הדף היומי מסכת סנהדרין דף פט

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת סנהדרין דף פט

[מוזיקה] סנהדרין דף פט מתחילים בעזרת השם דף פח עמוד ב במשנה יש חומר בדברי חכמים סופרים יותר מדברי תורה מדברים שמפרשים בתורה באיזה מקרה כשיש דיין בבית דין שחולק על שר חמים בזמן בית מקדש עולים ושואלים את הסנהדרין בלשכת הגזית ואם הם לא מסכימים דעתו של אותו דיין הוא חייב להכניע את עצמו לדבריהם ולהורות כמו שהם אורו אבל אם הוא חוזר לעירו וממשיך להורות אחרת ממה שסנדי אורו והוא מורה את דעתו ומורה להלכה למ שה אחרת מדברי הסנה הדרים לשקת הגזית הוא נחשב זקן ממרה והוא חייב מתת בית דין של חנק ובעניין הזה אם הוא אומר אין בכלל מצוה תפילין בתורה כדי לעבור על דברי תורה פטור אין דין זקן ממרה זה לא נחשב הוראה זה מפורש בתורה שכן והוא אומר שלא זה לא נקרא שהוא הורה איזשהו דבר אחרת מהסנדלים אבל אם הוא הורה בתפילין של ראש לא ארבע תפות לא ארבעה בתים אלא חמישה תפות כדי להוסיף על דברי סופרים שדרשו על תפילין שצריך ארבעה בתים אז חייו אמר רבי אלעזר אמר בשם רבי ישעיה בדף פז נאמרו דבריו של רבי יהודה שהוא אומר שהוא אינו חייב אלא אם הוא הורה על דבר שעקרו מדברי תורה כמו תפילין ופירושו מדברי סופרים שהחכמים דרשו שצריך ארבעה בתים ויש בו להוסיף שהוא הוסיף עוד בית חמישי ואם מוסיף גורע היינו הוא פוסל את המצווה אומר רבי ישעיה אין לנו דין כזה אלא תפילין והדין הזה הוא עלי בד רבי יהודה שכמו שאמרנו הוא זה שסובר שבמקרה כזה הזקן נחשב ממרה ואם תשאל האיק לולב יש מצוות לולב שיש בו ארבעה ת מינים יש מצוות ציצית שצריך ארבעה חוטים התשובה היא שזה לא דומה והגמרא הולכת ומפרטת אחד אחד אם תשאל היק לולב דקרו מדברי תורה התורה אומרת ה לקחתם לכם ארבעת מינים ופירושו איזה מה התורה מתכוונת מה הכוונה פרי עץ הדר וכולי כל אחד מאמינים החכמים פירשו מדברי סופרים יש פה כדי להוסיף מ יוסיף עוד איזה מין שלא כתוב בתורה ואם מוסיף גורע הוא לכאורה פוסל אז למה אתה לא אומר שיש אפשרות נוספת לולב למה אתה אומר שרק תפילין אונה הגמרא בלולב מה הסביר לן מה אתה סובר לא חיייבים לאגוד את הלולב עם ההדסים והערבות אשביר לנ ד לולבי נוצח אגד אז בסדר אז הוא מחזיק ארבעת מינים עם עוד איזה משהו מחזיק את הפלאפון אני יודע מה אז מה זה פוסל את ארבעת מינים היי לחו דיק ארבעת המינים הכשרים הם בפני עצמם והמין הנוסף א הוא עומד לעצמו לחו דיק הוא לא פוסל את ה ארבעת מינים והיא סביר לן אם אתה סובר כמו הדעה שאומרת שצריך לאגוד את המינים הלולב עדסים וערבות ביחד והוא יבוא עכשיו ויוסיף לזה עוד איזה ענף של איזה סוג אחר איזה מין אחר אז ה ארבעת מינים פסולים גרוע ועומד הוא מתחילתו אז אם כן זה לא נחשב שהוא הוסיף אלא הוא יצר דבר שהוא פסול לכתחילה אנחנו צריכים דווקא דבר שהוא הוסיף ובזה הוא פסל שלפני כן זה היה כשר ועכשיו הוא פסל בתפילין זה כן שייך כמו שהגמרא תבאר אם היה בהתחלה ארבעה בתים והוא בא והוסיף בית חמישי בזה הוא מסתיר לבית האחרון שהיה לפני שהוסיף את הבית החמישי באותו צד עד אז הוא היה כנגד האוויר עכשיו כשהוא הוא הוסיף עוד בית חמישי בעצם הוא גרם שהוא יהיה בפנים והוא לא יראה כנגד אויר זאת אומר צריך שיהיה הבתים ה את צריכים יש ארבעה בתים בתפילין של ראש כלומר הבית הימני צריך שיהיה אוויר אבל אם סותמים אותו עם בית חמישי פוסלים אותו זה נקרא שהוא היה כשר והוסיפו בית חמישי פסלו אותו אבל כאן אם לא צריך לאגוד אז ארבעת מינים הם בפני עצמם זה שהוא מחזיק עוד משהו הוא לא פוסל ואם צריך להגות והוא הגד מלכתחילה משהו פסול אז מלכתחילה זה פסול הדבר הזה פסול ועומד אז בעצם הרי מתי מקיים את המצווה כשהוא לוקח את ארבעת מינים אם כהוא לוקח את ה ארבעת מינים היה אגוד עם זה עוד איזה משהו אז ה לכתחילה פסול זה אף פעם לא היה כשר ואם כשהוא לקח את ארבעת מינים לא היה בזה משהו תוספת מין חמישי אחרי שהוא כבר יצא ידחו הוסיף מין חמישי אז הוא לא פסל כלום עכשיו זה כולו פסול ועומד אז בעצם כאן זה לא שייך ם תשאל היק ה ציצית גם לגבי ציצית אותו דבר אני אנה לך שבציצית מה תשאל יקרו מדברי תורה שהתורה אומרת ללבוש ציצית לקשור ציצית אם יש בגד ארבע כנפות ופירושו בדיוק את הארבעה חוטים מדברי סופרים ויש ב להוסיף על חותי הציצית ואם מוסיף גורע אז אם כן למה אתה לא אומר את האפשרות הזאת שזקן ממרה יהיה חייב לפי רבי יהודה כי בציצית מה הסביר לן כמו מי אתה סובר חייבים לקשור את החוטים או שלא היא סביר ל קשר עליון לאו דאורייתא אתה יכול לשים את החוטים גם בלי לקשור אותם מעיקר דין תורה אז אם אתה הוספת עוד חוט אז אתה לא פוסל את הציצית א לחו דקא ואי חודק ארבעה חוטים הם בפני עצמם עומדים והם כששרים והחוט החמישי לא פוסל ואם אנחנו סוברים סביר דכשר העליון דאורייתא חייבים לקשור את את החוטים אז כקשר במקום ארבעה חמישה חוטים גרוע ועומד הו זה לא דבר שהוספת ולכן גרת אז אף פעם לא היה טוב ם תשאל לי החי תפילין נאמי גם לגבי תפילין אי אביד ארבעה בתים אם הוא יעשה ארבעה בתים ואחר כך מוסיף עוד בית חמישי איתי אחרינא ונח גבו והוא הניח ליד הבתים הקודמים אז אי חודי ק וי חודי קי הבית הנוסף עומד בנפרד והתפילין ארבעת הבתים הם כשרים וביד אם הוא בהתחלה עשה חמישה בתים ובמקרה כזה נאמר שהוא גרה מה פתאום גרוע ועומד הו מלכתחילה כעושה חמישה בית התפילין ה פסולות זה לא נכון אמר רבי זירא בית חיצון של תפילין שהניח לצידו איזה דבר שלכן אינו רואה הבית החיצון את האוויר התפילין יהיו פסולים זאת אומרת כשהיה כאן ארבעה בתים זה היה כשר עכשיו שהוא הוסיף כאן בית חמישי אז אם כן נמצא שהתפילין נפסלו כי עכשיו הבית החיצון לא רואה את האוויר משנה נוספת אין ממתין את הזקן ממרה איין ממיתין אותותו לא בבית דין שבעירו וכן אומר רשי כדי להבין מה שהמשנה עכשיו מוסיפה אם נשאלו לבית דין שבלשכת הגזית ואמרו להם נגד דעתו של הזקן ממרה וחזר לעירו ושהה ימים עד שגלתה הסנהדרין הגדולה ליבנה ועדיין בית המקדש קיים ואחרי כן הוראה כבתחילה כש הסנהדרין הם כבר לא בלשכת הגדת אלא ביבנה אין ממתין אותו ביבנה ואף על פי ששם הסנהדרין הגדולה שסוף סוף אין נק בצין שם אלא דווקא כשבית דין הגדול יושב במקומו בלשכת הגזית מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים ומשמרים אותו שם עד לרגל וממתן אותו ברגל כדי שיתפרסם עני כל העלי רגלים שנאמר בזקן ממרה וכל העם ישמעו וירעו ולא יזידון עוד דברי רבי עקיבא רבי יהודה אומר אין מעכבים ומשהים אותו ומענין את דינו של זה אחרי שנגמר דינו למיתה אלא ממיתין אותו מיד בבית הדין שבעירו וכותבן גרות ושולחן שלוחין בכל המקומות שגרים שם היהודים איש פלוני מתחייב מ בבית דין פני שאמרה את פי הסנהדרין ובזה מקיימים את מה שהתורה אומרת וכל העם ישמעו וירו מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא אין ממיתין אותו לא בבית דין שבעירו ולא בבית דין שביבנה אלא מעלין אותו לבית דין הגדול שבירושלים ומשמרים אותו עד הרגל וממתין אותו ברגל שנאמר וכולם ישמעו ויראו דברי רבי עקיבא אמר לו רבי יהודה וכי נאמר יראו ויראו ה לו לא נאמר אלא ישמעו ויראו הם לא צריכים לראות את ביצוע הגזר הדין אלא מספיק שהם שמעו שכך היה אם כן למה מענין את דינו של זה למה לעכב אותו סתם אלא ממיתין אותו מיד וכדי שכולם ישמעו כותבין ושולחן בכל מקום מיש פלוני תחייב מיתה בבית דין מביאה הגמרא תנו רבנן ארבעה חוטאים כש ממיתין אותן צריכין הכרזה איש פלוני תחייב מיתה בבית דין על שעבר עבירה פלונית כדי שאחרים יפחדו לעבור את העבירה המסית אחרים לעבודה זרה בובן סורר ומורה שגנב ואכל בשר ושתה יין ויסרו אותו ולא ישמע עליהם וכולי וזקן ממרה שעליו אנחנו מדברים וודים שזומן להרוג איזה אדם ובסוף התברר שהם שיקרו על ידי שבאים אחרים ואומרים שלא יכול להיות שהם מעידו במקום פלוני כי באותו זמן הם היו עם העדים האחרונים במקום אחר בקולו ב מסית ובבן סורר ומורה ובזקן ממרה כתיב בהו וכל העם ישמעו וירעו או וכל ישראל ישמעו וירעו שצריך לפרסם בדים זוממים כתיב והנשארים ישמעו וירעו למה בעדים זוממים כתוב והנשארים למה לא כתוב בכל ישראל ובכל העם כמו בשאר המקומות כי אין צורך להפחיד ולאיים את כל עם ישראל דלא כו עלמה חזו לעדותה לא כל אחד ראוי בכלל להיות עד רק אלה שרואים להעיד הם אלה שצריכים לראות את מה שהיה כדי לא להעיד בצורה של עידות שקר הפרק שלנו זה פרק אלו אן נחנקים ממשיכים ומפרטים את אלה שיש להם מיתת בית דין של חנק וראינו בתחילת הפרק את הרשימה ובין אלה שברשימה זה נביא השקר מפרש את המשנה זה ה מתנבא מה שלא שמע מהשם בנבואה ומה שלא נאמר לו אלא נאמר לנביא אחר מיתתו בחנק בידי אדם אבל נביא שהקדוש ברוך הוא התנבא אליו והוא לא אומר אלא הוא כובש את נבואתו וכן העובר על דברי הנביא המוותר על דברי נביא ונביא שעבר על דברי נבואת עצמו מיתתו בידי שמיים שנאמר ואיש אשר לא ישמע אל הנביא אנוכי אומר הקדוש ברוך הוא אדרוש מאמו עוד אומרת המשנה המתנבאים עבודת כוכבים שנאמר בתחילת הפרק שהוא חייב חנק זה ה מתנבא ואומר כך אמרה עבודת כוכבים פלונית לעשות ואפילו אם כיוון את דבריו על פי ה כגון שהוא פסק בשם העבודה זרה לטמא את הטמא או לטאר את הטהור בכל זאת הוא חייב חנק עוד ראינו במשנה מי שחייב חנק זה הבא על אשת איש שמכיוון שהיא נשואה שנכנסה לרשות הבעל לנישואין כי הרי בחתונה יש שני שלבים יש את הקידושין והנישואין קידושין זה כשהוא נותן לה למשל טבעת ואומר לה הרי את מקודשת לי בטבעת זו ואז הי הופכת להיות אשת איש אבל היא עדיין רק ארוסה רק מקודשת היא עדיין בבית אביה השלב השני זה נישואין שהיא עוברת לרשות בעלה לבית בעלה היא נכנסת לחופה אז היא נחשבת נשואה כיוון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין אז חייבין עליה מיתת חנק עכשיו מחדש את המשנה עצם זה שהיא ברשותו של הבעל למשל האבא מסר את הבת לשלוחי הבעל על מנת להביא אותה אליו זה כמו חופה והיא נחשבת אשת איש אף על פי שלא נבעלה והבעה הרי זה בחנק עוד אומרת המשנה בת כהן כי תכל לזנות אומרת התורה באש תישרף את אביה היא מחללת דורשים חזל דווקא היא באש תשרף אבל זה שקלקל איתה אם היא ישת איש נשואה הוא חייב חנק לא כמו שהיא חייבת משום בת כהן שריפה וכן דים שבאו להעיד עליה שהיא חייבת שריפה אם אחר כך באו עדים אחרים וזימון זומי בת כהן ובועלה הם אינם בשריפה הם בחנק משום שכל המוזמן מקדימים לאותם מיטה ש ממיתים אותם באותה מיטה שהם זממו להמית חוץ מזמ מי בת כהן ובועלה שהם אינם במיטה של בת הכהן עצמה שזה שריפה אלא הם אם זה אשת איש נשואה הם בחנק מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא ראינו במשנה נביא שקר ומתנה בשם עבודה זרה הוא חייב חנק שלושה מהמתנה מיתתם בידי אדם ושלושה מיתתן בידי שמיים המתנבאים בנבואה ומה שלא נאמר לו אלא נאמר לנביא אחר והמתנה בשם עבודה זרה עבודת כוכבים מיתתן בדי אדם בחנק אבל מי שהקדוש ברוך הוא התנבא אליו והוא לא אומר את הנבואה הכובש את נבואתו והעובר על דברי נבואת הנביא המבטל על דברי הנביא ונביא שעבר על דברי נבואת עצמו אין ל מיתתן בידי שמיים מננ מילי שהשלושה הראשונים מיתתם בידי אדם בחנק ואלה אחרים מיתתם בדי שמיים אמר רבי יהודה אמר בשם רב דמר קרא פסוק אומר אך הנביא אשר במזיד יזיד לדבר דבר בשמי זה מדובר על המתנה מה שלא שמע ואשר לא ציב יתיב לדבר משמע שהוא מתנבא מה שחברו קיבל נבואה ה לחברו ציב טיו זה מתנבא מה שלא נאמר ו אלא הנביא אחר במקרה שלישי אשר ידבר בשם אלוהים אחרים זה ה מתנבא בשם עבודת כוכבים ועליהם כתיב ומת הנביא ההוא כל מיתה אמורה בתורה סתם ולא פרטו איזה מיתת בית דין אינה אלא מיתת חנק אלה הם השלושה שמיטת בידי בית דין בחנק עכשיו השלושה שמיטת בידי שמיים הכובש את נבואתו ומוותר על דברי נביא שהוא לא מקיים את מה שהנביא אמר על פי נבואה לעשות ונבי י שעבר על דברי עצמו מתן בדי שמיים דכתיב והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי לא ישמע הינו שעובר על דברי הנבי קריבי בפסוק הזה קוראים לא ישמיע הנו נבי שכובש את נבואתו ולא משמיע את דברי וקרי לא ישמ אל דברי שנבי עצמו עובר על דברי הנבואה על זה כתיב מתה בדי שמיים אנוכי ידרוש מאמו בד בדי שמים במשנה למדנו התנבא מה שלא שמע מביאה הגמרא כגון צדקיה בן כנענה שהוא התנבא לאחאב מלך ישראל נבואת שקר דכתיב ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל עשה קרניים מברזל ויאמר כה אמר השם אתה תנצח באלה בקרניים מברזל האלה תנגח את הרם אתה רוצה לצאת אליהם במלחמה תלך תלחם אתה גם תנצח אותם דקל אותם אמר לו נבואה שלא היייתה שואלת הגמרא מהי הבלה למאבד הרי היה באמת סיבה שצדקה בן קננה אמר את זה כי רוח נבות היא זו שאתה אותו אתתי מה הסיפור עם הרוח של נבות דכתיב ויאמר השם עכשיו אחב רוצה לצאת למלחמה נגד ארם אומר הקדוש ברוך הוא אחאב צריך לקבל עונש ולכן אני רוצה שהוא ילך ללחם וליפול במלחמה מי יפט את אחו ויל ויפול ברמות גילד ויצא הרוח ויעמוד לפני השם ויאמר אני הפת והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר לה הקדוש ברוך הוא תפתה וגם תוכל צה ועשה כן אז אם כן הרוח היא זו שמרת הנבואה ל צדקיה בן כנענה מאיפה היהה אמור לדעת שזה נבואה שאסור לו לומר אותה כתוב כאן שכתוב שהקדוש ברוך הוא אמר צא ועשה כן אמר רבי יהודה מה יצא הגמרא זה הקדוש ברוך הוא אומר לה רוח אתה הולך להיות רוח שקר בפי הנביאים צא מ מחיצתי וכמו שהגמרא אומרת במסכת שבת כל שחברו נענש על ידו אין מכניסים אותו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא מה היא רוח רוחו של מי אמרה שהיא תפתה את אכאב אמר רבי יוחנן ז רוחו של נבות הישראלי שהכאב הרג אותו כי הוא רצה את הכרם שהייתה לו אז הוא היה מחזר לפתות אותו ולהפיל אותו אבל בכל אופן מה היה צדקיה לעשות הרי הרוח פיטטה אותו ולכן הוא חשב שזה נבואה טובה אונה הגמרא הבלי למידק צדקיה בן כנענה היה צריך לדייק ואז הוא היה יודע שזה נבואת שקר כמו דברי רבי יצחק דמר רבי יצחק סגנון אחד עולה לכמה נביאים דברי הנבואה שמכוון הוא אחד נכנס בליבות כמה נביאים לכל אחד בלשון שונה אבל ואין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד לא ייתכן שהתנבא שני נביאים באותו סגנון לשון עובדיה אמר על אדום סדון ליבך אסי אך או השיך השית אותך להתגאות יותר מדי וירמיה אמר על אדום תפלצת השיא אותך סדון ליבך אמתך וממשלתך מוטלת על כל הארצות השית אותך להביא זדון בליבך הינו להתגאות יותר מדי בכל אופן הנבואה הייתה אותו נבואה בשינוי לשון אז רואים כן שנביא אמת לא מתנבאים באותו לשון והניה הנביאים שהתנבא לאחאב מדקאמר כול הוא כדד כולם אמרו בדיוק אותו לשון ש שמ מינה לא כלום כמרי כיוון שהם אמרו אותו סגנון ואותו לשון צדקי היה צריך לדעת שאיין ממש בדבריהם שואלת הגמרא דילמה וידע ליד הרבי יצחק אולי הוא לא ידע מהכלל הזה אונה הגמרא יהושפט הבתם היה שמה יהושפט מלך יהודה וכ אמר לו יושפט אמר להם את הכלל הזה תכתב ויאמר יהושפט יהושפט הייה מלך יהודה כו היה מלך ישראל אומר יהושפט האין פה נביא להשם עוד אמר לי אז אכב אומר לו מה הבעייה היק כל הנה יש פה את הנביאים האלה אמר לי אמר יושפט לאחאב כך מקוב ני מבית אבי אבא הוא היה מנכד של דוד המלך סגנון אחד עולה לכמה נביאים ואין שני נביאים מתנים בסגנון אחד אני רואה שכולם פה אומרים את אותו סגנון לא יכול להיות שזה נבואת אמת במשנה ראינו המתנה מה שלא נאמר לו אז הוא חייב חנק כגון חנניה בן אזור מה היה הסיפור דק ירמיה בשוק העליון ירמיהו הנביא היה עומד בשוק העליון וכ אמר כה אמר השם צבקות הנני שובר את קשת אילם את הגבורה של אילם נסה חנניה קל וחומר בעצמו ואמר מה אילם שלא באו אלא לעזור את בבל נגד עם ישראל אמר הקדוש ברוך הוא הנני שובר את קשת אילם הבבלים עצמם שמכונים כשדים כשד כשדים עצמן על אחת כמה וכמה שיהי שו מנ שו מ את הקדוש ברוך הוא אתה איהו בא חנניה בן אזור ועמד בשוק התחתון ואמר כה אמר השם וגומר שברתי את אול מלך בבל אז אם כן זה מתנבא מה שלא נאמר לו אמר לרב פפא לאביה היי לחברו נמי לא נאמר זה לא נקרא שוא מתנבא מה שנאמר לחברו הוא מתנבא משהו שאף אחד לא התנבא מנן הריב זה חנניה המציא מעצמו מנן אבל שאם אדם מתנבא דבר שנאמר לנביא אחר שהוא חייב אמר לי השיב לו הבעיה כיוון דיתיב כל וחומר למדרש כיוון שניתן ללמוד על ידי כל וחומר כמן ד תמר לידה מי אז כיוון שהוא אמר את זה על ידי קל וחומר זה כאילו שזה נאמר זה כאילו באמת ירמיהו התנבא את הנבואה הזאת והוא אומר דבר שנאמר לירמיהו אז אם כן זה דבר שכן נאמר לירמיהו כארי זה ניתן להדרש בקל וחומר אבל מה הוא ניו דלא נאמר לו אלא שזה לא נאמר לחנניה ולכן הוא ש על מה שהוא אמר את זה כאילו נאמר לא מפי השם המקרה השלישי שחייבים חנק המתנבאים עבודת כוכבים כגון נביאי הבעל שהתנבא בשם עבודה זרה עכשיו עוברים לשלושת הדברים שחייבים עליהם מיתה בידי שמיים הכובש את נבואתו כגון יונה בן אמיתי הקדוש ברוך הוא שלח את יונה להתנבא שנינה הולכת להתהפך והוא לא הלך לומר להם דברי הנבואה אלא הוא ברח בספינה משנה ראינו ומוותר על דברי נביא היינו שהוא לא שומע להוראה של הנביא שנאמרה לנביא בדברי השם שהוא במיטה בדי שמיים כגון חברי ד מיכא חברו של מיכא תכתיב הפסוק אומר ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל ראהו בדבר השם אמר לו נבואה הוראה שהוא צריך לעשות קיי ננש צריך להכות אותו וימאן האיש להכותו אז הוא באמת נענש ממיתה בידי שמיים וכתיב ויאמר לו ין אשר לא שמעת ויקחה האריה וגומר זאת אומרת כיון שהוא לא שמע לדברי הנביא לעשות את מה שהנביא אמר לו לעשות הוא נענש ומה שאמרנו שנביא שלא עשה את דברי עצמו שעבר על דברי עצמו שהוא נענש במיטה בדי שמיים כגון עידו הנביא דכתיב איש האלוקים אמר לרובם כי כן ציוו תיה בדבר השם לאמור לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת וכתיב לאחר מכן שפגש נביא השקר את איש האלוקים ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דיבר אליי בדבר השם לאמור השוה אל ביתך ויאכל לחם וכתיב באמת וישוב איתו ויאכל לחם בביתו ויש מים זאת אומרת אותו איש האלוקים שהקדוש ברוך הוא ציווה אותו לא ללכת לביתו לאכול לחם שמע לא שמע להוראה שהוא בעצמו קיבל והוא כן הלך לביתו ואכל לחם וכתיב ויילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו רואים שנביא שעבר על דברי עצמו חייב מיתה בדי שמיים תןתנ קמד רב חסדא אחד התלמידים שנה לפני רב חסדה נבי הכובש את נבואתו לוקה חייב מלכות אמר לי מ אז הוא אמר לו רב חיז מן דאכיל תמרי באבלה לקי מי שאוכל תמרים שנתונים בקברה לוקה מן מטריי מיטרא בו היינו נביא שלא אמר את הנבואה שנאמרה לו וכי יש מישהו שיודע שהקדוש ברוך הוא אמר לו נבואה והוא לא אומר אותה שהוא ילך ויתרה ב בו שהוא חייב לומר איך אתה רוצה לתת לו מלכות הוא הרי הרי אף אחד לא הרא בו כי אף אחד לא ידע בך שהוא קיבל נבואה אמר הבה חבריו הנביאים יודעים מדבר הנבואה שניתנה לו והם יכולים לטרות בו להתרות בו שואלת הגמרא מןן הם יודעים אמר הבי דכתיב כי לא יעשה השם אלוקים דבר כי אם גילה סודו אל עבדיו הנביאים זאת אומרת הנביאים יודעים שמישהו פה קיבל נבואה והם יכולים לטרות בו שאם הוא לא יאמר הוא יקבל מלכות שואלת גרא אולי משמיים נחמו על הרעה וחזרו בימה הגזירה ואותם הנביאים לא יודעים מזה דיל מהדרבי ואם כן הם לא יכולים להתרות בו כי אולי זה התראת ספק כי זה הרי התראת ספק והכלל הוא שם מתרים בבן אדם דבר שזה ספק יכול להיות שבכלל בסוף הקדוש ברוך הוא לא יעשה את מה שהוא אמר לנביא שהוא הולך לעשות ודבר רע הקדוש ברוך הוא יכול לחזור בו אז אם כן לא יכולים להתרות בו מתרצת הגמרא פה זה ודאי שהקדוש ברוך הוא לא חזר בו כי אם הת דהדר ב אודו מוד לקולו נבי אם משמים היו חוזרים ב הגזרה היו מודיעים את זה לכל הנביאים שואלת הגמרא והרי יונה דעד רבי ולוד הווא הרי יונה נשלח בדבר השם לומר שננו תתהפך משמה הם חזרו מהגזרה ולא הודיעו לו אונה הגמרא יונה מעיקרה ליונה מתחילה אמרו לו נינווה נהפכת היינו זה יכול להיות נהפכת היינו שהפכה יעשו שמה חורבן וזה יכול להיות נהפכת שהם ייהפכו מעשיהם מרעה לטובה אי הוא לא ידע היא לטובה הי לרעה הוא לא ידע אם נהפכת עינו לטובה שהם יהפכו את דרכם ויחזרו בתשובה או לרעה כיוון שהם שבו בתשובה הנבואה התקיימה לטובה ולא שמשמים חזרו בהי י הגזירה לכן לא אמרו נבואה נוספת שמשמים חזרו בימי הגזירה אבל כשכן הקדוש ברוך הוא חוזר בו אז הוא אומר את זה לנביאים ראינו במשנה מוותר על דברי נביא היינו שהנביא אומר לו לעשות והוא לא עושה מיטתו בידי שמיים שואלת הגמרא מ יד דינש מנין יודע אותו אדם שהנביא הזה הוא נביא אמת ואם הוא לא ישמע לו הוא יענש אולי הוא סבור שהנביא הזה הוא נביא שקר ולכן הוא עובר על נבואתו ולמה מגיע לו עונש אונה הגמרא מדובר כאן שהנביא דיהיב ליאות הוא מביא לו סימן שואלת הגמרא ומיכה דלא יעיב לי אות וינש הרי מיכא לא נתן אות בכל זאת כיוון שהוא אמר לא אותו אחד בנבואה להכות אותותו והוא לא יכר אותו הוא נענש אונה הגמרא איך מוחזק שני ברגע שיש לך פה נביא שהוא מוחזק לנביא אמת זה שונה וחייבים לשמוע לו ד לא תמה אחים לא תאמר כן אברהם בהר המוריה איך הי שמע ליצחק למה יצחק הסכים לשמוע לאביו אברהם ללכת ולעשות דבר שאם אין פה באמת הוראה מפורשת מהקדוש ברוך הוא זה איסור חמור הרי איך הוא שמע בכל אברהם אביו שהשם ציווה אותו לשחות אותו על הר המוריה שום אדם לא לא נצטווה לעשות כן לבנו וכן אליהו בהר קרמל איך הי סמכי עלי ובדי שחוטי חוץ איך עם ישראל סמכו על אליהו שבער הקרמל הוא אמר להם להקריב קורבנות ולהקריב מחוץ לבית המקדש הרי אסור להקריב מחוץ לבית המקדש אלא אם כן זה נבואה מפורשת של נביא אבל מאיפה הם ידעו שהנביא הזה הוא נביא אמת אלא מה רואים מכאן איך הד מוחזק שני כש הנביא מוחזק לנביא אמת זה שונה ואפילו אם הוא לא עושה להם סימן בכל זאת הם חיייבים להאמין לו בעקידת יצחק אומרת התורה והי אחר הדברים האלה ואלוקים ניסא את אברהם מה יחר אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי בן ז ארה אחר דבריו של השטן דכתיב ויגדל יצחק הילד ויגמל וגומר אמר השטן לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם אברהם אבינו זקן זה חנת אותו ל100 שנה בפרי בטן מכל הסעודה שעשה בגמל בנו לא היה לו אפילו שור תור אחד וגוזל אחד להקריב לפניך אמר לו הקדוש ברוך הוא כלום עשה את הסעודה אלא בשביל בנו אם אני אומר לו זבח את בנך לפניי מיד הוא זובח אותו מיד ואלוקים ניסא את אברהם אחר דבר של השטן אמר לו הקדוש ברוך הוא ויאמר כחנה את בנך אמר רבי שמעון בר אבא כחנה אין נה אלא לשון בקשה משל למלך בשר ודם שעמדו עליו מלחמות הרבה והיה לו גיבור אחד ונצח שתמיד רגיל לנצח לימים עמדה עליו מלחמה חזקה אמר לו המלך לאותו גיבור בבקשה ממך עמוד התגבר לי במלחמה זו לנצח שלא יאמרו הבריות אם לא תנצח המלחמות הראשונות שניצחת אין בהם ממש אף הקדוש הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם ניסיתי אותך בכמה ניסיונות ומדת בכל הניסיונות עכשיו עמוד לי בניסיון זה שלא יאמרו אין ממש בניסיונות הראשונים ואז אומר הקדוש ברוך הוא לאברהם קח נ את בנך אומר לו אברהם שני בנים יש לי יש לי גם את ישמעאל אמר לו את יחידך אמר לו יחידך שניהם יחידים זה יחיד להגר אמו וזה יחיד לרבקה אמו אמר לו הקדוש ברוך הוא אשר אהבת אמר לו אני אוהב את שניהם תרו רכמה להו לה שניהם אני אוהב אותם אמר לו את יצחק וכל כך למה למה הקדוש ברוך הוא לא אמר לו מיד בהתחלה את יצחק כדי שלא תטר דעתו עליו הם יודיעו לו מיד עכשיו אברהם אבינו שומע את הניסיון הזה הלך ושמע לדברי השם קדמו שטן לדרך אמר לו הל ניסא דבר אליך תלאה זה פסוק באיוב הקדוש ברוך הוא היה צריך לנסות אותך בדבר שמיש אותך שמלאה אותך הנה סרת רבים לימד את המוסר השם לרבים וידיים רפות תחזק אנשים שנחלשו ידיהם את חיז ת אותם כושל קימון מיליך אנשים שנכשלו המילים שלך הקימו וחיזקו אותם קירבת את כולם לאמונת השם עכשיו כי אתה תבוא אליך ותלה בא אליך הניסיון הזה לך להלאות אותך להבהיל אותך אמר לו אברהם אבינו אני בתומי אליך אני מקיים מצוות השם בתמימות אמר לו השטן הלו רתך מהשם היייתה צריכה להיות לך ביטחון ועכשיו היא גורמת לך הפסד כסלתך ש עכשיו תשחט את בנך אמר לו אברהם זכור נה מי הוא נקי עבד ראית פעם אדם נקי שנאבד ודאי שהקדוש ברוך הוא לא מתכוון לעשות לי שום רע ויצא מזה טוב כיוון דחזא דלא כשמי עלי כיוון שהשטן ראה שאברהם לא שומע לו אמר לי אז הוא אמר לו אלי דבר גוניו אני שמעתי כך שמעתי מאחורי הפרגוד שבכלל לא הולכים להקריב את יצחק עשה יקרב לעולה אין יצחק קרב לעולה ובאמת אחר כך כש השם אמר לו את זה אז הוא שמע לו אבל כאן אמר לו אברהם כך עונשו של שקרן של בדאי שאפילו אם אמר אמת אין שומעים לו ללכן אני לא מוכן לשמוע לך רק כשאחר כך בא מלאך השם ואמר לו את זה אז הוא שמע לו הבאנו שרבי יוחנן דרש מבי אחרי אחר הדברים האלה שזה הכוונה אחרי דבריו של שטן רבי לוי אמר אחר הדברים האלה הכוונה אחר דבריו של ישמעאל ליצחק אמר לו ישמעאל ליצחק אני גדול ממך בקיום המצוות שאתה עשית ברית מילה מלת כשהיית בן שמנת ימים ואני נמלת כשהייתי בן 13 שנה אמר לו יצחק ובעבר אחד בלבד אתה מר מתגרה בי הרי אפילו אם הקדוש ברוך הוא אומר אומר לי הקדוש ברוך הוא זבח עצמך לפניי אני זובח מיד ואלוקים ניסא את אברהם יי רצון שיעמוד לנו זכותו הגדולה לישועה לכל עם ישראל ועד כאן דף פט
לצפיה בתכנים נוספים: