דבר תורה לפרשת דברים “טיפול אישי” [דרך הבעלש"ט]

ניתן להאזין לשיעורי "דרך הבעל שם טוב" בעלות שיחה רגילה בטלפון 03-3090900 - כל הזכויות שמורות

לתגובות ולקבלת דבר תורה של "דרך הבעש"ט" למייל (derech.alon@gmail.com) ולקבלה בוואטצפ

058-3139000

אנחנו נמצאים קצת לפני תשעה באב, אז היום אנחנו נדבר על משהו מאוד חשוב אבל גם מאוד מבלבל, וצריך לשים לב טוב כדי להבין את הדברים בצורה נכונה.
כתוב בגמרא במסכת 'יומא' דף ט' עמוד ב' "מקדש ראשון מפני מה חרב? מפני שלושה דברים שהיו בו- עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. אבל מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהייתה בו שנאת חנם".
לכן אומרים חכמים "ללמדך ששקולה שנאת חינם כנגד ג' עבירות חמורות".
השאלה היא האם באמת שנאת חינם כל כך חמורה כמו רציחה או עבודה זרה? נכון ששנאה יכולה להביא לרציחה, אבל להגיד שזה שקול לזה? למה חז"ל ראו בשנאת חינם דבר כל כך חמור?

עונג שבת
שאלה נוספת, כתוב בגמרא במסכת 'שבת' דף קי"ח עמוד א' "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים שנאמר 'אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ'"- אדם שמענג את השבת זוכה לקבל נחלה בלי גבול. מה זה "נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ"?
הגמרא אומרת לא כמו אברהם אבינו שנאמר לו "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ..." אלא כמו יעקב שנאמר לו "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה..."
השאלה היא מה זה "נחלה בלי מצרים"? מה זה "וּפָרַצְתָּ"? להיכן פורצים בדיוק? למה דווקא יעקב זוכה ל"נחלה בלי מצרים"? במה הוא שונה משאר האבות?

הר, שדה או בית
שאלה נוספת, בספר 'ישעיהו' פרק ב' כתוב "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב"- הכוונה היא שיבואו ימים בזמן ביאת משיח צדקנו שעמים רבים ירצו לעלות לבית המקדש.
ומה הם יגידו? "לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב..."
למה יקראו למקדש "בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב"?
אומרת הגמרא במסכת 'פסחים דף פ"ח עמוד א' "אמר רבי אלעזר מאי דכתיב 'וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב', אלקי יעקב ולא אלקי אברהם ויצחק? אלא לא כאברהם שכתוב בו 'הר' שנאמר 'אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יֵרָאֶה' ולא כיצחק שכתוב בו 'שדה' שנאמר 'וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה' אלא כיעקב שקראו 'בית' שנאמר 'וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל'".
צריך להבין מה החילוק הזה בין הר, שדה או בית...
פירסום שֵׁם ה'
שאלה נוספת, אנחנו מוצאים שהעבודה של אברהם אבינו הייתה לפרסם את שֵׁם ה' בעולם כמו שכתוב "וַיִּטַּע אֶשֶׁל בִּבְאֵר שָׁבַע

וַיִּקְרָא שָׁם בְּשֵׁם ה' אֵל עוֹלָם"- אברהם אבינו מפרסם כל הזמן את שמו של הקב"ה בעולם. לא מצאנו שיעקב יתעסק בלפרסם את שֵׁם ה' ולא מצאנו שיעקב מגייר אנשים כמו שאברהם אבינו גייר את האנשים ושרה את הנשים...

למה אברהם מתעסק בלפרסם את שֵׁם ה' בעולם ויעקב לא?

"וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה"
שאלה נוספת, כשיעקב חולם חלום אז הקב"ה אומר לו "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ... וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה..."- מסביר שם הרשב"ם "'הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה'- ואם תאמר דבר מועט הוא?"- כלומר אם יעקב יגיד "זה מה שאקבל? הרי על מה אני שוכב פה- שני מטר על שני מטר? זה מה שאתה נותן לי?"
לכן ממשיך הפסוק ואומר 'וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה'"– אין לך מה לדאוג, אתה תפרוץ לכל הכיוונים.
אז השאלה היא למה בהתחלה הקב"ה אומר ליעקב "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה" ורק אחר כך אומר לו "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה"?
תגיד לו ישר "אל תדאג, אתה תקבל שטח ענק, 'וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה...'"

היום אנחנו רוצים לדבר על דבר מאוד חשוב
הוא קצת מבלבל וקשה ליישום אבל הוא כל כך אמיתי.
אני אתחיל בהדרגתיות שלב שלב כדי לנסות להסביר את זה.
דעו לכם שהדרך להשפיע על הזולת זה דרך עצמי. אדם שרוצה להשפיע על הזולת לא צריך ללכת אליו ולחנך אותו "אתה ואתה ואתה...", "תשתדל יותר...", "עד מתי תתנהג ככה?", אלא ההשפעה על הזולת היא דרך עצמי, ככל שאני אעבוד על עצמי יותר- ממילא זה ישפיע יותר על הזולת.
כמו שאומר רבי חיים מוולוז'ין זיע"א, משל לגביע יין שמוזגים בו יין, וככל שהגביע מתמלא על גדותיו היין מתחיל להישפך ממנו, אז בהתחלה היין נשפך על השולחן, מוזגים עוד וזה הולך לחדר, אתה ממשיך לשפוך וזה הולך ומתפשט לכל החדרים, אחר כך למדרגות למטה וככה לכל הרחוב וכן הלאה... אבל הדרך להשפיע על הזולת זה ממני.
ה'חזון איש' זיע"א היה אומר, שהחילונים מכבדים את יום כיפור בגלל שאצלנו החרדים יום כיפור זה משהו גדול, כיוון שאצלנו יום כיפור זה משהו ענק לכן גם ברחוב מתייחסים ליום הזה בצורה רצינית, זה שברחוב מזלזלים בשבת זה בגלל שאצלנו השבת בירידה, אם אנחנו נתחזק בשמירת שבת, אז זה ישפיע גם על מי שבחוץ...
וכמו שאמר גם רבי ישראל סלנטר זיע"א- מייסד תנועת המוסר- "כשבחור ישיבה מתחזק באיזה עניין, אז סטודנט בפריז מתחזק ועושה תשובה".
לכן יש סוד לא כל כך מפורסם שאומר שאם אתה רוצה לחנך את הילדים שלך- תחנך קודם את עצמך- וככל שתהיה יותר מחונך זה יקרין וישפיע על הזולת, על הילדים שלך ועל הסביבה בכלל.
למשל, אמא יושבת ומכינה עם הילדים שלה שיעורי בית, מה עכשיו המטרה של האמא? שהילדים שלה יצאו מחונכים!
היא עובדת עם עצמה, היא משתדלת יותר להקפיד בתפילה ובצניעות כי אם היא תהיה בסדר אז מה תהיה התוצאה? שהילדים שלה יהיו בסדר.
היא משתדלת לדבר יפה ליד הילדים כדי שגם הם ידברו יפה וכן הלאה בכל התחומים...
השאלה שלי היא האם זה הכיוון הנכון? האם המטרה היא הילדים?
התשובה היא לא, זו טעות!

המטרה זה לא השני, המטרה זה אני!
הקב"ה לא רוצה שתחנך אף אחד, הוא לא רוצה שתדאג לאף אחד או שתעזור לאף אחד, זו לא המטרה. המטרה היא אתה בעצמך...
למשל, בעל מכין כוס קפה לאישתו, זה לא צריך לעניין אותו מה היא מרגישה ומה היא חושבת עליו, מה אכפת לך? אותך צריך לעניין שבזה שהכנת כוס קפה, זכית להתקרב לבורא עולם, זהו- זו הייתה המטרה.
המטרה היא שאתה תתקרב לבורא עולם וזה מה שה' מבקש ממך.
מה שאני אומר באמת נשמע קצת אנוכי אבל זו האמת, כל אחד ואחד מאיתנו הוא אנוכי, זו האמת ואמת צריכה להיאמר ולהישמע!
הרי כשבעל מכין כוס קפה לאישתו האם הוא באמת חושב "וואי, איך כואב לי שהגרון של אישתי יבש"?
לא, זו לא המחשבה שלו, אז למה באמת הוא מכין לה לשתות?
פשוט הוא רוצה שיהיה לו שקט עד הערב, שתרגיש שיש לה בעל טוב...
יש בעלים שזה עושה להם טוב להרגיש שהם עוזרים למישהו וזו המוטיבציה שלהם לעזור, כל אחד והאינטרס שלו.
אני אוכיח לכם, מה יקרה אם היא תגיד לו "תשמע, לכוסות קפה שלך בזמן האחרון אין לא טעם ולא ריח, נמאסת אתה והכוס קפה שלך..."
האם הוא ימשיך להכין לה כוס קפה? האם הוא ימשיך לדאוג לגרון היבש שלה? התשובה היא לא!!!
למה? הרי אמרת שאתה דואג לה, מה אכפת לך מה היא אומרת?
כולם יודעים שאם היא תדבר ככה הוא יגיד לה "תהיי בריאה, תכיני לעצמך..."- סימן שהוא אף פעם לא באמת דאג לשני!
תשאלו אמא "למה חשוב לך שהילדים שלך יהיו מחונכים?"
- "כדי שיהיה לי נחת, אני מחנכת את הילד שלי כדי שיהיה לו טוב וקל בחיים, שיהיה מוצלח".
מה מסתתר מאחורי התשובה הזאת? כי אם לא יהיה לו קל- אז לה יהיה קשה לראות את זה! אם לה יהיה קשה עם זה- אז היא דואגת לעצמה!
אין דבר כזה שאדם עושה משהו- אפילו את הפסיעה הכי קטנה- בלי אינטרס.
כשאדם הולך לחתונה וכותב ברכה מושקעת "לידידי היקר, בשעה טובה ומוצלחת..." וכו' ביחד עם צ'ק של 600 שקל.
אתה שואל אותו "איך 600 שקל? זה הרבה..."
- "למה לא? מגיע לו, מכל הלב אני נותן לו!"
ואתה אומר לעצמך "וואלה, מלאך הבן אדם הזה..."
אבל האמת שהוא לא באמת מלאך וזו לא באמת הסיבה, אם הוא יהיה אמיתי, הוא יבדוק את עצמו ויגלה שזה לא מהלב ולא מהנשמה, פשוט יש לו אינטרס, עוד שנה הבת שלו יוצאת לשידוכין והוא ישלם על אפו ועל חמתו, אוי ואבוי לו אם הוא לא יחזיר בהתאם...
למה אני אומר לכם את זה? אתה יכול לשמוע בעל אומר על אישתו "כמה שאני מדבר איתה זה לא עוזר, היא לא משתנה, היא נשארת אותו דבר..." הוא רק רוצה לשנות אותה. וגם הפוך, היא יכולה לומר לך "אתה יודע כמה אני מדברת איתו? התייאשתי ממנו, הוא לא יודע להעריך, כל היום פרצוף חמוץ, ה' ירחם עם איזה בעל נפלתי..."

אנחנו כל הזמן רוצים לשנות את השני
ה'חיצים' שלנו מופנים החוצה במקום פנימה אל עצמנו, וההסתכלות הנכונה צריכה להיות "אני עושה חסד עם הזולת כדי שאני אזכה בעשיית החסד הזה להתקרב לאבא שבשמיים".
גם כשאתה קם לעזור בבית אל תעשה את זה כדי שהאישה תגיד לך כמה מילים, לא! אלא תעזור בבית כדי שאתה תזכה לעבוד על העצלות שלך, כדי שתזכה לעבוד עם בורא עולם, אתם מבינים מה שאני אומר?
עכשיו בואו תשמעו את העומק, ברגע שהמטרה שלך זה לשנות את הזולת- לזה קוראים גאווה, למה?
כי אתה באמת מאמין ומרגיש שיש לך יכולות לשנות את השני...
אתה באמת יכול להשפיע על מישהו? בן אדם יכול לשנות את השני?
את עצמי אני לא מצליח לשנות, אז איך אני מנסה להשפיע על השני?
כשאתה מנסה לתקן את הזולת אתה בעצם אומר "יש לי יכולות", "יש לי כוחות"- ואז אתה מתנתק מה' וזה כיוון של גאווה!
אתה מייחס את הכוחות לעצמך, אז הקב"ה אומר "אתה מרגיש שאתה מסתדר לבד? יופי, כנראה שאתה לא צריך אותי אז אני יוצא מהתמונה..."
ואז הקב"ה עוזב את הבן אדם ומתחילות הבעיות, וכמה שהוא ינסה 'לחנך' ולהשפיע על הזולת, על אישתו ועל ילדיו- זה לא יעזור לו, הוא לא יצליח להשפיע על השני, ה' כבר לא איתו...
אבל ברגע שאתה אומר "אני צריך לטפל רק בעצמי, גם כשאני מדבר עם הילדים שלי המטרה זה אני...", אז יהיו תוצאות אחרות!
גם עכשיו שאני מוסר פה שיעור, מה המטרה שלי? לא שמישהו ישמע את השיעור אלא המטרה היא שאני אזכה להתקרב לה'.
אתם באתם מתוך מטרה לשמוע אותי, ללמוד ולהתקדם בעבודת ה' שלכם והמטרה שלי היא להתקרב אל ה'.
וזה לא שאני בא לחנך לאגואיסטיות, בגלל זה הקדמתי ואמרתי שצריך להיזהר שלא להתבלבל בדברים שאני אומר היום, אני רק מדגיש מה המטרה שצריכה להיות לאדם- תחנך את עצמך לפני הכל, תקדם את עצמך ותתקרב לבורא עולם, אחר כך נדבר איתך על "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ"– אתה עדיין לא בשלב הזה, אתה עדיין בשלב של לחנך את עצמך, אסור לדלג על שלבים!
יש נשים שמאוכזבות מהבעלים שלהן, "נמאס לי ממנו, כמה אני יכולה לסבול? כל היום הוא במיטה, לא רוצה לעשות כלום..."
ואז היא נופלת לעצבות ולדיכאון... נו, ככה משפיעים? למה לא הולך לה? כי היא כל הזמן מנסה לשנות את בעלה וזו טעות גדולה...
שאלתי אותה "את שמחה?" והיא ענתה "לא, איך אני יכולה להיות שמחה עם כזה בעל?" והיא צודקת, אבל תתחילי לעבוד על עצמך, תתחילי להתפלל "ריבונו של עולם, תזכה אותי להכיר מהצער שיש לי מבעלי את צער גלות השכינה".
ואז מה יקרה? בגלל שהיא תתקרב לבורא עולם, עכשיו בורא עולם ישנה את הבעל...
לא את תשני אותו ולא אתה תשנה אותה, כל אחד יטפל בעצמו.

בית זה חברותא
בית זה חברותא, בית זה חברים לעבודת ה'.
מה זאת אומרת חברים לעבודת ה'?
כשאנחנו מקימים בית אנחנו לא אמורים לחנך אחד את השני, לחברים אין עניין לחנך אחד את השני. בעל ואישה הם חברים.
מה זאת אומרת חברים? תמיכה, חיזוק, עידוד, לא חינוך, לא מוסר ולא שפכטלים, כל אחד יטפל קודם כל בעצמו.
האישה תראה את העבודה של בעלה וממילא זה יקרין עליה וכן להיפך.
"רֵעִים הָאֲהוּבִים"– "רֵעִים" זה חברים.
כתוב בנביא 'מלאכי' פרק ב' "וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ"- אישה זו חברה, תומכים אחד בשני, עובדים ביחד...

פירוש המושג 'חברים'
ופה אני רוצה להגיד משהו במאמר מוסגר, 'חברים' פירושו כשיש תוכן רוחני בין הבעל והאישה. בשביל מה אתם 'חברים'? לעשות כל ערב על האש? לגדל ילדים? זה לא נקרא 'חברים'!
שאלתי מישהו "בשביל מה התחתנת?"
- "להקים בית".
- "מה זה להקים בית?"
- "אממ, לחיות ביחד, להביא ילדים לעולם..."
- "אבל גם חתולים מביאים ילדים לעולם!"
מה המטרה שלך? מה יש לך עם אישתך? לקנות בית, לגדל ילדים, לטייל יחד בעולם, לעבוד, להתפרנס... הכל גשמי!
אתם יודעים איך נראה כזה בית?
הוא מצלצל אליה בצהריים ושואל "מה נשמע?"
- "בסדר..."
- "מה חדש?"
- "שום דבר, הכל רגיל... מה איתך?"
- "גם... הכל רגיל, צריך לקנות משהו היום?"
- "אתה יודע מה? תקנה עשרה תפוחי אדמה אולי נעשה צ'יפס הערב, משעמם לי כל ערב לאכול שקשוקה".
- "טוב, עוד משהו?"
- "לא יודעת, אם אזכר אתקשר אליך..."
- "טוב, ביי..."
- "ביי..."
יותר מאוחר, עוד שיחת טלפון והוא שוב שואל "מה קורה? יש חדש?"
- "אין חדש".
- "מה את עושה?"
- "נחה".
- "טוב, תנוחי... אני לא אפריע לך, יאללה ביי".
אין פה קשר, אין זוגיות, איזה משעמם!
ריק! ריק הבית הזה! אין בבית הזה שום תוכן!
אבל כשהבעל והאישה הם חברים לעבודת ה', חברים לעבודת המידות, אז האישה עובדת על המידות שלה והבעל עובד על המידות שלו– זו המטרה של שניהם!

דיבור כמו שצריך
הבעל בא הביתה מספר לאישתו איך הוא ראה היום את בורא עולם, "אל תשאלי, איזה חבר פגע בי היום, אמר לי משהו מעליב, רציתי 'לאכול' אותו... אבל נזכרתי באיזה שיעור שאמרת לי שזה לא הוא אלא זה בורא עולם פונה אליי דרכו- התחזקתי מהדברים שלך ולכן שתקתי לו. את יודעת מה הרגשתי? הרגשתי אושר ושלווה, הרגשתי שבא לי לחבק אותו..."
ואז היא אומרת לו "אתה יודע מה היה אצלי? אמא שלך התקשרה אליי והתחילה לחקור אותי 'למה את לא מבשלת אוכל טרי כל יום? למה את נותנת לו לאכול מרק מאתמול?' רציתי להגיד לה 'תפסיקי להתערב לי בחיים', אבל באותו רגע נזכרתי שאם אני אשתוק ואעבוד על עצמי אז זה גם ישפיע עליה, אז החלטתי שאני שותקת ואפילו בסוף אמרתי לה 'תודה על הטלפון, אני מרגישה שזה מדאגה אמיתית...', אז היא אמרה לי 'כפרה עלייך, את הכלה היחידה שאומרת לי את זה...'"
ברוך ה' נשארו חברות, איזה יופי?
כל אחד מספר לשני את החוויות שלו במהלך היום בלי להתבייש והם עובדים ביחד סביב אמונה, סביב עבודת ה', לא משעמם בבית הזה... הילדים שומעים את אבא ואמא מדברים כל הזמן על עבודת ה' ומה זה עושה בסופו של דבר? פתאום שומעים את הילד אומר לאמא:
"אמא, תתפללי לה' שיתן לך כסף לקנות לי מעדן..."
הילד מבין שלא אמא שלו מביאה את הכסף הביתה ולא אבא דואג לפרנסה, הוא מבין ויודע שהקב"ה מביא את הכסף הביתה!
וואי, ילד בן שלוש כבר מדבר אמונה, איזה אושר!

"מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים"
איזה כיף להיות בכזה בית, אני אומר לכם זה גן עדן עלי אדמות!
כתוב "שַׂמֵּחַ תְּשַׂמַּח רֵעִים הָאֲהוּבִים, כְּשַׂמֵּחֲךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם"- הפסוק מדבר על זוג שחי ביחד, הם חברים לעבודת ה', אבל כשאין חברותא לעבודת ה' בבית אז במקום זה יש חורבן בבית... אין כלום, אין על מה לדבר, אין תוכן... עושים דווקא אחד לשני, התנגחויות, נקמנות...
"אני אראה לו מה זה ...", אחד נכנס בשני, אחד אוכל את השני- והילדים רואים ושומעים הכל ואחר כך הילדים אוכלים בעצמם אחד את השני...
היום קיבלתי טלפון מאבא שיש לו ילד לפני בר מצווה, הוא מספר לי שהילד תפס את הראש של אחותו ודפק אותו בקיר...
האבא מהצעקות רץ לחדר וראה את הבת שלו בוכה וצועקת לעזרה, האבא שאל אותי "מה אני עושה איתו?"
אז אמרתי לו "אדוני, הילד לא עושה את זה סתם! הוא רואה את הדיבור שלך, את חוסר עבודת המידות שלך- וזה מקרין, אלו התוצאות".
אבל אם האבא מתנהג בבית בשתיקה, עובד על המידות, לא כל היום רק מעיר לילדים...
בדרך כלל אנחנו כל היום רק "בום בום בום"- מעירים, צועקים ומתלוננים- אז הילד רואה ולומד, הוא מפנים בלי לשים לב בכלל ואז גם דופק לאחותו את הראש בקיר.

בואו נטפל קודם כל בעצמנו
עזבו את ה'אחר' כי אנחנו המטרה האמיתית, אני לא אומר לא לטפל בילדים או לא להשקיע בבעל, אבל תמיד לזכור שהמטרה זה "אני", שאני אהיה קשור לבורא...
עכשיו אפשר להבין מה זה "בית", יעקב אבינו דואג ל"בית", דואג לעצמו...
כתוב "וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹקֵי יַעֲקֹב", לא כאברהם שקראו "הר", לא כיצחק שקראו "שדה", אלא כיעקב שקרא לו "בית".
יעקב אבינו אומר "אני לא כמו סבא אברהם שיוצא החוצה ומטפל בכולם- הולך ומחפש לגייר אנשים בחוץ- אני מתמקד בעצמי".
ולכן על יעקב נאמר "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים"- יעקב ישב וטיפל בעצמו!
ברור שיעקב כן דאג לאנשים אחרים, אבל מה המטרה? המטרה זה אני...
ואז במה יעקב זוכה? "נחלה בלי מצרים".
למה באמת צריך לדאוג לשני? כדי שעל ידי זה אני אתקרב לה'.
לא להתבלבל, אל תצא מה"אני" שלך, תמיד תישאר ממוקד בעצמך...
ולמה? כי אם אתה מנסה לטפל בשני ולעזור לו אז זו גאווה...
ובלי קשר, אתה לא באמת יכול לדאוג או לעזור לשני, רק בורא עולם יכול, אתה צריך לדאוג לעצמך.
אישה יכולה להכין לבעלה כוס קפה ועוגה, אם המטרה שלה זה הבעל- אז כשהבעל יפסיק להעריך היא תפסיק להכין, זה המבחן.
כשהבעל יפסיק להגיד מילים טובות- היא לא תמשיך יותר, כי הבעל הוא המטרה שלה, אבל אם המטרה שלה זה "אני" בעצמי, אז "אני זוכה להתקרב לה' בזה שאני עושה חסד עם בעלי, לא אכפת לי מה הוא אמר או לא אמר..."- היא תמשיך להכין לו לאכול ולשתות.
ואז אחרי העבודה הזאת שלה הבעל יעריך ויפרגן, הוא יתחיל לעזור יותר בבית, יהיה שלום, אחווה ורעות!
אני אגיד לכם יותר מזה, כשאתה עסוק בלהשפיע על הזולת, אז אתה נותן ונותן ונותן- משפיע ומסייע לכולם- עד שבסוף אתה מרגיש מרוקן.
"די, אני כבר לא יכול יותר!", "כמה אני יכול לתת לה?"
או אישה מרגישה "כמה אני יכולה לעזור לאחים שלי? אין לי כבר כוח..."
"כמה אפשר להשקיע לבד בילדים?"
"בעלי מנצל אותי, מנצל את הלב הטוב שלי..."
אבל אם המטרה שלך זה אתה, כל מה שאתה עושה– זה בשבילך ובשביל להתקרב לבורא עולם, "אני מתקרב לבורא עולם בזה שאני מוותר", "אני מתקרב לבורא עולם בזה שאני עושה חסד עם האחים שלי", אז אתה לא מתרוקן- אתה רק מתמלא כל הזמן.
אתה נהפך לסוג של ממטרה, למקור השפעה רוחני על אחרים.
בעקבות זה שאתה מלא- כי אתה כל הזמן סביב עצמך- אתה נהיה מקור השפעה לכולם.

אם החצים שלך מופנים החוצה- כלפי הסביבה- אתה בבעיה...
שימו לב, היכן כל הגרים שאברהם גייר? כתוב "וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן"- היכן באמת כל הנפשות הללו?
כתוב ב'פרקי דרבי אליעזר' שכל הגרים שאברהם ושרה גיירו חזרו לסורם, כולם התקלקלו חזרה, חזרו להיות גרים...
לכן הקב"ה אמר לאברהם "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ"- הקב"ה אמר לאברהם "עזוב את כולם..."
למה? "לֶך לךָ"- תחזור לעצמך! "תפסיק לטפל לי בכל העולם, תפסיק לגייר לי אותם, תטפל בעצמך..."
ואז מה יהיה? "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל".
כשאתה תבין שאתה המטרה ולא הם, "הנה, השקעתי בלגייר גויים ולא נשאר מהם זכר- כולם חזרו לסורם- סימן שאני אמור לטפל בעצמי", אז זוכים ל"וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל".

בית שני נחרב על שנאת חינם
עכשיו אפשר להבין למה בית שני נחרב על שנאת חינם, הרי מה זו שנאת חינם?
שנאת חינם פירושה שאתה כל היום מדבר על השני, "אני לא סובל אותו", "תראה איך הוא נראה, איך הוא מתנהג!"
אתה כל היום עסוק בשני...
מה אכפת לך מה השני עושה? "איך הוא מתנהג? איך הוא מדבר?"
מה אכפת לך? טפל בעצמך!
שנאת חינם בעצם מגלה שאף אחד לא טיפל בעצמו- כולם טיפלו רק בשני.
כשבן אדם לא מטפל בעצמו, זו הסיבה שהוא יורד מטה מטה, לכן זה שקול לשלוש עבירות חמורות "עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות".
עכשיו אפשר להבין מה שאומר הקב"ה ליעקב "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה"- קודם כל תטפל במקום שאתה שוכב עליו, במקום שלך, תטפל בעצמך, אחר כך אם תהיה ממוקד בעצמך– "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה", אתה תפרוץ הלאה ותשפיע על כל מי שמסביבך!
בואו תשמעו סיפור טרי מהיום, הורים לשלושה ילדים שאחת מהם היא בת בעייתית, מה זה בעייתית? בכיינית, לא עושה כלום כל היום, רק מתבכיינת.
עכשיו הבנות בחופש- התחיל החופש הגדול- אז ההורים הלכו לרשום את הילדה לקייטנה.
בקייטנה יש גננת חדשה אבל הילדה מתנהגת כרגיל- מתחילה לבכות...
הילדה התחילה לבכות והגננת מנסה להצחיק ולשמח אותה אבל ללא הצלחה, הילדה מכניסה אווירה עכורה בקייטנה.
אחרי שבועיים הגננת התייאשה ואמרה להורים "קחו את הבת שלכם, אני לא מוכנה להיות אחראית עליה בחופש, תמצאו לה קייטנה אחרת, היא כל היום בוכה..."
האבא אמר לי "אני ארשום אותה לקייטנה אחרת, לא מעניין אותי, אין מה לעשות..."
אמרתי לו "מה זה יעזור לך? הבת שלך בעייתית, היא בוכה בכל מקום, עכשיו תיקח אותה לעוד קייטנה ומה היא תראה שם? שוב גננת חדשה וילדים חדשים..."
אמרתי לו "תעבוד עם עצמך, תבין שזו לא המטפלת ציערה אותך אלא זה הקב"ה קורא לך, תהפוך את הצער הגשמי לצער רוחני על ידי שתתפלל ותבקש 'אבא, תזכה אותי להבין מהצער שיש לי עכשיו את צער גלות השכינה, שאבין את הצער שיש לך מהילדים שלך שסטו מהדרך הישרה...' פשוט תגיד ככה".
דיברתי גם עם האמא והעברתי לה את אותו המסר.
ההורים התקשרו לגננת וביקשו עוד צ'אנס אחד אז היא אמרה להם "צ'אנס אחרון, אם ביום הזה הילדה לא תשתפר- קחו אותה ולא רוצה לראות אותה יותר".
שימו לב, זה סיפור אמיתי... הבעל קם בבוקר למחרת ואמר לאישתו "בואי נעבוד יחד, בואי נבין יחד שזה הקב"ה קורא לנו, בואי שנינו נתפלל לקב"ה שיעזור לנו להבין מהצער שיש לנו מהילדה את צער גלות השכינה ונהפוך את הצער החומרי לצער רוחני ונראה מה יהיה..."
אני אומר לכם, כל כך נהניתי לשמוע את שיתוף הפעולה הזה של ההורים...
בקיצור, האבא לקח את הילדה לקייטנה, שָׂם אותה אצל הגננת בקייטנה והילדה כרגיל התחילה לבכות, האבא אומר לעצמו: "זהו, הלך עלינו, התחילה ברגל שמאל..."
הוא עשה אחורה פנה והבין שכנראה זה היום האחרון של הילדה בקייטנה. אחרי שעתיים הגננת מתקשרת לאמא, האמא ציפתה לשמוע אותה אומרת "בואי קחי את הבת שלך!", אבל היא אמרה לה "את רואה? סוף סוף הילדה שלך הפנימה את המסר, עכשיו היא שומעת בקולי, התחילה לשתף פעולה, לשחק עם הילדים ולחייך... את רואה? סוף סוף מה שטפטפתי- עזר!"
האימא הזאת קמה עליה כמו אריה "זו לא את! זה לא הטפטופים שלי ובטח לא שלך– אלו הרחמים של ה'. אני לא יכולה להבטיח שמחר היא תתנהג ככה, אלו הרחמים של הקב"ה היום..."
המטפלת לא הבינה ושאלה "למה את עוקצת אותי?"
אנשים לא מבינים את ה'שפה' הזאת...
הבעל התקשר אליי וסיפר לי את הבשורה המשמחת, אמרתי לו "אתה רואה? במקום לטפל בגננת או בילדה- טיפלתם בעצמכם בדרך הכי בסיסית, חינכתם את עצמכם... תראו איך זה השפיע גם על הילדה וגם על עצמכם- הנה הרווחתם..."
כשאנחנו נטפל בעצמנו ונהיה כמו יעקב אבינו שטיפל בעצמו, יתקיים בנו הכתוב "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה"- זה ישפיע על הילדים, על הבעל, על החברים ועל כלל עם ישראל, זו הדרך האמיתית!

שכל אחד ידאג לעצמו, תדאגו להיות קשורים לבורא עולם
אנחנו נמצאים לקראת צום תשעה באב, יש כאלו נשים שאומרות "אוייי, אני מתעלפתתת... מתי כבר יהיה מותר לשתות משהו?"
למה ככה?
תעשי משהו יותר פשוט, תתפללי "אבא, תזכה אותי ללמוד מהצער שאני מרגישה עכשיו מהצום, אני רעבה ויש לי סחרחורות, שאזכה ללמוד מזה את הצער שיש לשכינה"- הנה הפכתם צער גשמי למשהו רוחני וטהור...
אתם יודעים מה יקרה לאישה שתתפלל ככה?
היא תקבל כוחות והיא תקום להכין את כל המאכלים שיש אחרי הצום, הבעל יהיה בשוק– היא תכין פיתות, לחוח וגם מרק תימני...
"מאיפה הכוחות?" בעלה ישאל אותה.
- "בעלי היקר, את כל הכאב והצער שהיה לי בצום העליתי לקב"ה... אתה יודע איזה כוחות קיבלתי? כמו אריה נהייתי..."
תנסו את זה, אנשים רואים ישועות. בואו כולנו נתחיל לעבוד ולטפל קודם כל בעצמנו, שיהיה אכפת לנו מצער גלות השכינה ויתקיים בנו הכתוב "וכל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".

ניתן להאזין לשיעורי "דרך הבעל שם טוב" בעלות שיחה רגילה בטלפון 03-3090900