הדף היומי מסכת סנהדרין דף יא
דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת סנהדרין מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/
הדף היומי מסכת סנהדרין דף יא
[מוזיקה] סנהדרין דף יא מתחילים בעזרת השם דף י עמוד ב שורה שנייה מלמטה במילה זמן הגמרא מספרת בהמשך על רבי רבי יהודה הנשיא שישב ודרש בדברי תורה והוא הריח ריח של שום וצריך ל אמר שהוא לא היה יכול להמשיך ללמוד עם הריח הזה זה ממש הפריע לו ללמוד אז הוא ביקש שמי שאכל שום יצא מבית המדרש כדי שלפחות כולם יוכלו ללמוד ולא יהיה להם את הפרם ועש ך דעת מהריח הזה קם רבי חיא ויצא מבית המדרש קמו כולם אחריו וייצאו ר פגש בנו של רבי רבי שמעון את רבי חיא אמר לו אתה אכלת שום למה לא נזרת למה צירת את אבא רבי אמר לו אבי חיה אני חס ושלום לא תהיה כזאת בישראל אני ידעתי שלא לאכול שום זה יכול להפריע בבית המדרש אלא כדי לא להלבין את פניו של מי שאכל שום והוא כעת יצא מבית המדרש העדפתי אני לצאת זאת אומרת רואים כאן דבר מאוד מאוד גדול שאף על פי שמעלת לימוד תורה היא מעלה עליונה בכל זאת רבי חיא היה מוכן לבטל תורה כדי לא להלבין פניו של זה שאכל שו מנן למד רבי חיא את הלימוד הזה זה הוא למד את זהזה מרבי מאיר בעל הנס שלמד את זה משמואל הקטן וכמו המעשה שהגמרא מביאה עכשיו אבל לפני כן מביאה הגמרא סימן לזכור את ארבעת הברייתות שמדברות על בית דין שבאים לקבוע שהשנה תהיה במקום 12 חודש מוסיפים שיהיה אדר א' ואדר ב' וזה יהיה 13 חודש אז יש סימן לארבע ברייתות שמדבר על אן ברין את השנה הסימן שלהם זמן נשיא צריך גדי זה הסימן של כל אותם ברייתות שמדברות על עיבור השנה והברית הראשונה תנו רבנן אין מעברין את השנה אלא בדיין שמוזמנים לה שהנשיא הזמין אותם כבר מאתמול בערב ומספרת הגמרא מעשה שממנו רבי מאיר למד וממנו למד רבי חיא עד כמה צריך להיזהר לא להלבין פניו של אדם מעשה בנשיא רבן גמליאל שאמר לדיינים השכימו לי מחר שבעה דיינים לעליה המיוחדת לישיבת בית הדין כדי לקבוע האם השנה הזאת תהיה מעוברת או לא ממחרת השקים רבן גמליאל הומצא שמונה דיינים מבארים שהבינו שהוא מתכוון שבעה ולא כללו אותו בין השבעה אבל אם אתה כולל גם אותו אז זה שמונה אמר מי הו שאלה שלו ברשות ירד עמד שמואל הקטן אף על פי שהוא כן עלה ברשות פיח שבארנו בעצם כולם עלו ברשות ואמר אני הוא שעליתי שלא ברשות ולא כדי להעבר את השנה עליתי להצטרף עמכם עכשיו אלא כדי ללמוד ממכם הלכה למעשה וצרחתי רציתי לראות איך דנים בנושא הזה זה אמר לו רבן גמליאל שב בני שב ראויות כל השנים כולן להתעבר על ידך אלא הסיבה שרציתי לדעת מי הוא לא מהמוזמנים שאמרו חכמים אין מעברין את השנה אלא במזומן לה צריך קודם כל להזמין את הבן אדם ערב קודם כדי שיחשוב וישקול בדעתו מה הוא חושב ואז הם ביחד ידונו ולא שמואל הקטן אבה הוא לא היה זה שעלה שלא ברשות אלא הני שח רינה היה אדם אחר או שזה כמו שהביא שביארנו לא היה פה אף אחד מביניהם בכל אופן הוא לא היה זה שעלה שלו ברשות ומחמת שהוא לא רצה שיהיה כיסופא שיהיה בושה לאחד אחר הודה עבד לכן הוא אמר שהוא זה שעלה שלא ברשות כדי שלא ילבינו את פניו של מישהו אחר כי דיתיב רבי ודריש כאן הגמרא מביאה את הסיפור שהיה עם רבי חיא שגם הוא עשה מעשה בשבילו לבייש אחרים וריח ריח שום אמר רבי מי שאכל שום צא אמר רבי חיא ויצא כדי שלא לבייש את מי שאכל עמדו כולן ויצאו מפני כבודו של רבי חיא בשחר בבוקר מצאו רבי שמעון ברבי לרבי חיא אמר לה אתה הוא שציירת לאבא שאכלת שום נדף ממך הרח אמר לו רבי חיא חס ושלום לא ת דד בישראל אני אוכל שום כשאני בא לבית המדרש של רבי א כדי לא להבין את פניו של מי שכן אכל יצאתי כדי שיצאו כולם ולא ידעו מי הוא זה שאכל על שום ורבי חיא מאיך גם מירלי רבי חיא שיצא מבית המדרש בגלל השום שבו פתחנו את השיעור היום מנין למד לינו כן כמו שאמרנו מרבי מאיר נתניה סיפור שלישי מעשה באישה אחת שבאת לפני שבאת לבית מדרשו של רבי מאיר ואמרה לו רבי הרי האישה קנת מתקדשת בשלוש דרכים כמו שמובא בתחילת מסכת קידושין בכסף בשטר ו בביאה עכשיו אחד מכם קידש ני בביאה ואני לא יודעת מי הוא עמד רבי מאיר וכתב לה גת קריטו ונתן לה עמדו וכתבו כולם גת קריטו ונתנו לה כדי שלא לבייש את אותו תלמיד הרי רב נתן מלכות לאדם שמקדש בביה זה נחשו פריצות ורבי מאיר מהיכן גמיר לה אזת אומרת אמרנו שרבי חיא שש יצא מהסיפור של השום מבית המדרש למד מרבי מאיר ומנין רבי מאיר למד משמואל הקטן ששמואל הקטן היה זה שאמר לרבן גמליאל שאותו לא הזמינו והוא הגיע בלי שיזמינו אותו כדי ללמוד איך מעברים את השנה ושמואל הקטן מאייך גמיר לה מנינו הוא למד את הדבר הזה לצאת כדי לא לבייש מישהו אחר משכניה בן יחיה שזה בכלל מהנביאים הכתובים דכתיב שנאמר בספר עזרא שעזרא הוכיח את עם ישראל כשחזרו אחרי הגלות כדי לבנות את בית המקדש השני הוא הוכיח אותם ש מתחתנו עם נשים נוכריות ויין שחניה בן יחיאל מבני אילם ויאמר לעזרה אנחנו מלנו באלוקי נושב נשים נוכריות עמי הארץ ואתה עדיין יש תקווה אין יאוש ב בעולם מה שנקרא יש מקווה לישראל על זאת ואף על פי שהוא בעצמו לא חטה הוא לא התחתן עם אישה נוכרית בכל אופן הוא הכניס את עצמו בכלל לחוטאים כדי לא להבין את פניהם של החוטים שואלת הגמרא ושכניה בן יחיאל מנין הוא למד לעשות כך מהיכן גמר לה מביאה הגמרא או מיהושע או ממשה או מיהושע דכתיב עם ישראל באו לכבוש את ארץ ישראל כבשו את יריחו ושם החרימו את כל השלל של העיר והיה אחד בשם אחן שמעל בחרם ולכן במלחמה הבאה שבאו להילחם על העיר שנקראת אי נפלו 36 אנשים במלחמה ויהושע נפל על פניו דכתיב ויאמר השם אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך הסיבה שנפלו כל כך הרבה במלחמה כי חטא ישראל אמר יהושע לפניו ריבונו של עולם מי חטא אמר לו הקדוש ברוך הוא אני ספר לך רכילות וכי דלטור אני לך וטל גורלות ולפי זה תדע מי חטא אז רואים מכאן ש שהקדוש ברוך הוא לא רצה לגלות ליהושע מי חטה מחמת כבודו והי בתו שמר שהוא למד את זה ממשה דכתיב הקדוש ברוך הוא אמר למשה רבנו שהי מעם ישראל שלקו מן בשבת והרי הכלל הוא שהיה יורד מן כל השבוע כל כל לפנות בוקר משה רבנו אמר שביום השישי יהיה כפול בשבת לא ירד מן היו אנשים שלקחו מן ביום שישי ופיזרו אותו בליל שבת כאילו הוא ירד מן והם הלכו ללקות מן בשבת תכתיב ש הקדוש ברוך הוא בא להוכיח אז הוא אמר ד אנה מאנתם כאילו כולם ממענים בדבר השם ולא שומעים לדבר השם הוא כלל את החוטאים ביחד עם כולם אף על פי שרק מקצת מעם ישראל חטאו כיוון שבנו את הסיפור של שמואל הקטן שאמר אותי לא הזמינו ובאתי בכל זאת כדי לא לביש את האחרים מביאה הגמרא תנו רבנן מ שמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי נסתלקה רוח הקודש של נבואה מעם ישראל הם היו הנביאים האחרונים ואף על פי כן היו משתמשים בבת קול קול הד כזה פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוריה בעיר ריחו וניתנה עליהם בת קול מן השמיים יש כאן אחד שראוי ש שתשרה עליו השכינה שהוא יהיה נביא אלא שאין דורו זכאי לכך נתנו חכמים את עיניהם בהלל הזקן וכשמת הלל הזקן אמרו עליו הי חסיד הי עניו תלמידו של עזרה שוב פעם אחת היו מסובים בעליה ביבנה וניתנה נ עליהם בת כול מן השמיים ואמרה יש כאן אדם אחד שראוי שתשרה עליו שכינה אלא שאין דורו זכא לכך נתנו חכמים את עיניהם בשמואל הקטן וכשמת הספידו אותו ואמרו עליו הי חסיד הי עניו תלמידו של הלל אף הוא שמואל הקטן סופו הוכיח שהוא היה בעל רוח הקודש ושרתה עליו שכינה הוא אמר בשעת מיתתו ברוח הקודש רבן שמעון בן גמליאל הנשיא ורבי ישמעאל כהן גדול נתנו לחרבה מהרוגי המלכות פלו בחרב וחבריהם חברו הי לטלה להריגה במיתות משונות ושאר העם יהיו לבז שר עמה לביזה וששם יצילנו אקן סגין עתידן למית ל מהצרות רבות עתידות לבוא על העולם מה משותף אגב בין הלל הזקן לשמואל הקטן שניהם היו מיוחדים בנוונטו ושרתה עליהם שכינה משה רבנו שהיה עניו מכל האדם הוא היה אדון הנביאים אז אפשר להבין לבד שיש איזה קשר בין רוב ענווה לנבואה וגם על רבי יהודה בן בבה ביקשו לומר כן את אותו הספד הי חסיד הי עניו אלא שנטרפה השעה כי הוא היה מהרוגי מעשרת הרוגי מלכות לא יכלו להספיד אותו שאין מספידין על הרוגי מלכות מחמת אימת המלכות אלא יהרו לקבור אותם תנו רבנן בריתה שנייה על הנושא של עיבור השנה אין מעברין את השנה אלא אם כן ירצה הנשיא וזה הסימן של המילה נשיא ומעשה ברבן גמליאל שהלך ליטול רשות אצל שלטון אחד שבסוריה הלך לדבר על עסקי הציבור אצל שלטון אחד שבסוריה והתעמלות שעה לבוא ויברו את השנה על מנת שיירצה רבן גמליאל כ חייבים שירצה הנשיא הוא היה הנשיא וכשבא רבן גמליאל ואמר רוצה אני נמצאת השנה מעוברת עכשיו עוברים לבריתה שמרמזת בסימן במילה צריך תנו רבנן אין מברין את השנה אלא אם כן היייתה צריכה מפני הדרכים ש התקלקלו בימות החורף ומפני הגשרים שהתקלקלו ועדיין לא תיקנו אותם וצריכים להספיק לתקן את הדרכים והגשרים לקראת חג הפסח אז הוסיפו עוד חודש אדר ומפני תנורי פסחים אותם תנורים שצולים בהם את קורבן הפסח ונימוקו מהגשמים של החורף וצריכים עוד חודש כדי שהם תייבשו בשמש כדי שיוכלו להקריב קורבן פסח ומפני גלויות ישראל מפני ישראל שגרים במרחק בגולה ובית דין שמעו שהם נעקרו ממקומן לעלות לרגל ועדיין לא הגיעו לארץ ישראל ואם לא יעברו את השנה הם לא יספיקו להגיע והם לא יהיו רגילים לבוא א בשביל זה הם מוסיפים עוד חודש אבל הן מעברין את השנה לא מפני השלג ולא מפני הצינה כי בשלג ובצנעה אנשים בכל זאת היו באים ולא מעברים את השנה מפני גלויות ישראל שלא עקרו ממקומן אלה שלא התחילו לצאת לעלות לרגל לא עשו עוד חודש כדי שהם יוכלו להספיק להתחיל לצאת ולהגיע בזמן אלא אם אנשים התחילו לצאת ואם לא יעברו את השנה אז הם לא יספיקו לבוא בשבילהם הוסיפו עוד חודש מביאה הגמרא את הבריתה הרביעית שמרמזת בסימן במילה גדי תנו רבנן אין מעברין את השנה לא מוסיפים עוד חודש לשנה לא מפני הגדים ולא מפני התלים שהם עדיין קטנים ולא יהיה מספיק בשר בשביל קורבן פסח כי אפשר גם להקריב קורבן פסח כשהם קטנים ולא מפני הגולות שלא פרחו שלא גדלו כל צורכן ואף על פי שבשביל קורבן פסח היו צריכים הרבה מאוד אנשים להביא כן של עופות בשביל להשלים את הטהרה שלהם לאכילת קודשים כמו יולדת שילדה זכר שאחרי השלמת כל ענייני הטהרה שלה ביום ה-40 צריכה להביא אחרי 40 יום היא צריכה להביא כן עופות לטהרת אחד לעולה ואחד לחטאת ואומרים שיש כאן גוזלות שם עדיין לא פרחו עדיין הגוזל לא גדלו ולי נמתין עוד חודש כדי שיכלו להביא תורים גדולים זה לא סיבה למה כי אפשר להביא כינים מבני יונה אפשר להביא או תורים או בני יונה אם אתה מביא סוג יונה שנקרא תורים אתה צריך להביא אותם כשהם כבר פרחו כשהם כבר גדולים אבל אם אתה מביא בני יונה יונה אפשר להביא בני יונה היינו גוזלות אז אם כן זה לא סיבה להבר את השנה זה לא מספיק סיבה אבל עושי אותן סעד לשנה זאת אומרת יש בעמוד הבא נראה שלושה דברים שעל פיהם מחליטים להוסיף עוד חודש לשנה אז אם יש שניים מתוך השלושה זה מספיק סיבה להוסיף עוד חודש אבל אם יש רק סיבה אחת מתוך השלושה אז לא מוסיפים עוד חודש אבל אם יש סיבה אחת ובנוסף לזה גם הגוזל הגדיים והתל קטנים מדי והגוזל עדיין רכים מדי אז זה אפשר עשות צעד סיבה אחת מתוך השלושה ויחד עם הסיבה הזאת מעברים את השנה בעוד חודש כיצד רבי הנא אומר משום רבן שמעון בן גמליאל זאת אומרת עכשיו אנחנו מביאים את דעתו של רבן שמעון בן גמליאל הנשיא היה אומר כך כשהוא בא לקבוע שרוצים להוסיף עוד חודש מודעין אנחנ לכון אנחנו מודיעים לכם ד גוזלי הריחן גוזלות עדיין רכים ועמ רי דרקן הכבשים עדיין קטנים מדי אבל בשביל זה לבד לא היינו מוסיפים עוד חודש וזמנה ד אביו לו מתה עוד לא הגיע זמן האביב התורה אומרת שמור את חודש האביב שפסח צריך להיות בעונה של האביב אם עוד לא הגיעה עונת האביב זה אחת הסיבות להוסיף עוד חודש ולעבר את השנה לעשות את השנה מעוברת אז יש פה סיבה אחת מתוך השלושה סיבות שעוד לא הגיעה העונה של האביב ביחד עם זה שהעופות עדיין קטנים מדי והכבשים עדיין קטנים מדי שפירי בנפי אותב הדבר בפניי והוסיף התל שת הדה הוספתי על השנה הזאת עוד חודש ואומר רבן שמעון גמליאל כמה הוספתי 30 יום לטן ימין שואלת הגמרא מיטיו כמה היבור השנה 30 יום זה לפי דעת רבנן אבל רבן שמ בן גמליאל אומר שמוסיפים רק 29 יום חודש אמר הרב פאפה הכוונה רצו בית דין מוסיפים 29 יום של חודש רצו בית דין יכולים להוסיף 30 יום מביאה ה ר תחזי בוא ותראה מיקה בן תקיפה קדמה כמה ענווה היייתה לאלה מהדורות הקודמים שאף על פי שהיו תקיפים בכל זאת הם היו בענווה נונט בתרי לאלה שבדורות המאוחרים יותר שמוחזקים הנו ונט שלא הגיעו לענווה של אלה שהיו תקיפים בדורות הקודמים יותר תניה ברייתא מעשה ברבן גמליאל שהיה יושב על גב מעלה בהר הבית והיה יוחנן הסופר הידוע הלה עומד לפניו ושלוש אגרות חתוכות לפניו מונחות מוכנות לכתוב בהם אמר לו טול איגרת אחת אגרת חדה וכתוב להכנה בני גלילה הלה אחינו בני גליל העליון ולהכנה בני גלילה התה אחינו בני הגליל התחתון שלומכן סגה שלומכם ירבה מודעין אנחנ לכון אנחנו מודיעים לכם דזמן ביאור המתה הגיע זמן הביאור מה פירוש זמן הביאור אנחנו יודעים שכל שבע שנים מגיעה שנת השביעית שנת שמיטה השבע שנים מתחלקים לשני חלקים השלוש השנים הראשונות השלוש השנים האחרונות ואחר כך מגיעה שנת השמיטה שזה דבר בפני עצמו עכשיו שנת השמיטה אנחנו יודעים שזה שנה שפטור מתרומות ומעשרות כי הפירות הם הבקר אבל השלוש השנים הראשונות ושלוש השנים האחרונות הם מתחלקים בצורה הזאת זה שני חלקים ותרומה נותנים בכל השנים לכהן מעשר ראשון ללבי אחר כך יש מעשר שני ומעשר עני מעשר שני אוכלים בירושלים ומעשר עני מחלקים לעניים השנתיים הראשונות נותנים מעשר שני בשנה השלישית נותנים מעשר עני אז זה יוצא ככה שנה ראשונה שנייה מעשר שני שנה שלישית מעשר עני שנה רביעית וחמישית מעשר שני ושנה השישית מעשר עני ואז מגיעה שנת השמיטה שפורה מתרומות ומעשרות עכשיו זה הסדר של תרומות ומעשרות עכשיו נעבור למושג של זמן הביאור התורה קובעת בספר דברים פרשת כיתבו שיש זמן ביאור מעשרות ביארתי הקודש מן הבית וגם תטיב לכל מי שצריך מתי זה זמן הביאור ערב פסח אחרי שמסתיימים השלוש שנים אז השנה הרביעית זה זמן הביאור של השלוש השנים הראשונות ערב פסח של שנה הרביעית ושנת השביעית ערב פסח זה זמן הביאור של השלוש השנים האחרונות אז הם מודיעים להם הגיע זמן הביאור הגיע ערב פסח צריך לבאר את המעשרות לחלק למי שצריך ולבאר את המעשר שני שנשאר לכן אתם צריכים לאפרו שהי מסרה ממתנה זיתה אתם צריכים להפ מעשרות ממקום קיבוץ הזיתים ששמה מתקבצים להתחמם ו להיות מוכנים אז המעשר שנשאר שם צריך לבאר לחלק למי שצריך ואם זה מעשר שני לבאר את זה וול איגרת חדה קח איגרת שנייה ותכתוב לאחן בני דרומה מקודם דיברנו על אלה מהגליל עכשיו בני הדרום שלומכם שלומכן ישגה ירבה מודעים אנחנו לכם מודעין אנחנ לכון זמן ביור המתה כמו שאמרנו הגיע זמן הביאור לפרוש מעסרה מעומרי שבליה אתם צריכים להפריש מעשרות מעומרי השיבולים טול את האיגרת השלישית תגרת החדה ותכתוב לאחינו בני גלות בבל בני גלבה בבבל ולחנה ד במדי אחינו שבמאי ושאר כל גלו דישראל לשאר הגלויות של ישראל שלוחם רבה לעולם שלומון סגה לעלם מודעין אנחנ לכון מודעים אנחנו לכם גוזליה ריחן הגולות רקים ואמרה ארקין הכבשים קטנים מדי וזונה ד אביבה לא מתה עוד לא הגיע זמן האביב שבו התבואה מבשילה ולכן כיוון שיש כאן את הסיבה שעוד לא הגיעה העונה של האביב וגם שהגוזל והכבשים קטנים מדי שפרה מילט בענפי שימו לב טוב איך דיבר רבן גמליאל הוא אמר הוב הדבר בעיני והוא הוסיף מה שרבן שמעון בנו לא הוסיף מקודם בבריתה הקודמת בענפי חבריי גם בעיני חבריי והוסיפי על שת הדה יומין טלטי ספנו על השנה הזאת עוד חודש של 30 יום אז אם כן אתה רואה מכאן תראה איזה ענווה היייתה לרבן גמליאל ש היה תקיפים הראשונים שהוא אמר אותב הדבר בעיניי ובעיני חבריי לבין בנו שאמר הוטב הדבר בעיניי והוא לא אמר בעיני חבריי דוכה הגמרא זה לא ראיה דילמה יכול להיות שמה שרבן גמליאל אמר בעיני בפני חבריי זה בטר דברור אחרי שהעבירו אותו מהנשיאות כמו שמסופר במסכת ברכות דף כז שאז הוא נעשה עניו וגם אז היה בנשיאות ביחד עם רבי אלעזר בן עזריה אז יכול להות שזה הכוונה בפני חבריי תנו רבנן כאן הגמרא מביאה את השלושה דברים על שלושה דברים שמאבר את השנה שמוסיפים עוד חודש כבר הבאנו על האביב אם עדיין לא ילה התבואה מעברים את השנה כדי שיכול חג הפסח בזמן האביב כמו שכתוב שמור את חודש האביב שהפח צריך להיות בחודש האביב עכשיו סיבה שנייה אם לא הבשילו פירות האילן עד חג השבועות על פירות האילן כיוון שעצרת הוא זמן להביא את הפרי הראשון שגדל משבעת המינים למצוות ביכורים ואם הפירות לא יהיו בשלים הולה רגלים יצטרכו לטרוח להעלות את הפירות פעם נוספת ועל התקופה הרי יש 12 חודשים שכל חודש זה לפי מניין ימות הלבנה של הירח זאת אומרת כל סיבוב של הירח מאז שהוא נולד עד שהוא נעלם תחילת החודש מלד הלבנה ואז כל יום הוא הולך וגדל עד אמצע החודש אז הירח במילואו עיגול שלם ואז לקראת סוף החודש הוא נעלם זאת אומרת סיבוב שלם של הירח זה חודש ואז 12 חודשים של ימות הלבנה עכשיו יש תקופה שזה לפי ימי החמה הארבע עונות של השנה שזה סדר אחר לגמרי זה לוקח יותר זמן אז התקופות יש ארבע תקופות זה כמו ארבע עונות כמו שיש קיץ חורף סתו אביב אז יש ארבע תקופות יש במקום קיץ זה תקופת תמוז במקום חורף זה תקופת אבת במקום אביב זה תקופת ניסן ובמקום סתו זה תקופת תשרי אז אם התקופה נמשך זמנה זאת אומרת למשל בחג הסוכות עדיין לא הגיע תקופת תשרי אלא נמשך זמנה של תקופת תמוז או בפסח עדיין לא הגיעה תקופת ניסן של האביב אל אז עדיין נמשך תקופת טוות אז מהברים כדי לדחות את החג שהסוכה יהיה בתקופת תשרי ופסח יהיה בתקופת ניסן דווקא על שניים מהטעמים מהן עברין ועל אחד מהן איין מעברין ובזמן שהאביב הוא אחד שני הטעמים הכל שמחין אף על פי שהיא תוסף עוד חודש והרי יש מצווה מהתורה שאסור לאכול מהתבואה החדשה עד היום השני של פסח שהוא בעצם היום הראשון של כל המועד פסח בארץ ישראל שזה יום שבו היו מקריבים את מנחת העומר ומאז היו סופרים ספירת העומר עד חג השבועות ומאז שהיו מביאים את המנחה הזאת מנחת העומר אז היה מותר מותר לאכול מהתבואה החדשה של השנה הזאת ואם אתה מוסיף עוד חודש אז בעצם עוד חודש אסור לאכול מהתבואה החדשה אף על פי כן כולם היו שמחים למה כי התבואה עדיין לא בשלה אז אי אפשר לאכול אותה אז לא היה גורם עצב שהוסיפו עוד חודש אבל אם כבר הגיע האביב והתבואה כבר בשלה והוסיפו עוד עוד חודש מפני הפירות או מפני התקופה אז כל הם היו עצבים כי התוסף עוד חודש לאיסור אכילת התבואה החדשה בסוף הבריתה מוסיף רבן ש מ גמליאל ואומר הוא חולק ואוא אומר על התקופה הי באל הוא מסתפק את הגמרא יש שתי אפשרויות לבאר על מה הוא חולק האם על החלק האחרון על מה היו שמחים והוא אומר על התקופה היו שמחים למה כי אם לא לקחו בחשבון את התקופה אז יוצא שעברו את השנה ואם כן נמצא שפסח יהיה מאוחר יותר וסוכות יהיה מאוחר יותר וסוכות כבר יהיה בחורף ואז יהיה להם קשה לעלות לרגל אבל אם עיברו את השנה בגלל התקופה זאת אומרת נמצא שהיה אמרו להיות השנה הזאת שסוכה תהיה באמצע תקופת תמוז באמצע הקיץ ודחו בעוד חודש זהיה בתחילת תקופת תשרי תחילת הסתו אם כן זה זה יהיה זמן נוח ללכת זה לא יהיה מת הגשמים ולכן הם היו שמחים או שהוא בא לחלוק על עצם הרעיון שאמר התנה שבשביל סיבה אחת לא מעברים את השנה אלא רק על שניים מתוך שלושה על זה הוא חולק והוא אומר שע התקופה לבד ברין כי לומדים מהתורה שהמועד צריכים להיות בתקופה שלהם ניסא ב באביב פסח ובתקופת תשרי א סוכות האם זה מה שהוא התכוון לחלוק אומרת הגמרא טייקו זה נשאר בספק על מה בדיוק הוא חולק מביאה הגמרא תנו רבנן ארץ ישראל מתחלקת לשלושה חלקים לעניין לקבוע האם כבר הגיע זמן האביב בשביל לדעת אם להבר את השנה או לא על שלוש הרצות מעברין את השנה יהודה ועבר הירדן והגליל על שתיים מהן מעבריין עם שתי ארצות מתוך הן שלושה עוד לא הגיע הזמן האביב אז מעברין אף על פי שהשלישי כבר הגיע זמן האביב ועל אחת מהן אם רק בארץ אחת מתוך השלושה עוד לא הגיע הזמן האביב אפילו אם זה ארץ יהודה אין ברין כי יש שני ארצות מתוך ה שלושה שכבר הגיע זמן האביב ובזמן שיהודה אחת מהן שבשביל ארץ יהודה מעכבים ומוסיפים עוד חודש הכל שמכין למה שמצווה מן המובחר אין עומר בה אלא מיהודה לכן אם כשיגיע פסח אז יבשילו התבואות ביהודה יכלו להביא את ה מנחה של מנחת העומר שמקריבים ביום ראשון של כל המועד פסח בארץ ישראל יוכלו להביא את זה מיהודה אבל אם ביהודה כבר הבשילו התבואות רק מה היו צריכים להמתין עד שיבשילו התבואות ב גליל או בעבר הירדן נמצא שעד שהבשילו שם התבואות ביהודה כבר התייבשו ויצטרכו להביא למנחת העום ממקומות רחוקים וזה לא למצווה מן המובחר לכן היו עצבים תנו רבנן בריתה נוספת א מעברין את השנים אלא בבית דין הקבוע ביהודה ואם עברו ועברו את השנים בגליל מעוברת העיד חנניה איש אונו אם ברוה בגליל אינה מעוברת ככה הוא קיבל אמר רבי יהודה ברי דרבי שמעון בן פזי מה התמה ד חנניה איש אונו למה הוא סובר שהם עברו בגליל השנה לא מעוברת אמר קרא הפסוק אומר לשכנו במקום משכנו של הקדוש ברוך הוא תדרשו ובאת שמה כל דרישה שאתה דורש לא יהיו אלא בשכנו של מקום במקום משכנו של הקדוש ברוך הוא בירושלים שביהודה תנו רבנן בית דין אין מברין את השנה אלא ביום אם עברו את השנה בלילה אינה מעוברת ואן מקדשין את החודש לקבוע מתי ראש חודש אלא ביום ואם קידשו בלילה אינו מקודש אמר רב הבא מה יקרא מאיזה פסוק לומדים את זה כי כתוב תקעו בחודש שופר בכסה מתי שהלבנה מכוסה שלא רואים אותה ליום חגינו שאז יש איזה חג איזה הו חג שהוא בראש חודש שאז החודש מתכסה בו וא אומר זה ראש השנה שהוא בראש חודש אבל שאר החגים חלים לא בראש חודש וכתיב כי חוק לישראל הוא משפט לוקי יעקב החוק שישראל עושים באותו חג איזה חוק עושים באותו חג איזה מצווה עושים בחג של ראש השנה מקדשים את החודש אז חוק לישראל הוא אותו חוק אותה מצווה שעושים בראש השנה משפט אלוקי י ל ט ט אי עשים אלא בם לא בלי א קוש החוד ושים ביום דכן ד יא
לצפיה בתכנים נוספים:
נהנתם? יש לנו עוד תוכן משובח באתר
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה