הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קיג

[מוזיקה] אב בטרה דף קיג מתחילים בעזרת השם שורה 15 מלמעלה במילים אמר רבי אבהו שני סיפורים שמסופרים בנביא מלמדים אותנו הלכה שאמר רבי אבהו אמר בשם רבי יוחנן שמר בשם רבי נאי שמר בשם רבי הקדוש ומתו ב מתאים בדבר לומר את זה בשמו משמי דרבי יהושע בן כורחה מהי ההלכה שלומדים משני הסיפורים מנין לבעל שיורש את אשתו שהוא יורש את הנכסים שהיו לה היא הייתה מוחזקת בהם בחייה אבל אינו נוטל בנכסים שהיו ראויים לבוא אליה ניקח דוגמה היא הייתה אמורה לרשת את אביה אביה היו לו נכסים חובקי עולם אבל היא נפטרה בחיי אביה עכשיו אביה נפטר והיא אמורה להייות ה היא היורשת אולי אפילו היחידה אז בסדר היא לא היא לא נמצאת אז זה אמור לעבור ליורשים שלה אז זה עובר לבנים שלה או ליורשים אחרים שלה אבל זה לא עובר לבעל הבעל אף על פי שהוא ה יורש הראשון אבל זה דווקא בנכסים שהאישה הייתה מוחזקת בחייה אבל הוא אינו נוטל בנכסים שהיו ראויים לבוא לה אם היא היייתה בחיים עכשיו כמו שהוא נוטל בדברים ש היא הייתה מוחזקת בהם שנאמר בנביא שני סיפורים סיפור ראשון הוא סגו הוא הוליד את יעיר ויהי לו ליאיר 23 רים בארץ הגלעד איך היו לו לבנו 23 הרים בזמן הנביאים אנשים היו גרים בנחלת אבותיהם איך יכול להיות שהבן יש לו 23 רים שהם לא של אביו מה הוא לא הוא קיבל ערים לא מנחלת אביו מניין ליאיר נחלה שלא היה לו לסגוביה אלא מלמד שנשא סגוביה אביב סגו היה נשוי לאישה ואביה של אותה אישה היה עשיר מופלג הי היו לו 23 רים בארץ הגלד והאישה הזאת מתה בחיי אביה מורישה אפשר לומר שזה אביה ורק אחר כך מתו מורישה אחרי שהיא נפטרה אז כיוון שהיא לא בחיים אומנם היא היייתה ראוייה לרשת את מורישה את אותם 23 הררים בכל זאת בעלה סגו לא יורש את זה אלא מי כן היורשים שלה היה לה בן יאיר ירשה יאיר זה סיפור אחד שמלמד שבעל אומנם היורש הראשון בנכסי אשתו אבל רק בדברים שהייתה מוחזקת בהם סיפור שני ואומר ואלעזר בן אהרון הכהן מת ויקברו אותו בגבעת פנחס אשר ניתן לו בהר אפרים הפסוק מוסיף שפנחס הוא בנו זה לא חידוש כזה גדול אנחנו יודעים פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן זה ילמד אותנו עוד מעט משהו אבל השאלה ראשונה מנין יש לפנחס נחלה שלא היה לו לאלעזר אביב באותו זמן היו נוחלים את הנחלה של האבא אלא מלמד שאביו אלעזר נסע אלעזר אישה והיא מתה בחיי מורישה נאמר בחיי אביה ורק אחרי שהיא מתה מתו מורישה אז אומנם היא הייתה אם היא הייתה ב חיים היא הייתה יורשת אותם ואז כשהיא היייתה מתה היא היייתה מורישה את הנכסים שלה לבעלה אלעזר אבל כיוון שהיא מתה לפני זה והיא רק היייתה ראוייה לרשת את מורישה ירשה פנחס בנה ולא בעלה אז אם כן יש לנו כאן סיפור שני שמלמד אותנו את אותה הלכה שהבעל אומנם הוא היורש הראשון לרשת את אשתו אבל רק בדברים ש מוחזקת בהם ולא בד שראויה לרשת שואלת הגמרא מי ו אומר מה חסר בסיפור הראשון של יעיר בן סגו למה לא מספיק הסיפור הזה כדי ללמד אותנו שהבעל יורש את אשתו רק בדברים שהייתה מוחזקת בהם בחייה התשובה היא כי אם היינו רואים רק את הסיפור הזה זה לא היה רעיה שהסיבה שיאיר היו לו את ה-20 ושלוש הרים בארץ הגלעד זה מהירושה של אמו שהוא קיבל ממורשה אלא הייתי אומר חי תימה יעיר דאנסי תתה הוא עצמו התחתן עם איזה אישה שהיו לה אותם 23 ארים והיא מתה והוא ירתה הוא ירש אותה ללכן צריכים את הסיפור השני תלמוד לומר ואלעזר בן אהרון מת וכתוב שם וקברו אותו בגבעת פנחס בנו אז משם יש הוכחה שהבעל יורש רק את הדברים שאשתו היייתה מוחזקת בהם בחייה וכי ת מהאם תרצה לומר ולדחות אולי נפלה לי בשדי חרמים אולי ה בן של אלעזר פנחס היייתה לו גבעה בגלל שהוא היה הרי כהן פנחס בן אלעזר בן אהרון הכהן ואולי מישהו הקדיש א בלשון חרם לכהנים את הגבעה הזאת ופנחס הוא זכה בגבעה הזאת כי הוא היה כהן מי אמר שהוא קיבל את זה בתורת ירושה אמר קרא פסוק אומר ויקברו את אלעזר בגבעת פנחס בנו אשר ניתן לו בער אפרים מה צריך להוסיף את המילה בנו הרי אנחנו יודעים שהוא בנו א זה דגש אתה יודע למה פנחס קיבל את הנחלה הזאת כי הוא בנו כי זה נחלה שהייתה ראוייה לו לאלעזר למה כי הוא היה אמור לרשת את הנחלה הזאת מאשתו למה כי זה נחלה של מורישה של אשתו אלא מכיוון שהיא מתה בחיי מורישה היא לא הספיקה לרשת את זה לכן מי שיורש את זה זה לא הבעל כי הוא יורש רק דברים שהייתה מוחזקת בחייה אלא בנו וירשה פנחס בנו במשנה למדנו שאדם שנודע לו שדודה שלו אחות של אמא שלו נפטרה הוא יורש אותה בני אחות יורשים את הדודה מביאה הגמרא תני ברייתא בני אחות דווקא הבן של האחות האחיין יורשת דודה שלו אחות של אמא שלו ולא בנות אחות אחיינית לא יורשת את דודה שלה אחות של אמא שלה שואלת הגמרא למה לכתה לאיזה עניין זה נאמר ההלכה הזאת ודאי זה לא נאמר בפשטות שחיינית לא יורשת אם אין בן אחות אז ודאי הבת של האחות יורשת אומרת הגמרא אמר רב ששת הבריתה באה ללמד אותנו שמקדימים את הבנים לפני הבנות תעני רב שמואל ברב יצחק לפני כמי דרב הונה שדורשים את זה מהפסוק כמו בירושה הראשונה של הבן והבת שיורשים את אביהם תורה אומרת אם אין בן הוא נתתם את נחלתו לבתו הפסוק שם מפרט את הרשימה של היורשים אחד אחרי השני וכל אחד מהם זה עם ו בהתחלה ואם אין לו בת ואם אין לו אחים ואם אין אחים לאביו ואז כתוב ו אם ונתתם את נחלתו לשארו הקרוב אליו ממשפחתו וירש אותה זאת אומרת שהו מחברת כאן בין השרשרת של היורשים שאם הקרוב ביותר לא יורש אז עוברים לקרוב של אחריו וכן הלאה וכן הלאה זה סוג של הקש מקיש ירושה של האחים והאחיות שיורשים את אחיהם שזה ירושה שנייה אם אין בן ובת וכולי אז זה עובר ליורשים הבאים מקישים את זה לירושה הראשונה של הבן והבת עצמם מה הירושה הראשונה התורה מפרשת ואומרת שרק אם אין בן ונתתם את נחלתו לבתו כי הוא קודם לבת אף בירושה השנייה של האחים בן קודם לבת האחים קודמים לאחיות לרשת את הדודים תני רבא בר חנינא הו שנה לפני רב נחמן כמי דרב נחמן הפסוק אומר והיה ביום הנחילו את בניו שבן אדם נותן ירושה לבנים שלו כתוב ביום זה לכאורה מיותר המילה הזאת דורשים ביום אתה מפיל נחלות דווקא ביום יש את הנושא של ירושה והי אתה מפיל נחלות בלילה מה זאת אומרת אין ירושה בלילה אמר לי הבאי אלא לפי דבריך מעתה רק מי שנפטר ביום דשכיב ביממה הוא דירת לי בני אז הבנים שלו יורשים אותותו מ דשכיב בליליה אם הוא נפטר אחרי צת הכוכבים זהו לא יערת לי בני הבנים שלו כבר לא יורשים אותו אתה יודע מה אני חושב דילמה שמה התכוונת לדיני נחלות זה מה שכ אמרת כמו ששאר דיני ממונות דנים דווקא ביום ככה גם דיני נחלות של ירושה דנים דווקא ביום ד תניה כתוב בסוף הפרשה של הירושה של הנחלות והייתה לבני ישראל לחוקת משפט הפרשה כולה נעשתה הוראה כל הפרשה של ירושה כולה להיות דין כמו דינים של משפט זה צריך להיות דווקא ביום זה צריך להיות דווקא על ידי שלושה וכמו דבריו של רבי יהודה דאמר רב יהודה שלושה אנשים שנכנסו לבקר את החולה והוא מפרט איך הוא רוצה להוריש את נכסיו והוא מקנה נכסים לפי איך שהוא אומר והם יכולים להעיד שהם שמעו שזה מה שהוא רוצה להוריש אז אם שלושת האנשים רוצים להיות עדים על מה שהם שומעים אז הם כותבים את דבריו כדי שיוכלו להעיד מה שהם שמעו והם חותמים בתורת דים ואם הם רצו הם יכולים להיות דיינים הם יכולים הם עושים דין ויכתבו כך הדין שפלוני יורש כך וכך ופלוני יורש כך וכך כי הם שמעו מהמשך הוא רוצה להוריש את הנכסים שלו אבל אם הם רק היו שניים שנכנסו לבקר את החולה הם לא יכולים להיות דיינים כי דין זה דווקא בשלושה אנשים כי אמרנו שהפסוק קורא לזה כמו משפט אז כותבים את דבריו בתור שהם שמעו עדות והם יכולים לחתום על זה ואיין עושים דין הם לא יכולים לכתוב את הדברים בתור פסק דין אמר רב חסדה לא שנינו ש הם יכולים גם להיות דיינים ולכתוב פסק דין אלא כשהם נכנסו לשם והם שמעו את דבריו ביום אבל אם הם שמעו את דבריו בלילה אפילו אם הם שלושה אנשים הם לא יכולים להיות דיינים אלא רק עדים כותבים שמיעת עידות וחותמים והין עושים דין למה לא מה התמה ד דאב ולהו עדים כיוון שאיין דין של נחלות של ירושות בלילה אז הדבר היחיד שהם יכולים זה להיות עדים ואיין עד שמעיד על דבר נעשה דיין לדון עליו אז אם כן ה עדים האלה לא יכולים להיות דיינים אפילו מחר בבוקר כי כבר הם הפכו להיות עדים למה כי זה היה בלילה ובלילה אי אפשר לעשות דין וגם שניים לא יכולים לעשות דין כי הם כי הנושא הזה של נחלות זה נחשב משפט נחשב כמו דיני ממונות אז אם כן אומר הבי לרבא בר חנינה זה מה שהתכוונת שדורשים מהפסוק ביום הנחילו את בניו שנחלה זה דווקא ביום לומר דין נחלה הוא דווקא ביום כיוון שנחלה נחשבת כמו דיני ממונות אמר לי אז רבא ברנינה השיב להבה אין אכינה מקנה באמת זה מה שהתכוונתי לומר ש נחלה ירושה זה נחשב כמו דיני ממונות ולכן אפשר לעשות את זה רק ביום ועד כאן דף קיג
לצפיה בתכנים נוספים: