דבר תורה לפרשת מסעי - בין המצרים והקשר שלהם לפרשה

בין-המצרים

בימים אלו של בין-המצרים צריך להיזהר בכל מיני אופנים של חשש סכנה, לדוגמה: כשהולך לים –  ילך לחוף שיש בו מציל, וגם שם חלה חובת הזהירות עליו. ולא ילך אלא עד לראש חודש אב, ובפרט אם הולך עם ילדים צריך להיזהר מאוד מאוד.בכל השנה, ובמיוחד בימים אלו, צריך האדם להיות זהיר גם כשהולך ברגל, ולא יסמוך על הנהג שיראנו אלא ינקוט כללי זהירות. לעבור רק במעבר חצייה. ובשבת אדם צריך להיזהר ביותר לעבור רק במקום שאין בו היזק. ואם זה נאמר על הולכי רגל, זה נאמר גם על נהגים, שגם הם ייזהרו כל השנה ובפרט בימים הללו, תקופת החופש ובין-המצרים, ולא יסמכו שההולך ברגל הוא זהיר. ב"שולחן ערוך" כתוב שישנם דברים שמזיקים לאדם, ולכן צריך להיזהר גם מספק סכנה. ולכן לא ישים כסף בפיו.

ומסבירה הגמרא שמא חולה מדבק שם את המעות בפיו, והחיידקים עלולים לעבור לאדם אחר שייגע בכסף ויידבק ח"ו. בכלל האיסור הזה הוא שטיפת פירות. שבימינו מרססים פירות בחומרי רעל, שלא יבואו עליהם חרקים. ולא יאמר אדם: אוכל בלי שטיפה או אשטוף במעט מים, אלא ישטפם היטב. מצווה מעקה לא מדברת רק על גג, אלא כל דבר שיכול לבוא לידי היזק צריך לעשות מעקה. "ועשית מעקה לגגך" – פירושו של דבר שהאדם צריך לחשוב במחשבתו באילו מקרים יכולה לקרות בהם סכנה. ולכן חייב אדם לשים סורגים במרפסת או בחלונות שנמצאים בבית ואפשר לקפוץ מהם. וכן מי שיש לו מרפסת בקומה שנייה או יותר יניח מעקה בגובה י' טפחים לפחות. צריך להיזהר שלא יהיה במרפסת כיסא כדי שילדים קטנים לא יוכלו לעלות עליו. אמנם אם החלון גבוה ואין כיסא קרוב למקום אין חייב לשים סורגים. חובת הזהירות היא גם על מקרים רחוקים, ולכן לא יאמר אדם: הואיל ורק אני ואשתי בבית ואנחנו מבוגרים ולא נטפס על החלון – לא נשים סורגים. אלא יחשוש למקרה שיבואו אורחים עם ילדים קטנים, שמא מתוך הרגל לא ישים לב על הילדים האורחים וחלילה יכולים להיכשל בזה. כן כתוב בשו"ע: "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצוות עשה להסירו ולשמר ממנו שנאמר: 'השמר לך ושמור נפשך', ואם לא הסיר המכשולות המביאים לידי סכנה ביטל מצוות עשה ועבר על לא תעשה 'לא תשים דמים בביתך' והנזהר תבא עליו ברכת טוב". וכן כתב הרב בא"ח: "לא רק מעקה, אלא כל דבר ודבר שיכול לבוא בו מכשול לאחרים, בור בחצרו בין יש בו מים ובין אין בו מים. ובפרט אחראים עובדי העירייה לכסות כל חפירה ברשות הרבים. והמכסה חפירה ברשותו, או שמניח מכסה על בור – אינו מברך.

אדם שרכבו התקלקל, יניחו בצד הכביש במקום שאין מכוניות עוברות. ואם משאירו במקום שמכוניות אחרות עוברות – עובר על "לא תשים דמים בביתך", כי יכולים להתנגש בו. ואם רואה רכב של מישהו אחר שמזיק – יסלק אותו. ואם לא יכול לסלק אותו – יאמר לבעלים שיסלקו אותו. ובביתו חייב הוא בעצמו לסלקו. כן הדין בכל מכשול ומכשול. אם רואה מכשול ששם אדם אחר, כגון קליפת בננה, חייב להסירו. ולא יאמר: קליפה זו לא שלי ומה אכפת לי! והמניח מכשול עובר בשני לאווים אע"פ שאינו "ביתך". כשמסיר המכשול מקיים מצוות עשה של "השמר לך ושמור נפשך" ומציל גם אחרים. המזיז מכשול ממקומו צריך לכוון לא לזכות בו, כי אם יזכה בו חייב בנזקיו. "הכישה – התחייב בה". לדוגמה, אדם ראה קליפת בננה לא שלו והרים אותה וזכה בה וזרקה במקום כלשהוא, ואח"כ עבר אדם אחר במקום השני וניזק בה – השני חייב לשלם. ולכן כשמסיר קליפת בננה יכוון לא לזכות בה ויזרוק אותה במקום שאין עוברים ושבים. כתוב במשנה בברכות: פעם היה ר' טרפון מהלך בדרך, והנה הגיע הלילה ונזכר שלא קרא קריאת שמע והוא החליט לקרוא קריאת שמע. אמר: הרי בית שמאי אומרים : "ובשכבך ובקומך" –  לקרוא קריאת שמע בלילה בשכיבה. ואע"פ שהלכה כמו בית הלל, שלא קוראים קריאת שמע בשכיבה אלא בזמן שכיבה, דהיינו בלילה, אמר ר' טרפון "אחמיר כמו בית שמאי" נשען וקרא קריאת שמע. 

המקום שבו החמיר רבי טרפון על עצמו היה מקום סכנה. וההתעכבות בו הייתה סכנה יתירה. ראו אותו ליסטים ובאו לתופסו, ברח ר' טרפון והגיע לישיבה וסיפר הדברים לפני החכמים על שה' הצילו. אמרו לו: "כדאי היית לחוב בעצמך על שעברת על דברי בית הלל" – אם היו הורגים אותך, היית חייב כרוצח, מאחר שהחמרת על עצמך שלא כדין וסיכנת את עצמך לחינם (עיין רע"ב שם ומלאכת שלמה ותפארת ישראל שם). הרב "באר הגולה" כותב: נראה לעניות דעתי הטעם שהזהירה התורה על שמירת הנפש (הגוף) הוא מטעם שהקב"ה ברא את העולם בחסדו להיטיב לנבראים שיכירו גדולתו ולעבוד עבודתו בקיום מצוותיו ותורתו. כמו שאומר הכתוב: "כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו" וכו' וליתן שכר טוב בעולם. והמסכן את עצמו כאילו מואס בבוראו ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו. ואין לך זלזול ואפקירותא יותר מזה. ולשומעין ינעם וכו'.  (מתוך "אביהם של ישראל" על התורה)

מתוך העלון "עטרת מרדכי"
שע"י בית תורה וחסד "עטרת מרדכי אליהו"
רחובות
08-9397933