הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסד

[מוזיקה] בו בטרה דף קסד מתחילים בעזרת השם ד קסג עמוד ב שורה שנייה מלמטה במילה גופה זכות גדולה יש לאדם שמכניס את בנו בילדותו ללמוד תורה שיהיה מלא כמה שיותר בגיל הרך עם דברי תורה כמו שמסופר במסכת שבת דף כא על הביה שאמרו לו הלכה והוא בהתחלה לא קיבל אותה אחרי תקופה באו מארץ ישראל ואמרו לו שאת ההלכה הזאת אמר רבי יוחנן ואם כן אפשר לסמוך על ההלכה הזאת ואז הוא קיבל את הדברים ואז הוא אמר אם הייתי זוכה אם הייתה לי זכות הייתי כבר מקבל את הדברים האלה בפעם הראשונה ששמעתי אותם והגמרא שואלת מה זה משנה מתי הוא קיבל את הדברים הרי בסוף הוא קיבל אותם עונה הגמרא הנפ קמינה ההבדל הוא לגירסה דינקותא לגרסה של הינקות כותב רשי שהוא מתקיים יותר משל זיקנה בילדותו של האדם מה שהוא קונה הוא זוכר הרבה יותר וזה מתקיים אצלו הרבה יותר כמו שאומר אלישע בן אבויה במסכת אבות פרק ד משנה כ הלומד אם הוא ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש כותב הרמבם הלימוד בימי הילדות יתקיים ולא יהיה קל לשוחח והלומד זקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק שכדי שזה תקיים הוא צריך לחזור הרבה יותר ולשנן הרבה יותר המאמר הזה מכניס אותנו לנושא שלנו ההבדל בין נייר חדש לנייר מחוק אבל לא לגבי אם זה מתקיים יותר או מתקיים פחות אלא לגבי האם אפשר לזייף הרי יש כאן חתימות של עדים שחתמו על שטר האם חוששים שיבואו למחוק את מה שכתוב למעלה ולכתוב דברים אחרים ונמצא ש יש חתימות של עדים על דברים שהם בכלל לא חתמו אומר רב שטר הבא הוא ועדיו גם הכתיבה של השטר וגם העדים על המקום המחוק כשר ואם תאמר אולי בעל השטר מוחק וחוזר ומוחק אולי הוא ימחוק פעם שנייה הרי השטר הזה גם אם ימחקו בו זה זה כבר היה מחוק לפני כן אז יש חשש גדול יותר שיבוא בעל השטר ישאיר את החתימות של העדים שחתומים על המקום המחוק בשטר ומחוק פעם שנייה את מה שהעדים חתמו עליו ויכתוב דברים אחרים ויש לו כן חתימות על מה שהוא רוצה התשובה היא אינו דומה נמחק פעם אחת לנמק שתי פעמים יכלו להבחין שה חתימות של העדים זה על מקום שמחוקק פעם אחת והכתיבה היא על מקום שמחקו אותו פעם שנייה וזה יגרום שחששו שזה מזוייף ויבדקו את השטר שואלת הגמרא תחשוש ולחוש דילמה שד דיוטה מקום מידים הוא יקח את השטר לפני שהוא יכתוב ולפני החתימות של האדים הרי השטר הזה ה היו כתובים בו דברים ומחקו זה שתר מחוק זה נייר מחוק במקום איפה שאמורים להיות חתימות העדים הוא קשקש קצת שד דיוטה המקום מדים מעיקרה לפני שהוא נותן להם לחתום ומחי לי הוא ימחוק נמצא שמקום חתימות העדים מחוק שתי פעמים ואז יכתבו את השטר על המקום המחוק פעם אחת והחתימות של הידים על מקום שמחו שתי פעמים דכי הדר מחיק להי כשההוא ילך אחר כך וימחק את מה שכתוב בחלק העליון של השטר ויכתוב דברים חדשים הולי אידי וידי נמחק שתי פעמים נמצא שגם מה שכתוב בשטר זה על מקום שמחו שתי פעמים וגם החתימות של העדים יהיו על מקום שמחו שתי פעמים אמר הבה כסבר רב הן העדים חותמים על המקום המחוק אלא אם כן הוא נמחק בפניהם ואם הם יראו שהמקום של הכתיבה מחוק פעם אחת והמקום שמיועד לחתימות שלהם נמחק פעמיים הם לא יחתמו שואלת הגמרא מאיתי וי קושייה מברייתא כתב הוא את שטרו על הנייר השטר כתוב על נייר חדש והעדים חתמו על המקום המחוק כשר אפשר לקיים את החתימות והשטר כשר נשאלת השאלה הכן נותן אפשרות מאוד קלה לזייף ניחוש דילמה מחיק לי תחשוב שמה הו ימחוק את מה שכתוב על הנייר החדש וכתב לימה דבא הוא יכתוב שמה מה שהוא רוצה ובלי הוא ועדו על המקום המחוק נמצא שמה שהוא כתב זה על מקום מחוק פעם אחת חתימות של העדים בהתחלה כבר היו על מקום מחוק פעם אחת ולא יוכלו לזהות שיש כאן שטר מזויף אז למה הבריתה מכשירה כזה שטר שכתוב על נייר חדש והחתימות של העדים הם חותמים על המקום המחוק מתרצת הגמרא דכתב אחי עדים שחותמים על שטר שהכתיבה היא על נייר חדש והחתימות שלהם זה על מקום החוק הם כותבים מתי שהם חותמים אנחנו העדים סהדי חתמ על מחקה החתימות שלנו היו על מקום החוק ושטר כתב על ניירה את השטר כתבו על נייר חדש שואלת הגמרא נכון שזה באמת יגרום שלא יוכלו לזייף אבל השאלה היא דכתב היך היכן העדים יכתבו את המילים האלה כדי שלא ימחקו להם את מה שהם כתבו אם מתחת חתימתם מלתחת אז גייזל הוא פשוט יגזור את כל ה חלק התחתון של השטר ששמה ההערה שהעדים העירו שהם חתמו על מקום מחוק והשטר היה על נייר חדש ואם הם יכתבו את זה מעל החתימה אילאי מחיק לי הוא פשוט ימחוק את המשפט הזה ביחד עם משהו ימחוק את שאר הכתב ולא ירגישו בזה מתרצת הגמרא דכתב בין סעדה ל סעדה הם כותבים את המשפט הזה בין חתימה אחת של העד האחד לחתימה השנייה של העד השני ושם לא יכלו לגזור ולא למחוק שואלת גמרה אם כן הי אחי הסיפה בוא נראה את המשך הבריתה כתבו את השטר על מקום המחוק והאדים חתמו על מקום הנייר החדש פסול למה פסול המי פסול לפי אך שהסברנו מקודם הנמי גם כאן אפשר להסביר שאפשר להכשיר שטר כזה שהאדים נכתבו החי כך אנחנו האדים סעדי חתמנו על נייר חדש והשטר היה כתוב על נייר מחוק והם יכתבו בין החתימות שלהם את המשפט הזה ונדע שלא היה כתוב בשטר דברים אחרים ו מחקו אותם והוא כתב את מה שהוא רוצה כי העדים מפורש כותבים שהשטר היה על מקום החוק וכשאנחנו נראה מקום החוק לא נחשוש אולי הוא מחק וכתב דברים אחרים ואנחנו נראה בחתימות של הידים בין החתימות שזה כתוב שזה באמת היה ככה הם חתמו באמת מתרצת הגמרא עדיין יש לחשוש מה אמרת מוחק שמה הוא ימחק וחוזר ומוחק הוא ימחוק פעם שנייה העדים הרי בין החתימות שלהם באמת כתבו את ההערה הזאת שהשטר נכתב על מקום החוק והם חותמים על נייר חדש אבל חוששים שמע הוא ימחוק פעם שנייה ויכתוב דברים אחרים שואלת הגמרא והרי אמר אמרת שאינו דומן למחק פעם אחת נמחק שתי פעמים אז אם הוא ימחוק פעם שנייה ידעו שהוא זייף מתרצת הגמרא הנ מילי היך חתי סהד מחקה דווקא כשהעלים חותמים על המקום המחוק וגם השטר כתוב על המקום המחוק אפשר להשוות ולראות זה מחוק פעם אחת וזה מחוק שתי פעמים איך דלא חתי מסדה מחקה כשדים לא חתומים על המקום המחוק אלא על הנייר החדש לא ידיע אי אפשר להכיר אין ביחס למה להשוות את זה שואלת הגמרא אז מה הבעיה תביא שטר אחר לית מגילת אחרית ולמחוק ולדמי תמחוק ותשווה תעשה מחיקה אחת ותנסה להשוות את זה לשטר הזה לראות אם תראה שזה דומה תדע שזה מחקה פעם אחת ואם תראה שזה לא דומה תדע ש בשטר מחיקה שתי פעמים מתרצת הגמרא במגילה אחרת זה כבר לא דמ זה לא דומה לא דומה המחיקה של מגילה אחת למחיקה של מגילה אחרת מחיקה של שטר אחד מחיקה של שטר אחר לאדם מרחק דה מגילת למרחק דה מגילת אי אפשר להשוות ממגילה אחת למגילה אחרת כי כל שטר הוא בצורה אחרת שואלת הגמרא ולקבלה ולקבלה לחתימות ידה סעדי בבית דינה ולמחוק ולדמי בית דין יזהו את החתימות של העדים ויקבלו אותם כעדות אחר כך ימחקו את החתימות ויכלו להשוות למקום של הכתב של השטר אם הוא נמחק פעם אחת או פעמיים זאת אומרת החתימות של הידים זה על מקום מקום שלא מחוק נייר חדש והמקום של הכתיבה זה על נייר מחוק ואה לא יודע אם זה פעם אחת או פעמיים בשטר הזה עצמו תקיים את החתימות שלהם ואז תמחק אותם נו קודם כל תהיה בטוח שבאמת הח אם החתימות האלה נכונות אז אתה יודע שהשטר הזה מקוים אחר כך תמחוק את החתימות האלה ואז תראה במקום המחוק האם זה דומה לשטר אם כן תדע שהשטר מחוק רק פעם אחת ואם לא אז תדע ששטר מחוק פעמיים כי מקום אחת מחוק פעם אחת אמר רב הושיה אינו דומה נמחק באותו יום בין יומו לנמק בין שני ימים כיוון שמקום כתיבת השטר נמחק לפני כן ומקום של החתימות נמחק עכשיו אז לא יכלו להשוות שואלת הגמרא ולישה את השטר אחרי המחיקה של מקום האדים עד שנוכל להשוות את זה למקום מחיקת כתב השטר אמר רבי ירמיה חיישינן חוששים שלא ישאו את זה כמו השיעור שצריך והם טעו לבית טוען ויטעו בהשוואה ויבואו להכשיר שטר מזוייף בטעות שהם יחשבו שזה שטר כשר ראינו במשנה שיש שני סוגי שטרות שטר פשוט רגיל ושטר שהוא מיוחד שהוא נקרא מקושר שהחתימו של האדים הם בעמוד השני כותבים בעמוד א' וחותמים בעמוד ב' והיה ויכוח בכזה שטר מקושר שהעדים חתמו בעמוד של הכתיבה בעמוד א' ולא כמו התקנה של חכמים שבשטר מקושר צריך לחתום בעמוד ב' פי דעת רבנן השטר הזה פסול רבי חנינא בן גמליאל אומר השטר הזה כשר מפני שיכול לפתוח את הכפלים שהוא כבר לא יהיה מקושר אלא הוא יהיה שטר פשוט ולעשות אותו שטר פשוט וכולי השיב רבי לדברי רבי חנינה בן גמליאל ועלו אינו דומה זמנו של שטר זה לזמנו של שטר זה הרי התאריך כותבים בצורה אחרת בשני השטרות בשטר פשוט לפי מה קובעים איזה שנה היא השנה הזאת היום הולכים בזמן היהודי לפי בריאת העולם שנה ראשונה לבריאת העולם שנה 5000 לבריאת העולם 5785 לבריאת העולם הולכים לפי העולם אבל בזמנם בשביל לכבד את המלך היו כותבים את השנה לפי השנה שהמלך מלאך ויש שני דרכים איך לקבוע את השנה יש דרך אחת לקבוע שאם המלך מלך שנה אחת לכתוב שנה הראשונה למלך ויש דרך אחרת שכיוון שהוא כבר בשנה השנייה שלו לכתוב שזה שנה השנייה ל המלך ותקנו חכמים ש בשטר פשוט אם המלך מלך שנה אחת כותבים בשטר בשנה הראשונה ל המלך מונים לו שנה אחת ואם המלך מלאך שתי שנים מונעים לו שתיים בשנה השנייה למלך אבל בשטר מקושר אם המלך מנה שנה אחת כותבים כבר את שהוא בשנה השנייה שלו בשנה שתיים בשנה שנייה למלך ואם הוא מלך שתי שנים מונים לו שלוש שנים כותבים בשנה השלישית למלך וזמנין חוששים שמ פעמים זיף מני זוזי במקושרים שבשנה אחרי שנה ראשונה למלך כבר כותבים שזה שנה שנייה של המלך ואם כן מטר מלי זוזי ביני ביני ופרלה במשך השנה הזדמנו לו מאות והוא ישלם למלווה ואמר ליאב לשטרי והוא יבקש ממנו תחזיר לבקשה השטר והמלווה יעשה לו איזשהו הערמומיות אמר לי רכס לי הוא ישקר לו והוא יאמר לו שהשטר נאבד וכתב תברה הוא יכתוב לו שובר כן קיבלתי ממך פירעון והוא יכתוב לו ככה תראה בשנה ה זאת קיבלתי ממך פירעון הוא כותב לו לפי השנה של עכשיו זה כבר לא שטר מקושר הפי השובר הזה אז נמר שאנחנו מדברים עכשיו אחרי שהסתיימה שנה אחת למלך ומשטר מקושר כותבים שזה שנה שנייה למלך ששתי הרגיל כותבים שזה שנה הראשונה למלך עכשיו את הגט מקושר הם כתבו בשנה השנייה למלך ואת השובר הם כותבים בשנה ראשונה על המלך וכמעט זנ זמני כשהגיע הזמן של השנה הבאה שכש שבאמת תהיה שנה שנייה למלך שהמלך מלאך שנתיים משב אלי פשוט הוא יפתח את הקשרים של הגט מקושר ויעשה אותו גט פשוט ואמר לי הוא יאמר לו הני השת ז מנ עכשיו יש לי פה הלוואה חדשה שלבית ממני ואתה צריך עכשיו לפרוע לי חוב חדש כי הרי כתוב בשטר הזה זמן הלוואה אחרי פרית הלוה הקודמת בשובר כתבתי בשנה הראשונה למלך ששילמת לי כאן בשטר כתוב בשנה השנייה ל המלך הלוותי לך זה הלוואה חדשה תחזיר לי ואם כן נמצא שה לובה זה יצטרך לשלם שתי פעמים מתרצת הגמרא רבי חנינא בן גמליאל כסו אין כותבים שוובר הלוה יכול לעמוד על זה שהוא לא משלם את פירעון החוב עד ש המלווה מחזיר לו את השטר אם הוא איבד את השטר הוא איבד את פירעון החוב מזה שרבי הקשה על רבי חנינא בן גמליאל בנוגע לשטר מקושר נראה שרבי היה בקיא בשטרות האלה נשאלת השאלה ומי בקיא רבי בשטרות מקושרים והרי ההוא שטר מקושר שהגיע דעתא לפני לקמי דרבי בשנה הראשונה של המלך שהמלך מנה מלאך שנה אחת ובשטר רגיל כותבים שנה ראשונה על המלך מלך מלאך שנה אחת בשטר מקושר כבר כותבים שזה השנה השנייה שלו כי הוא כבר התחיל את השנה השנייה ואמר רבי שטר מאוחר הו זה כתוב כאן זמן אחרי הזמן האמיתי ואמר לי חכם בשם זונין לרבי כך מנהגה של אומה זו אם המלך מלך שנה והוא כבר בשנה השנייה שלו כותבים בשטרות מונים לו שתיים ואם המלך מלך שתי שנים מונים לו שלוש שנים רואים אם כן ש רבי לא ידע שבשטר מקושר כותבים כבר את השנה הבאה את השנה שהמלך כעת נמצא בה ולא כמה שנים הוא מלך הוא לא היה בקיא בכלל בשטרות המקושרים אז איך הוא שואל את רבי חנינא בן גמליאל לגבי שטר מקושר תרצת הגמרא בהתחלה באמת הוא לא היה בקיא בשטרות האלה אבל אחר כך הוא כן היה בקיא בטר ד שמעה מזונן אחרי ש הוא שמע את הנושא הזה של התאריך של הזמן לגבי הבדל בין שטר רגיל לשטר מקושר ברה הוא באמת קיבל את זה וכעת הוא כבר היה בקיא יותר בעניינים של שטרות מקושרים גם לגבי הזמן שלהם מספרת הגמרא ההו שטרא היה שטר שהזמן התאריך דב הכתב בי בשנת פלוני למלך ארכן ארכן הכוונה היא בשנה הראשונה שלו וזה מלשון נאה ומתוקן אז בשנת פלוני למלך ארכן ראובן לבה משמעון כסף לא היה כתוב כמה שנים למלך ארכן בשנת פלוני למלך ארכן אמר רבי חנינא יבדק אי מתי עמד המלך ארכן בהרכנת בשם הזה דהיינו מתי הוא עמד במלכותו בשנה הראשונה שלו אז הוא נקרא ארכן תבדוק באיזה שנה הוא התחיל למלוך ואז תדע שזה השנה הזאת נכתב השטר שואלת הגמרא מי אמר שרכן הכוונה השנה שהוא מלאך ודיל מה דאריך מלשון ארוך אריך מלכותי אולי הכוונה אחרי כמה שנים ולכן כתוב ארכן מי אמר שהשטר הזה נכתב בשנה הראשונה של המלך הזה אמר רב השיה ככ היה ה מנהגה של האומה הזו שנה ראשונה קוראים לו למלך ארכן מלשון נאה ומתוקן שנה שנייה כבר קוראים לו שם אחר מלשון שניים דגון שואלת הגמרא טוב אז זה שנה הראשונה של המלך אבל מי אמר שזה הפעם הראשונה שהוא מולך ודיל מה אבור ברוו אולי העבירו אותו אחרי כמה שנים שהוא מלך והדר הוקמו אחרי זה המליכו אותו שוב ואם כן בפעם הזאת שוב פעם קוראים לו רחן מלשון שהתחדשה מלכותו ואם כן למה המלווה גוה מהשנה הראשונה בתקופת מלכותו הראשונה שיגבה מהשנה הראשונה של תקופת מלכותו השנייה אמר רבי ירמיה כשכתוב ארכן זה הכוונה השנה הראשונה ממלכותו הראשונה כי השנה ה אחרי שהוא חזר למלכותו בפעם השנייה ההוא ארכן דגון קרולי דגון זה פעם שנייה ארכן זה פעם ראשונה זה פעם ראשונה לשנה ראשונה מהפעם השנייה שהוא מלאך מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא אדם אומר הריני נזיר אומרת התורה בפרשת נסו שהוא נאסר בשלושה דברים להתאמה למתים הוא נאסר בענבים ואסור לו להתגלח אם הוא אמר הריני נזיר והוא לא פירש כמה זמן סומכוס אמר אם הוא אמר הנה הכוונה נזירות אחת סתם נזירות 30 יום אם הוא אמר דגון הכוונה לשתי נזירון אם הוא אמר טריגון הכוונה לשלוש נזירות 90 יום ואם הוא אמר את הטריגון הכוונה לארבע נזירון ואם הוא אמר פנטגון הכוונה לחמש נזירות 10 50 יום מביאה הגמרא תנו רבנן בריתה נוספת בית עגול שאיין לו פינות או בית דגון שיש לו שתי פינות או בית טריגון שיש לו שלוש פינות או בית פנטגון שיש לו חמש פינות אינו מטמא בנגעים הוא לא מקבל תאומה אם יש על הבית נגע צרעת אבל בית טריגון שיש לו ארבע פינות מרובה מטמא בנגעים מנמי מנין לומדים ששם בית זה דווקא אם הוא מרובה עם ארבע פינות תנו רבנן למעלה אם הפסוק היה אומר והנה הנגע בקיר הבית זה היה מספיק בכל זאת התורה כותבת והנה הנגע בקירות הבית הרי שתי קירות שתיים וכן למטה הפסוק היה יכול לומר פסע נגע בקיר הבית למה הוא אומר בקירות הבית כדי ללמד אותנו על עוד שתיים עוד שתי קירות הרי כאן ארבע אם יש ארבע קירות בבית ר אז יש בו דין נגעי בתים מספרת הגמרא ההוא שטר שהיה שטר מקושר שתפרו את השורות הראשונות שלו דת לקמי דרבי בא לפני רבי ואמר רבי אין זמן אין תאריך בשטר הזה כי את הזמן היו כותבים בכפלים אמר ל רבי שמעון בר רבי לרבי שמה בן הקשרים של השטר מובל הזמן באמת פתחו את הקשרים פלי וחזי הוא ראה את הזמן שכתוב שם הדר חזה בי רבי בביש בי החזיר את פניו והסתכל ברבי שמעון בפנים זועפות הוא היה סבור שבנו הוא כתב את השטר המקושר הזה ולכתחילה לא רצה שיעשו שטר מקושר מפני שטועים בו או שהזמן היה מידי מובל בין הקשרים של השטר ורבי עצמו טעה על ידי זה והוא לא עשה את זה כראוי רבי כעס על בנו כי הוא היה סבור שהוא כתב את השטר הזה אמר לילא אני כתבתי את זה לו ענק כתבתי ואז הוא הוסיף הוא אמר מי כן כתב את זה רבי יהודה חייתא כתב כתבי אמר לי למה אתה מדבר לשון הרע כלח מלשון הרע הזה תגיד אני לא כתבתי אל תגיד מי כן כתב אתה רואה שאני לא נהנה מהשטר הזה אל תגיד לי מי כתב אותו זמנין פעם אחרת הו יתיב רבי שמעון בנו של רבי ישב לפני אבי אב קמי ופסיק סידרא בספר תהילים הוא למד בספר תהילים אמר רבי כמה מיושר וטוב הכתב הזה אמר לי לא אני כתבתי את זה לונה כתבתי אלא יהודה חי תכת כתב את זה יהודה חית אמר לי קלח מלשון הרע הזה למה זה לשון הרע בשלמה התם שם איק לשון הרע כי הוא אמר בגנותו כי רבי לא אהב את השטר המקושר הזה אם אתה אומר מי כתב אותו אתה בעצם מדבר בגנותו אלא כאן החה מהי לשון הריקה הרי הוא דיבר בשבחו למה זה לשון הרע מתרצת הגמרא משום דרב דימי דבריו של רב דימי דתן הרב דימי אחיו אחו דרב ספרא לעולם אל יספר אדם בטובתו של חברו אל תספר בטובתו שמתוך שמספר בטובתו בא לידי רעתו בא לידי לספר בגנותו כי כש משבחים בן אדם בסוף באים גם להגיד בגנותו אפשר לומר בדרך צחות שזה מה שהפסוק מרמז אבל השמים אנחנו כך כתוב שמה לגבי האחים של יוסף שהרבה פעמים אומרים על בן אדם תשמע הוא צדיק הוא מיוחד וכולי וכולי ובסוף מוסיפים אבל אני לא אומר תשמע בכל זאת יש לו את הדבר הזה ואת החיסרון הזה אבל השמים אנחנו עדיף לעצור לפני המילה אבל השמים אנחנו במילה הזאת שנקראת אבל אם רוצים לשבח רק לשבח אבל כשבאים ומוסיפים דברים בגנותו אז לפני כן צריך כבר לעצור ואנחנו גם נעצור עד כאן דף קסד [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: