה נהפכו פני שונאי דוד כשולי קדרה מחמת בושה וידעו כל ישראל שמכל לו הקדוש ברוך הוא על אותו העוון וזה מה ששלמה המלך אומר באשת חליל מי ימצא שזה זה הוא אמר על אמו יש אומרים גם על אשתו אבל ודאי על אמו בת שבע שבאות נרי זה הולך סדר א'ב באות נ אומר נודע בשערים בעלה מי זה בעלה של אמו בת שבע דוד המלך איך הוא נודע שהוא אדם צדיק שנמחל לאותו עוון על ידי השערים שנפתחו רק שהזכירו את א זכותו של דוד המלך. חוזרים חזרה לרשימה במשנה של אותם ארבעה שלא היו מלכים שאין להם חלק לעולם הבא. אחד מהם הוא גאחזי. מנין שאין לו חלק לעולם הבא דכתיב ויבוא אלישע דמסק לאיכן הזל. לשם מה הוא הלך לדמסק? אמר רבי יוחנן שהלך להחזיר את גיחזי בתשובה וגיחזי לא חזר. אלישע אמר לגיחזי חזור בך. אמר לו כך מקובל אני ממך אחוטא ומחתיא את הרבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה מה יבד איך גחזי החתי את הרבים איקדם אמרי יש אומרים אבן ששואבת את המתכת מן הארץ טלה לאגלי הזהב שהעמיד ירובעם לעבודה זרה לחטא ירובם הרי כשירובם בנבת נהיה מלך אז הוא הכשיל את עם ישראל בעבודה זרה על ידי שני הגלים שהוא העמיד אחד בבית אל ואחד ד בדן אז הלך אותו גיחזי והעמיד אבן שואבת ב שעל ידי זה העגלים עמדו בין שמיים לארץ והוא הטאה את הרבים שסברו שמאליהם הם עומדים חשבו שיש איזשהו כוח באותם עגלים קדם אמרה יש אומרים שם חקק בפיה של אותה חטאת יורבם ואותה מגלה הזהב והייתה מכרזת ואומרת אנוכי ולא יהיה לך והוא הטעה את הרבים שם סברו שמאליים מדבר ויקדמרא יש אומרים רבנן דכה מכמי שהוא היה דוחה תלמידים מלבוא ללמוד לפני אלישע שאחרי שגחזי גורש נאמר ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הננה המקום אשר אנחנו יושבים שם לפניך צר ממנו רואים ש שברגע שגיחזי הלך אז הרבה תלמידים הגיעו וכבר היה מדי צער המקום בכלל דעד אשתה לא אהבו צער שמע שעד עכשיו הוא לא נתן לאנשים להיכנס אז המקום היה ברווח ורק עכשיו כשהוא הלך אז כולם יכולים לבוא ללמוד תורה אז המקום נהיה צר תנו רבנן לעולם תה שמאל של אדם שזה היד החלשה דוכה את החוטה והימין שזו היד החזקה מקרבת אותו לא כמו אלישע שדחפו לגחזי בשתי ידיים ולא כרבי יהושע בן פרחיה שדחפו לישו הנוצרי בשתי ידיים היכן מצאנו בגחזי שאלישה דכפו בשתי ידיים דכתיב צר צבא הרם ששמו היה נעמן מן נהיה מצורע והוא הגיע אלישע ואלישע ריפא אותו מצרעתו. הוא רצה לתת מתנות לאלישע ואלישע לא היה מוכן לקבל. אחרי שהוא הלך, משרתו של אלישע גחזי הלך אחריו וביקש ממנו כיכר כסף ושתי חליפות. ויאמר הנאמן למה לא הולשבע שאלישה שלח אותך? קח כיכרים. מצדי תיקח שניקרי כסף, זה לא רק אחד. והוא הלך ונשבע לשקר שאלישע שלח אותו ופרוץ בו. נעמן הפציר בו ויצר כיכר עם כסף וגומר. הוא נתן לו שתי כיכרות כסף ושתי חליפות בגדים. ואז גיחזי חוזר אל אלישע ויאמר אליו אלישע מאין גיחזי? מהיכן אתה בא? ויאמר גחזי לא הלך עבדך ננה לא הלכתי לאיזה מקום מיוחד ויאמר אליו וכילו ליבי רוחי הלך איתך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך חושב שאני לא יודע מה היה יודע הכל ואז הוא הוכיח אותו ההת לקחת את הכסף זה דבר אחד ולקחת בגדים דבר שני זה שני דברים שהוא באמת לקח קח ואז הוא מוסיף כאן עוד שישה דברים שאותם הוא בכלל לא לקח וזיתים וכרמים וצון ובקר ועבדים ושפחות לזמן לקחת את כל הדברים האלה לא נהנים ממעשה ניסים לא בשטח חק והיה יכול להתקדש שם שמיים אם לא היינו לוקחים שואלת הגמרא משקל כולהי הרי לקח שני דברים לא שמונה דברים אונה הגמרא נכון שרק כסף ובגדים מודשקל. אבל אמר רבי יצחק, באותה שעה היה אלישע יושב ודורש עם גיחזי ושאר התלמידים בפרק 14 במסכת שבת פרק שמונה שרצים. ולפני שהגמרא תשלים את התירוץ היא מספרת את שאר הפרטים של המעשה. נעמן שר צבא מלך הרם היה הוא היה מצורע. אמרה לי ההיא רביתא אמרה לו אותה נערה דשתבאי מער ישראל שנשבטה מארץ ישראל היא אזלת לגבי אלישה אם תלך אצל אליש מה עשה לך הוא ירפא אותך כי אתה כשהוא הגיע אלישע אמר לי אלישע אמר לו זיל טבול בירדן לך תטבול בירדן ותתרפא אמר לי אז נעמן אמר לו אחוכי כמחיבי אתה צוחק עליי המרי הנו דהבו בעדי די אז אלה שהיו איתו אמרו לו מה נפק לך מנך מה יצא לך מזה אם אתה לא תשמע לו זיל נעשהי לך תנסה אזל וטבל בירדנה הלך וטבל בנהר הירדן ואיצי הוא באמת התרפא מצרעתו אתה ובא אליש התלי כל הנה דנקית הביא לו מתנה את כל מה שהוא הביא מהרם לאצל לקיבו למיני אלישע לא רצה לקבל ממנו כי חזי פטר מקמי אלישה הלך גיחזי מאלישע כאילו ביקש ממנו רשות ללכת לעשות מלאכתו הזל שקל מיד שקל הלך אצל נעמן ולקח מנו מה שלקח והפקיד אצל מישהו אחר כיתה כשגחזי חזר חזיי אליש לצרדה ופרחה אלוהי רישי אלישה ראה שפרחת צרת מעל ראשו של גחזי אז אלישע אמר לו אמר לי רשע האם הגיעת ליטול שכר על התורה שעסקת בעניין שמונה שרצים וכנגד זה קיבלת שמונה דברים בעולם הזה ותדחה לעולם הבא. זה מה שהתכוון כשהוא אמר לו רשימה של שמונה דברים. ואז קילל אותו אלישע ואמר לו וצרת נעמן תדבק בך ובזרך עד עולם ויצא מלפניו מצורע כשלג. כתוב בנביא בזמן שבאו הרם להילחם בישראל וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. אמר רבי יוחנן, ארבעת המצורעים הם גיחזי ושלושת בניו שהוא נאנש בצרת ובזרעו. יש אומרים שכיוון שהם לא מיכו בו. אמרנו גם על רבי יהושע בן פרחיה שהוא דחפו לישו הנוצרי בשתי ידיים. מה היא? מה הסיפור? כדקטלו יני מעלכה לרבנן. שני המלך הרג את חכמי ישראל, ברחל רבי יהושע בן פרחיה וישו לאלכסנדריה של מצרים. וכשהשלים יני המלך עם החכמים כאב השלמה שלח לשמעון בן שטח. הוא שלח היגר את רבי יהושע בן פרחיה רבו מני ירושלים מיר הקודש ממני ירושלים מיר הקודש היגר תודות שלוחה לכי אלכסנדריה של מצרים אחותי לך אלכסנדריה של מצרים אחותי בעלי היינו רבי יהושע בן פרחיה שהיה הנשיא שרוי בתוכך באלכסנדריה ואנוכי ירושלים יושבת שוממה אז הבין רבי יהושע בן פרחיה שיש שלום כבר לחכמים קם אתה קם והלך לשוב לירושלים ויתרה מליהו השפיזו הזדמנה לו איזה אחסניה ועבדו יקר הטובה עשו לו שם כבוד גדול אז רבי יהושע בן פרחיה אמר כמה יפהחסניה זו כמה נעים מעשיה אמר לישו רבי עיניה תרוטות עגולות היא אינה יפה הוא היה סבור שהוא מדבר על בעלת האחסניה רבי יהושע בן פרחיה אמר לו רשע מה אתה מסתכל וככה אתה עוסק הפיק 400 שיפורי 400 שופרות ושמתי הוא נידע אותו אז ישו בא שיטירו לו את הנידוי הגיע אליו כמה פעמים מטה לכמי כמה זמנין ואמר לי ביקש ממנו קבלן תקבל אותי תטיר לי את הנידוי לא הבמש גחבי הוא לא רצה עדיין לקבל אותו יום אחד אבל קקרא קריאת שמע רבי יהושע בן בן פרחי היה באמצע קריאת שמע אתה לקמי אז כשאותו תלמיד בא לפניו סבר לקבולי הוא כבר היה סבור שהגיע הזמן שכבר אפשר לקבל אותו ולהתיר אותו מנידו אבל הוא היה באמצע קריאת שמע אך ולי בידי הוא הרא לו בידו שהוא הולך לקבל אותו רק שהוא סבר אותו ישו הבין הפוך מתחדילי שהסימן הזה בא לדחות אותו אז הוא הגיע ליאוש הזל זקף לבנתא זקף לבינה והשתחווה לה השתחווה לאותה לבינה והסית והדיח את ישראל מאחרי הקדוש ברוך הוא. אמר לי רבי יהושע בן פרחיה, הדר בך תחזור בך. אמר לי אז הוא אמר לו כך מקובלני ממך כל החוטב ומחתיא את הרבים. אין מספיקים בידו לעשות תשובה. והיכן ראינו שהוא באמת החתיא את הרבים. הרי אמר מר ישו הנוצרי כישף והסית והדיח את ישראל. תניה אמר רבי שמעון בן אלעזר יצר כותב רש"י את אהבתו היא מרחיקה ממנו לגמרי ממעט ישיבת עולם. והיא מקרבה לגמרי בא על ידי איסור שאינו יכול לכבוש יצרו מדבר עבירה וכן תינוק וכן אישה שדעתן קלה ואם תדחה אותם אז הם יתרדו מן העולם אז בכל שלושת אלה תה שמאל דוחה וימין מקרבת לא לדחות אותם בשתי ידיים מביאה הגמרא תנו רבנן שלושה חלאים חלה אלישע בימי חייו אחד על שגירה דובים בתינוקות שחירפו אותו כשהוא יצא מעיר יריכו אחרי שהוא המתיק להם את המים שלהם מהמקורות המים חרפו אותו ואלישה קילל אותם ויצאו שני דובים מהיער והרגו בהם אז היה איזשהיא תביעה ללישה והוא נאנש בחולי הראשון על הדבר הזה ואחד על שדכפו לגי חזי בשתי ידיים והוא לא קיבל אותו בתשובה ואחד החולי שמת בו שנאמר ואלישע חלה את חוליו וגומר כתוב שם חלה זה חולי אחד את חוליו זה חולי שני אשר ימות בו זה חולי שמת בו עכשיו הדבר הזה שאדם חולה ונהיה בריא זה התחדש אצל אלישע והיה כאן תהליכים שבשלב הראשון אנשים בכלל לא היו נהיים זקנים עד אברהם אבינו לא היה זקנה אנשים לא היו נראים אחרת בימי הזקנה וכשיצחק נולד ווא היה דומה לאברהם הם היו נראים אותו דבר כל דך זה לאברהם אמר ה יצחק כל דך זה ליצחק אמר אברהם כשראו אחד אמרו זה השני בא אברהם רחמי דליבלי זקנה אברהם ביקש רחמים שיהיו סימני זקנה ויבדילו בינו לבין בנו שנאמר ואברהם זקן בא בימים הוא היה הזקן הראשון עד יעקב לא אבח חולשה אדם לא היה נהיה חלש לפני מיתתו. יעקב אבינו ביקש רחמים כדי שהוא יוכל לצוות את בניו לפני מותו. שאדם יהיה חלש לפני כן כדי שהוא ידע שהוא הולך למות. ואחולשה אז באמת התחיל דבר כזה שלפני שאדם מת הוא חולה. שנאמר ויאמר לו ליוסף הנה אביך חולה. זה משהו חדש שאדם חולה לפני מיתתו. עד אלישע לאבני חליש דמטפח. לא היה דבר כזה. עד אלישע לא היה דבר כזה אדם שחלה ועמד בכל יום ואתה אליש הוא באה רחמי והפך עד שבא אלישע וביקש רחמים שיתרפא ונרפא שנאמר ואלישע חלה את חולו אשר ימות בו משמע שהיה לו חולי אחר חוץ מזה שממנו הוא התרפא ועד כאן דף קז Да.
לצפיה בתכנים נוספים: