הדף היומי מסכת סנהדרין דף קב

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף קב

[מוזיקה] סנהדרין דף קב מתחילים בעזרת השם דף ק א עמוד ב שורה עשירית מלמטה במילים אמר רב נחמן המלכות בעם ישראל בתחילתה היייתה מלכות אחת שאול המלך היה מלך של כל עם ישראל דוד המלך בהמשך היה מלך של כל עם ישראל את שלמה המלך כל עם ישראל קיבלו אבל אחרי שנפטר שלמה המלך נחלקה מלכות ישראל לשני חלקים מלכות ממלכי בית דוד זה היה בנו של שלמה רחבעם ומלכות ישראל הראשון ממלכי ישראל היה ירובעם בן נבט והוא גם הראשון ברשימה של אלה שאין להם חלק לעולם הבא שמפורטים בתחילת הפרק אמר רב נחמן גסות הרוח שהיה ב ביובים היא זו שגרמה לו שהוא יאבד את חלקו בעולם הזה ובעולם הבא רדטון העולם שנאמר ויאמר ירובעם בליבו אתה כעת תשוב הממלכה לבית דוד חילקנו את המלכות בעם ישראל לשניים וחלק גדול מעם ישראל הם כפופים למלכות אבל זה טוב כל זמן שנמצאים כאן אבל כשם יעלו לרגל לבית המקדש תחזור הממלכה לבית דוד אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית השם בירושלים ושב לב העם הזה אל אדוניהם אל רחוב אם מלך יהודה והרגוני ושבו אל רחוב בית מלך יהודה למה מה הבעייה למה הם עם ישראל יעלו לבית המקדש הם יחזרו להיות כפופים למלכות בית דוד והם יהרגו את ירבם בן נבט אמר ם גמירי מקובל בידינו הלכה למשה מסיני דאין מותרת ישיבה באזהרה אסור לשבת באזהרה בבית המקדש אלא למלכי בית יהודה בלבד כיוון דחזו לרחבעם דיתיב יבוא לבית המקדש יראו שרחבעם מלך יהודה יושב באזהרה ואנה אני יעמוד כמנה יהיה אסור לי לשבת סברי סברו המלכה רחוב מלך יהודה הוא המלך וה אבדה ירובעם הוא העבד כי הוא הרי עומד והי התבונה אם אני אשב בעזרה מורד במלכות אבי יאמרו שאני מורד במלכות וקטלין לי ואז לו בטרי יגו את ירובעם וילכו אחר חובם מיד ויועץ המלך בי צו ויס שני עגלי זהב שני פסלים בצורה של עגל ויאמר אל כל ישראל ויאמר עליהם רב לכם מעלות ירושלים זה מרחק רב לעלות עד ירושלים הנה אלוהיך ישראל אשר הלוך מארץ מצרים עשו עבודה זרה ויישם את העגל האחד בבית אל ואת העגל האחד נתן בדן את זה הוא עשה אחרי שהוא התייעץ ממה ויועץ אמר רבי יהודה הו נטל עיצה איך לפתות את העם לעבוד עבודה זרה שהושיב רשע אצל צדיק שאל אותם אמר להוא עכשיו הלכתם אותי מלך נכון כן תמתו על כל דודנה אתם מסכימים לחתום על כל מה שאני אעשה שזה טוב אמרו לי אז הם השיבו לו הן כן אמר להוא מלכה בהינה למבי אני רוצה להיות מלך אתם מוכנים אמרו לי אז הם אמרו לו אין כן מסכימים כל דמין לכו אבדתו כל מה שאני אומר לכם אתם תעשו א אמרו לו אמרו לי הן כן אפילו למפח לעבודת כוכבים אם המלך יאמר לעבוד עבודה זרה אתם תשמעו לו אמר לה הצדיק חס וחלילה אמר לי הרשע לצדיק תירגע אל תהיה כל כך קיצוני סלק דתך דגבר כי רובם פלח לעבודת כוכבים בכ עולה בדעתך שאדם כמו רובם בנבט באמת יעבוד עבודת כוכבים הוא לא התכוון באמת לעבודה זרה אלא למינ הסין הוא הוא דקב הוא רק רוצה לנסות אותנו הקבלית לממר אם נקבל כל דבריו אבל הוא לא באמת מתכוון להטעות אותנו בעבודה זרה כך עשה ירובעם ם עם הצדיקים שוא הושיב אותם עם איזה רשע והצליח להחתים את כולם שהם ישמעו לדבריו גם אם הוא יאמר להם לעבוד עבודה זרה ואף אחיה השילוני הוא גם היה בין אלה שטעו שחשבו שכיוון שרובם הוא צדיק הוא ודאי הישאר בצדקות והוא רק בא לנסות אותם והוא חתם שהוא יציית לכל דבר מה הראייה שאחי השילוני חתם דהא הרי יה הוא צדיק הר בהו הוא היה צדיק גדול והוא חטא רק משום שהוא ראה את החתימה של אחי השילוני בעד ירבם מה הראיה שיהו היה צדיק שנאמר ויאמר השם אלי יהו ין אשר התיבות לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבתך אב שהוא הרג את כל עובדי העבודה זרה שהכאב והעמיד לכן בני רביעים ישבו לך על כיסא ישראל ארבעה דורות מזרח ימ לכו על ישראל וכתיב כתוב בפסוק שלאחר מכן ויהו לא שמר ללכת בתורת השם אלוקי ישראל בכל לבבו לא שר מעל חטאות ירבם אשר החתי את ישראל רואים שהוא נמשך אחרי העבודה זרה של ירבם מה גר מלא מה גרם לצדיק כמותו להיכשל בעבודה זרה אמר הביה ברית קרטה לשפתיים כיוון שהוא אמר בדרך שחוק שהוא יכטה הוא נכשל שנאמר כש יהור רצה לקבץ את כל עובדי הבעל הוא הודיע להם שהוא הלך לעבוד את הבעל היינו את העבודה זרה יותר מאחאב וכשבאו לעבוד איתו הוא הרג אותם אבל הוא אמר להם אח אב עבד עבודה זרה מעט עבד הבעל מעט יהו עבדנו הרבה כיוון שהוא אמר את זה אף על פי שהוא לא התכוון בסופו של דבר הוא נכשל רב אמר מה הסיבה שהוא כא הוא נכשל והוא נטה אחרי ירבם חותמו של אחי השילוני ראה הוא ראה שאחי השילוני חתם שהוא יציית לרובם ראה וטעה הוא סבור שאחיה חתם שמותר לעבוד עבודה זרה הוא לא הבין שכל החתימה הזאת היייתה כי הם היו סבורים ובטוחים שוודאי ירבם לא מתכוון באמת להכשיל אותם בעבודה זרה באותו זמן שלרובם בן נבט הוא גזר איסור להעלות לבית המקדש ומי שיעלה לבית המקדש ידקר בחרב וזה מרומז בפסוק בהושע כתיב ושחה העמיקו אלה שסטו לעבוד אחרי עבודה זרה הם העמיקו החמירו וחייבו שחיטה את אלה שלא ישמעו להם וילכו לעבוד בבית המקדש אומר הקדוש ברוך הוא ואני בסך הכל מוסר לכולם אמר רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא הם עובדי עבודה זרה העמיקו החמירו משלי אני אמרתי כל שאינו עולה לרגל עובר בעשה מוסר נתתי להם מוסר הסרתי אותם והם העמיקו אמרו כל העולה לרגל ידקר בחרב פסוק אומר לגבי הזמן שהתחילה החלוקה של המלכות ויהי בעת ההי רובם יצא מירושלים ומצא אותו האחי השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בשמלה בסלמה חדשה ואז התחילה התחיל הפירוד של שתי המלכויות תנו משום רבי יוסי מה שכתוב הי בעת הי את זה ע מזומנת זה יכול להיות מזומנת לטובה ויכול להיות מזומנת לפורענות וכאן הכוונה ע היא מזומנת לפורענות גם מה שכתוב בנבואה של ירמיהו על החורבן בעת פקודת ובדו תנא משום רבי יוסי ע ה מזומנת לפורענות שנחרב בבית המקדש וכן לטובה בעת רצון הנתיך הכוונה שיבוא המשיח תנא משום רבי יוסי עת ה מזומנת לטובה לגבי חתא העגל כתוב הוא ביום גם כשכתוב ביום הכוונה יום שהוא א מוכן או לפורענות או לטובה וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם תנ משום רבי יוסי וביום הכוונה את היא שמזמנת לפורענות בתשעה באב שזה יום שעתיד לפורענות וכן מה שכתוב לגבי יהודה ויהי בעת ההי וירד יהודה מאת אחו תנא משום רבי יוסי את מזומנת לפורענות שתמר נת חייבה מיתה ומתו שני בניו אר ואונן מביאה הגמרא אגב זה שדיברנו שבכל מקום שכתוב את או ביום הכוונה את מזומנת מביאים פסוק שמוזכר מקום המזומן לפורענות ויילך רחוב אם למקום שנקרא שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אותו תנה משום רבי יוסי מקום מזומן לפורענות בשכם הינו את דינה בשכם מכרו אחו את יוסף בשכם נחלקה מלכות בית דוד בימי חובם שעל זה מסופר כאן בפסוק הפסוק הראשון שדיברנו על עת ש מזומנת דיברנו על העת שירבעם יצא מירושלים אמר רבי חנינא בר פפא שיצא מפתה של ירושלים מחוזק וקללה של ירושלים על מנת שלא לחזור אליה לעולם ולא לטול חלק בכבודה כתוב שם וימצא אותו אחי השילוני הנביא בדרך והוא מתכסה בסלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה מי בסלמה החדשה אמר רב נחמן כ סלמה חדשה מה הסלמה החדשה אין בה שום דופי אף תורתו של ירובעם לא היה בה שום פגם לא היה בה שום דופי לא היה לו ספקות בלימודו דבר אחר סלמה חדשה שרובם ואחיה חידשו דברי תורה חדשים שלא שמעה אוזן מעולם מה היו שניהם לבדם בשדה אמר רב יהודה אמר בשם רב שכל תלמידי חכמים דומים לפניהם כצבי השדה ויקד אמר יש אמר שכל טעמי תורה מגולן להם כשדה ואף על פי כן הם הלכו ועשו את הדבר הזה שהם בגדו במלכות בי דוד ירבם בן נבט מלא על חלק מעם ישראל ועל זה אומר הנביא מיכה לכן בגלל הדבר הזה נגזר שאותם עשרת השבטים נפלו ביד אומות העולם למה תתנו שילוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל מה הפירוש אמר רבי חנינא בר פפה שהמליכו את ירובעם בן נבט יצאה בת קול ואמרה להם איך אתם עושים דבר כזה זה שתתנו שילוחים למלכי בית דוד מי שהרג את הפלישתי את גוליית הפלישתי היינו דוד המלך והוריש אתכם את המקום שנקרא גת תתנו שילוחים לבניו ותמליצו מלכים אחרים במקום בניו לכן כיוון שמלכת דוד אתם כזבים והלכתם אחרי מלכי ישראל בתי הינו בית דוד אכזיב אתם מכזב בהם לכן תהיו נמסרים לאכזב ביד עובדי כוכבים שמסתה כזו ירבם בן נבט הפך להיות סמל לאדם שמחטיא את הרבים אמר רב חינן בר פפה כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל לקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל שנאמר גוזל אביו ואמו תכף הגמרא תדרוש שזה הכוונה מי שנהנה מהעולם ולא מברך ואדם כזה הוא אומר אין פשע אין פשע הוא לא עושה פה שום דבר רע אבל באמת חבר הוא לאיש משחית הוא מחטיא את הרבים כמו ירבם בן נבט קודם כל מבארת הגמרא אין אביך אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר עלו אביך קנך ואין ימו אל כנסת ישראל שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תיתוש ש תורת אמך וכאן הכוונה באמת להקדוש ברוך הוא ו סת ישראל מה שיך לגזול כלפיהם היינו שהוא לא מברך על מה שהוא נהנה מן העולם הזה ועל ידי זה אנשים לומדים ממנו כשרואים בן אדם לא מברך על מה שהוא נהנה מהעולם ובזה הוא חבר לאיש משחית מה ה חברו לאיש משחית חברו לירבעם בן נבט שהשחית את ישראל לאביהם שבשמיים אותו דבר הוא שלא מברך אחרים לומדים ממנו לא לברך והוא מחטי אותם הפסוק אומר וידך ירבם את ישראל מאחורי השם והחטיא חטאה גדולה הדחה זה כמו שלוקחים איזה מקל ואיתו מדיחים מקל אחר מעיפים מקל אחר אמר רבי חנין כמו שתי מקלות המתז זו את זו אדם שיש בידו מקל אחד הוא מקה בו על מקל אחר ומתיז ומשליכה למרחוק אגב שדיברנו על הגלים שעשה ירבם בבית אל ובדן ובזה הוא החתי את ישראל דורשת הגמרא את הפסוק שנאמר לגבי חטא העגל שעשו במדבר הפסוק אומר כשמשה רבנו נתן מוסר לעם ישראל לפני שהוא נפטר אחד מהדברים הוא אמר שם ודי זהב אמרו דוי רבי נאי בבית מדרשו של רבי נאי אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם יש לי מליצת זכות על עם ישראל על מה שהם חטו בעגל בשביל כסף וזהב שהשפעת עליהן יותר מדי לישראל עד שיאמרו די גרם להם לעשות להם אלוהי זהב חתו במעשה העגל משל אין ארי דורס ונועם כנגד שאר בהמות וחיות מתוך שאכל איזה קופה של תבן כיוון שהוא נשאר רעב הוא אינו מתגאה מתי הוא מתגאה אלא מתוך קופה של בשר אחר שהוא אכל מאכל מרובה והוא שבע הוא דורס ונועם כך גם עם ישראל על ידי ריבוי השפע שהיה להם נגרם שהם חטאו אמר רבי אושייה עד ירבם היו ישראל יונקים מעגל אחד לקו על חטא העגל שעשו במדבר מכאן והלך מאז שרובם עשה עוד שני עגלים משניים או שלושה עגלים הם לוקים גם על העגלים שעשה ירבם בן נבט והם נכשלו אחרי זה אמר רבי יצחק אין לך כל פורענות ופורענות שבאה לעולם שאין בה איזשהו כמות מועטת שנפרע גם על חטא העגל אחד מ-24 באחרי הליטר של עגל הראשון שנאמר כשמשה רבנו כל כך ביקש דוש ברוך הוא שמחל על חט העגל אמר לו הקד ברוך הוא שהוא מוחל אבל הוא ביום פוקי כשאני כבר אבקו יעניש ופקדתי עליהם חטאתם אני אעניש אותם כבר גם על חטא העגל אמר רבי חנינה לאחר 24 דורות ממעשה העגל נגבא פסוק זה שנאמר ביחזקאל ויקרא באוזני כל גדול למור קרבו פקודות העיר ואיש כלי משחו בידו פקודות היינו מלשון ביום פקדי ופקדתי ובאותו זמן כמו שרשי מחשב בדיוק עברו 24 דורות מחטא העגל ואז באמת הקדוש ברוך הוא החריב את בית המקדש פסוק אומר אחר הדבר הזה לא שב ירבה מדרכו הרעה מה הי אחר הדבר הזה אמר רבי אבא אחר שתפסו הקדוש ברוך הוא לירום בבגדו ואמר לו תחזור בך בתשובה ואני ואתה ודוד בן ישי נטייל ביחד בגן עדן יהיה כבודי מצו עמכם לעולם הבא ותהנו מזיו כבודי אמר לו ירבם לקדוש ברוך הוא מי ילך בראש אמר לו הקדוש ברוך הוא דוד בן ישי בראש אמר ירבם אם כן הי אחי לא באינה אז אני לא רוצה מספרת הגמרא רבי אבאו אב רגיל היה רגיל לדרוש במשנה שלנו בתחילת הפרק שמפרט את שלושה מלכים שאיין להם חלק לעולם הבא אבל דריש בשלושה מלכים פעם אחת הוא נהיה חולה חלש אז קיבל על עצמו שהוא יותר לא ידרוש בעניין אותם שלושה מלכים קביל עלי דלא דריש ון דפח כשהוא אבריא הדרק דריש חזר לדרוש בהם המרי אז תלמידים שאלו אותו לא קבלת עליך דלא דרשת בהו וכי לא קיבלת עליך שלא תדרוש יותר באותם שלושה מלכים אמר להם הנו מידרו בהו וכי הם חזרו בתשובה דנה הדרבי שני אחזור בי ואני אפסיק לדרוש בהם עוד מספרת הגמרא רבשי אוקיי השלושה מלכים הוא סיים ללמוד ביום אחד הם הגיעו לעניין של שלושת המלכים אז הוא אמר לתלמידים למחר נפתח בחברים מחר נפתח את השיעור נדרוש בחבר בחבריו היינו שלושת המלכים שהיו תלמידי חכמים אבל אין להם חלק לעולם הבא בא מנשה את המנשה איתח זלי בכל מי הוא נראה לו בחלום אמר לו חבריך וחברי דוך קרטל כי אתה סבור שאנחנו חבריך או חברי אביך שאתה קורא לנו חברנו כדי להוכיח לו שזה לא ככה הוא שאל אותו שאלה הלכתית מיך באית למישר מוציא מאיזה מקום בפת צריך להתחיל לחתוך כשמברכים המוציא יש לך חלה אתה רוצה לחתוך לברך המוציא ולחתוך מאיזה מקום בפת צריך לחתוך אז רבשי אמר לו אמר לי לא ידע אני לא יודע אמר לי אז מנשה אמר לו מחד דבית למישר מוציא לו גמירת מאיזה מקום בפץ צריך לבצוע את פרוסה את המוציא אתה לא יודע חברך קריט לן אתה קורא לנו חברך אמר לי אז רבשי שאל אותו ביקש ממנו אג מרילי תלמד אותי את ההלכה ולמחר דריש לי משמח בפרק מחר אני א אדרוש את זה בשיעור משמח אמר לי אז מנשה אמר לו טוב אני למד אותך מתחילים לחתוך את הפת מאיך דקרים בישולה מהמקום ש הפת מתחילה לאפות שקורים פני הפת בתנור יש במפרשים אפשרות אחת שזה הרי הפת יש את הצד שהיא דבוקה על הדופן הדופן הא בדרך כלל חמה ויש את הצד השני שהוא בדרך כלל מול החום בדרך כלל של האש או של חימום אחר ששאלה איזה מקום נאפה ראשון ולכן הוא נאפה הכי הרבה ובמקום הזה צריך להתחיל את הבצה יש נוהגים בגלל זה כיוון שיש צד לומר שזה בצד התחתון ויש צד לומר שזה בצד העליון אז חותכים מהצד אך יש נוהגים לעשות בשביל א לעשות פשרה בנושא הזה אמר לה הזב ששאלת מנשה מאחר דח קמתו קו להיי כיוון שאתם כל כך חכמים בחוכמת התורה מה הי טעם הקפל חיתו לעבודת כוכבים איך יכול להיות מה הטעם שעבדתם עבודה זרה אמר לי השיב לו מנשה י הבת התם אם אתה היית באותו דור הבת נקי תנה בשיפולי גלימה היית מגביע את שפת גלימת וראית אבתר היית רץ לעבוד אותה כי זה היה יצר מאוד מאוד קשה למחרת רבשי אמר לו לרבנן לתלמידים נפתח ברבינו ברבוטה הוא דרש ככה על אחאב אחאב היה אח מלשון וי לשמיים ואב שהוא מרחם לעבודת כוכבים אח לשמיים מנין שאח זה לשון וי נכתב אח לצרה יולד ואו זה רחמים לעבודת כוכבים דכתיב כרכם אב על בנים הפסוק אומר על אכאב ויהי הנקל לחטו בכתות ירבם בן נבט אמר רבי יוחנן הקלות שעשה אחאב הם כמו החמורות שעשה ירבם זאת אומרת שאחיו היה יותר חוטא מרובם מפני מה בכל פעם שהנביא מזכיר חטאים הוא מזכיר כמו ירובעם למה תלה כתוב ירובעם הרי אחאב היה חוטא יותר ממנו מפני שירבעם הוא היה תחילה לכלכלה הוא היה הראשון מ מלכי ישראל שהחמיץ את דרכו התחיל והחמיץ את דרכו בהושע כתוב בגלגל שברים זבחו לעבודה זרה גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי רבו מזבחות כמו גלי הים והעמידו על תלמי השדות אמר רבי יוחנן אין לך כל תלם ותלם בארץ ישראל שלא העמיד עליו אכאב עבודת כוכבים והשתחוו לו אכאב הוא המלך השני שמנוי ברשימה במשנה של שלושת המלכים שאיין להם חלק לעולם הבא ומן לן דלא הת לל מדתי מנן לנו שהוא לא אין לו חלק לעולם הבא כתיב כתוב וכרתי לאחו תלמיד חכם שמשיט חוכמה בתני קירות בקירות ליבו וכן שהקדוש ברוך הוא חריט ממנו אצור ואזוב בישראל אצור בעולם הזה וזוב שגם לא יהיה לו חלק לעולם הבא אמר רבי יוחנן פני מה זכה אומרי שהיה אביו של כאב למלכות מפני שהוסיף הוא בנה כרך אחד בארץ ישראל שנאמר לגביו ויקן את ההר שומרון מאת שמר בככר כסף שתי כיכרות כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדוני ההר שומרון אמר רבי יוחנן מפני מה זכה אחאב למלכות 22 שנה אף על פי שהוא כלכך בחטא מפני שכיבד את התורה שניתנה ב-22 אותיות שנאמר וישלח מלאכים אל אכב מלך ישראל העירה ויאמר כה אמר בן הדד כספך ובך לי הוא ונשך ובניך הטובים לי הם כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחיפשו את ביתך ואת בתי עבדך ועל כל אלה אכאב הסכים למסור אבל כשהוא אמר והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקח הוא על זה הוא לא הסכים ויאמר למלכי בן הדד אמרו לאדוני המלך כל אשר שלחת אל לבדך בראשונה שה והדבר הזה לא אוכל לעשות את מחמד עיני אני לא מוכן לתת מה עם מחמד עיניך לב ספר תורה בחילא הכוונה שהוא יתר על כל אשר לא ורק על התורה הוא לא ויתר אז רואים מכאן שכיוון שהוא כיבד את התורה שניתנה ב-22 אותיות ומלאך 22 שנה שואלת הגמרא דילמה עבודת כוכבים שהיא הייתה אולי מחמד עיניו אומרה הגמרא לא סל דתך לא ייתכן ומר ככה דכתיב כתוב ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ואל תובה ואם זה היה עבודה זרה א זקנים לא היו אומרים לו שיהיה איתן בדעתו לא להביא את זה שואלת הגמרא ודיל מעשה דוהא הבו אולי היו זקנים שפלים ורשעים מי לא כתיב וכי לא נאמר באב שלום וישר הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל זקני ישראל ואמר רב יוסף שאותם זקנים הכוונה זקנים סוי דוהא שפלים ורשעים אז אולי גם כאן זה הכוונה אונה הגמרא זה לא דומה כי שם התם אצל אבשלום לא כתיב וכ העם הח כאן אצל אכאב כתיב בכל העם די אפשר דבו בהון צדיקי לא יתכן שבכל העם לא יהיו גם צדיקים דכתיב והשארתי בישראל שבע אלפ כל הברכיים אשר לא קראו לבעל וכל הפה אשלא נשק לו זאת אומרת שנשארו 7000 צדיקים שלא עבדו עבודה זרה אמר רב נחמן אכאב היה מחצה עוונות ומחצה זכויות שקול היה שנאמר ויאמר השם מי יפתה את אכו ויל וייפול ברמות גילד שיצא להילחם כדי שיפול שם במלחמה ויאמר זה בכה וזה בכה ומכך שהיו צריכים לחזר כל כך הרבה למצוא אחרי מי שיפתה את אחיו משמע שהוא בקושי גדול נענש כיוון שאמנם היה לו מחצה עוונות אבל גם היה לו מחצה זכויות מתקיף לרב יוסף מ דכתב בה מי שנאמר עליו רק לא היה כאחאב אשר קר לעשות הרע בעיני השם אשר עשית אותו היא אשתו ותניה שנינו בכל יום הייתה היא שוקלת שקלי זהב לעבודת כוכבים ואתה אמרת שקול היה שהיה לו גם מחצה זכויות אלא אך אב ותרן בממונו היה היה קל בעיניו לתת לאחרים להנות מממונו ומתוך שיהנה תלמידי חכמים מנכסיו כפרו לו מחצה מעוננות ולכן היה קשה להעניש אותו באמת כתוב שם שהקדוש ברוך הוא רוצה שאכ להילחם כדי שהוא ייפול במלחמה וחיפשו מי יפתה אותו שיצא להילחם ויצא הרוח ויעמוד לפני השם ויאמר אני אפנו ויאמר השם אליו במה איך תפתה אותו ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו אני כאילו אשרה רוח שקר בנביאי ויאמרו לו שהוא ינצח במלחמה וככה הוא יצא להילחם וייפול בקרב ויאמר תפתה אומר לו הקדוש ברוך הוא תפתה וגם תאכל צא ועשה כן איזה רוח דיברה שהיא הולכת לפתות את אחאב מה היא רוח אמר רבי יוחנן זו רוחו של נבות הישראלי שנהרג על ידי אכאב שחמד את הכרם שלו ולכן הוא רצה להשפיל אותו להפיל אותו מה יצא שהקדוש ברוך הוא אמר לו כן תלך תפתר אותו צא ועשה כן אמר אבינה כיוון שהוא רצה לפתות את אכאיב על ידי נבואת שקר אמר לו הקדוש קדוש ברוך הוא כיוון שאתה בא ומשקר צא מ מחיצתי שכן כתיב דובר שקרים לא יקון לנגד עיניו של הקדוש ברוך הוא אמר רב פפא הינו דעם רנ זה מה שאנשים אומרים אם אדם עומד על דעתו שהוא חייב לנקום באלה שעשו לו רע דפרה קיני מי שפורה את קינתו ומתנקם מחריב ביתי מחריב את ביתו כמו כאן שכיוון שנבו התנקם בכאב הוא יצא מחיצת של הקדוש ברוך הוא הנביא אומר על אכב שכאב את האשרה עץ השרה לעבודה זרה ויוסף אכב לעשות להכעיס את השם אלוקי ישראל מכל מלכי ישראל אשרו לפניו אמר רבי יוחנן מה הוא עשה שכתב על דלתות שומרון אכאב כפר באלוקי ישראל אז על זה אומרת הגמרא לפי כך אין לו חלק באלוקי ישראל על נכדו אחזיהו כתוב ויבק ויבקש את אחזיהו וילכדו והוא מתחבא בשומרון למה הוא היה צריך להתחבט אמר רבי לוי שהוא היה קודר מוחק את האזכרות שמוזכרים שם השם בספר תורה ובמקום זה היה כותב שמות של עבודת כוכבים תחתיהן והוא התחבא כדי שלא יתפסו אותו כי אם היו תופסים אותו לא היו נותנים לו לעשות דבר כזה עד כאן דף קב
לצפיה בתכנים נוספים: