——–
א. יום טוב אין צריך עירובי חצרות ושיתופי מבואות, אבל עירוב תחומין צריך. וכל הלכות תחומין נתבארו בהלכות עירובי תחומין:
ביו"ט אין צריך עירובי חצרות, אבל אין להתיר להוציא לחצר כלי שאין בו צורך כלל בלא עירוב, ועירובי תחומין צריך.
כתב הטור יום טוב אין צריך עירובי חצירות ושיתופי מבואות אבל עירובי תחומין צריך כמו שבת.
וכתב הב"י שכך העלו הרי"ף (ו.) והרא"ש (סי' יט) בפרק קמא דביצה וכ"כ הרמב"ם בפרק ח' מהלכות עירובין (ה"ד). וכבר כתבתי בסימן תקי"ח (רנב. ד"ה כתב הר"ן) היכא דעירב עירובי חצירות אם מועיל לו לשום דבר {משמע מהב"י שיש איזה אופן שאסור להוציא לחצר ביו"ט אם לא עשה עירובי חצירות. ובסימן תקי"ח הבאנו שדבר שיש בהוצאתו לרה"ר ביו"ט איסור תורה צריך עירובי חצירות, ואם יש בהוצאתו רק איסור דרבנן לא צריך עירובי חצירות. ושם נתבאר שבהוצאה יש ג' דינים אם הוא לצורך היום קצת שיש בדבר איזה שמחת יו"ט, מותר לכו"ע להוציאו לרה"ר. ואם יש בו צורך אבל לא צורך היום, כמו סיקול אבנים, יש בו איסור דרבנן, ואם אין בו צורך כלל, כמו מוציא מפתח שאין בו צורך כלל, וכן אם מוציא לצורך מחר אסור מהתורה. ובאופן זה שיש איסור הוצאה מהתורה אסור להוציא לחצר שאינה מעורבת. ודחינו שם הבנת המ"ב שסובר בדעת מרן שגם בלא צורך כלל הוא איסור דרבנן. אבל המ"ב כתב כאן שלדעת מרן שסתם בשו"ע וכתב שאין צריך עירובי חצרות ביו"ט, משמע שבכל אופן לא צריך עירובי חצרות.} .
וכתב המ"ב שלדעת מרן לא צריך עירוב כלל, ולדעת הרמ"א בסימן תקיח אסור להוציא דבר שאין בהם צורך כלל מבית לחצר בלא עירובי חצרות. על כן כתבו האחרונים שכשמניח עירובי חצרות לכל השנה עבור שבת יכלול ויאמר גם ימים טובים.
ב. יום טוב שחל להיות בערב שבת אין מערבין לא עירובי חצרות ולא עירובי תחומין. (אפילו אם הניח עירוב תבשילין) (ר"ן פרק ב' דביצה). אבל אם נזכר ביום הראשון בב' ימים טובים של גליות יכול לערב עירובי חצירות בתנאי, אבל עירובי תחומין אין מניחין אותו ביום טוב בתנאי:
לא מערבים מיום טוב שחל בערב שבת לשבת, לא עירובי חצירות ולא עירובי תחומין.
בביצה טז: ופירש רש"י דטעמא דערובי חצירות לא היינו משום דמיחזי כמתקן וטעמא דעירובי תחומין משום דמיקני ביתא הוא. וכתב הר"ן (ט. ד"ה ת"ר) דהא דאין מערבין דוקא כגון שלא עירב בראשון אבל אם עירב בראשון מערב ברגליו בשני {פירוש דברי הר"ן שאם ערב ערוב תחומין ליו"ט שחל בערב שבת, בין בא"י שיש רק יו"ט אחד, ובין בחו"ל וכגון שחל יו"ט הראשון בע"ש, או שחל יו"ט ראשון ביום חמישי, ועירב עירוב תחומין ליום חמישי ושישי ע"י פת לשני הימים, או עירב ברגליו כל יום בפני עצמו, ועכשיו בע"ש רוצה לערב תחומין לשבת, מותר לו לערב ברגליו, ולא נאסור משום מיקני ביתא, כיון שהוא כבר קנוי לו ורק ממשיך את הקנין ע"י העירוב. ודוקא לערב ברגליו בשתיקה מותר, אבל לערב בפת חדשה אסור, כיון שיצטרך לומר שע"י פת זו יקנה שביתה לשבת, ואסור משום הכנה מיו"ט לשבת, ואפילו הכנה בדיבור אסורה. ועירוב התבשילין לא יתיר הכנה זו.} .
בשני ימים של גלויות מותר לערב עירובי חצרות מיו"ט אחד לחבירו בתנאי, אבל עירובי תחומין לא.
בביצה יז. אמר רבי חייא בר אשי אמר רב מניח אדם עירובי תחומין מיו"ט לחבירו ומתנה וכל שכן עירובי תבשילין ורבא אמר מניח אדם עירובי תבשילין מיו"ט לחבירו ומתנה אבל לא עירובי תחומין דלמיקני שביתה ביום טוב לא. ופרש"י שלא התירו לקנות שביתה מספק ביו"ט, ובעירובי תבשילין משום כבוד שבת התירו.
וכתב הב"י וכתבו הרי"ף והרא"ש הלכתא כרבא דהוא בתרא ומסתברא לן דהני מילי בעירובי תחומין דמיקני ביתא הוא, אבל עירובי חצירות דביטול רשות הוא מניח אדם עירובו בראשון ומתנה ולימא הכי אי האי יומא חול בהאי עירובא לישתרי לן לטלטולי בשבת, ואם היום קודש איני אומר כלום. ולמחר יאמר אם היום קודש הרי ערבתי אתמול ואם היום חול אני מניחו לשם ערוב חצירות. וכבר נתבאר בסימן שקודם זה דהיינו דוקא בשני ימים טובים של גליות אבל בשני ימים טובים של ראש השנה אינו יכול לערב על תנאי.
ולדעת הרמב"ם (בפרק ו הי"ד) היום שבקיאים בקיבועא דירחא אי אפשר לערב על תנאי לא עירובי חצרות ולא עירובי תבשילין, שהרי לא יכול לומר ביו"ט ראשון אם היום חול כשהוא יודע שהוא קודש ודאי. הראב"ד השיג על דבריו וכן הר"ן כתב שאין דברי הרמב"ם מחוורין, וכיון שאנו עושים יו"ט שני משום דשלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם, לית לן לאחמורי טפי מינייהו וכיון דאינהו הוו מצו מתנו אנן נמי מתנינן. וכן כתב הרשב"א בתשובה שלא נראו לו דברי הרמב"ם בזה.
וכן כתב הטור שאין כן דעת הרא"ש, וכתב הב"י שכן נראה שהוא דעת הרי"ף ז"ל שלא חילק בין זמן לזמן. וכן הלכה שאפשר לעשות תנאי בעירובי חצרות ועירובי תבשילין.
וכתב המ"ב שאם הניח עירוב חצרות ליו"ט והוא קיים סומך עליו גם לשבת. עוד כתב שאם עירב עירוב תחומין בשני ימים טובים של גלויות ע"י תנאי, בדיעבד מועיל העירוב.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5