כשאברהם קונה את שדה עפרון החִתי כמקום קבורה לשרה אמנו, הוא משקיע בקניין זה ארבע-מאות שקל כסף, למרות שמחיר הקרקע לא היה צריך להיות כל כך יקר. במחיר הזה לא קנה אברהם רק את מקום הקבורה, אלא הוא קנה הרבה יותר מזה. כלשון הפסוק: "ויקֹם שְׂדה עֶפרון אשר בַמַכְפֵּלָה אשר לִפני ממרא, השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבֻלו סביב". כמה הוא השטח "אשר בכל גבולו סביב"? אומר הגר"א, שאברהם קנה שטח שיכול להכיל שישים ריבוא בני-אדם. מקום בעבור 600,000 בני-אדם – שזה לא רק שטח מערת המכפלה, כפי שאנו מכירים היום, אלא שטח הרבה יותר גדול. ואת השטח הגדול הזה אברהם קנה לא בשביל דורו, שלא מנה מספר כל כך גדול של אנשים, אלא בעבור הדורות הבאים. איך ידע הגר"א שזה גודל השטח?אדם תופס מקום של אמה על אמה (סוכה ז), "בית כור" נפדה בחמישים שקל כסף (ויקרא כז טז – ערכין יד) ויש בו 75,000 אמות מרובעות. בארבע-מאות שקל כסף פודין שמונה בית כור, שהם 600,000 אמות מרובעות. אם אברהם קונה שטח כזה גדול, ברור שהוא לא קונה אותו רק לדורו. בימיו לא היו בעם ישראל כל כך הרבה אנשים. הוא קונה את המערה גם ליצחק ולרבקה. גם ליעקב וללאה. וגם לדורנו. נכון שהיו שנים רבות שלא אפשרו לנו להיכנס כלל למערת המכפלה, רק עד למדרגה השביעית. ברוך ה' שראינו עין בעין איך בדורנו זה פתחו בפנינו את כל השערים, וזוכים אנו להרבות תפילה ותורה במקום זה, ובוודאי יבוא היום שבו יהיו סביבות המערה שישים ריבוא מבניו. או אז ידעו כולם, כי הם עומדים על מקום שנקנה על-ידי אברהם אביהם. מה ראה אברהם לשלם מחיר כל כך יקר?אברהם ראה לנכון לשלם מחיר כל כך יקר בעבור שטח זה, למרות שיש לו הבטחה מהקב"ה שכל הארץ, ובה גם שטח זה, יינתנו לו ולזרעו אחריו. זו לא סתם הבטחה שנאמרה כמה וכמה פעמים, זו שבועה שנכרתה עליה ברית. אברהם אבינו לא הרהר על הבטחתו ושבועותיו של הקב"ה. הוא פשוט ידע שצריך לעבוד על כך ששבועת ה' תתגלה. אברהם הכין את הקרקע לדורנו. הדור שבו צריך להתעמת עם ישמעאל על המקום הקדוש הזה. ובמדרש מובאים דבריו של רבי יודן בר סימון שאמר על מערת המכפלה: "זה אחד משלשה מקומות שאין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר 'גזולים הן בידכם' ואלו הן מערת המכפלה ובית המקדש וקבורתו של יוסף" (בראשית רבה פרשה עט ז). וכל זה בזכות הקניין של אברהם במערה. כיום אנו רואים שהייתה סיבה לכך שאברהם אבינו שילם כל כך הרבה. עיקר הצער שבו מצערים אותנו הערבים, האו"ם ושאר אומות העולם הוא על שלושת המקומות הללו: חברון, שכם וירושלים. שלושה מקומות שהם שורש הקדושה. מובטחים אנו שקטרוגם לא יועיל מאומה, גם בגלל ש"כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", וגם בגלל קניין האבות.
(מתוך "אביהם של ישראל על התורה")
"וָאֶשְׁאַל אוֹתָהּ וָאֹמַר בַּת מִי אַתְּ, וַתֹּאמֶר בַּת בְּתוּאֵל בֶּן נָחוֹר אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ מִלְכָּה, וָאָשִׂים הַנֶּזֶם עַל אַפָּהּ וְהַצְּמִידִים עַל יָדֶיהָ" (כ"ד, מ"ז)
רש"י עמד על השינוי שבדברי אליעזר: בשעת המעשה, כאשר אליעזר עבד אברהם התרשם מרבקה וראה כי הצליח ה' דרכו למצוא בת זוג נאמנה ליצחק אבינו, לקח אליעזר (כ"ד, כ"ב): "נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם", ורק אחר כך שאל (שם, כ"ג): "בת מי את". ואילו כאשר סיפר לבני הבית של לבן, הפך את סדר המאורעות (שם, מ"ז): "ואשאל אותה ואומר בת מי את", ואחר כך (שם): "ואשים הנזם על אפה והצמידים על ידיה".הסביר רש"י: "לאחר
נקרא לנערה ונשאלה את פיה
"וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ" (כ"ד, נ"ז–נ"ח)
אומר בעל ה'בן איש חי' זיע"א: מתוך תשובתה של רבקה אנו רואים את גודל חכמתה ופקחותה. לאחר שאליעזר ראה שרבקה אכן מיועדת ליצחק עמד וביקש אותה עבור יצחק. ענו לו בתואל ולבן: "נקרא לנערה ונשאלה את פיה". ידעה רבקה שהם אינם מעוניינים לשלחה, ולכן חששה שיערימו עליה. ידעה שאם תאמר: "כן", יעוותו את תשובתה ויציגו אותה בלשון תמיהה: "כן?". לכן התחכמה ואמרה: "אלך" – וכך לא יכלו לענות לה דבר. סגולה למציאת זיווג"וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְּמַלִּים בָּאִים" (כ"ד, ס"ג)" 'לשוח' - לשון תפילה, כמו (תהלים ק"ב, א'): "ישפוך שיחו" (רש"י בשם מדרש בראשית רבה) יש אומרים שיש סגולה מיוחדת לבחור או בחורה שמתקשים למצוא את זיווגם, שיקפידו בתפילת מנחה. דבר זה נלמד מיצחק אבינו שיצא להתפלל מנחה, ומיד אחר כך כתוב: "וישא עיניו וירא והנה גמלים באים". כן אומר 'בעל הטורים': "היינו, שיצחק תיקן תפילת המנחה ואז נזדמנה לו רבקה, והיינו דכתיב (תהלים ל"ב, ו'): 'על זאת יתפלל אליך כל חסיד לעת מצוא' – דהיינו אשה, דכתיב (משלי י"ח, כ"ב): 'מצא אשה מצא טוב'". כך כתוב במפורש במדרש (בראשית רבה, פרשה ס"ח, ד' ד"ה: "רבי יהודה בר סימון"): "יצחק בא זיווגו אצלו, שנאמר: 'ויצא יצחק לשוח בשדה'". מכאן קריאה לכל הרווקים והרווקות, שלא ישמעו לכל מיני סגולות מכל מיני רבנים שמוסרים סגולות שלא שיערום אבותינו, אלא יחזיקו באומנות אבותם שהיא התפילה. ובפרט תפילת מנחה, שיש בה סגולה נפלאה שהתורה עצמה ממליצה עליה. (מתוך "דברי מרדכי")
"וְהָיָה הַנְעֲרָה אֲשֶר אֹמַר אֵּלֶיהָ הַטִי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְתֵּה, וְאָמְרָה שְתֵּה וְגַם גְמַלֶיךָ אַשְקֶה, אֹתָהּ הֹכַחְתָ לְעַבְדְךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵּדַע כִי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי" (כ"ד, י"ד)
בגמרא (תענית ד' ע"א) נאמר: "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: שלושה שאלו שלא כהוגן. לשנים השיבו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש ויפתח הגלעדי. אליעזר עבד אברהם – דכתיב (כ"ד, י"ד): 'והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך' וגו', יכול אפילו חיגרת, אפילו סומא? השיבו כהוגן, ונזדמנה לו רבקה. שאול בן קיש – דכתיב (שמואל א' י"ז, כ"ה): 'והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו', יכול אפילו עבד, אפילו ממזר? השיבו כהוגן, ונזדמן לו דוד. יפתח הגלעדי – דכתיב (שופטים י"א, ל"א): 'והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי' וגו', יכול אפילו דבר טמא? השיבו שלא כהוגן, נזדמנה לו בתו".
יש לשאול: מדוע באמת שאל אליעזר שלא כהוגן, ומדוע זכה שהשיבוהו כהוגן? יש לבאר זאת על פי דברי התוס', שהקשו: לכאורה אליעזר שאל כהוגן, כי בבוא הנערה יוכל לראות בעצמו אם היא חיגרת אם לאו! והשיבו, שיכול להיות שיש לה רגל מעץ והוא לא יצליח להבחין בכך. גם אם ינסה אליעזר לברר זאת אצל אנשי העיר, לא יוכל לדעת את האמת שכן הוא נחשב זר בעיר, שתושביה נוהגים בערמה כל ימיהם. ידע אליעזר שגם אם ישאל ויחקור, עלולים לרמותו ולהטעותו, וגם אם הנערה תהיה חיגרת או סומא הם יעלימו ויכסו את הדבר. לכן לא היתה לאליעזר כל ברירה אלא להתפלל לה' שימצא כלה ראויה והגונה ליצחק. אבל כיון שלא היה בטוח שיזכה שהנס ייעשה על ידו, לכן עמד וביקש שה' יעשה חסד עם אברהם ועמו. אליעזר אמר: כיון שאיני יכול לבדוק כהוגן את גופה של הנערה, שלא יהיה בו מום, אבדוק במידותיה, כמו שאמרו חז"ל (תענית כ"ד ע"א): "משל לכלה שהיא בבית אביה, כל זמן שעיניה יפות - אין כל גופה צריכה בדיקה, עיניה טרוטות - כל גופה צריכה בדיקה". עיניה יפות – היינו שנותנת צדקה בעין יפה ואין לה צרות עין. כך ידע אליעזר כי "'אותה הוכחת' – ראויה היא לו שתהא גומלת חסדים, וכדאי ליכנס בביתו של אברהם" )רש"י(. ואף שאליעזר היה בטוח בזכותו של אברהם וגם הקדים תפילה לניסיון שערך, בכל זאת אמרו חז"ל ששאל שלא כהוגן, כי אסור לסמוך על הנס. אבל מחמת שסמך על זכות אברהם נענה כהוגן.
בדומה אליו, גם שאול רצה להציל את עם ישראל ונענה כהוגן, אבל יפתח היה צריך לדעת ש"טוב שמוע מזבח" ו"אין חפץ לה' בעולות". לא היה לו לדבר שלא כהוגן, ולכן השיבוהו שלא כהוגן. למדנו כללים גדולים: לעולם יקדים אדם תפילה לצרה, יתפלל האדם לזיווג הגון, ותהא תפילתו צחה ומבוארת. ה' ימצא לו את בת זוגו, שכן כבר הוכיחו חז"ל (מועד קטן ח"י ע"ב) מהמקראות, כי "מה' אשה לאיש".
"וַיִקַח הָאִיש נֶזֶם זָהָב בֶקַע מִשְקָלוֹ וּשְנֵּי צְמִידִים עַל יָדֶיהָ עֲשָׂרָה זָהָב מִשְקָלָם" )כ"ד, כ"ב)
"'בקע' - רמז לשקלי ישראל, בקע לגלגלת. 'ושני צמידים' – רמז לשני לוחות מצומדות. 'עשרה זהב משקלם' – רמז לעשרת הדברות שבהן" (רש"י בשם בראשית רבה ס', ו') ברמזים הללו לימד אליעזר את רבקה מסר חשוב אודות קיום המצוות. אל תחשוב רבקה שאת המצוות יהיה על בניה לקיים רק אחרי שיצאו ממצרים ויקבלו את התורה. כבר מעתה עליה להשריש בהם את התורה, את יסוד השלמות של עם ישראל, הרמוז בחצי שקל, ואת מצוות התורה הרמוזים בעשרת הדיברות.
(מתוך "דברי מרדכי")
מתוך העלון "עטרת מרדכי"
שע"י בית תורה וחסד "עטרת מרדכי אליהו"
רחובות
08-9397933
רוצים ללמוד דף יומי בגמרא? לחצו כאן ללימוד הדף היומי
רוצים ללמוד על פרשת השבוע? לחצו כאן לשיעורי תורה על הפרשה
רוצים ללמוד מתוך ספרי הקודש השונים אונליין? לחצו כאן לקריאת ספרי קודש
צריכים לשאול רב שאלות בהלכה או הנהגה? שאל את הרב שאלות בכל התחומים
רוצים להתפלל? תפילות חובה ורשות? לתפילות חובה, רשות וסגולות
רוצים לברך ברכת המזון? לקריאת ברכת המזון בנוסח עדות המזרח או אשכנז
נוסעים ממקום למקום? לחצו כאן כדי לקרוא תפילת הדרך או תפילה לטיסה