הלכות חנוכה מהבן איש חי והרב מרדכי אליהו

א. בליל ראשון מברכים שלשה ברכות "להדליק" ו"שעשה נסים" ו"שהחיינו"[1]...ואחר שהדליק נר אחד יאמר 'הנרות הללו וכו'[2] בנוסח המתוקן יפה שיש בו ל"ו תיבות כמנין הנרות של כל שמונת הימים...

ג. אם לא בירך שהחיינו בליל ראשון יברך בליל שני[3]...

ד. מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח, אפילו בזמן הזה שמדליקין בפנים[4].

ז. זמן ההדלקה הוא בצאת הכוכבים. וכשהגיע הזמן לא יאכל ולא ילמוד עד שידליק. ואם התחיל לאכול או ללמוד פוסק ומדליק. אם לא הדליק בצאת הכוכבים ידליק ויברך כל זמן שבני הבית נעורים, אבל אם ישנים ידליק בלא ברכה מיהו די בשנים נעורים[5].

יא. מדליקין בבית הכנסת ומברכים[6], אך צריך המדליק להדליק בביתו גם כן ולברך.

יב. שמן זית מצוה מן המובחר. ואם הניח השמן תחת המטה לא ידליקו בו נר חנוכה ולא נר של שבת, משום דכל מידי דאכילה שורה עליו רוח רעה תחת המטה, וכיון דנמאס לאכילה נמאס למצוה, משום "הקריבהו נא לפחתך". אבל אם השמן הוא מר דאינו בר אכילה אינה שורה עליו רוח רעה ושרי[7].

יח. טוב ליתן לאחד מבניו הקטנים להדליק בידם נר הנוסף[8], כדי לחנכם במצות, שגם בזה הנר הנוסף יש קצת מצוה, וכן אני נוהג, וראוי לעשות כך, אבל לא יתן להם להדליק מנרות של חיוב[9], ודלא כמאן דהתיר בזה.

כ. נר חנוכה מדליק קודם נר שבת, ואף על פי שהאיש הוא המדליק נר חנוכה והאשה מדלקת נר שבת, תמתין אשתו שלא תדליק נר שבת עד שידליק הבעל נר חנוכה, ויש בדבר זה טעם ע"פ הסוד, כנזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל, שאם ידליקו נר שבת קודם, עושה פגם חס ושלום. מיהו אם השבת הוא בליל ז' או ח', שיש נרות הרבה והאשה רוצה למהר מחמת הזמן שלא נשאר עת מרווח, אז תוכל להדליק נר שבת אחר שהדליק הבעל נר אחד בלבד, ולא תמתין עד שידליק הכל. וצריכין להזהר בערב שבת שיתפלל מנחה ואחר כך מדליקין, ולא יעשה מנהג בורים שמדליקין נר חנוכה ואח"כ מתפללים, דהוי תרתי דסתרי[10].

כג.... ויש סגולה לשמירה לומר כל לילה אחר הדלקת נר חנוכה שבעה פעמים 'ויהי נועם וכו' ומזמור 'יושב בסתר'[11] וכנזכר בספר מועד לכל חי [כז, יג] יעוין שם.

כה. במזמור ארוממך ה' כי דליתני[12], שאומרים קודם ה' מלך בשחרית, אין צריך להתחיל לומר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד" ככתוב בסידורים.

כו. בכל שמונת ימי חנוכה יאמרו בית יעקב ומזמור היום ואחריו מזמור שיר חנוכת הבית[13]. וקודם מזמור היום יאמר "היום יום פלוני בשבת" ולא יסיים לומר "שיר שהיו הלוים אומרים על הדוכן" כדרכו בשאר ימים.

כז. צריכין הנשים להזהר שלא יעשו מלאכה בעוד שהנרות של חנוכה דולקות[14], כי כן קבלו עליהם מזמן קדמון, ומפורש בבית יוסף ובלבוש טעמים על מנהג זה.

כח...ומנהגינו להדליק שמן למאור לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס זיע"א ביום ראש חודש טבת[15].

---

[1] ואחרי סיום כל הברכות ידליק את הנרות (ולסברת המקובלים אחר שמברך להדליק ידליק נר ראשון אך רק המקובלים המברכים בכוונות יעשו כן). (מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, ג).

[2] אחר שהדליק נר אחד לפחות יאמר 'הנרות הללו אנחנו מדליקים', ויש נוהגים לומר הנרות הללו רק אחר שסיים להדליק את כל הנרות. (מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, כא).

[3] או בשאר הלילות כשיזכר.

אם נזכר שלא בירך שהחיינו תוך חצי שעה מההדלקה יברך בעת שנזכר. (עיין מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, ז).

[4] מצוה להניח הנרות בטפח הסמוך לפתח מבחוץ. (מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, לד).

נוהגים להדליק בבית בפנים ליד דלת הכניסה, ואם חלונו סמוך לרשות הרבים ואינו גבוה עשרים אמה (כעשרה מטרים) ידליק שם. (דרכי הלכה על הקיצוש"ע גאנצפריד, סימן קלט ס"ק ו).

בבית קומות הפונה לרשות הרבים יניח את הנרות בחלון הפונה לרשות הרבים ובלבד שיהיו הנרות בתוך עשרים אמה מרשות הרבים (9.6 מטר). ולכן בבנין שנמצא בגובה רשות הרבים אפשר להדליק נרות חנוכה בחלונות של הדירות שבקומה שניה ושלישית כיון שהם ניכרים מרשות הרבים ויש בזה פרסום הנס.

צריך להדליק במקום שבו יש פרסום הנס הגדול ביותר גם לבני הבית וגם לבני רשות הרבים, ובני רשות הרבים עדיף.

יש מסתפקים אם עדיף להדליק בחלון הבית לפרסום הנס או בפתח הבית להיות מוקף במצוות, ומחמת חיבוב מצוה מדליקים בשני המקומות אחרי שברכו בפתח הבית, ותבוא עליהם ברכה.

הגר בבנין הגבוה עשרים אמה מרשות הרבים כגון שגר בקומה רביעית וגובה החלון יותר מעשרים אמה מרשות הרבים - מניח החנכיה בטפח הסמוך לפתח, ואם הניחה על שלחנו יצא, ואם יש פרסומי ניסא בחלון - ידליק אחר כך שוב בחלון בלי ברכה - ותבא עליו ברכה. (מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, סע' לז-מ).

[5] שנים נעורים כוונתו שעוד אדם מלבד המדליק. (עיין מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, נח שכתב וז"ל: "עבר זמן ההדלקה יכול להדליק בברכה רק אם אחד מבני הבית ער ואם אין מישהו אחר עמו ידליק בלא ברכה"; ועיין קול צופייך מקץ תשס"ב גליון מס' 153 שכתב כן משם ספר 'מעשה ניסים').

אמנם אם מדליק בפתח ביתו או בחלון הסמוך לרחוב, וחלון ביתו בתוך 10 מטרים מהכביש, ויש שם עוברים ושבים, יכולה להדליק בברכה עד עמוד השחר. (מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, נח).

[6] כשעברתי לגור ליד בית כנסת "טוויג", באתי להתפלל שם והיה חנוכה, והגבאי הזמין אותי להדליק את החנוכייה בברכה. בתחילה תמהתי על הדבר [אמרתי להם שאנו נוהגים שהגבאי מדליק את החנוכיה], והגבאי ראה שאני תמה ושאל אותי מדוע אתה תמה, הרי אבי היה מגיש את הנר בעצמו למרן בעל ה"בן איש חי" זיע"א והוא היה מדליק בבית הכנסת בבגדד בברכה. אמרתי, אם כך היה נוהג ה"בן איש חי" ע"ה, אין לתמוה ואפשר לנהוג כמותו. (קול צופייך, מקץ תשס"ח, גליון מס' 428; סיפור זה הובא בשינוי מועט גם בקול צופייך, וישלח תשנ"ט, גליון מס' 16;  קול צופייך, שופטים תשס"ה, גליון מס' 327; קול צופייך, וירא תשס"ז, גליון מס' 379).

כמו כן נוהגים להדליק נרות חנוכה, בלי ברכה, בבית הכנסת בבוקר, כמו המנורה שהיו מדליקים בבית המקדש. ונוהגים להדליקם בעת שאומרים מזמור 'ארוממך'. (עיין לשונו במאמר מרדכי - למועדים וימים ס, יא; ועיין שם גם בפרק נח סעיף קכח).

[7] טוב שידליק בשמן זית הראוי לאכילה ולא בשמן זית למאור שאפשר שיש בזה מן הזלזול להדליק בשמן פגום אך על כל פנים שמן זה עדיף על שמן שומשמין וכד' שאינם מזיתים, משום שלמעשה גם שמן למאור ראוי לאכילה ורק משום שמירת יתר משרד הבריאות פוסלו לאכילה. (מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, עא).

[8] הנר הנוסף שנזכר בסעיף זה כוונתו ל"שמש". (עיין מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, קד שכתב וז"ל: "טוב ליתן לאחד מבניו מהקטנים להדליק בידם את ה'שמש' כדי לחנכם במצוות, כי גם בשמש יש קצת מצוה. אבל לא יתן להם להדליק נרות של חיוב" עכ"ל).

[9] נרות של חיוב – כוונתו לנרות ההידור שמוסיפים בכל יום (כן מוכח מדברי הגר"מ אליהו שיובאו לקמן).

אם מישהו מבני הבית הגיע לגיל מצוות, אפשר ליתן לו להדליק את נרות ההידור, ואף על פי שבעלמא המתחיל במצוה אומרים לו גמור, כאן שהחיוב להדליק מוטל גם על שאר בני הבית הגדולים וגם הם חלק ממצות הדלקה זו, יכולים לסיים המצווה. ואם ישנה סיבה מיוחדת יכול ליתן גם לגדול, שאינו מבני הבית, להדליק. (מאמר מרדכי - למועדים וימים נח, קה).

אם רוצה לתת לבנו הקטן שידליק את אחד הנרות בחנוכיה, לא יתן לו להדליק את הנרות שמוסיפים בכל יום, אלא את השמש. ואם הקטן חפץ להדליק בחנוכיה משלו – מותר לנהוג בזה כמו אחינו האשכנזים שכל אחד ואחד מדליק לעצמו. אנחנו בביתנו נהגנו שילד עד גיל שלש עשרה, וילדה עד גיל שתים עשרה, מדליקים חנוכיה לבד, ומברכים על ההדלקה מדין חינוך. וכשהם נעשים בני מצוה – אינם מדליקים כלל. (קול צופייך, וירא תשס"ז, גליון מס' 379).

[10] אם רואה שלא יספיק להתפלל מנחה בציבור – מוטב שיתפלל ביחיד, וידליק נרות חנוכה ואחר כך תדליק האשה נרות שבת, ויזדרז להגיע לבית הכנסת לשמוע חזרת הש"ץ ולענות קדושה וכו'. (כן פרסם כמה פעמים בשיעורי קול צופייך, ועתה נדפס גם במהדורת כיס של הספר מאמר מרדכי - למועדים וימים, שנת תשע"ד, פרק נח סעיף קיד. וכן בספר מאמר מרדכי-שבת א' פרק יא סע' לא-מא, ועיין שם בהערה לט שכן כתב).

[11] דהיינו שיאמר מתחילת 'ויהי נועם' עד סוף מזמור 'יושב בסתר' כולו שבע פעמים[11]. (עיין קול צופייך מקץ תשס"ו גליון מס' 339; וכן נהג הרב זצ"ל בביתו למעשה, ולא כאותם שחשבו שאומרים פסוק 'ויהי נועם' ז' פעמים, ואת המזמור רק פעם אחת).

[12] נוהגים להדליק נרות חנוכה, בלי ברכה, בבית הכנסת בבוקר, כמו המנורה שהיו מדליקים בבית המקדש. ונוהגים להדליקם בעת שאומרים מזמור 'ארוממך'. (עיין לשונו במאמר מרדכי - למועדים וימים ס, יא; ועיין שם גם בפרק נח סעיף קכח).

[13] יאמר 'הושיענו' לאחר מזמור היום, ולאחריו יאמר 'מזמור שיר חנוכת הבית'. (עיין מאמר מרדכי - למועדים וימים ס, יב; וכן מפורש בדברי הבן איש חי בספר הנדפס מחדש "מקבציאל" (פרשת וילך אות סו) עיין שם).

[14] הנשים צריכות להזהר שלא יעשו מלאכה בעוד שנרות חנוכה דולקים ובעיקר יש להזהר בחצי שעה הראשונה שהנרות דולקים. ויש מחמירות לא לעשות מלאכה כל עוד שהנרות דולקים אפילו אחרי חצי שעה. ואם יש להן סיבה מיוחדת יכולות להתנות שאין הם מקצים את הנרות למצוה אלא רק לזמן חיוב חצי שעה ואחר כך תעשינה מלאכה. (מאמר מרדכי - למועדים וימים נט, ג).

[15] דהיינו מלבד הנר שמדליקים כל ליל ראש חודש. (עיין מאמר מרדכי - למועדים וימים נט, יג). אמנם בטבריא עושים את ההילולא לכבוד רבי מאיר בעל הנס ביום י"ד באייר, ויתכן שהם צודקים בתאריך, אבל בחנוכה מדליקים לכבודו שמן למאור כיון שנעשה בחג זה ניסים וגם ר' מאיר עשה ניסים, וזו מעלה טובה וחשובה. (קול צופייך מקץ תשס"ו, גליון מס' 339).

לקט מתוך פסקי מרן הבן איש חי ומרן הגר"מ אליהו. – לא עבר עריכה סופית. ליקט הרב שלו שבתאי