הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלז

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קלז

[מוזיקה] בו בטרה דף קלז מתחילים בעזרת השם שורה 11 מלמעלה אמר הבי אחד מארבעה סוגי אנשים שרבי יהושע מונה במשנה במסכת סוה דף כ שהם מכלים ומבלים את העולם זה רשע ארומי הוא לא מרוויח כלום ום מהרשות שלו והוא ערמומי שהוא מצליח באמת ברשעות שלו מי הוא אותו רשע איזה הוא רשע ערום אומר הביה זה אחד שפונה לבן אדם שקיבל מחברו את נכסיו וחברו אמר לו אני מקנה לך את נכסיי הוא מקנה לו את נכסיו לאחר מיטתו ואחריו הוא רוצה שמישהו אחר ייקנה לשל הוא אומר נכסי לראובן לך ואחריך לשמעון הולך אותו רשע למקבל הראשון לראובן והוא מסיא לו ונותן לו עצה למכור באותם נכסים כמו דבריו של רבן שמעון בן גמליאל שאומר אומר שאסור לראובן למכור את הנכסים למישהו אחר כי הרי הוא עובר על דבריו של הנותן הוא אמר אני רוצה נותן לך ראובן את הנכסים אחריך אני רוצה שהיה לשמעון אבל בדיעבד אומר הרבן שמ גמליאל שאם ראובן מכר את הנכסים מכירה חלה אמר רבי יוחנן כך באמת ההלכה כמו רבן שמעון בן גמליאל שאם הראשון מכר את הנכסים למישהו אחר אז המכירה שלו קיימת ומודה רבן שמעון בן גמליאל שאם הראשון נתנן לאחרים במתנת שכיב מרע זאת אומרת אחד נתן לו את הנכסים שלו אחר מיתתו והוא אמר לו תראה אתה ראובן מקבל את הנכסים ואחריך אני רוצה שיעבור למישהו אחר לשמעון עכשיו אותו ראובן הוא חולה נוטא למות והוא רוצה לתת למישהו אחר את הנכסים רבן שמ גמליאל מודה שהוא עשה כלום אם הוא היה מוכר את זה כשהוא בריא זה היה מועיל אבל עכשיו בתור חולה נטה למות הוא לא יכול לתת את זה לאחרים אף על פי שבדרך כלל במקרה כזה אדם יכול למסור ולהקנות את נכסיו לאחרים כאן הוא לא יכול מה היתה מה מה באמת הסיבה אמר הביה מתנת שכיב מרע לא קנה המקבל אלא לאחר גמר המיטה ורכש ראובן מת כבר שמעון זכה בנכסים כי הרי מי שנתן לראובן אמר לו אחריך לשמעון ו כבר קדמו השני אותו שמעון שעליו נאמר אחריך לפלוני שואלת הגמרא ומי אמר הביה כך שהמתנה של אותו חולה שנותן למות שהוא נתן לאחרים חלה רק אחרי גמר המיטה והרי התמר לגבי המתנה הזאת מתנת שכיב מרה ממתי קנה רבה אומר לאחר גמר מיתה אבל הביה אמר אם גמר מיתה שזה קצת לפני ורק רבא אמר לאחר הגמר מיטה אונה הגמרא הביה חזר בו והוא סובר כמו דברי רבא הדרבי הבי מהי הוא גם סובר לאחר גמר מיתה שואלת הגמרא ממה די הדרבי מי אמר שהוא חזר בו ממה שהוא אמר אם גמר מיתה אולי דילמה מהדר במה שהוא אמר לאחר גמר מיתה מתרצת הגמרא לא סלק דעתך לא יעלה בדעתך כך לומר דתנן שנינו אדם אומר לאשתו הרי זה גיטך אם מתי אם הוא ימות או הרי זה גיטך אם הוא לא יקום מכול יזה או הרי ז גיטך לאחר מיתה לא אמר כלום אין גת לאחר מיתה רואים שכשאדם אומר שהוא נותן גט לאחר מיתה הכוונה שלו היייתה לאחר גמר מיתה ולכן הגת לא חל אז גם כשאדם חולה נטה למות אומר שהוא מקנה לאחר מיתתו מתכוון לאחר גמר מיתה ובאמת רק אז הקניין חל אמר רבי זירא דברים שאמר רבי יוחנן ההלכה כמו רבן שמן גמליאל שאם אותו מקבל שאמרו לו אחריך יקבל פלוני זאת אומרת אדם נתן לראובן שאחריו זה יעבור לשמעון אם אותו ראובן ומכר את הנכסים המכירה קיימת ואפילו אם היו בנכסים עבדים וראובן הצין לחירות הם יוצאים לחירות שואלת הגמרא מה החידוש פשיטה פשוט שהם ייצאו לחירות הרי מה הטעם של רבן שמון גמליאל למה לפי דעתו ם ראובן שקיבל את הנכסים ואמרו לו אחריך זה יעבור לשמעון למה אם הוא מוכר את זה למישהו אחר זה מועיל כי עכשיו כשאמרו לו שנכס מיו שלו יש לו קניין פירות אומר רבן שמ גמליאל שזה נחשב שיש לו קניין גם בגוף הנכסים עצמם ולכן המכירה מועילה אז מה שונה לעניין עבדים למה ששם נומר שאם הוא שחרר אותם הם לא יוצאים לחירות מתרצת הגמרא מהו ד תימה אני הייתי סבור לומר אמר לי הנותן יכול לטעון ולומר למעבד איסורה לשחרר עבד שהתורה אוסרת ואומרת לעולם בהם תעבודו עבדים כנעניים אסור לשחרר בעניין זה לא נתתי לך את הנכסים לא יבין לך לכן מחדש רבי יוחנן כמה מה שמלן שמה שעשה עשוי בדיעבד אמר רב יוסף אמר בשם רבי יוחנן הלכה כרבן שמון גמליאל כמו שאמרנו שראובן אם הוא מכר את הנכסים הועילה המכירה ואף על פי שאמרו לו אחריך לשמעון ואפילו אם סען מאותם נכסים תכריכים למת שהם אסורים בהנאה זה אועיל הוא לא הקנה את זה למישהו הוא עשה מזה תכריכים למת וזה עכשיו נאסר בהנאה אז זה הועיל שואלת הגמרא מה החידוש פשיטה כיוון שיש לו קניין שזה כמו גוף הנ כמו קניין בגוף הנכסים ודאי שהוא יכול לאסור את זה בהנה על ידי שעושה מזה תכריכים מתרצת הגמרא אני הייתי סבור לומר מה הוא ד טימה אותו נותן נתן את הנכסים שלו למישהו לא בשביל לעשות את זה דברים שאסורים בהנאה לשבוי איסורי הנאה לזה הוא יכול לטעון לא יהבי לך לכן חידש רבי יוחנן כמ שמלן שגם לעניין זה הועילה ה עשייה הזאת שהוא הפך את זה לכריכים שזה יהיה אסור בהנה דרש רב נחמן ברב חסדה אדם אומר לחברו אתרוג זה נתון לך במתנה כל ימיך ואחריך אחרי מיתתך אני רוצה שהאתר הזה יהיה לפלוני זאת אומרת הוא אומר לראובן האתרוג הזה יהיה לך ואחריך אחרי שהוא ימות זה יעבור לשמעון שאלה היא האם האתרוג הזה נחשב שגוף האתרוג שייך למקבל או שנאמר שיש לו רק זכות פירות אז אומר רב נחמן בנו של רב חסדה האם אפשר לצאת ידי חובת ארבעת מינים בחג הסוכות עם אתרוג כזה או לא יש בזה ויכוח בין רבי לביין רבן שמ גמליאל אם נטלו הראשון ויצא בו ידי חובת ארבעת מינים באנו למחלוקת רבי ורבן שמן גמליאל לפי דעת רבי יש לו רק עניין פירות באתרוג הזה זאת אומרת יש בזה שתי משמעויות קודם כל זה פרי באמת זה פרי עץ הדר וחוץ מזה יש לו רק זכות להנות מזה אין לו אין לו קניין גמור באתרוג עצמו ואם כן זה לא נחשב שלא כתוב ולקחתם לכם פרי עץ הדר זה צריך להיות משלכם ולפי רבן שומ גמליאל שכשיש לו קניין בפירות זה נחשב שיש לו קניין גמור קניין גוף באותם הנכסים במקרה שלנו בפרי אז אם כן הוא יצא בזה ידי חובה כי זה נחשב שלכם מתקיף לה רב נחמן בר יצחק על דברי רב נחמן דרב חסדה הרי עד כאן לא פליגי אין ויכוח בין רבי ורבן שמ גמליאל התם לעניין עם קניין פירות זה נחשב ממש קניין הגוף גם כן אלא דמר סבר דעת רבן שמעון בן גמליאל קניין פירות זה כמו קניין הגוף דמי יש לו קניין גמור בנכסים או בפירות האלה ומר סבר דעת רבי קניין פירות לאו כקניין הגוף דם יש לו רק זכות באכילת הפירות אלא הכה כאן לגבי אתרוג הרי זה שאדם נוטל את האתרוג בשביל לצאת בזה ידי חובת מצוות ארבעת המינים זה נחשב שהוא נהנה מהאתרוג לעניין זה זה ודאי נחשב שלא זה נחשב כמו אכילת פירות אם הוא לא יצא בזה ידי חובת ארבעת מינים מפק נפיק בי למה הוא קיבל את האתרוג הזה למה יבני עלי אלא מפק דקול פליג נפיק בי ודאי שהוא יכול לטול את זה ארבעת מינים ולצאת בזה ידי חובה של נטילת ארבעת מינים בחג הסוכות אבל אם הוא מכר את האתרוג או אכל את האתרוג בזה באנו למחלוקת בין רבי שאומר שאסור לו למכור או לאכול את זה והוא צריך לשלם את דמי האתרוג לשני כי לא היה זכות בגוף האתרוג ורבן שמע גמליאל אומר שקין הפירות שהיה לו זה כקניין הגוף והמכירה חלה והוא לא צריך לשלם לשני אמר רבא ברבונה האחין שירשו את אביהם והם עוד לא חילקו ביניהם את הנכסים זה נקרא תפוסת הבית והם קנו מהירושה אתרוג באותה תפוסת הבית אם אחד מהאחים נתלו אחד מהן בלי רשות שער האחים ויצא בו ידי חובת מצוות ארבעת המינים אם ידוע שהם לא מקפידים עליו והיה יכול אפילו לאכול את האתרוג הזה יצא בו ידי חובת המצווה ואם לא ידעו הם הם מקפידים על זה לא יצא ודווקא מדובר שנשאר בירושה דעקה כדי לקנות אתרוג לכל אחד ואחד מהאחים אז כמו שהוא לוקח אתרוג האחים האחרים גם יכלו לקחת אתרוג לקנות אתרוג מהחלק שלהם אבל אם נשאר בירושה רק כדי לקנות פריש היינו חבוש או רימון והוא קנה אתרוג והם עכשיו לא יכלו לקנות אתרוג הוא לא יצא אפילו אם ידוע שהאחים לא מקפידים אמר רבא האומר לחברו אתרוג זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירו לי וחברו לו ויצא בו ידי חובת ארבעת המינים אם אחר כך הוא באמת החזיר לו יצא ידי חובתו למה כי זה קנוי בתנאי קיימת את התנאי זה היה קנוי לך לא קיימת את התנאי זה לא היה קנוי לך ומה היה התנאי שתחזיר אם החזרת קנית לא החזרת מלכתחילה לא קנית לא החזיר או לא יצא ומה כמ שמלן רעבה חידש לנו ד מתנה על מנת להחזיר שמה מתנה מספרת הגמרא היייתה אישה האי הטתה שהיה לה דקל דב לדיקלה בקרקע דרב ביבי ברבה כל פעם כל אמת שהייתה הולכת זלה למגזרי לקטוף פירות אב קפיד ל הוא היה מקפיד שהיא דורכת לו על הצמחים הקנית עלי כל שני חייו הא קנתה לו כל שני חייו את הפירות של הדקל זל הלך רב ביבי ברבא לבנו הקטן קנה את הדקל לפירות לבנו הקטן שלפי רבן שמעון בן גמליאל שפסק נו כמותו אדם שיש לו קניין פירות זה כמו קניין הגוף והמכירה שלו הועילה ואם כן זה אמור להישאר אצל בנו הקטן אמר רבונה בנו בריד רב יהושע משום דתו ממולה כיוון שבאתם ממקום שנקרא ממלא ככה מבאר כאן הרש בם ששם היו גרים זרע אלי הכהן אמריו מילי מולית אתם אומרים דברים פסולים אפילו רבן שמעון בן גמליאל לא כמר שהמכירה מועילה אלא כשנותן אמר חריך לאחר אבל כאן כשהוא נתן לאיש מסוים ואמר אחריך אני רוצה שזה יחזור אליי לעצמו אז הוא לא קנה לו אלא את הפירות ולכן המקבל לא יכול למכור את הנכסים למישהו אחר וגם אתה רב ביבי לא הועילה שמכרת המכירה שמכרת לבן שלך הקטן זה לא הועיל אלא הדקל אחרי מיטתו של רב ביבי חוזר לאותה אישה אמר רבא אמר בשם רב נחמן אדם אומר לחברו שור זה נתון לך במתנה על מנת שתחזירו לי בזמן מסוים אחרי שתעשה בו את המלאכה שלך אם המקבל הקדישו לאותו שור ויחזירו לנותן אז אם כן הנותן קיאם את התנאי אז אם כן הקניין חל הרי זה מוקדש הוא מוחזר אמר לי רבה לרב נחמן מה ידרי אם הוא קדיש את זה את השור אז נמצא שהוא בכלל לא החזיר אותו לנותן כי כעת זה ברשות ההקדש אז אם כן לא התקיים התנאי ואם כן כיוון שהוא לא החזיר אז הוא לא קיבל מלחתחילה את המתנה ואם כן זה לא יהיה הקדש אמר לי אז רב נחמן השיב לרבא ומה החסרי מה הוא החסיר ממנו הוא אומר לו הרי שלך לפניך כמו שמצאנו לגבי גזלן שהוא יכול לומר על אותו שור של הקדש שהוא גזל הרי שלך לפניך אלא אמר רב אשי בודקים מה הנותן אמר כשההוא נתן את המתנה חזינן אם הוא אמר לי על מנת שתחזירו בלי המילה לי הרי הוא החזיר הדרי ואז אם כן הוא יהיה פטור אף על פי שחשו זה הוא עכשיו הוא יקדש אבל הוא אמר לי על מנת שתחזירו לי הוא הוסיף את המילה הזאת אז מידי דחזי ליק אמר לי הוא התכוון דווקא שיהיה ראוי לו ואם זה הקדש זה לא נקרא שהוא יחזיר לו הוא יצטרך להחזיר לו שור אחר ועד כאן דף קלז [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: