הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עד

דף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא מבית "דרשו" עם הרב מאיר שפרכר שליט"א, הדף היומי בהבנה ובבהירות ומתיקות התורה
לשיעורים נוספים באתר דרשו: http://www.dirshu.co.il/

הדף היומי מסכת בבא בתרא דף עד

[מוזיקה] בובת רדף עד מתחילים בעזרת השם דף עג עמוד ב שורה שביעית מלמטה במילה סימן מסופר כאן בגמרא 11 סיפורים שהם בעצם החלק השני בסדרת הסיפורים שמכונים אגדות של רבא ברבר חנה העשרה סיפורים הראשונים סיפרנו בשיעור הקודם על דף העג והיום נשלים את שאר הסיפורים ונחזור על מה שאמרנו בפתיחה למאמרים לסיפורים של האגדות של רבא ברבר חנה נמר את זה יותר בקצרה מן השכל שאין למעלה מהם דע לך שחכמים רמזו כאן רמזים נעלמים מה שם היו מעלימים ולא רצו לגלות והגאון מוילנה מפרש יותר בספרו יאל אור על ספר שמו דף רנד שהמעשים של רבא ברבר חנה שאנחנו נעסוק בהם בעזרת השם היום שהן לפי הנראה חס וחלילה כמו דברים בטלים בהן גנוז כל ההורה והתורה כל רזין דאורייתא כל סודות התורה גנוזים כאן באגדות באגדות חזל והגמרא מביאה סימן לזכור חמישה סיפורים שרב אבר חנה מספר שהיו כשהוא התלווה עם איזה סוחר ישמעאלי הסימן הוא כפרד אתחלתא כמו עפר של צמר צבוע בתכלת טרקתי עקרבה לסלטי נשך העקרב את הסל שלו זה רק בשביל הסימן כל מילה כאן מרמזת על סיפור אחר הסיפור הראשון מרומז במילה כאפר ובעצם הסיפור הזה בשיעור כעת הוא הסיפור הראשון אבל בסדרה של ה-21 סיפורים שהתחילה בשיעור על דף העג אנחנו כעת מספרים את הסיפור 11 אמר רבא ברבר חנא זמנ חד קזנ במדבר פעם אחת הלכנו במדבר ויתלו באד ותה התלווה אלינו איזה סוכר ישמעאלי דב שקיל אפרה הנה המילה אפרה שזה מרומז במילה הראשונה בסימן הוא היה לוקח עפר הוא מורך לי הוא היה מריח את העפר ולפי זה הוא היה אומר לנו ה אורך לדוך פלן זה הדרך למקום פלוני והאורך לדוך את פלן וכשהוא היה לוקח עפר אחר הוא היה אומר לנו הנה זה העפר הזה מריח ש מכאן הדרך להגיע למקום אחר למקום פלוני שאלנו אותו כמה אנחנו רחוקים ממקור מים אמרין לי כמה מרחקי נן ממיה ואמר לנו תביאו לי עפר לאריח אבו לי אפרה נתנו לו עפר לאריח יבנ ואמר לנו תמני פרסי שמונה פרסאות מכאן יש מקור מים תנינן וינלי אחר כך שנינו והבאנו לו פעם שנייה להריח מהעפר אמר לן הוא אמר לנו שכעת ד מרחקי תלתא פרסי עכשיו אנחנו כבר רחוקים רק מרחק שלושה פרסאות אף כתלי אומר הבבא ברחנא הפכתי לו את העפר ונתתי לו להריח את אותו עפר שהיה לנו מקודם כשהיינו רחוקים שמונה פרסות רציתי לראות האם הוא תבלבל ולא יאכיל תלי לא יכלתי לבלבל אותו כי הוא מיד הבין זה עפר של מרחק שמונה פרסאות ממקור המים ועפר שהבאתם לי לפניו כשאנחנו כאן שלושה פרסאות מהמים העפר הזה מראה שאנחנו שלושה פרסאות מהמים הוא לא התבלבל הוא לא טעה אלא הוא ידע לדייק לפי העפר ר לאיזה דרך ללכת וכמה אנחנו רחוקים ממקור מים מעשה נוסף המעשה ה-12 בסדרה של ה-21 סיפורים שהוא גם מרומז בסימן במילה דת כלתא שמספר רבא ברחנא אותו סוכר ישמעאלי אמר לי בוא ואני אראה לך תה אך ולך את היהודים שמתו במדבר מתי מדבר אזלי הלכתי אחריו חזיתי הוא ראיתי אותם והם היו שוכבים בפנים שמחות דמו כמן ד מסמי הם היו נראים מבושמים ביין וגנו הפריד הם היו שוכבים על גבם כשפניהם למעלה זקיפה ברקי דחד מניו הברך של אחד מהם היייתה זקופה והוא היה כל כך גבוה שכש הברך שלו הייתה זקופה זה היה כמו מן שער כזה ויל תי תו ברכי כרכי וזקיף רומי עבר מתחת לברך של אותו אחד סוכר ישמעאלי שהוא רכב על גמל ורומח זקוף בידו הוא עובר ככה מתחת לברך ולא נגע ב הוא לא נגע בברך מרוב הגובה מספר רבא ברחנא ראיתי את מתי מדבר פס כאחד הקרנה תכלת ד אחד מו חתכתי קרן אחת של ציצית מאחד מהם וכאן אגב המילה תחלת זה לסימן כדי לזכור את הסיפורים שרב ברחנא מספר שהיה לו עם אותו סוכר ישמעאלי בכל אופן לקחתי בשביל לדעת האם הלכה כמו שאנחנו פוסקים כמו בית שמאי שלוקחים ארבע פתילים בכל כנף בציצית וופלים אותו לשניים ואז יש לנו שמונה פתילים או שהלכה כמו דעת בית הלל במסכת מנחות דף מא שלפי דעתם לוקחים רק שלושה פתילים וופלים אותם ואז בסך הכל יש שישה פתילים של חוט של ציצית וברגע שלקחתי מהם איזה משהו ללאב המסתגל לא יכלנו ללכת הבהמות לא יכלו להמשיך אז הסוכר הישמעאלי אמר לי שמה הדילמה שקלת מידי מניו לקחת מהם איזה משהו ולכן אנחנו לא יכולים ללכת האדר תחזיר את זה דגמר מקובל בידינו דמשק מד מו סגלי מי שלוקח מהם איזה משהו לא יכול להמשיך ללכת אז באמת אזלי דרתי הלכתי החזרתי את זה את הפתיל הזה ודר מס ח ך לנו להמשיך ללת כ למי דרבנן שבאתי לפני החכמים וסיפרתי להם שניסיתי לחתוך כנף של ה של הציצית כדי לדעת מה ההלכה אמרו לי כל אב חמר התכוונו לרבא שהמילה רבא זה קיצור של רבי אבא שזה היה השם שלו אין בו דעת כמו חמור ככה הם אמרו לו כמובן שאין לנו השגה ב דברים שהיה בין החכמים וכל ברבר חנה כל אחד שהוא היינו הוא יכסה הכוונה אדם שותה בלי דעת למה ילך את העבדת אחי למה לקחת מהם את הציצית למידה כבית שמאי כבית הלל כדי לדעת כמו מי ההלכה האם שמים שלושה פתילים או ארבעה פתילים כמו בית הלל או כמו בית שמאי אם בלך לממני חותים היית צריך לפני שאתה מחזיר את הציצית למנות את החוטים ולני לממני חוליות למנות את החוליות כמו מי ההלכה טוב בכל אופן סיפור 13 אמר לי הסוחר הישמעאלי בוא ואני אראה לך הר סיני תח ולך הר סיני הלכתי אחריו אזלי חז ראיתי ד אדרלי עקרבה וקימה כי חמרי חיברת ראיתי שעומדים שמה עקרבים לבנים והם היו גבוהים והיו נראים כמו חמורים לבנים אגב זה המילה רבא הזה של הסימן ושמעתי בת כל שאומרת אוי לי שנשבעתי שאני יגלה את עם ישראל בגלות ועכשיו שנשבעתי מי מיפר לי כך שמעתי מספר הב ברחנא כי אתה לקמ דרבנן כשבאתי לפני החכמים וסיפרתי להם את מה ששמעתי אז הם אמרו לי כמו מקודם כל אבא כל רבי אבא היינו רבא חמרה חמור וכל ברבר חנה שותה סיכס היה לך לומר מופר לך היית אומר יהי רצון מלפניך שתפר שבועת להחזיר בתשובה שלמה לפניך ולמה רב אחנה לא הפר הוא סבר דילמה שבועת דמבולה הוא אולי הבת כל התכוון על השבוע שהוא נשבע הקדוש ברוך הוא אחרי המבול פרשת נח שיותר הוא לא יביא מבול על העולם והוא עכשיו רוצה להפר את השבועה וכן להחריב חלילה ולמה רבנן סברו שהוא היה צריך להפר את השבועה כי אם כן שבת כל התכוונה על המבול אז לא היה צריך לומר אוי לי שנשבעתי אדרבא זה שבועה טובה למה הבת קול אמרה אוי לי זאת אומרת שהשבוע כאן ש מצערת את הקדוש ברוך הוא זה שהוא נשבע להגלות את עם ישראל בגלות מספרת הגמרא את הסיפור ה-14 אותו סוכר ישמעאלי אמר לי כך אומר הב ברחנא בוא ואני אראה לך את בלואי קורח אתה אח ולך בלואי ד קורח כשבאתי לשם וראיתי את הדת קורח שבלים באדמה כמו שמסופר בפרשת קורח חז תרי ביזי ראיתי שני בקעים ובק מפקי קוטרה יצא משם עשן המילה קוטרה מרמזת כנראה את המילה טרקט בסימן שהבאנו כדי לזכור את חמישה סיפורים היו כאלה שרצו להגיע שם קוטרה אבל אפשר לומר שבאמת הכוונה כמו שבאמת כתוב שם אלא שרצו שם שהסימנים כל החמש מילים יהיו עם איזשהו משפט מסוים כמו עפר של תכלת כך נשך העקרב את הסל שלו אף על פי ש לא ברור כל כך מה המשמעות של המשפט הזה אבל בכל אופן זה סוג של משפט שאפשר לחבר אותו ולזכור אותו טרקט אולי הם באמת רמזו לאותו עשן מה הקשר בין הנשיכה של העקרב לבין עשן אלא שהשורש בארמית של נשיכה זה טרק שהוא נושך נשיכה זה לשון חיבור כמו שכתוב במשנה מסכת חלה פרק ב' משנה ד עד שישוו שבשביל לצרף לשיעור חלה בכל אופן נשיכה זה לשון חיבור וגם עשן זה לשון קשר לשון חיבור כמו שרואים גם בזוהר הקדוש חלק א' דף צד עמוד ב ביתא תקטר בקוטר שבית נקשר בעשן רואים שעשן זה לשון של קשר חיבור אז יכול להיות שזה באמת הקשר של המילה הזאת קוטרה לטקט עשן לעניין של נשיכה של העקרב טוב בכל אופן אין כאן מקום להעריך בכל מקום ממשיך רבא ברחנא ומספר אחרי שהוא סיפר שהוא ראה את המקום שבו בלואים עדת קורח בתוך האדמה הוא ראה שני בקעים שיוצא משם השן הסוחר הישמעאלי שקל גבבה דאמרה הוא לקח גיזה צמר ומשינה במיה ואשרה אותה במים והציתה בראשה דרומ הוא נעץ אותה בראש הרומח ואלי התם הוא הכניס את הרומח לשם וכי הפיק כשהוא הוציא את הרומח משם אוחר כרוכי היא היייתה שרופה אף על פי שהייתה שרוייה במים כ הגיהנום היה מצוי שם הסוכר הישמעאלי אמר לי מה השמעת תקשיב מה אתה שומע כאן מבטן האדמה ושמת דו אמרין המשפט המפורסם משה ותורתו אמת והן הדת כורח שדיברו עליו הם השקרנים והבדים אמר לי הסוכר הישמעאלי דע לך בכל ראש חודש כל טלטי יומי דר להו גיהנום להח מחזיר אותם הגיהנום לכאן כמו בשר שהופכים אותו בקל בקדירה כדי שהתבשל והם אומרים ככה אמרי אחי משה ותורתו אמת והן בדים הסיפור ה1 שמרמז במילה לסלטי הסוכר הישמעאלי אמר לי בוא ואני אראה לך אתה אך ולך איך ד נשקי מקום המפגש בין ההרה והרקיע הדדי הארץ והרקיע ביחד שקלת לסלטי זה המילה לסלטי לקחתי אצה ללחם שלי הנחת בקוט דרקיע הנחתי אותו בחלון הרקיע עד מצליה עד שהתפללתי ביתי ולא השכחת חיפשתי את הסל ולא מצאתי אותו המינ ליז שאלתי את הסוכר הישמעאלי כאן במקום שנושקים הארץ והרקיע יש גנבים איק גן וחה אמר לי אז הוא אמר לי לא הי גלגל דרקי ודר זה גלגל המזלות ש לרקיע שסובב וחוזר והוא פשוט אתה הנחת את הסל שלך עליו לוקח לו יום שלם לחזור ולעשות את הסיבוב עד ש המקום שהנחת בו את הסל שלך יחזור להיות כאן תחכה נתר עד למחר החה תבוא כאן ו משכחת לה אתה תמצא את הסל שלך בחזרה זה החמישה סיפורים שסיפר רב ברבר חנא שהיה לו עם אותו סוחר ישמעאלי וכאן הגמרא עוברת לסדרה של סיפורים שסיפר יוחנן ואנחנו עוברים לסיפור ה-16 רבי יוחנן משתי סיפר פעם אחת היינו נוסעים בספינה זמ נח דבק זינן בספינה וראינו דג אחד שהוציא את ראשו מחוץ למים חזינן הוקו דפק לראשי מימה והעיניים שלו היו דומים לשני ירחים ירח ועוד ירח דמיאן עיני קטרי סירי וייצאו משני נחיריו מים כמו מי שני הנהרות שבורה נפו מר זמ כרי מי דסור לפני שמביאים סיפור נוסף של רבי יוחנן מביאה הגמרא משת נוסף רב ספרה משת סיפור ה-17 מספר רב ספרה פעם אחת היינו נוסעים בספינה זמנ חד וזלין בספינה וראינו דג אחד שהוציא את ראשו מחוץ למים חזינה הוקק לראשי ממה והיו לו קרניים א אבלי קרני וחקוק על הקרניים שלו חקיק עלי אני בריות הקטנים שבים נה בריאה קלה שבים והאורך שלי הוא 300 פרסה אונן תלת מהפרס והיום הלויתן יאכל אותו אז דינה לפומה לוייתן הולך לפשע ללויתן אמר רבשי אתה יודע מה היה הדג הזה ההוא איזה דים ההוא הוא אז הים שחופרת בים כדי לחפש את המזונות שלה ד בחישה וית לה קרני יש לה קרניים סיפור נוסף שסיפר רבי יוחנן הסיפור השמ רבי יוחנן מש זנח בספינה פעם אחת הינו נוסעים בספינה ראינו ארגז שבועים בו אבנים טובות ומרגליות חזי קרטלי קבב אבנים טובות ומרגליות וסביב הארגז היו מחזרים מיני דגים שנקראים קרש ד מק קרש כיוון שבאר גז הזה היו קבועים אבנים טובות ומרגליות נחית בר אמורו ירד אדם שיודע לשוט במים לצלול בתוך המים כדי להביא את הארגז ורגש הדגים רגשו ובאו לחתוך את הרגל של אותו אדם באו לשמ לאטמי וזרק עליהם חומץ שדה זיקה דכלה ונחת ואז הדג ברח והאדם ההוא ירד לקחת את הארגז יצאה בת קול נפק בת קלה אמרה לנו תלכו בעד קרטלית מה יש לכם לחפש באותו ארגז דד ביטו דרבי חנינא בן דוסא של אשתו של רבי חנינא בן דוסא דעתיה דאתיה ד שדיה תכלת בא לצדיק לעלמה דעת שהיא עתידה להצניע בה תכלת לצדיקים לעולם הבא הסיפור הת רב יהודה שבא מארץ כוש אנדו הוא סיפר משתה פעם אחת זמנ חדה היינו נוסעים בספינה אזלינן בספינת ראינו אבן טובה חזינן ההו אבן טבה ש סובב אותה תנין דווה הדיר לה תנינה ירד אדם שיודע לשוט במים נחית בר אמורי כדי להביא את האבן טובה להטו את התנין הקבא ל מבלל לספינת בא התנין רצה לבלוע את הספינה ומי הציל את הספינה בא עורב נקבה וחתכה את ראשו של התנין את ה פשק צה פסקי לראשי ומזה ש פסקו את הראש של התנין מרוב דם תפחו מיה ואבו דמה המים יהיו אדומים אתה תנין החברי בא תנין חברו של התנין הראשון החייה אותו איך הוא החייה אותו שקלי ולילי וחייה הוא לקח את האבן הטובה טלה אותה בתנין שראשו נחתך והוא חזר לחיות חזר לחיות הוא בא לבלוע שוב את הספינה אדר התק הבאי בלה לספינת באה הציפור וחתכה את ראשו של התנין הדרת ציפר פסק לריש עכשיו אנשי הספינה לא נתנו לתנין השני להחיות את זה שרצה לבלוע אותם אלא שקלו עלי אבן טווה לקחו את האבן טובה הזאת שמחייה מתים שדיו לספינת הכניסו אותה לספינה הבני ציפר מליכי בעדן היו אצלנו ציפורים מלוכות כנראה בשר עוף מלוח טבין הוא עליי הוא הנחנו עליהם את האבן לנסות אם הם יקומו לדחיה הם באמת קמו לדחיה אבל הם לקחו איתם את האבן וברחו שקלו רכו לי בעדה סיפור מספר 20 תנו רבנן מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע שהיו באים בספינה והיה רבי אליעזר ישאן ורבי יהושע ניור ופתאום נבהל ונחרד ונז עז רבי יהושע ומזה שהוא הזדעזע ננער והתעורר רבי אליעזר שואל אותו מה קרה אמר לי מה זה יהושע מה מפני מה נסד זת אז הוא אמר לו אור גדול מאור גדול ראיתי בים אז רבי אליעזר אמר לו שמה עיניו של לביתן ראית דכתיב עיניו כאפ אפי שחר הסיפור האחרון הסיפור ה-2 אמר רבשי אמר ליונה ברנתן פעם אחת זמנ חדה היינו הולכים במדבר אבל זלין במד ברה ויה איתנו ירך של בשר אבמ דביר בדן רצינו לאכול מהבשר אבל היה שמה גיד נשה חלב פתחנה וקרינה חתכנו את הבשר ועשינו ניקור להוציא את כל החלב ואת כל הגיד הנשה והנחנו את הבשר על השבים והלכנו להביא עצים בינתיים עד מתנן צי עד שבנו עצים כדי לצלות את הבשר חלה מטמה אז הירך שחתכנו אותותו כדי להוציא את החלב ה נסגר בחזרה וככה צנו את זה תונה אחרי 12 חודש חזרנו לאותו מקום שבו סלינו את הבשר שנה שעברה כי הדרן לבטר תלי שריר חישת חזינו לאנו גומרי ראינו את הגחלים שצל בהם את הבשר דק מלח שהם עדיין לא חשות כיתה לקמי ד הימר כשבאתי לספר את הסיפור הזה למימר אמר לי אתה יודע איזה זה היה ההוא סבה קוראים לזה סמטר אבה הוא מחבר דברים ולכן הירך התחברה ומה הגחלים שהבאתם שדלקו 12 חודש הנו גומרי דרית מבו זה גחלים של רוטם שהם לא כל כך במהירות מתכבים ונכבים כאן סיימנו את הנושא של ה21 הסיפורים של האגדות של ברחנא כעת הגמרא מביאה דרשות בנוגע ללויתן הפסוק אומר במעשה בראשית בבריאת העולם ויברא אלוקים את התנינים הגדולים מי הם אותם תנינים גדולים אז כאן בבבל תרגמו שזה הכוונה לרעמים שבים אר זילי דימה ורבי יוחנן שהוא היה מארץ ישראל אמר זה הזכר זה לוויתה נחש בריח שהוא זקוף כבריחה קבה זה לוויתה נחש קלטון שמקיפה את כל העולם שנאמר אומר הפסוק ביום ההוא פקו השם בחרבו הקשה וגומר המשך הפסוק והגדולה והחזקה על לביתה נחש בריח ועל לביתה נחש קלטון והרג את התנין אשר בים מביאה הגמרא סימן לשלושה מאמרים שאומר כעת רבי יהודה בשם רב כל שעה ירדן אמר רבי יהודה אמר בשם רב את המאמר הראשון שמרמז במילה כל כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו זכר ונקבה אברהם ואפילו את ה תן גם כן הלויתן נחש בריח זה הזכר ולויתן נחש קלטון זה הנקבה זכר ונקבה אברהם ולמלא אם היו הלווייתנים האלה נזקקים זה לזה היו מחריבים את כל העולם כולו כי היו נולדים להם עוד לביתנים ום מידי גדולים בשביל העולם מה עשה הקדוש ברוך הוא סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלך אותה לצדיקים לעתיד לבוא שנאמר והרג את את התנין אשר בים כמו שהלבין נברא זכר ונקבה אף הבהמות שנקראים בהררי א' שהם נקראים כך על שם שהם רואים ביום אחד אלף הרים גם הם זכר ונקבה ברא אותם הקדוש ברוך הוא ולמלא נזקקים זה לזה היו מחריבים את כל העולם כולו מה עשה הקדוש ברוך הוא סרס את הזכר צינן את הנקבה ושמר אותה לצדיקים לעתיד לבוא שנאמר הנינה כוחו במותניו זה הכוונה לזכר כותב הרשב שלא הטיל זרע מימיו ועונו בשרירי בטנו זו הנקבה שלא ילדה שואלת הגמרא גם לגבי לוייתן היה אפשר לעשות כך התמ נמי לסרס לזכר ולצנן לנקבה למה הרג את הנקבה תרא צת הגמרא כי אצל הלווייתנים זה לא היה מועיל לצנן כי הדגים פריצי ולכן היו צריכים להרוג אחד מהם שואלת הגמרא אבל למה הרגו את הנקבה לעבד יפך היו הורגים את הזכר והם הולכים אותו מתרצת הגמרא שני תירוצים תירוץ ראשון היא בתמה נקבה מליכה מעלי המציאות היא שכש מולכים את הלויתן הנקבה זה מעולה יותר לכן מלכו אותה צדיקים לעתיד לבוא יתמה תירוץ אחר כיוון דכתיב הפסוק אומר לוייתן זה עצרת לשחק בו בשעה הרביעית של היום הקדוש ברוך הוא משחק עם הלויתן בעד ד נקבה לעבור אחרה זה לא דרך ארץ שזה יהיה עם הלויתן הנקבה שואלת הגמרא למה לגבי הבהמות ב א הקדוש ברוך הוא לא מלך את הנקבה אחנה מילים לך לנקבה למה הוא צינן אותה היה הורג אותה ומולך אותה לצדיקים מתרצת הגמרא קבר מליך מעלי דג מלוע אחו טוב בסר מליך לא מעלי בשר של בהמה מלוח הוא לא טוב ואמר רבי יהודה אמר בשם רב בשעה שביקש הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם אמר לו לשר של ים יש פה מדרבה ים בעולם צריך שבו יהיה גם יבשה פתח פיך ובלה כל מימות שבעולם כדי שתראה היבשה השר של ים אמר לפני הקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם דיי שמוד בשלי מספיק ל במים שלי שאני בולע מיד בעט בו הקדוש ברוך הוא והרג אותו שנאמר בכוחו רגע הים הקדוש ברוך הוא שבר את הים ו בתבונתו מחץ רב הרג את הגאו של המים לשון גאווה גאווה של המים אמר רבי יצחק שמ מינה מהפסוק הזה רואים שע שר שרו של הים רהב שמו ולמלא מים שמכסים את השר של הים המלא מכסים אותו אין כל בריאה יכולה לעמוד בריח שלו כשהוא מת מה הראייה שהים מכסה את שר הים שנאמר לא יראו ולא ישחיתו בכל הר קודשי וגומר כמים לים מכסים אל תקרא לים מכסים אלא לשרה של הים המים מכסים ו אמר רבי יהודה אמר בשם רב נהר הירדן שאנחנו מכירים יוצא ממערת פמייס אומרים שזה ה בניס של היום תניה נמי אחי באמת ככה שינו בבריתה נהר הירדן יוצא ממערת פמייס וממשיך ומהלך בימה של סיב חי אומרים שזה הגם החולה וביימה של טבריה זה הכוונה לים הכנרת ומתגלגל ויורד לים הגדול ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לביתן שנאמר באיוב טח כי יגיע ירדן אל פיהו ובטוח כי המים של הירדן נשפכים בפיו אז איך שהגמרא מבארת כעת מי בוטח הלויתן מתקיף לרב הברולה הרי הפסוק הזה היי לא מדבר בלוויתן אלא בבהמות ררי א' כתיב אלא אמר רב הבר אולה נפרש את הפסוק כך באמת תבטח זה הכוונה לאותם בהמות אי מתי מתי הם בוטחות בהמות בהררי א' מתי הם בטוחות שהם לא ימותו בזמן שמגיע אח ירדן בפיו של לוייתן ואז יש ללויתן מה לשתות כל זמן שהוא חי גם הם בטוחים בחייהם בפשטות הכוונה כי הרי שניהם שמורים לעתיד לבוא לצדיקים אז כל זמן שלוין עדיין חי אז גם הבהמות ררי א' הייו בחיים מביאה הגמרא סימן לזכור את השלושה מאמרים של רב דימי ימים גבריאל רעב אנחנו נראה את המאמר הראשון מביניהם בשיעור הזה כאת הרב דימי כשההוא הגיע מארץ ישראל לבבל הוא אמר בשם רבי יוחנן מה הי דכתיב אומר הפסוק על ארץ ישראל כי הוא הקדוש ברוך הוא על ימים יסדה יסד אותה ועל נערות קונן אותה יכוננה אלו שבעה ימים וארבעה נערות שמסובבים ומקיפים את ארץ ישראל ואלו הן השבעה ימים ננסה את רובם ככולם לפרט איך האלה שעוסקים בנושא הזה מתרגמים את הימים והנערות למציאות שאנחנו מכירים היום אז ככה הים הראשון מבין השבעה ימים זה ימה של טבריה הכוונה לכנרת הים השני זה ימה של סדום ים המלח הים השלישי ימה של חיילת תבואת הארץ אומר שזה כנראה הכוונה למפרץ אילת הים הרביעי ימה של חילטה אז יש אומרים שזה הכוונה לברכת רם והים החמישי ימה של סבכי לא ברור מה זה והים השישי זה ים אספמיה בירושלמי הנוסח הוא אפמיה וככה באמת היה כתוב בדפוסים הישנים כך כותב הדקדוקי סופרים שכנראה הכוונה לעיר אפמיה בסוריה שמה היה איזה ים והים השביעי והאחרון זה הים הגדול שאי אפשר לטעות לאיזה ים הכוונה ואלו הן ארבעה נהרות אז הנהר הראשון זה נהר הירדן והנהר השני זה נהר הירמוך והנהר השלישי קירו מון אומרים שזה הכוונה לאמנה והנהר הרביעי פיגה אומרים שזה הכוונה לפרפר שני הנהרות הסורים המפורסמים שנמצאים ליד דסק שמוזכרים בספר מלכים ב פרק ה פסוק יב ועד כאן דף העד
לצפיה בתכנים נוספים: