——–
א. משילין פירות דרך ארובה (פירוש מן כי ישל זיתך כלומר מפילין הפירות לארץ) ביום טוב, ולא ישלשלם בחלונות ולא יורידם בסולמות, ולא יטלטלם מגג לגג אף על פי שהן שוין:
מי שיש לו פירות בראש הגג וחושש שירטבו בגשם, לא יקחם בשקים ויורידם במדרגות, וכן לא יניחם בשק וישלשלם דרך חלון גבוה שבגג, אלא ישליכם דרך ארובה שהיא פתח בגג. ולא יטלטלם מגג אחד כדי להשליכם בארובה שבגג אחר אפילו שהגגות שוים.
בביצה לה: במשנה משילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת. ופירש רש"י מי שיש לו חטים ושעורים שטוחין על גגו להתיבש וראה גשמים ממשמשין ובאים התירו לו לטרוח ולהשליך דרך ארובה שבגג והם נופלים לארץ דליכא טרחא יתירה ודוקא ארובה דכל ארובה מלמעלה למטה היא בתקרת הגג אבל חלון כגון גג שמוקף מחיצה וחלון בכותל וצריך להגביהו עד החלון ולהשליכו לא טרחינן כדלקמן.
ובגמרא תנא לא ישלשלם בחבל בחלונות ולא יורידם בסולמות. פירש רש"י בחלונות. כגון אם מוקף מחיצה ואין בו ארובה אבל יש חלון במחיצה לחצר או לבית לא ישלשלם בשקים דרך החלון בחבל מפני שיש טורח להעלות מן הגג לחלון ומשם לארץ: וסולם. כל מדריגה קרי סולם ואף הכבשים שלנו.
וכתב הב"י שלדעת הטור מותר להוריד בחבל דרך הארובה, אבל להוריד דרך חלון לא רק בחבל אסור להוריד אלא אפילו להפילם שלא בחבל אסור שאפילו שמפילם דרך שם מכל מקום יש טורח להעלותם לחלון.
כשמשלשל פירות לא יטלטלם מגג לגג. דאמרינן בגמרא לו. אמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא תניא נמי הכי אין מטלטלין מגג לגג אפילו בשגגותיהם שוים. ופירש רש"י אין מטלטלין, בפירות שבגג שבא להשילן מפני הגשמים מיירי ואפילו בשגגותיהם של שני בתים שוים שאין זה גבוה מזה שיהא שם טורח עלייה וירידה.
וכתב הב"י שהרמב"ם פירש אחרת את המשנה שכתב בפרק ה' מי שהיו לו פירות על גגו וצריך לפנותם למקום אחר לא יושיטם מגג לגג ואפילו בגגין השוין. ולא ישלשלם בחבל מן החלונות ולא יורידם בסולמות שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. אבל משילן אפילו דרך ארובה ממקום למקום באותו הגג. {נראה לפרש שהרמב"ם אוסר סילוק הפירות משום עובדין דחול ולא משום טרחא, ולכן מתיר ע"י שינוי מהדרך שעושה בחול, והדרך בחול להוריד את הפירות לבית ע"י שממלא בשקים ומוריד במדרגות או סולם ברגליו, או שקושר את השקים בחבל ומשלשל דרך החלון או ארובה, כל זה אסור. אבל כשמשליך הפירות דרך החלון בלא שישלשל בחבל הוי שינוי ומותר וכן אפילו להשליך הפירות דרך הארובה נחשב לשינוי ומותר אע"פ שאינו שינוי גדול כמו להשליך מהחלון. וכל ההיתר הוא רק כשלא מוציא הפירות לגג אחר אבל כשלוקח הפירות לגג אחר אסור שעצם ההעברה מגג לגג הוא עובדין דחול ואסור. ולפי"ז לשלשל בחבל מהארובה לדעת הרמב"ם אסור שכן הדרך בחול ולדעת הטור מותר כיון שאין בזה טרחא. ולהשליך מהחלון בלי חבל לדעת הרמב"ם מותר דהוי שינוי ולטור אסור משום טרחא. ונראה מלשון מרן שמחמיר כשני הפרושים ולא התיר לשלשל בחבל בארובה כחומרת הרמב"ם וכן לא התיר להשליך דרך החלון בלא חבל כחומרת הטור.}
וכתב המ"ב שהתירו לטרוח ולהשיל הפירות רק במקום הפסד ממון. עוד כתב שמותר להשיל גם מחלון נמוך שלא צריך לטרוח ולהגביה את הפירות שדומה לארובה.
כשמשיל הפירות דרך הארובה מותר להשיל את כל הפירות.
כתב הטור ואפילו להורידם בארובה לא התירו אלא ארבע וחמש קופות. כדעת רבי זירא בגמרא שם לה: עד כמה משילין אמר רבי זירא אמר רבי אסי כאותה ששנינו מפנין אפילו ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני ביטול בית המדרש. ואמרה הגמ' דילמא שאני הכא דאיכא הפסד ממון אפילו טובא נמי. וכתב הרא"ש שהלכה כרבי זירא כיון שאמר ארבע וחמש קופות ולא הסתפק בזה שבקינן ספיקא דסוגיא דגמרא ואזלינן בתר פשיטותא דהני אמוראי. וכתב הר"ן שכן הוא דעת הרז"ה. אבל הרי"ף כתב המשנה כמות שהיא לבד וגם הרמב"ם בפרק ה' סתם ולא חילק ומשמע דאפילו טובא משילין וכתב הרב המגיד שכן עיקר להקל בשל דבריהם.
וכ"כ המ"ב להקל לפנות אפילו יותר מארבע וחמש קופות.
ואפילו לפנות הכל, כתב המ"ב להקל, והוא מהמ"א וטעמו כיון שסתמו הרי"ף והרמב"ם והשו"ע ולא אסרו לפנות הכל. אומנם מהב"י משמע להחמיר לפנות הכל שכ"כ הב"י גרסינן בגמרא לו. התם (שבת קכו:) תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דילמא אתי לאשוויי גומות הכא מאי התם בשבת הוא דאסור משום דחמיר אבל ביום טוב דקיל שפיר דמי או דילמא התם דאיכא ביטול בית המדרש לא הכא דליכא ביטול בית המדרש לא כל שכן. ולא הזכירו הפוסקים זה משום דכיון דתלמודא ספוקי מספקא ליה מסתמא דינו כשבת. ואם תאמר לדברי הרי"ף והרמב"ם שפסקו בההיא דארבע וחמש קופות לקולא בהא נמי הוה להו לפסוק לקולא וי"ל דשאני התם דתנא סתם ותני משילין פירות דמשמע אפילו טובא אבל לגמור את האוצר דלא אידכר במתניתין אית לן למימר שיום טוב שוה לשבת דאם לא כן הוה ליה למתניתין לפרושי. והר"ן (שם) כתב דלפי דרכו של הרז"ה כיון דבההיא דארבע וחמש קופות נקטינן כמאן דיליף יום טוב משבת בהא נמי יליף יום טוב משבת. והכל בו (הל' יום טוב סי' נח יח ע"ד) כתב לגמור את האוצר אסרו בשבת משום השווית גומות וביום טוב בעיא ולא איפשיטא ואפשר לומר דהאי ספיקא דרבנן ולקולא שכן משילין פירות דרך ארובה ביום טוב מה שאין כן בשבת ובעל ההשלמה (שם ריש פרק ה') כתב דלחומרא עבדינן ע"כ. ומבואר שהב"י מחמיר בזה שלא לפנות הכל.
ב. מותר לכסות פירות או כדי יין או לבנים מפני הדלף:
מותר לכסות פירות או כדי יין או לבנים מפני הדלף.
בביצה לה: במשנה ומכסים פירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכדי שמן ונותנין כלי תחת הדלף בשבת.
ובגמ' מכסים פירות אמר עולא ואפילו אוירא דלבני ר' יצחק אמר פירות הראוין ואזדא ר' יצחק לטעמיה דאמר ר' יצחק אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת. וכתב הרא"ש שאין הלכה כרבי יצחק.
וכתב הטור לכסות פרות או כדי יין או לבנים מפני הדלף לרש"י דוקא ביו"ט ולר"י אפילו בשבת.
ופסק מרן בסימן שלח סעי' ז להתיר גם בשבת כדעת ר"י.
ג. ליתן כלי תחת הדלף כדינו בשבת כך דינו ביום טוב. (ועיין לעיל סימן של"ח סעיף ח'):
נותנים כלי תחת הדלף הראוי לרחיצה, גם בשבת.
במשנה שם ונותנין כלי תחת הדלף בשבת. ובגמ' תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע בי רחיא דאביי דלוף אתא לקמיה דרבה אמר ליה זיל עייליה לפוריך להתם דלהוי כגרף של רעי ואפקיה יתיב אביי וקא קשיא ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחלה אדהכי נפל בי רחיא דאביי אמר תיתי לי דעברי אדמר.
ובסימן שלח סעי' ח' כתב מרן מותר לתת כלי תחת הדלף בשבת, ואם נתמלא שופכו ומחזירו למקומו והוא שיהא הדלף ראוי לרחיצה, אבל אם אינו ראוי אסור משום שאין עושין גרף של רעי לכתחילה, ואם נתן כלי תחת הדלף שאינו ראוי לרחיצה מותר לטלטלו במים המאוסים שבו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5