הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קסג

[מוזיקה] בב בטרה דף קסג מתחילים בעזרת השם תקסב עמוד ב בשורה התחתונה כבר אמרנו המילים שורה תחתונה חוץ מהמשמעות הרגילה שלהם כמו אצלנו שאנחנו מתחילים בשורה האחרונה של העמוד במילים הבי להו יש לזה גם איזהשהו סמל כמו שבן אדם אומר שורה תחתון מה אתה רוצה דיינו אתה דיברת כל כך הרבה פירטת והתווכחו והיה דיון של כמה שעות מה השורה התחתונה מה נשאר בסופו של דבר מה הסיכום כי באמת הקפידו כשכתבו שטרות שהשורה התחתונה תהיה סיכום של כל השטר ולא לומדים שום חידוש מהשורה האחרונה שבשטר אתה כותב שטר מכירה שטר הלוואה או כל שטר שהוא והעדים חותמים ואחרי זה מציגים את השטר הזה בפני דיינים הדיינים בודקים מה כתוב בשטר ולומדים מה באמת היה הסכם בין הצדדים אבל השורה התחתונה שבשטר אם יש שם איזשהו תנאי שלא היה כתוב בשטר כולו לא מתחשבים בתנאי הזה יש פה איזשהו חידוש מסוים שלא היה כתוב בשטר כולו לא מתחשבים בו למה חוששים שאחרי שכבר השטר היה מוכן והדים כבר חתמו אז אותו אחד שהשטר אצלו כמו למשל הקונה או כמו למשל המלווה הוסיפו בשורה האחרונה בין ה שטר לבין החתימה של הידים עוד כל מיני דברים לטובתם כי שורה אחת מותר לעדים להשאיר בין השטר לבין החתימה שלהם אז בשביל זה השורה התחתונה תמיד מקפידים שהשורה האחרונה לא יהיה בה שום חידוש למה כי אם יש איזשהו חידוש יכול להיות שהשורה האחרונה הזאת היא לא חלק מהשטר בכלל רק מה אחרי שהעדים חתמו הבן אדם הוסיף את השורה הזאת אז לכן השורה האחרונה לא מלמדת שום דבר עכשיו הגמרא אמרה בדף קסב ש שכש עדים חותמים על שטר אם יש שורה אחת רווח אז אפשר לחתום זה כשר אבל אם הם רואים שיש כאן שתי שורות רווח אסור להם להשאיר שתי שורות רווח הם לא יכולים לעשות את החתימות שלהם מידי נמוך מהכתב שבשטר הם רואים איפה שהשטר סתיים איפה שיסתיימו המילים של השטר הם יכולים להשאיר רק רווח של שורה אחת ומיד אחר כך לחתום לא להשאיר רווח של שתי שורות כעת מסתפקת הגמרא לגבי שתי השורות האלה שני שיטים שאמרו שאם העדים הרחיקו בין מה שכתוב בשטר לבין החתימות שלהם אז השטר פסול האם הכוונה הן ואווירה האם מצרפים גם את הרווח שיש בין השורות הרי באותיות האב יש למשל אות ל שהל עולה מעל השורה ויש אות אותיות סופיות כמו כ סופית פ סופית נ סופית שהאות יורדת לשורה הבאה אז לכן משאירים רווח מעל האותיות מתחת לאותיות השאלה היא הרווח שתי שורות שפוסל את השטר האם זה רווח של שתי שורות אבל יותר ממקום של כתיבת שתי שורות אלא שתי שורות כולל הרווח מעל האות ומתחת לאות אבל אם המרחק הוא בדיוק שתי שורות אז זה עדיין כשר או דילמה או שנאמר שפסול השיעור הוא כבר בריחוק של הן ולא אירן שתי שורות מצומצמות אם יש רווח בין מה שכתוב בשטר לבין החתימות של הידים כבר זה פסול אמר רב נחמן בר יצחק מסתבר שהשיעור הוא דהן ואבירן אתה לוקח מקום שאפשר לכתוב שתי שורות עם רווח מעל השורה ומתחת לשורה גם בשורה העליונה וגם בשורה התחתונה רק ככה זה נחשב רווח של שתי שורות שאפשר לכתוב בהם די סלק דעתך אם יעלה בדעתך הן ולא אבירן היינו רק שתי שורות שכתיבה בלבד בלי רווח מלמעלה ומלמטה אם כן לא מובן חידוש הגמרא חידשה בדף קסב שאם הרחיקו שורה אחת השטר כשר שיטה אחת השטר כשר הרי פשוט ששורה אחת אם אתה מדבר כאן בלא אבירן בלי אוויר מלמעלה ומלמטה למה החזיה הרי למה זה ראוי מה אתה מה החידוש כאן שאף על פי שיכול להיות שהוא יוסיף כאן ע עוד שורה אחרי החתימות של האדים זה מותר כי לא מתחשבים בשורה האחרונה אבל הוא יכול בכלל לכתוב כי אם אתה אומר שהשורה או שתי השורות שכאן מדובר זה בלי רווח מלמעלה ומלמטה איך אפשר לכתוב מה רוב המילים כשכתוב כמה מילים ככתובה השורה השלמה בדרך כלל יש גם אותיות שעולות מעל השורה כמו ל ומתחת לשורה כמו אותיות סופיות כ' סופית נן סופית וכדומה אז אם אין פה מקום לכתוב אותיות שעולות או שיורדות אז פשוט שזה לא נחשב רווח וזה לא פוסל את השטר אם יש רווח כזה בין השטר לבין החתימות אלא אם יש חידוש שמ מן האן והאוויר מדובר פה גם עם האוויר שמעל ומתחת לשורה שמ מינה ואף על פי כן מחדשים שזה לא פוסל כיוון שלא מתחשבים בשורה האחרונה אז אפילו אם הוא יכתוב ויוסיף ברווח בין ה בין ה מה שכתוב בשטר לבין החתימות עוד תנאים דברים לטובתו לא נתחשב בזה כי השורה האחרונה לא מתחשבים בה בחידושים שכתובים בה עוד מביאה הגמרא את דבריו של רבי שבתי שמר משמו משמי ד חזקיה המרחק שתי שורות שני שיטים שאמרו שאם הידים הרחיקו השטר פסול הוא נמדד לא בכתב של הסופר שהוא כל כך רגיל לכתוב ומיומן בכתיבה שהאותיות הם קטנות אצלו אלא בכתב ידי העדים שהם גדולים יותר ולא בכתב ידי הסופר מהט מה הית מה כל המזייף לאו לגבי ספרה אזיל כשאדם רוצה לזייף ולהוסיף אחרי החתימות עוד דברים לטובתו הוא לא ילך לסופר שיוסיף לו את זה אלא הוא מזייף לעצמו בצנעה בביתו והוא לא בקי לכתוב באותיות כאלה קטנות כמו הסופר אמרנו שאם העדים השאירו מסיום הכתיבה בשטר עד החתימות שלהם שתי שורות אז זה פסול מה רווח של שתי השורות אז רב נחמן בר יצחק אמר שזה לא רק שורות כתובות אלא זה גם רווח שביין השורות כדי לתת מקום לאותיות שעולות מעל השורה ויורדות מתחת לשורה וכמה רווחים צריך מביאה הגמרא בזה שלוש דעות דעה ראשונה אמר רב יצחק בן אלעזר צריך ארבעה רווחים שתי שורות עם ארבעה רווחים כגון שיעור כתיבת שתי המילים לך בשורה למעלה וכנגד זה למטה שוב פעם את המילה לך זה על גבי זה שהפיץ של ה אות ל יהיה כנגד השפיץ התחתון של האות כ והם לא יגעו זה בזה כדי שנגיע לכזה דבר צריך שיהיה רווח גם מעל השורה וגם מתחת לשורה רווח מעל השורה בי בשביל הקנה של הל ורווח מתחת לשורה בשביל הירידה של הכ סופית ללמטה וכך וסבים בשתי השורות גם רווח למעלה וגם רווח למטה נמצא שיש את שתי השורות ולכל שורה יש שני אווירים גם מעליה גם מעליה וגם מתחתיה נמצא שיש כאן שתי שורות וארבעה אווירים דעה שנייה רב חיה בר עמי משמו משמי דהולה אמר ברווח בין שתי השורות לא צריך להשאיר כדי שתי רווחים שני אווירים למה כי הוא יכול לכוון שהירידה של הכ סופית לא תהיה כנגד הל שבשורה התחתונה מספיק שיהיה רווח אחד גם אותיות שיורדות מתחת לשורה וגם לאותיות שעולות מעל השורה ולכן כגון ל מלמעלה וכ מלמטה על מה כסבר שני שיטין ושלושה אווירי שתי שורות ואוויר אחד מעל הור השורות ואוויר אחד מתחת השורות ועוד אוויר אחד ביניהם וזה מספיק רבי הבוא אומר נראה שהוא חולק על מה שאמר רב נחמ בר יצחק שהשיעור שני שתי שורות זה ביחד עם האוויר שביניהם כי הוא אומר כגון שיעור כתיבת מילים ברוך בן לוי בשורה אחת בשיטה אחת כסבר שצריך בשביל האות כ סופית של המילה ברוך שיהיה אוויר ללמטה והאות ל של המילה לוי שיהיה אוויר ללמעלה וזהו שורה אחת שיטה אחת ו שני אווירים אויר מלמעלה ואוויר מלמטה לא שתי שורות ועוד האוויר שהם צריכים ויש מבארים שהכוונה היא בדיוק שיעור של שתי שורות בלי אוויר אם אתה מחשב שורה אחת עם אוויר למעלה ואוויר למטה זה כמו שתי שורות אם כן נמצא שהוא חולק על רב נחמן בר יצחק שאמר שצריך שתי שורות וצריך גם אוויר בשביל השורות האלה בשביל האותיות שעולות ויורדות אם כן נמצא שיש שלוש דעות כמה השיעור של בין הכתב לבין החתימות של הידים שפוסל שיטה אחת שתי שורות וארבע אווירים שיטה שנייה שתי שורות ושלוש אווירים ושיטה שלישית שורה אחת לשתי אווירים אמר רב לא שנינו שאם העדים הרחיקו את החתימות שלהם מרחק שתי שתי שורות מהכתב אז זה פסול אלא בשטר שהעדים חותמים על השטר בין עדים לכתב של שטר אבל במקרה שבו בא הלוה או ה וכר וירעו ואמרו שהשטר מזוייף ולכן המחזיק שמחזיק בשטר כמו למשל המלווה או הקונה הלכו לבית הדין כדי לקיים את השטר הזה והביאו עדים שמעידים שמכירים את החתימות של כתב ידיהם של העדים וברגע שבאמת קיימו את השטר הולכים הדיינים ובהמשך של השטר כותבים אישור שהשטר הזה קו בפני בית הדין הישרנו וקיימנו הכתוב בו אז כזה תוספת של האישור השרתה של בית הדין אומר רב אפילו אם הדיינים ירחיקו את הכתיבה שלהם יותר משיעור שתי שורות מתחת לחתימת העדים הנפק יהיה כשר זאת אומרת יש לנו שטר חתימות של עדים ו שאיירו רווח של שתי שורות בין החתימות של העדים לבין מה שהאדים מקיימים את השטר הזה זה כשר אף על פי שיש כאן רווח בין החתימות של הידים לביין התחילת הכתיבה של האישור של הדיינים שואלת הגמרא למה למה זה כשר אתה לא חושב שהוא יבוא ויוסיף כאן מילים מה ישנה מה שונה שאתה פוסל אם יש שתי שורות בין החתימות של הידים לכתב דילמה מזייף והוא יכתוב מה שהוא רוצה מ דב וכבר יש לו את החתימות של העדים של הסעד אז בין העדים לאישור של הדיינים נאמי גם תחשוש שם הוא יוסיף אחרי החתימות של האדים לפני האישור של הדיינים וכתב מ דב וחתימה מסעדי יש כאן חתימות של בית דין של ים כי הרי יש את החתימות של יש את השטר מה שכתוב בשטר את הפרטים של ההלוואה או של המכירה אחר כך יש את החתימות של העדים אחר כך יש רווח הוא יוסייף ברווח מה שהוא רוצה אחר כך כתוב שהדיינים מאשרים את מה שכתוב כאן אז איך זה מותר מתרצת הגמרא ד מטיט לי ברווח הזה של השתי השורות שאומר רב שזה אפשר אחרי החתימות של הידים לפני האישור זה בתנאי שהוא לא משאיר את זה ככה רבע שאפשר לכתוב בו אלא הוא מקשקש על זה עם דיו שואלת הגמרא אם כן י אחי שאפשר להכשיר אפילו אם יש רווח אם יש קשקוש של דיו ברווח הזה אז למה אתה פוסל שתר שהעדים חתמו במרחק שתי שורות מהכתב בין עדים לשטר נמי תכשיר במקרה שמטייל לה ברגע שהוא מקשקש בדיו למה בשת רגיל לא הכשרנו את זה מתרצת הגמרא כי שטה רגיל שהעדים חותמים עליו יכולים להיות כאלה עדים רגילים אנשים כשרים אבל שהם לא בקיעים כל כך בהלכות המורכבות של שטרות ואמרי האנשים יראו חתימות של עדים אחרי קשקוש סעדי התיו הודחתי הידים סך הכל חותמים כאן שהקשו הזה היה לפניהם ולא היה כתוב כאן משהו שעליו העדים חתמו ואחר כך בא בא על זה שמחזיק בשטר אותו אחד ש בשטר קשקש ומחק אנשים יהיו סבורים שרק על זה לבד הידים חתמו אבל לא על כל מה שכתוב לפני כן בשורות הכתובות לפני הקשקוש ולכן לא יכולים להכשיר על ידי שיש כאן את המטייט על ידי שיש את הקשקוש של הדיו רווח הזה אבל לגבי אישור של דיינים שם זה שונה ולא נמר בין עדים לאשר לאשרת נמי אמרי בין החתימות של הידים לבין האישור של הדים גם יומרו בית דין התיו חתמי שהבית דין חתמו וקיימו רק את הקשקוש כי בית דינ טיוטה לא חתימ כולם מבינים שזה לא דרך בית הדין לחתום רק על קשקוש אלא הם חותמים ומקיימים את כל השטר כעת שואלת הגמרא שאלה חדשה על הנושא שאנחנו מדברים בו אנחנו אומרים כעת שאם יש כתיבה של שטר חתימות של דים אחר כך יש קשקוש של דיו טיוט אחר כךש אישור של דיינים ושטר כשר נשאלת השאלה למה זה כשר אחרי שהבן אדם לוקח את השטר הביתה ליחוש תחשוש דילמה גאיז לילה הוא יגזור את כל הש את כל מה שכתוב בשטר וחתימות של האדים יש לו כאן כעת קשקוש שורות מקושקשות של התיו הזה וקיום של בית דין זה כמו מה שנקרא צ'ק פתוח למה אתה לא חושש שהוא ימחוק את כל הקשקוש הזה מחיק לי לטיוטה וכתב מי ד ביי ומחטים סעדי במקום המחוק הוא גם יכתוב מה שהוא רוצה וגם יחתים שמה עדים והרי אמר רב שטר הבא הוא ועדיו על מקום המחה כשר אם אתה רואה על השטר שזה מחוק היה כאן כתוב משהו ומחקו אותו ויש כאן גם את את כתיבה חדשה וגם חתימות חדשות על המקום המחוק ברגע שזה גם הכתיבה כתבו מחדש וגם ה חתימות של העדים כתובים כן מחדש על המקום המחוק אז זה כשר לפי דעתו של רב אם כן איך אתה מתיר להשאיר רוח לפני האישור של בית הדין אם אתה מקשקש על זה בדיו למה אתה לא חושש לזה הניך לרב קנה לפי דעתו דמת נילה שהוא אמר שזה מותר על שתם מחוק לכתוב ולהוסיף עדים אם לפי הדעה של רב קנה שאמר אמר שזה לא דבריו של רב אלא דבריו של שמואל משמד שמואל שפיר אז זה לא קשה אפשר לומר שרב חולק עליו בזה והוא סובר שזה פסול ולכן רב אמר שזה שמרחיקים את האישור של בית הדין מהחתימות של העדים ומקשקשים באמצע זה כשר כי לא חוששים שהוא יגזור וימחק כי לפי דעתו אם הוא ימחק ויכתוב אחר כך וייחתם זה יהיה פסול א לפי רב טביומי שהוא אומר את הדינה ה זה בשם רב דמת מלא הוא אומר שאם כותבים וחותמים על שטר מחוק זה כשר הוא אומר את זה בשם רב מה יק למימר מה יש לך לומר איך זה מסתדר שני הדברים שאמר רב מצד אחד הוא אומר שאפשר לעשות שטר שיש עליו חתימות של עדים ומקשקשים ואחר כך מביאים אישור של דיינים והוא אומר שזה כשר למה זה כשר תחשוב שהוא יגזור אחרי החתימות יהיה לו רק את ה קשקוש של הדיו עם האישור של הדיינים הוא ימחוק את הקשקוש ושם הוא גם יכתוב את מה שהוא רוצה וגם יחתים שמה דים וא יש לו כבר אישור של הדיינים שזה מקוים הם מקימים את את השטר הזה מתרצת הגמרא רב סובר כל כי גבנה כשרואים שטר שכתוב וחתומים עדים על מקום מחוק אפילו שיש עליו קיום של דיינים לא סומכים על הקיום הזה כל כיי גבנה אין מקיימים אותו מן השרתה שבו אלא מן העדים החתומים שבו אתה הולך ובודק את העדים שחתמו ומקיים את זה מחדש ולכן לא מועיל כלום לאותו אחד בזה שהוא משתמש כאן עם הקיום של הדיינים כי לא ישמחו על זה כשיראו שהשורות העליונות מחוקות והוא כתב עליהם אמרנו לפי דעתו של רב ש כל האיסור לחתום ברווח של שתי שורות זה דווקא בשטר רגיל אבל אחרי החתימות של העדים אם עדיין הם רוצים לכתוב אישור על השטר הזה אין פק אפשר כן להשאיר רווח של שתי אישור אם מקשקשים את זה בדיו רבי יוחנן חולק לפי דעתו אישור של בית דין צריך להחמיר בו יותר לא שנינו שמרחק של שתי שורות פוסל אבל שורה אחת לא פוסל אלא בין האדים לכתב בשת רגיל אבל כשיש קיום של הדיינים בין העדים להשרת אם הדיינים רוצים לכתוב אישור אחרי החתימות של העדים שבאמת הם בדקו את החתימות והם כשרות אפילו אם הרחיקו שיעור של שורה אחת שיטה אחת פסול ואפילו אם הוא קשקש בשורה ההיא ואם תשאל מה ההבדל מה ישנה בין עדים להשרת למה כשזה באישור בין האישור של הדיינים לבין האדים אתה אומר שאפילו שורה אחת פסול חוששים דילמה גאיז לאיליי הוא יגזור את השטר מלמעלה כולל חתימות האדים והוא יכתוב שטר חדש ו ועדיו בשיטה אחת בשורה הזאת שנשארה רייקה הוא יכתוב שטר חדש והוא יאמר שהאישור של בית דין הולך על השורה הזאת ועל החתימות האלה ף על פי שבעצם בדרך כלל החתימות של העדים זה שורה בנפרד זה לא בותה שורה עם הכתיבה כסבר רבי יוחנן שטר הבא הוא והאדים שלו באותה שורה שיטה אחת כשר לכן יש כאן בעיה חוששים שמה בשורה הזאת שלפני הינ פק פשוט יגזור את כל מה שמעל ישאיר רק את השורה עם האנ פק האישור של בית הדין והוא יכתוב שמה מה שהוא רוצה ויביא גם חתימות באותה השורה שואלת הגמרא אם כן הי אחי בין עדים לכתב נמי אחרי הכתיבה של השטר החתימות של ה תאסור שאפילו יהיה כאן רווח של שורה ביניהם דילמה גז לי וכתב מ ד וחסד הוא יגזור את כל החלק העליון של השטר וישאר לו רק הורת רווח היחידה והחתימות של העדים ושורה הרווח הזה הוא יכתוב מה שהוא רוצה ועל זה חתומים העדים חתים ס עד מתר את הגמרה כסבר רבי יוחנן שטר הבא הוא בשיטה אחת ודב שיטה אחרת פסול אם הוא כותב את השטר והאדים באותה שורה זה כשר אבל כאן הרי הדים כתובים בשורה הבאה ומשאירים שורה רווח ובשורה לפני זה יש את מה שכתוב בשטר אם הוא יגזור את מה שכתוב בשטר ישאר לשורה הרווח והאדים הוא יכתוב בשורה הרווח מה שהוא רוצה והאדים בשורה הבאה לפי רבי יוחנן זה יהיה פסול שואלת הגמרא ולחוש אולי תחשוב שמע אחרי שהוא יגזור את החלק העליון של מה שכתוב בשטר וישאר לו שורה הריקה והחתימות של האדים דילמה כתב בחצי שורה הוא יכתוב את מה שהוא רוצה ובחצי השני של השורה הוא יחתים עוד שני עדים והעדים שכתובים בשורה הבאה הוא יאמר אני רציתי להרבות בעדים לכן החתמתי הרבה והוא יעשה הוא ועדיו בשיטה אחת שרבי יוחנן מכשיר והוא יאמר על מה שיש עדים חתומים בשורה אחר כך הנע לרבות בעדים ודבי רציתי להרבות עדים לכן החתמתי את כל אלה תרצת הגמרא כסבר רבי יוחנן שרואים שטר שכתוב בחצי שורה השטר ובחצי השני חתומים עדים ואחר כך יש עוד עדים בשורה הבאה כל כיי גבנה אין מקיימין אותו מן העדים של למטה אנחנו לא נסמוך על האדים של למטה כי נחשוב שהוא עשה את הדבר הזה שהוא לקח את העדים האלה שהם נאמנים והוא השתמש בהם כדי לגזור את כל מה שכתוב בשטר למעלה להשאיר רק נשארה לו שורה אחת הוא כתב חצי שורה מה שהוא רוצה ובחצי השני הוא כתב עדים לא נאמנים אתה לאלא לא תסמוך על העדים שכתובים בשורה הבאה אלא בעדים שכתובים בחצי שורה השנייה ששם הוא עכשיו החתים את העדים אין מקיימין אותו מן העדים שלמטה אז הוא לא מרוויח שום דבר מהחתימות האלה זה כאילו שהוא כתב פשוט שטר חדש כי אין מקיימים את זה אלה מן הידים שלמעלה ממה שהו עכשיו החתים בחצי השני של השורה שנשארה לו אז אם כן נמצא שאם העדים האלה הם נאמנים הוא לא היה צריך את כל הסיפור הזה לחתוך את החלק העליון של השטר ש הידים האחרים פשוט היה יכול לקחת שטר חדש ולכתוב ולהחתים עדים אז אם כן ברגע שיש לך כאן א שטר עם רווח של שורה אחת וחתימות של ידים אחר כך אין חשש שיהיה כאן זיוף ולכן אפילו רבי יוחנן מתיר להשתמש עם כזה סוג שטר ו מתיר לידים לחתום עם רווח של שורה אחת עד כאן דף קסג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: