לא לדעת מתי "החודש הזה לכם", זו באמת בעיה קשה. קשה כל כך, עד שהקב"ה הגביה את משה שיראה את הירח והראה לו איך נראה חודש מלא ואיך נראה חודש חסר. ובאמת חכמה זו של קידוש החודש היא כל כך מורכבת עד שהראב"ד, שהיה גאון עצום וכתב את השגותיו על דברי הרמב"ם, כשהגיע להלכות קידוש החודש, אמר: כאן אינני עושה הגהות על הרמב"ם, אינני בקי דיי בהלכות קידוש החודש כדי להעיר לו. שכן קשה מאוד לדעת את הלכות קידוש החודש, במיוחד אם אתה בחו"ל, כמו המציאות שבה היה משה, שכן הלכות קידוש החודש נקבעות דווקא בארץ ישראל.
כך גם כשבא משה לעשות את המנורה, הוא עמד כמשתהה אל מול ציוויו של ה' לעשותה "עד ירכה עד פרחה, מקשה היא". איך עושים את זה? במיוחד כשהמנורה מסמלת את עם-ישראל, וציווי עשייתה הוא כציווי לאחד את עם-ישראל, שהירכיים והגביעים והקנה והפרחים – כולם אחדות אחת. איך אפשר לאחד את עם-ישראל? אמר לו ה' – זרוק את הכיכר לאש, ואני משלים את המלאכה.
משה לא הבין איך מחצית השקל יכולה לכפר
גם כשרצה משה לדעת מהו השקל, לא הבין. כל אדם שהיה אומר לנו שאינו יודע מהו שקל, היינו אומרים לו – שאל את אשתך או את בעל המכולת. אך משה לא נצרך לידיעה בעלמא בלבד, הוא צריך היה לדעת מה בדיוק הוא מצווה כשנאמר לו: "זה יתנו כל העובר על הפקודים" ככופר נפש, כמה? איך?
אמר לו ה': עשרה גרם כסף טהור. שזה כיום בערך עשרים שקל. אך מה שמשה רבנו עדיין לא הבין זה איך עשרים שקל יכולים לכפר. לכן הראה לו ה' מטבע של אש. ומה עניין מראה זה של אש? אלא שאם אדם עושה את המצווה באש, בהתלהבות, זה מכפר. לעשות מצווה בחשק ובהתלהבות, זה חשוב מאוד.
על השמחה וההתלהבות הזאת אומרים הרב חיד"א והבן איש חי כי זה פירוש הפסוק שנאמר בתהילים (סח ד): "וְצַדִּיקִים יִשְׂמְחוּ יַעַלְצוּ לִפְנֵי אֱלֹקִים וְיָשִׂישׂוּ בְשִׂמְחָה". כשאדם מגיע לשמים – הוא מקבל שכר על המצוות שעשה, ואחר כך נותנים לו שכר נוסף על כך ששמח בעצם השמחה – "וישישו בשמחה".
זה גם עניין פורים, ללמד את ערכה של השמחה. שמחה שצריך להמשיך אותה כל השנה כולה. ואמרו חכמינו כי תורה ממשיכה אורה. "ליהודים הייתה אורה ושמחה" – אורה זו תורה. זה מה שהיה לכל היהודים – לא רק לתלמידי החכמים. לכולם הייתה אורה של תורה. בין אם זה לימוד של תנ"ך או משנה או גמרא או רמב"ם או ארבעה טורים ואו "שולחן ערוך". לכולם היה סדר לימוד קבוע שהתחיל בימים ההם והמשיך כל השנה כולה.
ארבעים יום בלבד אחרי המעמד הגדול והנשגב של מתן תורה בהר סיני, עם-ישראל נופל – "עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו". כתוצאה מכך אמר ה' למשה: "כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה פֶּן אֲכֶלְךָ בַּדָּרֶךְ" (לג ג).
כשהעם שומע את הבשורה הרעה הזאת הוא מוריד מעליו את התכשיטים. "וַיִּשְׁמַע הָעָם אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה וַיִּתְאַבָּלוּ וְלֹא שָׁתוּ אִישׁ עֶדְיוֹ עָלָיו". מסביר שם רש"י בשם חז"ל (מסכת שבת פח ע"א), כי מדובר בכתרים רוחניים גדולים שניתנו להם בחורב כשאמרו: "נעשה ונשמע", את הכתרים הללו עם-ישראל לא שם עליו יותר.
אחר כך נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ: וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב". וצריך להבין מה קורה כאן, הרי כבר נאמר ש"לא שתו איש עדיו עליו" – אם אין עליהם שום דבר, מה יש להוריד? יש אומרים שבתחילה הם הורידו את הכתרים ("עדיים") מעליהם באופן זמני, והקב"ה אמר להם להוריד אותם באופן קבוע. וכן עשו (ועיין לדעת זקנים, מבעלי התוספות). ויש מפרשים, שבתחילה הורידו תכשיטים גשמיים מעליהם, ואחר כך הורידו את הכתרים שניתנו להם בסיני על-פי ציווי ה'.
(מתוך "אביהם של ישראל על התורה")
"הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל" (ל', ט"ו)
יש להבין את טעם הדבר: מדוע באמת שהעשיר לא ירבה כפי כוחו, והדל לא ימעיט לפי מיעוט יכולתו? העניין הוא כך: מטרת תרומת מחצית השקל היתה לקניית קרבנות ציבור למשכן, כגון: קרבנות התמידין והמוספין של עם ישראל. לוּ רשאי היה העשיר להרבות בתרומה זו, עלול היה לקרות למצב שכמה עשירים יתרמו כדי שוויָם של כמה וכמה קרבנות ציבור, ובימים בהם יוקרבו קרבנות אלו תיגרע זכותם של כל עם ישראל, שהרי הקרבן ביום זה לא יבוא מכספם. הקב"ה רוצה שבקרבנות הציבור כולם יהיו שווים, העשיר לא יתגאה בכך שהוא נותן יותר מאדם אחר, ולעני לא יהא שברון לב שהוא נותן מעט ביחס לאחרים.
קרבנות אלו הוקרבו בכל יום ויום בשליחותו של עם ישראל כולו, עד כדי כך שאמרו בירושלמי (פסחים ד', א') שלכאורה אסור לבני ישראל לעבוד בכל יום, כי יום הקרבת קרבן נחשב יום טוב לבעליו, ואם כן הרי שיום הקרבת התמיד הוא יום טוב לכל ישראל. מכאן למדנו שהקרבנות הוקרבו בשם כלל העם (הירושלמי מתרץ, שאכן הקרבת התמיד היא יום טוב לכלל ישראל, ומעיקר הדין אמור היה להיות איסור מלאכה בכל יום; אולם כיון שכתוב "ואספת דגנך" הרי שלימדה אותנו התורה שמותר לעבוד; ומשום כך התקינו הנביאים הראשונים כ"ד משמרות כהונה, כך שכל משמר ייצג את כלל הציבור בזמנו).
סיבה נוספת לכך שהעשיר והעני צריכים לתת סכום שווה לקרבנות, נובעת ממטרתם. מטרת הקרבנות כפולה: הם באים לעשות נחת רוח לפני הקב"ה, וכלשון הפסוק: "ריח ניחוח אשה לה'", והם באים גם לשם כפרה, וכפי שאמרו חז"ל (במדבר רבה פר' כ"א, כ"א): "אמר רבי יהודה ב"ר סימון: מעולם לא היה אדם בירושלים ובידו עוון. כיצד? תמיד של שחר מכפר על עבירות שבלילה, ושל בין הערביים מכפר על עבירות שנעשו ביום. מכל מקום לא לן אדם בירושלים ובידו עוון". ממילא כולם נזקקים לכפרה שבקרבנות, הן העשיר והן העני, ולכן יש לדאוג שיד כולם תהיה שווה בהם.
ועוד מחנכת אותנו התורה במצווה זו של מחצית השקל, לידע ולהבין ש"קטן וגדול - שם הוא", העשיר יידע כי כספו של העני פיקדון הוא בידו, והעני ידע שכאשר הוא מקבל כסף מהעשיר – את כספו הוא נוטל, ובדין. כך אמרו בזוהר הקדוש (ח"ב קכ"ט): העני מזכה את העשיר בקבלו ממנו את הצדקה, "וגרים ליה לאתקיימא וזכי בגיניה לכמה טבאן לההוא עלמא" (תרגום: וגורם לו להתקיים וזוכה בעבורו לכמה טובות באותו עולם). הרי שהעני משפיע טובה לעשיר בזה ובבא.
כיום עדיין לא זכינו לקיים את מצות מחצית השקל כתיקונה. בפועל אנו רק קוראים בתורה את הפרשה; אולם תפילה היא במקום קרבן. ובוודאי שאת המסר החשוב של אחדות ישראל העולה מתוך המצוה אנו יכולים לקיים גם בימינו. האר"י הקדוש אמר (בא"ח מקץ סעי' ה', סידור קול אליהו עמ' פ"א), שצריך אדם לקבל על עצמו לאהוב כל אחד ואחד מעם ישראל בכל יום לפני התפילה. על ידי האהבה תפילת העשיר מתקבלת ברצון בלי קטרוג, משום שהיא נעטפת בתפילת העני (תהילים ק"ב, א'). תפילת העני עוטפת את כל התפילות – "תפילה לעני כי יעטוף", כדברי הזוהר הקדוש (ח"א כ"ג) – ומעלה אותן לרקיע.
האלשיך הקדוש מסביר מדוע המצוה היא לתת דווקא "מחצית" השקל: זו משמעות של אחדות ישראל, שכל אחד בפני עצמו נחשב רק "חצי". יהי רצון שנדע להרבות באחדות ישראל והקב"ה יטע בינינו אהבה ואחווה שלום ורעות.
מתוך העלון "עטרת מרדכי"
שע"י בית תורה וחסד "עטרת מרדכי אליהו"
רחובות
08-9397933
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה