——–
א. ביצה שנולדה ביום טוב אסור ליגע בה, (הגה: דהיינו לטלטלה) (מרדכי ריש ביצה ופרק כל הכלים) וכל שכן שלא לאכלה. ואם נתערבה אפילו באלף כולן אסורות:
ביצה שנולדה ביו"ט או בשבת אסור לטלטלה.
ביצה ג: בבריתא ביצה שנולדה ביו"ט או בשבת אין מטלטלין אותה, אבל כופה עליה כלי כדי שלא תשבר. ובירושלמי הוסיף ובלבד שלא יגע בה הכלי. וכתב הב"י לדעת כל הפוסקים מותר לגעת במוקצה אם לא מטלטלו, ומה שאסור ליגוע בביצה, הטעם הוא או כמו שכתב המ"מ שאסור לגעת בדבר עגול כמו ביצה שמא תתגלגל. או כמו שכתב תרומת הדשן שמה שאמרנו שמותר לגעת במוקצה הוא דוקא שלא לצורך המוקצה, אבל כשהוא לצורך המוקצה כמו ביצה שלא תשבר אסור ליגוע.
וכתב המ"ב (ס"ק א) שאפילו הביצה נולדה מתרנגולת העומדת לאכילה היא מוקצה כיון שאסורה באכילה, אם נולדה ביו"ט שחל אחר השבת אסורה באכילה מדאוריתא כיון שנגמרה הכנתה בשבת, ואם נולדה ביו"ט סתם, אסורה באכילה מדרבנן גזירה אטו יו"ט שאחר השבת.
ב. ספק אם נולדה ביום טוב או בחול אסורה:
ספק נולדה ביו"ט אסורה, ואפילו נתערבה באלף ביצים כולן אסורות.
בביצה ג: בבריתא וספיקה אסורה ואם נתערבה באלף כולן אסורות. ובגמ' הטעם משום דהוי דבר שיש לו מתירין וכל דבר שיש לו מתירין לא מתירים מספק, וגם לא בטל. כתב הב"י אם הספק נתערב באלף, כתב המ"מ שיש אוסרים, והרשב"א מיקל וכן נראה דעת הרמב"ם ומה שאמרה הגמ' נתערבה באלף כולן אסורות הכונה על ודאי נולדה ביו"ט שנתערבה. אולם בסימן קב' פסק מרן לאסור אם נתערבה הספיקא באלף. וכ"פ בחזון עובדיה עמוד לב. וכתב המ"ב (ס"ק ה) שביו"ט שלא חל אחר השבת שאיסור אכילת הביצה הוא רק מדרבנן, במקום הפסד יש לסמוך על המקילים להתיר אם נתערבה הביצת ספק חד בתרי.
ג. ביצה שנולדה ביום טוב שנתבשלה בשוגג עם בשר ותבשיל, אם יש ס' כנגדו הכל מותר חוץ מן הביצה. אבל אם לבנו בו התבשיל וכיוצא בזה מידי דלחזותא וטעמא עביד לא בטיל:
נתערבה הביצה בדבר אחר בטלה בשישים, אבל אם באה לתת טעם או מראה לא בטלה.
דבר שיש לו מתירים לא בטל אפילו באלף, זה דוקא מין במינו אבל מין שנתערב בשאינו מינו בטל ככול האיסורים, יבש ביבש חד בתרי, ובלח בשישים. אבל גם בשאינו מינו אם ניתן הדבר שיש לו מתירים בתערובת כדי לתת טעם או מראה אפילו שהוא מין בשאינו מינו לא בטל, משום שיש לו מתירים {באיסור שנתערב אפילו שבא לתת טעם בטל בשישים חוץ ממלח או דבר חריף שלא בטל. עיין ט"ז יו"ד סימן צח אות יא. וכן בדבר איסור שניתן בתערובת לשם מראה בטל בשישים, חוץ מאיסור הנאה. עיין בגר"א סימן קב אות ו. אבל בדבר שיש לו מתירים אפילו שהוא מין בשאינו מינו שבעלמא בטל, אם הוא דבר שניתן לטעם או מראה לא בטל. וכתב הגר"א שם והמ"ב כאן, משום דהוי כמין במינו. אבל מהב"י משמע שזה לתירוץ שני בתוספות לט. ד"ה משום, שכל דבר שבא להשביח את התערובת נחשב מינו. אבל לראבי"ה לעולם נחשב אינו מינו אלא שלא מתירים דבר שיש לו מתירים שניתן לטעם או מראה ואמרינן שלא יתבטל אפילו שהוא מין בשאינו מינו.} .
לכן ביצה שנולדה ביו"ט וטרף אותה עם עוד הרבה ביצים כל התערובת אסורה ואפילו יש אלף ביצים שנולדו בחול כיון שהביצה שנולדה ביו"ט היא דבר שיש לו מתירין, והתערובת היא מין במינו. וכן אפילו אם נתבשלה עם ביצים אחרות ומכיר את הביצה האסורה הכל אסור עד למחר כיון שנתנה הביצה טעם בשאר ביצים ואפילו שיש יותר משישים ביצים נגד הביצה כולן אסורות משום דהוי דבר שיש מתירין. ולדעת הרמ"א ביו"ד סימן קב סעי' ד' לא אוסרים משום דבר שיש לו מתירים בנתינת טעם אלא כשבטל הטעם בשישים הכל מותר. וכתב המ"ב (ס"ק ח) שבמקום מניעת שמחת יו"ט יש לסמוך על דעת הרמ"א. ואם נתבשלה עם קליפתה אפילו אם אין שישים כנגדה הכל מותר לכ"ע כיון שכשהביצה בקליפתה אינה פולטת טעם כלל ואפילו בביצת איסור. כנזכר ביו"ד סימן פו. אבל אם נפלה ביצה קלופה לתוך תבשיל, התבשיל לא נאסר מחמת הטעם שנפלט ממנה, כיון שיש שישים בתבשיל נגד הביצה, ולא אוסרת מחמת דבר שיש לו מתירין שהרי התערובת היא מין בשאינו מינו. ופשוט שאסור לבטל לכתחילה ואם עירב במזיד אסור. אבל אם עירב בשוגג את הביצה בתוך תבשיל במטרה לתת בו טעם או מראה אפילו שיש שישים נגד הביצה נאסר הכול לאוכלו ביו"ט, ואפילו שהוא מין בשאינו מינו, כיון שנתן הביצה כדי לתת טעם או מראה אסור משום דבר שיש לו מתירין.
ד. מותר לכפות עליה כלי כדי שלא תשבר ובלבד שלא יגע בה הכלי:
מותר לכפות כלי על ביצה שנולדה ביו"ט, בלא שיגע הכלי בביצה ותתנענע.
ביצה ג: בבריתא ובירושלמי. נזכר בסעיף א.
ה. אם נולדה ביום טוב ראשון מותרת ביום טוב שני בשני ימים טובים של גלויות, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה וכן בשבת ויום טוב הסמוכים זה לזה נולדה בזה אסורה בזה. הגה: ואם יום טוב ביום א' ב' ונולדה בשבת שלפניהם מותר ביום ב' של גליות (מהרי"ל):
שני ימים טובים של גלויות נולדה בראשון מותרת בשני, ובר"ה אסורה בשני.
כתב הטור ביום טוב שני מותרת בשני ימים טובים של גליות, אבל בשני ימים טובים של ראש השנה, או משבת ליום טוב שלאחריו, או מיום טוב שלפני השבת לשבת אסורה בשני. בביצה ד. איתמר שבת ויום טוב רב אמר נולדה בזה אסורה בזה ורבי יוחנן אמר נולדה בזה מותרת בזה ואיתמר תו התם (שם:) שני ימים טובים של גליות רב אמר נודלה בזה מותרת בזה ורב אסי אמר נולדה בזה אסורה בזה ואיתמר תו התם (שם) שני ימים טובים של ראש השנה רב ושמואל דאמרי תרווייהו נולדה בזה אסורה בזה. ואמר רבא הלכתא כוותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא ומפרש רבה (ב:) טעמא דאיסור דביצה שנולדה ביום טוב משום הכנה וקסבר כל ביצה דמתילדא האידנא מאתמול גמרה לה ורבה לטעמיה דאמר רבה והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו (שמות טז ה) חול מכין לשבת וחול מכין ליום טוב [ואין יום טוב מכין לשבת] ואין שבת מכינה ליום טוב אלא מעתה יום טוב דעלמא תשתרי גזירה משום יום טוב שאחר השבת שבת דעלמא תשתרי גזירה משום שבת שאחר יום טוב.
וכתב הר"ן גם אם היום טוב שאחר השבת הוא יו"ט שני של גלויות, אם נולדה בשבת אסורה ביו"ט. וכ"כ רבינו ירוחם לפירוש הב"י בפירוש שני {ובפירוש ראשון כתב שאם נולדה בשבת אסורה ביום טוב שלאחריו וגם ביום שני של ראש השנה שחל ביום שני בשבוע. ושאל הרב סופר שליט"א הא קימ"ל לא אד"ו ראש. ודוחק לומר שכתב רבנו ירוחם הלכתא למשיחא.} .
וכתב המ"ב (ס"ק יט) ר"ה שחל ביום ראשון ושני דשניהם הם כיום אחד ארוך אף ביום שני אסור וה"ה אם חל ר"ה ביום חמישי ושישי ונולדה ביום חמישי אסור מהאי טעמא אף בשבת. עוד כתב (ס"ק יד) במקרה שספק אם נולדה ביו"ט ראשון מותר אף ביו"ט שני של ר"ה, כ"כ הכנה"ג, והעו"ש מחמיר.
ו. ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה ואחר כך נולדה ביום טוב, מותרת. לפיכך אפילו בדק בקינה של תרנגולת ערב יום טוב סמוך לחשיכה ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה מותרת, שתרנגולת אינה יולדת בלילה ואנו תולין שמאתמול יצא רובה וחזר. והוא שיש תרנגול זכר תוך ס' בתים ואין מפסיק נהר שאין בו גשר שאם לא כן אפשר שתלד בלילה, ואסור. אבל אם לא בדק מערב יום טוב אפילו ליכא זכר בהדה שריא, שאנו תולים שמאתמול נולדה, ובלא זכר רובן יולדות ביום. לפיכך מותר ליקח ביצים מן הנכרי בליל ראשון של יום טוב דתלינן שמערב יום טוב נולדו, וכן בליל שני של שני ימים טובים של גליות, אבל לא בליל שני של ראש השנה ולא בליל יום טוב שאחר השבת. הגה: ונכרי המביא ביצים ביום טוב ראשון ומסיח לפי תומו שנולדו מאתמול מותר לסמוך עליו (מרדכי ריש ביצה). ודוקא ביום טוב שחל באמצע השבוע אבל ביום טוב שחל באחד בשבת שאז יש לחוש שמא נולדה בשבת ואסור מדאורייתא ביום טוב אין נכרי מסיח לפי תומו נאמן ודוקא ביום טוב ראשון אבל ביום טוב שני אפילו ראש השנה נאמן דאינו אלא דרבנן (תרומת הדשן סימן ע"ט):
אם לא איתחזק איסורא אזלינן בתר רובא אף בדבר שיש לו מתירין.
בגמ' ביצה ז. מבואר שתרנגולת המטילה ביצים מזכר, מטילה רק ביום, ותרנגולת שספנא מארעא ע"פ רוב מטילה ביום, ומיעוט בלילה. תרנגולת ששומעת קול זכר ביום לא ספנא מארעא אלא הולכת לזכר אפילו במרחק של עד שישים בתים, ואפילו אם יש לה אפשרות ללכת רק על גשר שמתחתיו נהר לא ספנא מארעא.
לכן אם בדק בקינה של תרנגולת בערב יו"ט ולא היתה ביצה והשכים קודם עלות השחר ומצא שם ביצה, אם יש זכר בקרבתה ודאי שלא ילדה בלילה אלא ביום קודם, ומותרת הביצה, ומה שלא ראה אותה יתכן שיצאה רובה ביום וחזרה למעי התרנגולת.
ואם אין זכר בקרבתה וספנא מארעא יתכן שנולדה בלילה ואסורה. ודוקא שבדק בעיו"ט ולא מצא אז תולים במיעוט שנולדה בלילה ואסורה. אבל אם לא בדק מעיו"ט והשכים בבוקר ומצא ביצה, מותרת, כיון שרובן נולדות ביום.
וכן אם הביא הגוי ביצים בליל יו"ט מותרות שהרי רוב ביצים נולדות ביום. ואם הביא הגוי ביצים ביו"ט ביום יש לחוש שנולדו היום ואסורות. ואע"פ שרוב ביצים המצויות אצל הגוי אינם בני יומן, לא אזלינן בתר רובא כיון דהוי דבר שיש לו מתירין. וכתב המ"ב (ס"ק כו) שגם אם הביא ביו"ט שני של גלויות אסורות {ומה שהתרנו אם לא בדק מעיו"ט והשכים בבוקר ומצא ביצה, כיון שרובן נולדות ביום, ולא אסרנו משום דבר שיש לו מתירין, כיון דהתם לא איתחזק איסורא, אבל הכא איתחזק איסורא אצל הגוי מביצים שנולדו אצלו היום. כן דעת הרשב"א והמ"מ, (ואע"פ שלעיל אסרנו ספק נולדה ביו"ט שנתערבה באלף, י"ל שכיון שאסרנו אותה מספיקא חל עליה דין איסור ונחשב כאתחזק איסורא ולא בטלה שוב ברוב) ודלא כהר"ן שסובר שגם ביצים שהביא הגוי ביו"ט מותרות ולא אוסרים אותם משום דבר שיש לו מתירין כיון שלא נחשב איתחזק איסורא מחמת ביצים שנולדו לו היום שיתכן שכל מה שהביא לפנינו אין בו ממה שנולד היום. ובאופן שהלך הישראל ולקח מהגוי גם הר"ן מודה שאסורות מדין כל קבוע כמחצה על מחצה דמי. והמרדכי אסר מטעם אחר אם הביא הגוי, שאין כאן רוב שאינם בני יומן כיון שהביצים נאכלות מידי יום ביומו.} . כתב המרדכי שאם הגוי הביא ביצים ביו"ט והוא מסל"ת שנולדו אתמול מותרות, כיון שלא משביח מקחו וגם אינו בקי בדיני ישראל, שאם הוא בקי בדיני ישראל נחשב כמשביח מקחו להתיר להם הביצים ולא נאמן במסל"ת. וכתב המ"ב (ס"ק כח) שאפילו בקי בדיני ישראל אם הביצים של ישראל שאז אין את הסברא שמשביח מקחו אם מסל"ת מותר. וכתב בתרומת הדשן שזה דוקא ביו"ט בעלמא שהאיסור הוא מדרבנן, וכן בשני ימים טובים של ראש השנה. אבל יו"ט אחר השבת שאסורה הביצה מדאוריתא לא סומכים עליו, אבל יו"ט שני של גלויות שחל אחר השבת כיון שהוא מדרבנן שאנו בקיאים בקיבועא דירחא סומכים עליו. וכתב הב"י ואף על פי שכתב הרא"ש בתשובה כלל י"ח (סי' ט) דאין גוי מסיח לפי תומו נאמן אלא בעדות אשה בלבד וכן כתבו גם כן הרשב"א (ח"א סי' תתק"פ) והריב"ש (סי' שעז) בתשובה כיון דמידי דרבנן הוא הסומך על דברי המרדכי לא הפסיד {מה שכתב הרמ"א ביום טוב שחל באחד בשבת לא נאמן במסל"ת שיש לחוש שמא נולדה בשבת ואסורה מדאוריתא. כתב המ"א שצריך להגיה שנגמרה בשבת ונולדה ביו"ט, וכגון שהביא ביו"ט ביום. שאם החשש הוא רק שנולדה בשבת אסורה רק מדרבנן ומותרת במסל"ת, וכגון שהביא במוצאי שבת שהוא יו"ט ומאחר שרובן נולדות ביום אמרינן שמא נולדה בשבת וא"כ אסורה רק מדרבנן ואם הוא מסל"ת שנולדה ביום שישי מותרת הביצה.} :
ז. השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות, ואפילו ביום טוב שלאחר שבת:
השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות, מותרות ואפילו ביום טוב של אחר השבת.
בברייתא בריש ביצה ב: השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות מותרות. וכתב הרא"ש שמותרות אף ביום טוב שאחר השבת ולא נאסרות מספק שמא היתה נולדת היום ונמצא ששבת הכינה, שלא מיקרי הכנה אם לא שנגמרה הביצה היום על ידי הכנה שמאתמול ובמעי אמה לא נגמרה עד שתצא לאויר העולם {פירוש שהכנת הביצה בשבת היא שנגמרה להיות טובה, אך גמר הטוב הזה הוא תלוי ועומד בתנאי שתיוולד באופן טבעי, אבל אם מוציאה בידיים אין שום טובה במה שנגמרה מאתמול, וממילא לא נהנה מהכנת השבת.} .
ח. אפרוח שנולד ביום טוב אסור. ואם נולד בשבת אסור ביום טוב שלאחריו:
אפרוח שנולד בי"ט, אסור. ואם נולד בשבת, אסור בי"ט שלאחריו.
בביצה ו. איתמר אפרוח שנולד ביום טוב רב אמר אסור מוקצה הוא ושמואל ואיתימא רבי יוחנן אמר מותר הואיל ומתיר את עצמו בשחיטה. ופירש"י ומיגו דאיתקן להא איתקן להא. ונחלקו הראשונים אם הלכה כרב או כשמואל וכתב הב"י דנקטינן הלכה כרוב הראשונים שפסקו הלכה כרב לאסור.
ואם נולד בשבת כתב הטור כתב אחי ה"ר יחיאל ז"ל שאסור בי"ט שלאחריו משום הכנה דודאי שייך ביה הכנה דבעודו בקליפתו לא היה ראוי לכלום:
וכתב הב"י שגם הר"ן סובר כן וכתב הר"ן הטעם כיון שנולד האפרוח בשבת הוא מוקצה, וכן אם נולד ביו"ט נמצא שלא הוכן האפרוח ונעשה ראוי לאכילה ליום שנולד בו אלא ליום שלאחריו, והוי שבת מכינה ליו"ט או יו"ט מכין לשבת הסמוכה ואסור. ואיסור הכנה כאן הוא רק מדרבנן שהרי ביו"ט היה מותר מהתורה לאוכלו ורק אסור משום מוקצה א"כ מהתורה כשנולד ביו"ט הכין היו"ט לעצמו, וכן אם נולד בשבת הכינה השבת לעצמה ואף שאסור מהתורה לשחוט את האפרוח עכ"פ ראוי הוא לחולה. מ"א {ולדעת הט"ז הכנה זו מהתורה וכן נולד ביו"ט אסור בשבת מהתורה אפילו שרק מדרבנן לא יכל להשתמש בו ביו"ט משום מוקצה. וצ"ע הרי מהתורה אין מוקצה ויכול לשחוט האפרוח שנולד ביו"ט ולאוכלו ונמצא שמהתורה יו"ט הכין לעצמו ולא לשבת.} . וכן הדין בפירות שנשרו מן האילן בזה אסורים בזה וכן ביצה שנולדה בזה אסורה בזה משום הכנה מדרבנן, שהכנת נשירת הפירות או לידת הביצה נעשית לצורך מחר שהרי ביומן אסורות.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5