הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קג

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף קג

[מוזיקה] בב בטרה דף כג מתחילים בעזרת השם דף קב עמוד ב תחילת פרק שביעי פרק בית קור הפרק שלפנינו משלים את ארבעת הפרקים במסכת בב בטרה שעוסקים בענייני מכירה האומר לחברו אני מוכר לך ת קור עפר כשהוא אומר עפר זה מקום שאפשר לזרוע בו מה הגודל של בית קור זה מקום שאפשר לזרוע בו קור של זרעים קור זה 30 שסייעה הרשב עושה חשבון שזה 75,000 אמות מרובעות הוא אומר לו בית קור אז אם היו שם בקרקע חריצים בקעים נקאים עמוקים עשרה טפחים או שהיו שם סלעים גבוהים עשרה טפחים הם לא נכללים בבית קור אינן נמדדים עמה הוא צריך לתת לו שטח יותר גדול שבסוף יהיה קרקע ישרה של בית קור אבל אם יש כאן נקעים קטנים פחות מעשרה טפחים או סלים נמוכים פחות מכאן נמדדים מהמה הם חלק מהבית קור אין שדה בלי מעט נקאים וסליים והם בטלים כלפי השדה זה כשהוא אומר לו בית כור עפר אני מוכר לך ואם אמר לו כבית כור עפר אני מוכר לך כמות שהוא ם הנקאים והסלעים אפילו אם היו שם נקאים עמוקים יותר מעשרה טפחים או סלעים גבוהים יותר מעשרה טפחים הרי אלו כולן נמדדים מה מקום דומה מצאנו במסכת ארכין שם שנינו תנן התם לגבי המקדיש לבית המקדש שדה הוא שהוא קיבל בירושה מאביו ואביב מאביו עד יהושע בנ שכבש את הארץ זה נקרא שדה אחוזה בשעת היובל באותם שנים שנוהג יובל שכל 50 שנה יש הלכות מיוחדות של שנת יובל אז אם הוא הקדיש שדה אחוזה לבית המקדש והוא בא לפדות את השדה בחז רה אומרת התורה חוק קבוע על כל זרע חומר שעורים שזה הכוונה בית קור נותנים 50 שק כסף ל-49 שנה בין יובל ליובל זאת אומרת אם הוא קדיש מיד אחרי היובל בשנה שאחרי שנת היובל והוא רוצה לפדות ואים רוצים לפדות את השדה הזאת בשנה הראשונה שמונים ליובל הבא אז משלמים על כל בית קור 50 שקל כסף נותן לו לבית זרע חומר שעורים 50 שק כסף ולגבי זה מה נכלל ב חומר שעורים מה נכלל בבית קור היו שם נקאים עמוקים עשרה טפחים וסלים גבוהים ערה טפחים הם אינם נמדדים ממה הם לא נחשבים כמו שדה שהתורה קובעת סכום קצוב איך פודים את השדה הזאת כמקדש אותה אלא מעריכים את השוי האמיתי של אותם סלים ובשווי שלהם פודים אותם זה דווקא עם הסלים הם בגובה 10ה טפחים פחות מכאן פחות מערה טפחים הם בטלים ונמדד ממה שואלת הגמרא אותם סלעים שהם יותר מ1 טפחים כמובן גם הנקאים שעמוק רה טפחים המי למה לא נפדים במחיר שהתורה קבעה ל50 שקל כסף על בית חומר עורים שפירטנו למה לא כי הם גבוהים מדי הסלים הם נמוכים מדי הנקאים בסדר אז למה אתה פודה אותם בשווי האמיתי שלהם תחשיב אותם כמו שדה בפני עצמה לקדשו במפי נפשו תפדה אותם לפי שווי של על כל חומר זרע חומר שעורים 50 שק כסף ואם זה חצי מזה אז חצי מ-50 שק כסף 25 שק כסף ולפי ה יחס תפדה את זה לפי הסכום שהתורה קבעה וכי תימה אם תרצה לומר טוב זה מידי קטן זה לא זרע חומר שעורים זה לא בית קור כיוון דל בית קור לכן לא קדש לכן לא פודים את זה בשיעור הזה אלא רק בשובם האמיתי והרי מפורש למדנו בריתה תניה לגבי פדיון שדה האחוזה שאדם הקדיש כתוב ואם משדה אחוזתו מה תלמוד לומר היה מספיק לכתוב ואם מאחוזתו אלא לפי שנאמר שאדם הקדיש זרע חומר שעורים הוא פודה את זה ב-50 שק כסף אין לי אלה שהקדיש בדיוק את השטח בגודל הזה בעניין הזה ביתק אז הוא פודה ב50 שק כסף סכום קצוב שקבעה תורה מניי לרבות אם הוא הקדיש קרקע בשטח של חצי קור שזה נקרא לתך או רבע קור שזה חצי לתך או סעה שזה אחד משו בקור או תרכו טרי זה שניים קו זה עוד אחד שני קו ועוד קו זה שלושה קבים וחצי תרכב חצי משלושה קבים זה קו וחצי מנן שאם אדם הקדיש אפילו צת קרקע כזו גם כן פודה ביחס של אם זרע חומר שעורים פודים ב50 שק כסף ל-49 שנה אז אם זה קרקה פחותה מזה אז באותו יחס פודים בסכום קצוב לפי היחס הזה מנין לומדים שבאמת פודים לפי היחס הזה תלמוד לומר שדה מכל מקום ום שדה אחוזתו המילה שדה באה ללמד שאפילו ם זה שדה בג גודל שדה קטנה בכל זאת יש לה את החוק שפודים אותה בסכום הקצוב שהתורה קצבה אז אם כן למה לא נחשיב את אותם סליים את אותם נקאים שהם יותר מעשרה טפחים כשדה בפני עצמה לפדות אותם בסכום שקצה תורה מתרצת הגמרא בהקדש שדה מדובר במקרה אחר ממה שאנחנו מדברים לגבי מי שמוכר לחברו בית קור עפר שמה מדובר החה אמר אוקו ברכ מה החה בנקאים מלאים מים מדובר פה שזה גומות מלאות במים מסכינים והתורה אומרת בית זרע שהורים והם לו בני עזריה נינו אי אפשר לזרוע לזרוע שם ולכן הם לא נכללים בחוק שהתורה חקקה לסכום הקצוב שפודים שדה האחוזה די כן נמי אפשר לדייק שמדובר כאן בכאלה נקעים שמלאים מים קטנה המשנה כותבת נקאים וסלים מ שמ ש הנקאים דומ יד סלים בסל שזה אבן אתה לא יכול לזרוע משמע גם נקאים מדובר כאן שהם מלאים מים שאי אפשר לזרוע שמע מינה שואלת הגמרא אם הטעם הוא משום שהם אינם ראויים לזריעה כי הם מלאים מים איי אחי למה צריך להגיע לעומק של עשרה טפחים אפילו פחות מכאן גם כן נמי הם לא הצטרפו עם השדה שייפדו אותם במחיר שהתורה קצבה כי הרי זה לא ב זהר מתרצת הגמרא כשזה פחות מערה טפחים הנ הוא אם זה נקאים הם נקראים בקאי הקרקע נגני דרעה זאת אומרת הם של הקרקע הם הנקאים של הקרקע הם בטלים לקרקע מקרו הם נקראים וגם לגבי סלים אם הם פחות מגובה של עשרה טפחים הם נקראים גשושיות הקרקע שדרי דארא מקרו הם בטלים לקרקע עצמה ולכן אף על פי שהמקומות האלה הנקאים והסלעים לא ראויים לזריעה הם בטלים לשדה שהיא כן רובה ראוייה לזריעה לגבי מי שמקדיש שדה אחוזה שהתורה קצבת סכום בכמה הוא פודה את השדה כתוב מפורש שמדובר שהנקה מלאים מים אבל אצלנו זה לא נאמר החמי גם אצלנו נאמר שמדובר נקאים מלאים מים אמר רב פפה לא אף על פי שאין מלאים מים אותם נקעים הם לא נמדדים עם השדה מה הי טמה מה הסיבה אדם עכשיו משלם כסף הוא קונה שדה בית קור הוא רוצה לקנות שדה כזאת בשביל לזרוע שם אין אדם רוצה שיתן מעותיו במקום אחד של בית קור ויראו לו יש פה עוד מקום שאתה יכול כן יש פה איזה נקע איזשהיא גבשושית של מים אתה יכול לזרוע שם כן אבל זה עוד שדה שם אתה תזרע קצת עגבניות פה יש לך עוד איזה נקע אתה יכול למלא שם גם כן קצת מלפפונים יש לך פה פה כל מיני זה נראה כמו אה א אוסף של שדות הוא לא רוצה לתת את מקומו את מעותיו במקום אחד ויראו לו כמו שניים ושלושה מקומות ולכן ברגע שהם עמוקים עשרה טפחים הם נראים כמו שתיים ושלוש שדות ולכן הם לא כלולים בבית קור צריך לתת לו בית קור של קרקע ישרה שואלת הגמרא מתקיף ל רוינה למה אתה אומר שמדובר כאן בנקעים בלי מים לגבי מי ש חר שדה בית קור והרי כתוב כאן נקאים וסלים אז אולי נדרוש דומי די סלים כעני מה סלים שהם לא ראויים לזריעה דלו בני זריעה נינו אי אפשר לזרוע על הסלע הקשה אז אולי נאמר שגם נקאים מדובר במקרה הזה אפ נמ מדובר פה שהם מלאים מים דלו בני זריע נינו למה לא נדמה בין נקאים לסלים בצורה הזאת תרצ את הגמרא כאן לגבי מוכר בית קור לא מדמים בצורה הזאת אלא אנחנו אומרים כי קטנ מה שכתוב נקאים מוסלים זה כדי שדייק נקאים דומי ד סלים הפחות מערה פחים פחות מכאן שאם סלים שהם לא ראויים לזריעה בכל זאת פחות מעה תפח הם בטלים לשדה כל שכן נקאים שכן ראויים לזריעה פחות מ10 פחים נמדדים עם השדה אמרנו וחזרנו על זה כעת את דברי המשנה שאם הנקאים או הסלים הם פחות מערה טפחים פחות מכאן נמדדים עם השדה אמר רבי יצחק מדובר פה שאין כאן כמות גדולה מדי של בורות אין כאן כמות גדולה מדי של סלים בשדה טרשים שאמרו כשהם ביחד לא יותר מבית ארבעה קבין בבית קור שזה אחד מ-45 ארבעה קבין בקור זה אחד מרבה אחד מ-45 בבית קור אז אם זה חלק אחד מתוך 45 מהשדה שם נקאים פחות מעשר טפחים וסלים פחות מע טפחים הם נמדדים עם השדה כולה מה הרב עוקבה ברחמה והוא גם בית ארבעה קבין שאנחנו מצרפים עם השדה זה בתנאי שהם מפוזרים בשדה מובלים בחמשת קבין או יותר אז הם בטלים לשדה אבל אם הם נמצאים במקום פחות מחמישה קבין יש לך ארבעה קביין בתוך חמישה קבין שהם נקאים או סלים אז הם לא בטלים בשדה הם לא נמדדים עם השדה רב חיא בר אבא אמר בשם רבי יוחנן הגבלה יותר גם אם הארבעה קביים מפוזרים בחמישה או יותר קבין עדיין זה לא מספיק צריך שהם יהיו מובלים ברובה של שדה יש לך פה בית קור בית קור זה כל קור זה 30 שיעה אז כמה זה חצי מקור 15 שיעה 16 שעה זה רוב רוב של השדה עכשיו תחלק את הרבע קבין ל16 אז זה יוצא רבע כל אחד מהכל אחד מארבעה קבין אתה מחלק אותו לארבע זה ארבע פעמים ארבע 16 זאת אומרת רבע כו זה 1 חלקי 16 מבית ארבעה קבין אז רבע קו לשעה יוצא שרוב השדה מפוזרים אותם ארבעה קבין אתה מפזר את אותם ארבעה קבין אתה מחולק אותם ל1 ואתה מפזר אותם כל רבע קו לשעה אחד ויוצא שב 166 שעה יש בכל אחד מה-16 רבע קו זת אומר שזה מספיק מפוזר בשדה אז במקרה כזה זה נכלל עם השדה מסתפקת הגמרא ב רב חיה בר אבה אם ה 16 רבעי קו לא היו מפוזרים בשווה רבע קו לסיעה אלא רובן רוב ה-16 רבעי קו חצי מ-16 זה 8 שתי פעמים שמנה זה 16 אז כמה זה רוב של 16 תש אז תשעה רבעי קו רוב ה-16 היו ב7 סעין שזה מיוטו של רוב השדה אם רוב השדה זה 16 סעין חצי זה שמונה מ מיוט פחות מחצי זה שבע אז תשעה רבעי קו היו בשבעה סיין מיוטו של רוב השדה אומרת רובן במוטה ומיון שבעה מהם מהרבי קו היו ברובה בתשע סעין רובו של רוב השדה מה הוא האם זה נקרא מכונסי כיוון שרוב הקבן מכונסים והם לא נמדדים עם ה שדה או שזה נקרא מפוזרים כי ברוב הסעים מפוזרים רבעי קו טיקו השאלה תישאר בספק ספק נוסף בא רבי ירמיה אם אותם ארבעה קבין של סלים או נקאים היו מפוזרים ברוב השדה אבל הם היו עשויים בצורה עגולה כשיר כמו צמיד מה הוא האם כיוון שקשה למחרשה לדלג עליהם ולחרוש ולזרוע באמצע הם לא נמדדים עם השדה יש פה סלעים סביב באמצע השדה או שזה כמו שאר ארבעה קבין שמפוזרים ואם תרצה להכריע ולומר שזה בטל כמו שאר קבן שמפוזרים נמדדים עם השדה והם בטלים אם היו ארבעה קבים עשויים כשורה מהוא זה יותר קשה למחרשה לדלג עליה ולחרוש ולזרוע אחריה כי זה בעצם חוצה את השדה אז היא לא נמדדת עם הסדה או כיוון שארבעה קבין שמפוזרים בטלים היא גם כן בטלה ונמדדת עם השדה ואם תמצא לומר שאפילו שורה זה בטל השדה אז השאלה תהיה אם הרבעת קבין היו עשויים כמו צורה של שני קרניים כמו שור הדינין מהוא האם כיוון שזה יותר מקשה על המחרשה לדלג עליהם ולחרוש ולזרוע הם לא נמדדים עם השדה אולי כיוון שצריך לדלג פעמיים פעם על קרן אחת ואחר כך על הקרן השנייה או שנמר שזה נחשב כמו שאר ארבעה קבים מפוזרים ואם תרצה להכריע ש כצורה של שני קרניים זה כן כמו שאר ארבעה קבין שמפוזרים שנמדדים עם השדה השאלה תהיה אם אותם ארבעה קבין עשויין כמו דרך קלטון שהיא מלאה פניות וסיבובים מהוא האם כיוון ששם יותר קשה למחרשה לדלג עליהם ולפי מה שביארנו בקרניים שצריך לדלג פעמיים כאן שזה דרך שמלאה פניות וסיבובים אולי צריך לדלג יותר לכן זה יותר מקשה ל המחרשה ככ אפשר אולי לנסות להסביר למה זה יותר קשה כל מקום אולי במקרה הזה נאמר שזה לא יהיה נמדד עם השדה או שזה כן יהיה נחשב כמו שאר ארבעה קבין שמפוזרים שהם נמדדים עם השדה כל השאלות האלה ישרו בספק טקו מביאה הגמרא תן הברייתא אם היה סלע יחידי מחוץ לשדה בקצה השדה הוא לא נבל בשדה אפילו שיעורו כלשהו אינו נמדד עם השדה ואפילו אם היה הסלע בתוך השדה אבל הוא סמוך לגבול למיצר אפילו כלשהו שיעורו של הסלע גם כן אינו נמדד עם השדה הוא לא מובל בשדה ואם יש קצת עפר בין הסלע לבין הגבול בארב פפה מופסק עפר בינתיים מהוא תיקו זה נשאר בספק בע רבשי רבשי מסתפק גם אם נאמר שעפר הזה כן נכשיו הפסק ואז הסלע נכלל ונמדד עם השדה אם יש עפר מלמטה מתחת לסלע והצו מה הסלע נמצאת למעלה או שיש מעט עפר מלמעלה בפחות מגובה שלושה טפחים כמו עומק המחרשה והסל צומה נמצאת מלמטה והם צמודים למיצר מהוא האם הולכים אחרי העפר ואז יש הפסק למיצר והוא נמדד עם השדה או שהסל הוא העיקר ואין הפסק למיצר לגבול ואם כן זה נחשב שהסל נמצא מחוץ לשדה והוא לא נמדד עם השדה קו כל השאלות האלה ישארו לעמוד יישארו בספק ועד כאן דף קג [מוזיקה]
לצפיה בתכנים נוספים: