הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קטו

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קטו

[מוזיקה] רבט דף קטו מתחילים בעזרת השם במשנה אין אדם בעם ישראל שאין לו יורשים אם אין לו בנים יש לו אבא יש לו אחים אחים של האבא אחים של הסבא וכן הלאה עד 12 שבטים בניו של יעקב אבינו מה סדר קדימת הדרגות של היורשים שיורשים את הנחלות את הירושה כך הוא תורה אומרת איש כי ימות ובן אין לו משמע שהבן הוא הראשון שאמור לרשת אם אין לו בן ועברתם את נחלתו לבתו אם יש בן ובת רק הוא הבן יורש הוא קודם לבת וגם אם הוא נפטר ולכן יש כעת רק בת אם הוא השאיר בנים כל יוצא רכו של הבן קודמין לבת הבת אינה יורשת את אביה אלא אם אין בנים ושו שום זרע מהם אבל אם אין בן אז הבת קודמת קודמת להכין של המת אם יש למת בת ואחים אז הבת יורשת ולא האחים וגם אם אין בת אבל יש לה יוצא ריכה יוצא ריכה של הבת קודמין לאכין וכן האחין של המת קודמין לאחים של האב של המת ויוצא רחן של האחין קודמין לאחי אהב זה הכלל כל הקודם בעצמו בנחלה והוא מת יוצא רחו עומדים ממקומו לרשת את הנחלה והם קודמים לשאר הקרובים של המת אפילו שהם קרובים למת יותר מיוצא רכו של הקרוב שקודם והאב של המת הוא קודם לכל יוצא ירכו זאת אומרת אחרי הבן או הבת מגיע האבא הוא קודם לאחים של המת שם יוצא רחו של הב מביאה הגמרא תנו רבנן ברייתא על הפסוק שנאמר איש כי ימות ובן אין לו ועברתם את נחלתו לבתו משמעות הפסוק אין לי ללמוד ממנה אלא שהבן עצמו יורש ואם אין בן אז הבת יורשת בן הבן או בת הבן או בן בת הבן מנן שהם קודמים לבת של המת תלמוד לומר הובן אין לו א' ינ ועל פי כללי הדקדוק של התורה אפשר לכתוב אי בלי י אנ כמו מאין בלם הלוך ימנו הי של המילה אין בע לדרשה איין איין בבן הזה יין הליו תחפש אם הוא השאיר זרע ואם כן אותו זרע קודם לבת של המת וכן לגבי הבת פסוק אומר וא נתתם את נחלתו לבתו אין לי אלא הבת עצמה בת הבת ובן הבת ובת בן הבת מנעין שהם קודמים לשאר היורשים תלמוד לומר ובן אין לו דורשים גם כאן את הי איין עליו תחפש בזרעו של המת אם הוא השאיר בת או כל זרע הבא מכוחה של הבת לפני שאתה עובר לשאר ה יורשים האחרים וכן כמו שמאייב מעיינים גם בדורות הקודמים ה כייצד נחלה ממשמשת והולכת מאב לאביו דור אחר דור עד ראובן בן יעקב אבינו ולימה עד יעקב אבינו אביו של ראובן כי אם ראובן וכל זרעיו אחריו ימות חוזרים ליעקב אבינו ומשם עוברים לשאר האחים שמעון לוי וכולי אמר הביה חכמינו זכרונם לברכה קיבלו גמירי דלא כלה שבטא לעולם לא יכלה אף אחד מהשבטים של עם ישראל כל השבטים עדיין קיימים עד היום הזה אמר רב הונה אמר בשם רב אדם היו לו בן ובת והבן הוליד בת ומת כעת יש לו בת ובת הבן כל דיין שפוסק ואומר תירא שבת עם בת הבן לא שומעים לו אפילו אם הוא יהיה נשיא שבישראל שכולם מסכימים לדון על פיו והוא רוצה לתקן את זה לפי צורך השעה בכל זאת אין שומין לו שאינה אלא מעשה צדקין מונח מאחורי הפסק הזה סיפור מאוד מרתק ד תניה שנינו במגילה ששם מפורטים אותם ימים שאסורים בתענית כי הם ימים טובים אחד מהם זה כד טוות ב40 בתו למה הוא יום טוב כי חזרנו לדון כמו הדין הראשון תונא לדינה שבהתחלה היו הצדוקי אומרן על המקרה שאנחנו מדברים שיש לאותו אחד בת ובת בן תירא שבת עם בת הבן נטפל להן רבן יוחנן בן זכאי ואמר להם שותים מנין זה לכם בהתחלה כולם שתקו לא היה אדם שהחזירו דבר אבל אז קם זקן אחד ואמר חוץ מזקן אחד שהיה מפ פת כנגדו מקנטר מתווכח כנגדו ואומר זה קל וחומר מכוח מה בת הבן יורשת לפי דעתכם אתם הרי אומרים שבמקרה הזה מי יורש אם אדם היה לו בן ובת הבן הוליד בת ומת וכעת האבא מת ויש לו בת ובת בן לפי דעתכם מי היורש הבן קודם לבת עכשיו אם הבן מת אבל הוא השאיר בת אז הבת של הבן קודמת זאת אומרת אתם אומרים שהבת של הבן היא לבד יורשת מכוח מה הבת של הבן יורשת מה זאת אומרת מכוח מה היא בת של אבא שלה ואבא שלה הוא היורש הראשון אז היא באה מכוח אביה ומה בת בנו הבא מכוח בנו שהוא אביה תישנו בתו עצמה היא באה מכוחו של אותו מת לא כל שכן שתרשום וחומר וכל וחומר גם שמסתבר על הדת כך אמר אותו זקן לפני רבן יוחנן בן זכאי עיו רבן יוחנן בן זכאי בהתחלה לא רצה לגלות טעמי תורה לאותם צדוקים אז הוא פתר אותו באיזשהו סברה לא לא נכונה אמר לו דרשה שלא באמת מלמד על המקרה שלנו הוא קרא עליו את המקרה הזה המקרא הזה הפסוק אומר אלה בני שעיר אחורי והם גם היו יושבי הארץ שירשו את צעיר אחורי לוטן ושובל צבעון רגע יש כאן עוד בן נה מה הוא באמת היה בן של צעיר אחורי והרי כתיב אלה בני צבעון מביאים בן אחד היה ואז מביאים את ענה שהוא היה בן של צבעון הוא לא היה בן של שעיר אחורי והגמרא בהמשך תדרוש שמדברים על אותו ענה לא מדברים פה על שניים שאחד היה בן צעיר אחורי והשני היה בן של צבעון זה אותו ענה אז איך אתה אומר שהוא בן של סעיר אחורי ואיך אתה אומר שהוא ירש והוא מיושבי הארץ של שעיר אחורי אלא הסתירה הזאת בין הפסוקים באה ללמד אותנו שאותו צבעון היה רשע בא צבעון על אמו שהיא אשת צעיר והוליד את ענה אז מי הוא אבא של ענה צבעון מי היא אמו אשת צעיר ואתה רואה שהוא ירש את צעיר אחורי זה בא ללמד אותנו ש אביו אותו רשע צבעון מת בחיי אביו וכש שעיר אחורי מת אז אז ירשו אותו לוטן שובל ואת הירושה של צבעון בנו של סעיר אחורי ירש בן בנו אנה רואים מכאן שהבן יורש את נחלת זקנו בן הבן יורש אז מכאן נלמד גם שבת הבן קודמת לרשת לפני הבת שלה מת אבל באמת אין מכאן שום ראיה כי אנחנו מדברים פה על בן הבן שעל זה אין שום שאלה ודאי שהוא יורש כל הטענה של הצדוקים היייתה על בת הבן שהתיר שם הבת ולכן באמת הגמרא תדחה את הראיה הזאת א לפני כן הגמרא מוכיחה שלא תאמר דיל מטרי אנה הבו שהיו שניים אחד בן צבעון ואחד בן סעיר כי אמר רבא אמרתי אמינה מילתא דבר דלא אמרה לא אמר אותו אפילו אדם שהיה גדול בתורה שמכנים אותו כמו המלך של פרס שבור מלכה ומנו מי הוא אותו אחד שמואל שהוא נחשב כמו מלך כהלכה כמותו איקדה אמרה יש אומרים שלא אמר את זה רבא אלא אמר רב פפא אבל הוא אומר את אותו הגדרה אמינה אני הולך להגיד משהו מילת דלא אמרה שלא אמר אותו אדם שהוא כמו שבור מלכה שבור המלך של פרס ואת מי אני מכנה כמו מלך פרס את רבא כהלכה כמו בכל אופן מה הדרשה שהם דרשו רבה או רב פפה מנן באמת שאותו ענה זה אותו אחד אמר קרא בהמשך הפסוק השני הוא ענה אשר מצא את הימים דורשים הוא ענה ד מעיקרה זה אותו ענה של הפסוק הראשון אז אותו זקן צדוקי אמר לי לרבן יוחנן בן זכאי רבי בכך אתה פוטר אני עם הדרשה הזאת אתה משיב לקל וחומר שאמרתי מי בכלל מתווכח ודאי שהבן של הבן יורש עם שער האחים של אביו אבל עדיין אין מכאן ראיה שאם יש בת של הבן היא קודמת לבת של המת עצמו לאחות של אביה אולי עדיין אפשר למוד את הקל וחומר במקרה שונה לגבי אם הבן השאיר בת שאז לא נאמר שהבת לבד תירש אלא יחד עם אחות של אביה היתי רש עם הבת שלה מת אמר לו רבן יוחנן בן זכאי שותה ולא תאה תורה שלמה שלנו שקיבלנו דור אחר דור עד משה רבנו שקיבל תורה מהקדוש ברוך הוא בעצמו בסיני כמו שיחה בטלה שלכם בהתחלה לא רציתי לומר לך את הטעם כי לא מוסרים טעמי תורה לצדוקים תלמידים שאינם מגונים אבל אני ישיב לך על הקל וחומר שרצית לעשות אתה אומר מה הסדר הנכון שהתורה קובעת לפי הדרשה של חכמים שאם יש בת בן של המת ובת של המת רק הבת של הבן של המת יורשת ולא הבת מכוח מה הבת של הבן יורשת מכוח אביה אז אם כן לא כל שכן שהבת של המת תירש גם כן מכוח אביה התשובה היא הבת של הבן כוכה גדול יותר מהבת עצמה מה לבת בנו שכן נאמר שהיו לאותו מת כמה בנים רק שאבא של אותה בת הבן מת אבל הוא אמור לקבל חלק בירושה אז זה עובר לבניו אבל אם אין לו בן ויש לו רק בת אז בת בנו יורשת זאת אומרת יכול להיות מצב כזה שהבן אדם נפטר היו לו שלושה בנים שאחד מהם מת והוא השאיר בת אז נותנים את הירושה לשני הבנים ולבת של אותו מת היא יורשת ביחד עם האחים של אביה תאמר בבתו אם נאמר היו שלושה בנים ובת הבת לא תירש יחד עם האחים כי הבנים קודמים לבת שהוא רק כוכב במקום האחין וניצחו את הצדוקים בפריחה הזאת ואותו היום של חודה לטבת עש ההוא יום טוב מה שאמרנו שהבת של הבן יורשת עם האחים של אביה הייתה תקופה שהיה תקנה והוראת שעה שבת הבן לא יורשת עם האחים של אביה וזה היה בתקופה מסוימת שנלחמו בשם בנימין וכמעט שלא נשארו מהם השבט כמעט נכחד כולו אנשים נשים ותף נשארו מהמהם 600 בחורים בני ישראל נשבעו לא לתת להם מ בנותיהם והם רצו שיכלה השבט הזה אבל אחר כך הם חזרו בהם שלא להכחיד שבט מישראל ונתנו להם 400 בנות מאנשי יבש הגלעד שלא היו באותה שבועה ואותם 200 שנשארו בלא נשים חטפו מבנות שילו החולות בקרמים כמו שמסופר בספר שופטים פרק יט ואז אמרו זקני ישראל ש ירושת פליתה לבנימין ולא ימחה שמו מישראל זאת אומרת היו צריכים כאן לעשות תקנה שהנחל של שבט בנימין תישאר בידי שבט בנימין ולכן אמר רבי יצחק דבי רבי ימי מלמד שיתנו על שבט בנימין שנשארו בסך הכל 600 איש ונמצא שכל אחד קיבל נחלה גדולה מאוד ואם בת הבן תירש יחד עם שאר הבנים שאר האחים של אביה והיא תתחתן עם אדם משבט אחר אז תיגרה משבט בנימין נחלה גדולה כי כל אחד קיבל חלק גדול מאוד אז לכן תיקנו חכמים שבאותו הדור שלא תירש בת הבן עם האחים אלא רק האחים התחלקו בנחלת אביים כדי שהחלה תישאר בידי בנימין ולא יתנו נחלות גדולות מדי מהנחלה של בנימין לשבטים אחרים זאת אומרת באמת מעיקר הדין אם אדם משאיר היו לו נגיד שלושה בנים ואחד מהם מת והשאיר בת אז אמורים לתת לאותה בת חלק כמו שאר האחים היא מקבלת את נחלת אביה אבל היא הרי ה מתחתנת עם בעל משבט אחר בדרך כלל ואז הוא יורש אותה הבן שלו יורש אותה והוא גם כן משבט אחר נמצא שהנחל תעבור לשבטים אחרים לכן תיקנו באותו דור שה בת הבן לא תירש יחד עם האחים אלא רק האחים שהם מ שבט בנימין הם אלה שירשו בנחלת אביהם עד כאן דף קטו
לצפיה בתכנים נוספים: