דבר תורה לפרשת חֻקַּת “זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה” [דרך הבעלש"ט]

ניתן להאזין לשיעורי "דרך הבעל שם טוב" בעלות שיחה רגילה בטלפון 03-3090900 - כל הזכויות שמורות

לתגובות ולקבלת דבר תורה של "דרך הבעש"ט" למייל (derech.alon@gmail.com) ולקבלה בוואטצפ 058-3139000

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל".
למה דווקא "פָרָה אֲדֻמָּה"? אז רש"י במקום אומר "תבוא האם ותקנח את צואת בנה", זאת אומרת פרה אדומה באה לכפר על חטא העגל. השאלה שלנו היא מה הקשר בין פרה אדומה לחטא העגל?
הרי העגל נעשה לשם עבודה זרה, זרקו את התכשיטים לאש כדי ליצור פסל. פרה אדומה היא פרה שהביאו אותה מאיזה מקום, ובגלל שהיא האמא של העגל אז היא מכפרת על חטא העגל... מה הקשר? זה פלא עצום.

דבר נוסף, כתוב בגמרא במסכת 'ברכות' דף ס"א עמוד א' "יצר הרע דומה לזבוב ושוכן בין שני מפתחי הלב". צריך להבין למה חז"ל משווים את יצר הרע לזבוב? הרי אנחנו יודעים שהזבוב הוא בעל חי קטן, חלש ומסכן, כשרוצים לומר על מישהו שהוא חלש אומרים: "הוא חלש כמו זבוב". השאלה שלנו היא איך זה שחז"ל משווים את היצר הרע שמצליח להפיל את כל בני האדם ברשת שלו לזבוב?

עוד משהו, כתוב בגמרא במסכת 'יומא' דף ס"ט עמוד ב' כשחכמים ביטלו את היצר הרע של העבודה הזרה אז יצא כמין ארי מבית 'קודשי הקודשים'. אוו, עכשיו אנחנו שומעים תיאור ליצר הרע– "כמין ארי"- אבל כשאתה משווה את היצר הרע לזבוב אתה מחליש את היצר הרע, אתה צוחק עליו...
השאלה שלנו היא למה השוו את היצר הרע לזבוב כשכולנו יודעים שהוא לא זבוב בכלל, הוא מפיל אותנו עשרות פעמים ביום...

שאלה נוספת, כתוב בספר 'מלכים ב'' פרק ד' על האישה השונמית, הנביא אלישע התארח בביתה של האישה השונמית והיא החליטה לעשות לו עליית גג ושם סידרה לו מיטה, שולחן וכיסא. אחרי כמה ימים היא אמרה לבעלה: "הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹקִים קָדוֹשׁ הוּא"- שואלת הגמרא במסכת 'ברכות' דף י' עמוד ב' מהיכן היא ידעה שאלישע אדם קדוש? אז אחת הדעות בגמרא שהיא לא ראתה זבוב עובר על שולחנו. כשהוא היה אוכל לא הסתובב לידו שום זבוב, ומזה היא ידעה שהוא קדוש. והשאלה שלנו היא אם זבוב הגיע לשולחן זה אומר שאלישע קדוש או לא קדוש? מה זה קשור לזבוב?

דבר נוסף, אומרת המשנה בפרקי אבות פרק ה' משנה ה': "עשרה נסים היו בבית המקדש", ואחד הנסים שחז"ל מספרים שהיה שם הוא: "מעולם לא נראה זבוב בבית המטבחיים". בבית המטבחיים שחטו את הקורבנות. רש"י אומר שהיו שם שולחנות משיש ועליהם היו רוחצים את האיברים הפנימיים, כל השטח שם היה מלא דם, ו"מעולם לא נראה זבוב בבית המטבחיים" שבבית המקדש.
זה ממש פלא עצום! ואם יבוא כבר זבוב, מה יקרה? יחרב בית המקדש? איזה נס גדול! "לא היה זבוב", שיבוא זבוב... מה יקרה אם יבוא זבוב? את מי זה מפחיד?
למה זה אחד מעשרת הניסים שהיו בבית המקדש?
דרך אגב, אומר היעב"ץ זיע"א שגם אצל יתר הצדיקים לא נראה זבוב, ממש כמו בבית המקדש וכמו אלישע הנביא...

דבר נוסף, בחלומו של יעקב אבינו בפרשת 'ויצא' כשהוא רואה את מלאכי האלקים עולים ויורדים בסולם כתוב "וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי ה' אֱלֹקי אַבְרָהָם אָבִיךָ"- למה ה' ניצב על יעקב אבינו? אומר ה'מדרש רבא' בדף ס"ט: "שהיה ישן על גבי עריסה והיו זבובים שוכנים עליו... כיוון שנתגלה עליו הקב"ה- ברחו מעליו".
רש"י במקום מפרש "נִצָּב עָלָיו"- "לְשָׁמְרוֹ", אני הבנתי מרש"י שהקב"ה ניצב עליו לשמור עליו מחיות רעות, אבל המדרש אומר שהקב"ה שמר עליו מזבובים...
השאלה שלנו היא מה זה הזבובים האלו שיעקב אבינו צריך שמירה פרטית מהקב"ה שהם לא יגיעו אליו?

עוד משהו, כתוב בפרשת 'חיי שרה' "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"- הספרים הקדושים אומרים שזה ראשי תיבות: "זבוב", והפסוק "וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים" שבפרשת 'וירא' זה גם כן ראשי תיבות "זבוב". אני חושב שזה ממש מעליב לעשות על האבות הקדושים ראשי תיבות "זבוב", לא מתאים בכלל, אבל הנה אנחנו רואים שכך כתוב בספרים.
השאלה שלנו היא מה הקשר בין זבוב לפסוק "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים" או לפסוק "וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים"?

ושאלה אחרונה להיום, בזמנו של חזקיהו המלך סנחריב צר על ירושלים ורצה להחריב אותה, הקב"ה עשה נס גדול וכתוב בספר 'מלכים ב'' פרק י"ט פסוק ל"ה "וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה' וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים"- בלילה אחד מלאך ה' יצא והרג את כל החיילים של סנחריב שכאמור רק המפקדים היו מאה שמונים וחמישה אלף. הגמרא במסכת 'סנהדרין' דף צ"ה אומרת שלכל אחד היה לא פחות ממאה חיילים, אז בחישוב פשוט זה יוצא בערך שמונה עשרה מיליון חיילים, המלאך הורג שמונה עשרה מיליון במכה אחת.
יש שם דעה בגמרא שהוא הרג אותם על ידי כך שפתח להם את האוזניים והם יכלו לשמוע שירה מפי חיות הקודש, הם לא עמדו בעומס הרוחני ומתו... אבל יש ספר בשם "בעלי ברית אברהם" שכתב אותו רבי אזולאי הזקן. רבי אזולאי הזקן מסביר שהם מתו בצורה קצת אחרת. הוא כותב בספר שידוע שזבובים תמיד באים למקום שיש אוויר מעופש, פסולת או פחים, הזבובים לוקחים לעצמם את העיפוש של האוויר וכך הם מנקים לנו את האוויר שיהיה לנו אוויר נקי, זאת אומרת הם מטהרי אוויר מעופפים...
לכן במקום מעופש שאין בו זבובים האנשים ימותו, הזבוב לוקח את העיפוש של האוויר לעצמו ומציל את האנשים. חיילי סנחריב מתו כי ה' נתן הוראה לכל הזבובים לצאת מהמקום ואז החיילים שם נשארו עם אוויר מעופש ללא זבובים וכל העיפוש של האוויר נכנס לתוכם והם מתו.
רבי אזולאי מביא ראיה לכך בפסוק מספר 'ישעיהו' פרק ז' פסוק י"ח: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק ה' לַזְּבוּב אֲשֶׁר בִּקְצֵה יְאֹרֵי מִצְרָיִם וְלַדְּבוֹרָה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר"- אומר רבי אזולאי הזקן שה' שרק לזבובים ונתן להם הוראה לצאת וכך כל החיילים של סנחריב מתו מעיפוש האוויר...
והשאלה שלנו היא למה הקב"ה עשה שכל חיילות סנחריב ימותו בהעלמת הזבובים? ה' לא יכול היה להרוג אותם באמצעות דֶבֶר או מגפה? איזו מין מיתה משונה זו? מי זה הזבוב הזה שעל ידו ממיתים את חיילות סנחריב? מי זה הזבוב הזה שלא נמצא ליד אלישע ולא בבית המטבחיים בבית המקדש? למה המשילו את יצר הרע לזבוב ואיך יכול להיות שאברהם ושרה הם בגימטריא זבוב?

בואו תשמעו יסוד מאוד חשוב שאומר אותו הנכד של הבעש"ט,
רבי ברוך ממז'יבוז' בספרו "בוצינא דנהורא":
כתוב אצל אשת פוטיפר בפרשת 'וישב' "וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ"- אשת פוטיפר מפתה את יוסף אבל יוסף לא שומע לה, הוא מתעלם ממנה. אומר רבי ברוך ממז'יבוז' שגם יוסף היה מסופק, הוא חשב שאולי באמת הוא צריך להתחתן איתה כי הרי היא לא באה אליו סתם. היא אמרה לו: "תשמע, אני קצת מבינה בכוכבים ומזלות, אני רואה בחכמת האיצטגנינות שלי שאנחנו צריכים להינשא..."
יוסף גם הבין בחכמת המזלות וראה שזה נכון, הטעות היחידה הייתה שזאת לא תהיה היא אלא הבת שלה- אסנת. אבל בעיקרון גם יוסף היה מסופק כי יכול להיות היה שהיא צודקת.

"הקדושה אף פעם לא באה לבן אדם באופן לוהט ובוער"
כך אומר, רבי ברוך ממז'יבוז' זצ"ל.
היצר הרע בא לבן אדם בצורת תבערה, "עכשיו! זה דחוף!" ואתה מרגיש שהכל בוער אצלך. למשל, אדם קם בבוקר ובאה לו מחשבה עדינה כזו: "מה נשמע נשמה? אולי תקום?" ופתאום באה מחשבה אחרת: "עזוב! תן לישון!"
היצר הטוב בא פעם אחת בקול דממה דקה- בעדינות- ומציע לך ללכת לתפילה: "אולי תקום?", "אולי תפתח ספר?", "אולי תעזור בבית?" היצר הטוב אף פעם לא בא לבן אדם ובוער אצלו. אם אתה מרגיש שיש לך עכשיו איזשהו רצון והרצון הזה בוער בך- אפילו אם זה נראה קדוש אז תדע לך שזה מהשטן, זה לא מהקדושה! היצר הרע נמצא בפנים...
ולכן יוסף הצדיק אמר: "בוא הנה, היא לא נרגעת, היא משגעת אותי! יוֹם יוֹם!" אם זה "יוֹם יוֹם"- סימן שזה לא מהקדושה. הקדושה לא בוערת, הקדושה לא לוחצת, "דרכיה דרכי נעם". אם בוער לך משהו – סימן שזה לא מהקדושה.

זה בא לידי ביטוי בכל תחום בחיים
אפילו בעסקים, לא יאומן כי יסופר מה אנשים עושים ואיך הם נופלים כמו זבובים. מסרתי את השיחה הזאת באחד המקומות, בסוף השיעור ניגש אליי יהודי ואמר לי: "איפה היית לפני חודש וחצי? למה לא מסרת אז את השיחה הזאת?"
- "מה קרה?"
- "חבר שלי אמר לי: 'תשמע, יש עכשיו דירה חבל לך על הזמן! מציאה!'
הרמתי טלפון לברר ובעל הבית אמר לי: 'אדוני, עכשיו! אתה רוצה? עכשיו אתה בא!'
אמרתי לו 'חכה, תן לראות מי מה מו...'
והוא אמר לי 'לא! יש הרבה אנשים, זו דירה מבוקשת... או עכשיו או בכלל לא!'"
יש כאלו אנשים שיודעים למשוך אותך למלכודת הזאת. הוא הלך לראות את הדירה, עשו זיכרון דברים, חתמו על חוזה ובמקום בעל הבית קיבל תשעים אלף שקל. למחרת הוא הלך לעורך דין, הוא בדק משפטית את הדירה ומצא שהיא מעוקלת ויש עליה סכסוכים. היהודי ביקש מבעל הבית שיחזיר לו את הכסף והוא אמר לו: "אני מצטער, אני לא יכול לעזור לך..."
כשמציעים לך כל מיני רעיונות: "אתה בא לטיול? קדימה, יאללה, מהר, עכשיו! עכשיו!" תיזהר! הקדושה לא עובדת בצורה כזאת.

קדושה באה בשקט, בנחת, לא בלחץ, הקדושה לא לוהטת
נכון שיש בקדושה התלהבות אבל היא לא באה מיד אלא רק אחרי הרבה עבודה. אם באה לך פתאום תשוקה מיידית לדבר מסוים- אפילו אם כביכול זה נשמע קדוש- דע לך שזה מצד הטומאה.
את היסוד הזה אומר גם הגאון מוילנא, מספרים שרבי חיים מוולוז'ין בא לגאון מוילנא ואמר לו: "כבוד הרב, היום עלה לי רעיון אדיר, חייבים לפתוח ישיבה!" עד רבי חיים מוולוז'ין לא היו ישיבות. למדו בשטיבלאך, אצל האבא או אצל רב העיר וכדומה. לא היה מקום ששם התקבצו תלמידים עם מגידי שיעור. אמר לו הגאון מוילנא: "לא, זה לא נשמע לי...", רבי חיים מוולוז'ין נפגע, הוא לא הבין למה הרב דחה אותו...
אחרי שלוש שנים חוזר רבי חיים מוולוז'ין לגאון מוילנא ואומר לו "כבוד הרב, הדור במצב קשה, חייבים לעשות משהו כדי להציל את הדור... מה הרב אומר? לפתוח ישיבה או לא?" אמר לו הגאון מוילנא: "לך ושתהיה לך הצלחה גדולה".
רבי חיים מוולוז'ין היה בהלם: "כבר לפני שלוש שנים אמרתי לך את זה- למה דחית אותי עד עכשיו כבוד הרב?"
- "לפני שלוש שנים כשהעלית את הרעיון היית כולך בוער, היית לוהט! 'הרב, חייבים ישיבה! זה יציל את הדור!' אני חשדתי שהשטן נכנס לסיפור. הלהיטות שהייתה לך לא מצאה חן בעיניי, זה לא מהקדושה. הקדושה לא הולכת בכזאת התלהבות, ההתלהבות הזו החשידה אותי לכן דחיתי אותך. עכשיו שבאת נשמעת רגוע ושקול. עכשיו אני רואה שזה מהקדושה, לך ותהיה לך הצלחה גדולה".

זה יסוד מבהיל, לא יאומן כי יסופר
אתם יודעים מתי יש לי חשק גדול ללמוד? כשמבקשים ממני עזרה בבית... פתאום אני חושב: "וואי, חבל על הזמן של הלימוד. יכולתי עכשיו להספיק..." אה, מה קרה פתאום כל כך בוער לך ללמוד בדיוק כשצריכים את עזרתך? סימן שזה לא מהקדושה. אם בוער ללמוד כשצריכים את עזרתך בבית- סימן שאתה צריך לעזור בבית, ואם בוער לך לעזור בבית בלי שיבקשו ממך- סימן שאתה צריך ללמוד. אם משהו בוער לך סימן שאין בזה קדושה. הלהיטות הזאת והאש הזאת– זה סימן שאין פה קדושה.
מדרש 'תנחומא' אומר שעמלק דומה לזבוב, "למה עמלק דומה לזבוב?" שהוא להוט אחר המכה". הזבוב להוט אחר המכה, יש לו להט, אתה מגרש אותו והוא חוזר וכך שוב ושוב... הוא בוער, הוא להוט. הזבוב הוא סמל הלהיטות.
בפרשת 'בשלח' כתוב "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם".
אומר 'בעל הטורים' "זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי"– ראשי תיבות "זבוב". אומר 'בעל הטורים' שעמלק נמשל לזבוב שרץ אחר דמם של ישראל כזבוב. הזבוב מסמל את הריצה, את הלהט- לכן חז"ל משווים את היצר הרע לזבוב כדי להביא לך דרך להבחין האם אתה נמצא בידיים של הקדושה או בידי הטומאה.
אם באה לך עכשיו מחשבה- איך תדע שהיא באה מהקדושה או לא? התשובה היא אם זה בוער לך- סימן שזה "זבוב", ויצר הרע נמשל לזבוב, ואם זה לא בוער לך- סימן שזה בא מהקדושה.

אני רוצה לספר לכם שני סיפורים יפים
היה לי תלמיד שברוך ה' היום הוא נשוי, אב לשני ילדים, באמת יהודי יקר. אחרי תקופת האירוסין שלו חבר שלו פגש אותו ושאל אותו: "מה נשמע? מה שלומך?"
- "ברוך ה'..."
- "מתי אתה מתחתן?"
- "עוד חודשיים בעזרת ה'..."
- "יפה... בוא הנה, אתה נראה רגוע- אדיש- מה קורה איתך? הכל בסדר?"
- "כן, הכל בסדר".
- "תשמע, אני אגיד לך את האמת, בתקופת האירוסין שלי לא אכלתי ולא שתיתי, בקושי ישנתי... הייתי כל הזמן רק במחשבות ואתה אומר שאתה רגוע, אתה אוכל ושותה, תבדוק את הקשר שלכם, אולי משהו לא תקין..."
הוא החליט לדבר עם עוד חבר וגם הוא אמר לו: "מה אתה מדבר? בתקופת האירוסין מי אוכל? מי שותה? לא ישנים! אתה עפיפון, אתה מרחף!"
הבחור חשב שאם הוא רגוע ושליו אז סימן שהקשר לא קשר טוב- הוא לא מרחף, הוא אוכל ושותה והכל תקין. הוא בא אליי ורצה לדעת מה דעתי, אמרתי לו: "תקשיב טוב, אצלך המצב תקין! קשר של קדושה הוא קשר רגוע, הקדושה היא רגועה ולא לוהטת. אם אתה שומע שיש אש, בערה, לא רגועים, לא אוכלים ולא ישנים- כנראה שנכנס לשם זבוב... זאת להיטות של היצר הרע! נכנסו לשם כמה ג'וקים... אדרבא, עליהם יש טענה. קשר חיובי הוא קשר רגוע!"
זה סימן מהמם לכל אחד ואחת מאיתנו.
היה יהודי אחד שהיה תלמיד של ר' אשר, הוא סיפר לי שהציעו לו שידוך, מישהי מאחת החסידויות הגדולות בארץ. הוא לא סיפר לאף אחד שהוא תלמיד של ר' אשר. שאלו אותו אם הוא חסיד והוא ענה שכן, אבל לא סיפר שהוא חסיד של ר' אשר. באותה תקופה שמו של ר' אשר לא הלך לפניו, אנשים לא כל כך החזיקו ממנו. הבחור נפגש עם המשודכת ארבע או חמש פעמים ואחר כך שאל את ר' אשר אם לסגור את השידוך ור' אשר אמר לו: "זה השידוך שלך, שיהיה בהצלחה".
לאחר האירוסין נודע לאבי הכלה שחתנו היקר מסתובב אצל ר' אשר... הוא הזמין אותו אליו הביתה ואמר לו: "תקשיב טוב, אני שמעתי שאתה מסתובב אצל ר' אשר. אני רציתי חתן שהוא חסיד נורמלי, אנחנו החסידים יודעים שהאדמו"ר הוא מדורי דורות- אביו היה אדמו"ר וסבו היה אדמו"ר. אף פעם לא שמענו על אדמו"ר שצמח בלי שאביו היה אדמו"ר. פעם הייתה לו חנות והוא היה סוחר- פתאום הוא נהיה אדמו"ר? על כזה דבר לא שמענו! עכשיו תחשוב טוב- או שאתה עוזב אותו או שאתה עוזב אותה..."
החתן ענה לו "אני מבטיח לך שיותר אני לא הולך לר' אשר..."
כמובן שהוא לא עזב את ר' אשר ועשה את זה רק יותר בשקט. הכלה לעתיד שמעה את הסיפור אז היא ביקשה לשוחח איתו ואמרה לו: "שמעתי שדיברת עם אבא שלי, אני יכולה להבין מי זה ר' אשר?"
הוא התחיל להסביר לה מה זו עבודת מידות, איך למצוא את ה' בכל דבר, לשתוק ולא לענות לשני כי זה לא הוא אלא ה' קורא לי. עבודת מידות דרך 'אמונה'- למצוא את ה' בכל דבר ודבר שעובר עליך. הוא אומר שזו הייתה שיחת הבהרה של ארבע שעות. אחרי השיחה ביניהם היא אמרה לו: "טוב, שמעתי. אני לא אפריע לך... אתה רוצה להיות קשור לר' אשר? תהיה. לי זה לא מתאים, אבל אני לא אפריע לך..."
הבחור הלך לר' אשר ואמר לו: "הרב תשמע, הכלה אמרה שהיא לא מעוניינת ללכת איתי יד ביד בדרך שלך, בדרך עבודת ה'. מה אני אעשה?" ענה לו ר' אשר: "אל תדאג, הכל יהיה בסדר".
הזוג התחתן והבחור עדיין קשור לר' אשר ועובד איתו והיא שום דבר, נשארת בעמדה שלה. אחרי חמש שנים היא קיבלה דלקת אוזניים חריפה, בימים ההם הרפואה בקופות החולים לא הייתה מתקדמת כמו היום, אז הם היו חייבים ללכת לרופא פרטי. חיפשו רופא פרטי טוב אבל לא מצאו, והיא בינתיים סובלת מכאבים... בעלה שאל אותה "יפריע לך אם אני אתקשר לר' אשר?" והיא לא התנגדה.
הוא התקשר לר' אשר ואמר: "הרב, אני פה ליד אישתי וכואבות לה מאוד האוזניים".
- "אין לך מה לדאוג, בעזרת ה' זה יעבור לה. אפשר לקבל אותה לטלפון?"
ר' אשר דיבר איתה בטלפון חמש דקות ומאז היא נקשרה אליו. היא התחילה להיכנס לדרך והיום היא אחת מהנשים הרציניות שמעבירות את הדרך...
ר' אשר אמר שיש לה נשמה גבוהה, ומשום שיש לה נשמה גבוהה זה לא בא לה בקלות, לכן היא לא התלהבה מיד מהדרך בגלל שזה בא לה מהקדושה. היינו צריכים להמתין לנשמה הזו חמש שנים. זה לוקח זמן עד שנשמה נקלטת לדיבורים הללו. יש כאלו שאומרים עליהם "כוכבים עולים", תדעו לכם ששם אין קדושה.
עכשיו אפשר להבין למה אלישע הנביא היה קדוש, הרי איך האישה השונמית ידעה שהוא קדוש? היא לא ראתה זבוב על השולחן שלו.
היא ראתה אותו אוכל אבל ראתה שהוא אוכל ברגיעות, לאט לאט...
זו אכילה של קדושה.

כשאנחנו אוכלים ואנחנו בוערים באכילה מיד באים ה"זבובים"
אבל אדם שאוכל בקדושה אכילה רגועה ובלי להט- אין "זבובים".
זה העניין שבבית המקדש לא היה "זבוב" בבית המטבחיים. אתם יודעים כמה בשר היה שם? ובכל זאת לא קרה שאחד הכהנים הסתכל על חתיכות הבשר שהיו שם וחשב "וואו, הנתח הזה על האש יכול להיות משהו משהו...", בבית המקדש לא היו "זבובים", לא היה מצב שאחד הכהנים אכל והתלהב מהאוכל, לא עבר שם "זבוב"- לא הייתה שם בערה.
עכשיו תשאלו "ובקדושה לא צריכה להיות התלהבות?" ועוד איך שצריך התלהבות גם בקדושה! אבל איך באה התלהבות לקדושה? מה"זבוב"...

כמו שיש "זבוב" בטומאה, כך יש "זבוב" בקדושה
כשמשהו בוער לך לפעול ואתה במקום לרוץ ולעשות אותו אתה הולך באיפוק- קודם כל אתה עוצר את עצמך ואחר כך אתה מעלה את זה לה': "אבא, תזכה אותי ללמוד מהאש והלהיטות שיש לי שכך תהיה לי להיטות ואש לעבודתך". זה מביא למצב שתהיה לך התלהבות בעבודת ה'.
"וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים"– "זָקֵן" משמעו איפוק. זקן בקושי זז, קודם כל אברהם היה כמו זקן שלא בוער עם התאוות שלו.
"בָּא בַּיָּמִים"- הוא לקח את כל האש הזאת והביא אותה אל ה"יָּמִים"- אל האור, אל הקדושה. ראשי התיבות של הפסוק הזה הוא "זבוב", כי כשמעלים את התאוות לקדושה והולכים באיפוק אז זוכים לישועות.
אותו הדבר בחינוך, לפעמים אמא מתקשרת לאבא והוא באמצע העבודה או הכולל ואומרת לו: "אל תשאל מה הבן שלך עשה בבית..." והאבא בוער ואומר: "עכשיו אני אטפל בו!" בסדר, תחנך את הילד, אבל למה אתה בוער? אם זה בוער אצלך, אם אתה מרגיש שאתה כולך לוהט- זה לא בא מהקדושה!
תלמיד אחד נכנס לחדרו הפרטי של הסבא מקלם זיע"א והציץ בפנקסים הפרטיים שלו ללא רשות, ידוע שזאת עבירה חמורה מאוד להסתכל בדברים פרטיים של מישהו אחר. הסבא מקלם במשך חודש וחצי לא אמר לו מילה, רק לאחר חודש וחצי הוא קרא לו ונזף בו קשות... שאלו אותו "למה הרב המתין חודש וחצי?" אז הוא ענה להם: "לקח לי חודש וחצי להירגע. כל עוד זה בוער בי- זה לא מהקדושה, הטומאה עכשיו פועלת אצלי! אם 'אחנך' אותו עכשיו אני אהרוס אותו..." זה כלל יסודי בחינוך ובכל דבר.
פתאום לאישה יש ג'וק: "השבת נוסעים לצימר בכנרת".
- "בכיף, אבל למה מהרגע לרגע?"
- "כי ככה החלטתי, ככה אני רוצה!"
- "בסדר תירגעי..."
- "לא, עכשיו! תמיד שאני רוצה אתה אומר 'לא'..."
- "אבל עכשיו זה לא מתאים, זה יותר מדי לחוץ וצפוץ, שבוע הבא נתארגן בנחת וניסע..."
- "לא, עכשיו אמרתי לך!!!"
כל הטיול הם סבלו-פנצ'ר בדרך, הילדים הקיאו, הגיעו לשם וקיבלו צימר מלא עכברים וזבובים, וכל זה בגלל שהיצר הרע הכניס לאישה ג'וק לראש.
אומר הגאון מוילנא כשרות הלכה אחרי נעמי יחד עם ערפה, נעמי אמרה להן לחזור הביתה, "אין לי ילדים, אני זקנה, אין לי כסף, אין לכן מה לעשות איתי..."
ערפה נשברה וחזרה הביתה ורות דבקה בה יותר. ממשיכה נעמי לשכנע את רות לחזור הביתה, "וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ"- אומר הגאון מוילנא שפתאום נעמי קולטת שרות הולכת בכוח- היא מתאמצת ולא מרפה- נעמי חשבה בהתחלה שרות בהתלהבות, שהיא ב"אורות", אבל פתאום היא רואה שבעצם היא בקושי הולכת- אין לה להיטות- אז סימן שזה מהקדושה, ולכן היא הפסיקה לדבר עימה.

הקדושה פועלת ברגיעות, חינוך ברגיעות, עסקים ברגיעות...
אם מציעים לכם עסקים הרגע ומהר, "תבוא לחתום מהר!"– דווקא תיזהרו יותר, אל תלכו מהר לחתום. צריך להיזהר מכאלו דברים כי זה סימן מובהק שזה לא מהקדושה.
"וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו"- אומר רש"י "לְשָׁמְרוֹ" מן הזבובים. יעקב היה בדרך ללבן ואצל לבן יש הרבה "זבובים". לבן רצה להפיל את יעקב ולהכניס אותו לתוך הטומאה, יש סכנה גדולה מה"זבובים" של לבן, אז הקב"ה ניצב מעליו "לְשָׁמְרוֹ" מפני הזבובים.
בספר "יושר דברי אמת" שנכתב על ידי רבי משולם פייביש הלוי הלר זיע"א כתוב שפעם אחת הוא קם בבוקר והרגיש שיש לו תשוקה להניח תפילין במנחה, יש מנהג מקובלים להניח גם תפילין במנחה, "שימושא רבא" קוראים לזה. הגיע זמן תפילת המנחה והוא מרגיש שזה בוער לו להניח תפילין. הוא שאל את עצמו "איך יכול להיות שבבוקר שזאת חובה להניח תפילין לא רציתי, ועכשיו יש לי חשק יותר מהבוקר? סימן שזה לא מהקדושה..." והוא לא הניח תפילין!
הוא כותב שם סיפור נוסף שפעם אחת הוא הרגיש תשוקה גדולה לעשות תענית יחיד. הוא מספר כשהוא בא להתחיל את הצום היה לו חשק גדול לעשות זאת. הוא שאל את עצמו "איך יכול להיות שבתענית ציבור אין לי כזו תשוקה? מה קרה שעכשיו בוער לי לעשות כזאת תענית? סימן שזה לא מהקדושה..." והוא לא צם...

תשמעו כלל ברזל
אם עכשיו יש לי שתי אפשרויות, חבר התקשר אליי והציע לי ללכת איתו לשיעור תורה של רב גדול שעכשיו נמצא פה באיזור והאישה אומרת שהיא רוצה ללכת לחברה ושאעשה בייביסיטר לילדים...
דילמה רצינית, אה? השאלה היא איך אני אדע מה אני צריך לעשות? התשובה פשוטה, תבדוק מה בוער לך ואת זה אל תעשה! אם אתה מרגיש שאתה רוצה לשמוע את השיעור- ממתי אתה כזה חסיד של שיעורי תורה? סימן שזה לא מהקדושה... תהיה בייביסיטר, עדיף שתישאר ותעזור בבית.
מה שאתה מרגיש שנותן לך אש ולהט זה ה"זבוב".
"וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים"– הם לקחו את ה"זבוב" והעלו אותו לקדושה ואז הם קיבלו התלהבות לעבודת ה'.

יהי רצון שהקב"ה יזכה אותנו להינצל מכל ה"זבובים", ושנזכה ללכת בדרך האמת, אמן כן יהי רצון.

(תודה לגברת ל.ב.ש. על ההקלדה המקצועית המעונינים לעזור בתחום יפנו למערכת העלון בטל' 050-373-9010 או במייל derech.alon@gmail.com)

ניתן להאזין לשיעורי "דרך הבעל שם טוב" בעלות שיחה רגילה בטלפון 03-3090900