——–
א. לכבד הבית כדינו בשבת כך דינו ביום טוב (ועיין לעיל סימן של"ז):
לטאטא את הבית מותר בקרקע מרוצפת, ולשטוף אסור.
כתב מרן בסימן שלז סעי' ב' אסור לכבד הבית אלא אם כן הקרקע מרוצף ויש מתירין אפילו אינו מרוצף. הגה: ויש מחמירין אפילו במרוצף (טור בשם ר"י ומרדכי ריש פרק כל הכלים ורבינו ירוחם חלק י"ג וסמ"ג וסה"ת) וכן נוהגין ואין לשנות, מיהו על ידי עכו"ם מותר. (רבינו ירוחם נתיב י"ג) וכן על ידי בגד או מטלית או כנף אווז הקלים ואינו משוה גומות (אגור). ואסור לכבד הבגדים על ידי מכבדות העשויים מקיסמים שלא ישתברו קיסמיהם (הגהות אלפסי פרק הזורק):
ובב"י הביא שלדעת הרי"ף ובה"ג מותר לכבד הבית אפילו הקרקע אינה מרוצפת ואף שיש חשש של השואת גומות מותר כר"ש שסובר דבר שאינו מתכוין מותר דלא הוי פסיק רישא שישוה גומות. וכמו שהתירה הגמ' בשבת צה. לרבץ את הקרקע כיון שאנו סוברים כר"ש ולא חוששים להשואת גומות. ומה שאומרת המשנה בביצה כב: שחכמים אוסרים לכבד הבית כתב הרי"ף בתשובה שחכמים אלו הם רבי יהודה שאוסר בדבר שאינו מתכוין אבל לרבי שמעון מותר. והר"ן כתב שאין בהוזזת העפר איסור טילטול מוקצה כיון שהוא טלטול מן הצד לצורך יו"ט התירוהו. וכתב המ"מ שדעת הרמב"ן והרשב"א כדעת הרי"ף ובה"ג להתיר הכיבוד.
אולם לדעת התוספות והרא"ש אסור לכבד גם מטעם שמא יבא להשוות גומות ואין ראיה מריבוץ להתיר שבכיבוד הוא יותר קרוב לפסיק רישא מאשר בריבוץ. וגם אסור הכיבוד משום הוזזת העפר שהוא מוקצה ולא התירו טלטול מן הצד רק לצורך דבר המותר. וכדעת התוספות והרא"ש פסקו סמ"ג וסמ"ק והתרומה והמרדכי בשם כמה גדולים וכן כתב רבינו ירוחם שכן עמא דבר לאסור הכיבוד ביו"ט.
וכל זה בקרקע שאינה מרוצפת אבל בקרקע מרוצפת משמע מהמ"מ שיתירו התוספות והרא"ש כיון שאין את חשש של אשווי גומות וכמו שכתב הרמב"ם לאסור הכיבוד והתיר בקרקע מרוצפת {וצ"ל שמהטעם של מוקצה לבד לא יאסרו התוס' והרא"ש. או באופן שמכבד דבר שאינו מוקצה. והרמב"ם שלא הזכיר כלל איסור מוקצה אפשר שסובר כהרשב"א שכתב שאין בכיבוד אסור מוקצה מטעם דהוי כגרף של רעי. או משום דהוי טלטול מן הצד לצורך שבת או יו"ט כמו שכתב הר"ן.} . אבל מהטור משמע שהתוספות והרא"ש יאסרו גם בקרקע מרוצפת. וכן בהגהו"מ בשם בעל התרומה כתב שגם במרוצף אסור מטעם השואת גומות בגומות שבין הרצפות, או משום גזירה אטו מקום שאינו מרוצף. שרק אם כל העיר מרוצפת לא גוזרים אטו עיר אחרת ומותר לכבד.
וכתב הב"י ולענין הלכה כיון שהרמב"ם והרא"ש מסכימים לאסור לכבד קרקע שאינו מרוצף הכי נקטינן אלא אם כן הוא מקום שפשט המנהג להתיר כיון דמידי דרבנן הוא {שגם לדעת התוספות והרא"ש אין כאן פסיק רישא גמור שישוה גומות.} , ויש להם גדולים על מי שיסמוכו אין מוחים בידם וקרקע מרוצף נקטינן להורות לכתחילה להתיר בו כיבוד כיון דלהרי"ף והרמב"ם שרי.
וכתב הביה"ל שגם לרמ"א שאוסר במרוצף אם רוב בתי העיר מרוצפים בקרשים מותר לכבד.
ולענין שטיפת הרצפות כתב הרמב"ם לאסור גזירה אטו שאינו מרוצף דאתי לאשווי גומות. וכתב הב"י אע"פ שבכיבוד התיר הרמב"ם בקרקע מרוצפת בשטיפה סובר שגזרו אטו אינה מרוצפת כיון שאין בשטיפה צורך כמו בכיבוד. וכ"פ מרן שם סעי' ג' {ולכאורה בימינו שכל בתי העיר מרוצפים יהיה מותר לשטוף כמו שהבאנו לעיל מהגהו"מ לענין כיבוד שלא גוזרים מרוצף אטו שאינו מרוצף כשכל העיר מרוצפת. אבל מרן לא חילק בזה ואסר לשטוף הרצפה משמע גם באופן שכל העיר מרוצפת. וכ"פ בילקוט יוסף שבת ה עמוד סה לאסור שטיפת הרצפות והתיר רק שטיפה מקומית. וצ"ל שלהרמב"ם אין את החילוק הזה אם כל בתי העיר מרוצפים או לא, אלא בכיבוד מחלק בין מרוצף שמותר ללא מרוצף שאסור ובהדחה אוסר גם במרוצף אטו שאינו מרוצף ואפילו כל בתי העיר מרוצפים שגזרו בהדחה כיון שאינה צורך כל כך כמו כיבוד.} .
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5