האם מותר לצאת לרשות הרבים עם פיסות פלסטיק ליישור הצווארון?- ש"ג ג' - ט'

הדף היומי בהלכה בעברית מבית "דרשו" עם הרב אפרים סגל שליט"א
לשיעורים נוספים: - http://www.dirshu.co.il​

האם מותר לצאת לרשות הרבים עם פיסות פלסטיק ליישור הצווארון?- ש"ג ג' - ט'

[מוזיקה] בסיעתא דשמיה סמ שג סעיף ג ממשיכים בתכשיטים שאסור לאישה לצאת בשוורים אומר המכב צ ביפו של צמר דהיינו חוטי דמר חוטי צמ גדילים הם גדולים הם תבו ובידי הוצ כמו כאלה כלים שעשוים מעלי לול הקלים ורחוב כשתי אבוס כשיעור ציץ זה תכשיט חשים שמה התס בשו ורבים להראות לחברתה ותל דם וסבים עוד דבר וביצת דיינו מטלית שתולים בחוטים של ציונ וקלו להפריח ממן הזבובים זה לא תכשיט זה לא מלבוש זה כמו כל המטרה זה רק להפריח אם יעמוד לזבוב על פני בש לגרש אותו לכן זה מסוי וזה אסור ביציאה ם זה לרש סורבי ונעבור לסעיף ד' כידוע כתוב בגימורי שרב קיב יבטח לאשתו שהוא יעשה לה עיר של זוב וכך הוא עשה אז כאן נראה שאסור לצאת בעיר של זוב ולמשה בסעיף הבא נראה שדבר שרק נשים חשובות לובשות אותו כתכשיט כמו שמדובר שם כלילה בזה לא חששו כאישה חשובה לא מסירה בשו סרים להראות לחברתה מסביר התו שבס מביאה משת בורו כאן מדובר באר שזו שזה הרבה יותר חשוב מכלי דבר כזה חשוב שגם אישה חשובה חוששים שיתר זאות לחברתה אומר המחבר ס צ בעיר ש זוב ויש כאן שתי פרושים פירוש רשי שהוא תכשיט הוגו ומצר בו כמין עיר ויש באמצע לשון שמחברים אותו ללבוש זה לא חיבור גמור אפשר לשלוף וכיון שתכשיט חוששים שמה תשלו רה לחברתה ו תטלטל דרבים רותם פיר שוא ןור לראש כמו כתר החשש אותו חשש סעיפי קלילה ווא כשי שמוס על פדחתו על המצח מאוזן לאוזן וק ברצ מר בן שחתי שלז ז ח בן שוס חיוס כבוס במטס למה כמו שדיברנו הגמור אומרת מי יוצאת עם כזה תכשיט רק אישה חשובה איכה חשובה לא מסירה תכשיטים מרה לחברתה כתבו הפוסקים שדווקא בתכשיט כזה שהוא עשוי רק לנשים חשובות אבל שר תכשיטים שכל אנשים לובשות זת אז גם אישה חשובה שאיין דרכה להסיר בשו הרבים אסורה לצאת בהם ולא יפלו גרבו מקסם גשה זוך מעיר שלין איסו קר ור הנר למד בסמן רעה שהתירו קריאה ודם חשו שלא רגיל להטות את הנר אז הוא אומר שם מדובר בעודם חשוב בייסון אז לא נחשב חילוק בקון החומים וגם נין תכשיט חששו חזל שמה כל אישה תגיד על עצמה שהיא חשובה סיבוב עוד דברים שהיו בזמנם סקיס מי רחוב אם יש בו רצו קצור ודק שור ם אין ל רצו אסו כי חוששים שם הזה יפול בו שבים והיא תטלטל זאת סעיף ז צ בקטו הזכרנו ז ל דנו בגד שיש לו אשצ כ מכנסיים הוא מכניס צ רחוב סיף צבור והבגד וליבו וחוש מצ בזוב ומדובר כאן שזה לא מהודק אז חוששים שמה תשלוף ותר זות לחברתה סעיף חצ בניז גם זה תכשיט חוששים שתוריד ר לתה אבל צו בזוז אגום שאוזנו מחוס אז יש לה תורך להסיר את הכישורים שאוני מכוסות כדי להסיר את ה נזמים את העגילים אזלא חוששים שהא תוציא במו שנג לגל האוזניים אס בזו שוזן אך דרך ציון משום כי חוששים שמה תשלוף פרב רה לחברתה והי תטלטל דמס סעיף טכ מדובר לגבי מחת אז עניין איש כ למדנו בסימן ש א סעיף חס שם למדנו שיש סוברים שהוצא מחת נקובה חיב חוס אם ה תחובה בבגדו ושין נקובה פטור ויש פךש כותב שלו הכל תלוי במיג הנושים בס הזמן איך יוצאים מות החול אז כן השלמה לגבי אישה אומר המחבר תצ במחט נקוו שתופרים בה אפילו שהיא תחובה בגדה כי זה דרך הוצו בישו לכולל ואם וצו חיבס כי זה מסו ואפילו שהמחט משמשת אותה כדי להעמיד את הכישורים והא תוחבת את המחת בצעיף או סוגרת בה מפתחי חלוקה כיוון שאין הדרך להעמיד לסגור במחט כזו שהיא נקובה אז הם עשויים מצד שני זה לא שינוי א חייבת טוס כי דרך וצ קר בחול לתת מחטים תחובים הציפה בבגדה כד שיהיה לה מוכן לשימוש אומנם מחת נקובה שמחוברת בבגד באופן קבוע לצורך הבגד וזה מובא בסמל שמ שבזה אן ניסו ממשיך המח ושהינו נקוב ב מחת רגילה אם העמדת בו כישורי הודינו כישורי ציפה או שהי סוגרת בזה את החלוק וכיוצא בזה מוטר לאו צס בוים כמו כן נשים שמניח מחץ שלא נקובה שינה תכשיל ב שרותיהם כדי להעמיד את כישורי השיער כותב הגוס מוי ש שמותר אבל אם מניחות שם כ כדי שתהייה מזומנת להם לצורך אחר אז זה מסה וחף כרטוס כמו שמדובר נראה ב משתבר לאלון אם יש בצעיף או בחלוק יותר מחתים הנצרך לסגירת כישורית סעיף או מפתחי חלוק נראה לאלון ש המיותרות לא נחשב כתכשיט אבל מבי קל משת בורו שיש מחלוק ס הפוסקים יש סוברים שדווקא עם המחת היא לא עשוייה לקישוט ואז מותר כיוון שה משמשת לה לצורך לבישה אז זה כמו בץ יד למלבי וכמו כן כותב הג ממו אייש דבר שייפה את הבגד כמו פלסטיקים ששמים בצון החולצה כדי להעמיד את הצן יפה מותר אבל אם עשוי להתקשט בה כגון שראשה אחד של המחת הוא עווה ועשוי כן תכשיט עסור מד רבון להעמיד ב את הקישורים ודוריס מותר זה מלבוש המד רבון אסור שמע תשלוף להרות לחברתה אבל יש אומרים שבכל מקרה מותר כיוון שה לא תשלוף שלא יתגלה שערה וליבה כי זה מעמיד את הדברי צניעות וכך מצדד דגרו בבור שעיקר הטעם ההיתר של צניס אויד ואז אין שום חשש ולכן מסיים המשבר שלים חוז ביד ה נוהגים להקל בזה כל שכן מחת ש אינה קובה שלנו אפילו שראשה אחד אב זה לא כזה תכשיט יתכן שבזה לכולל מ מותר בוודאי שאפשר לסמוך להקל למיד ב את הכישורים אבל מסיים המכב ואם אינו מעמד בכישוריו אסור אסור לצאת תחו בצעיף או בבגד אפילו אם מתקשטת בה כגון שראשה אף כן נכון שאין חיוב דרס כי זה לא מסוי אסור מרבון שמה ה תשלו רה כי כאן הא לא היא לא תהיה לא צנועה כשהיא תסיר זאת כל שכן אם זה לא עשוי קין תכשיט אז זה מסו אז סור מדרס חייבת חוס מוסיף המשת בזה שלא עסוי קין תכשיט אפילו אם היא צריכה ל מחת זה צורך שיהיה מוכן לה לסדר את השערות זה מס גומו אסור לאדם לצאת בדברים שמשמשים אותו רק בדברים שזה מלבוש או תכשיט וגם תכשיט מד הרבון אסור שם ה תשלוף דכן הדף הימי
לצפיה בתכנים נוספים: