——–
א. מותר לשלוח לחבירו ביום טוב בהמה חיה ועוף אפילו חיים ויינות שמנים וסלתות וקטניות, אבל לא תבואה לפי שמחוסרת טחינה שהיא מלאכה האסורה ביום טוב:
מותר לשלוח ביום טוב דורון בין מנות של תבשיל או דברים שצריכים בישול אפילו בהמה חיה, אבל לא חיטים שנראה כשולח לצורך לטחון בחול, אבל תפילין מותר כיון שראוים בחול כמות שהם.
בביצה יד: במשנה בית שמאי אומרים אין משלחין ביום טוב אלא מנות ובית הלל אומרים משלחין בהמה חיה ועוף חיים ושחוטים משלחין יינות שמנים וסלתות וקטניות אבל לא תבואה רבי שמעון מתיר אף בתבואה. ופירש רש"י אבל לא תבואה שאינה ראויה היום שאין טוחנין ביום טוב.
ובגמרא תניא רבי שמעון מתיר בתבואה של חיטים לעשות מהם לודיות. פירוש לודיות מאכל העשוי מחיטים.
וכתב הרא"ש (סי' כד) מדהביא הרי"ף (ז.) ברייתא זו משמע דפסק הלכה כרבי שמעון ולא ידענא טעמא מאי והרמב"ם פסק בפרק ה' (ה"ו – ז) כתנא קמא וכן עיקר עכ"ל גם הרב המגיד כתב איני יודע למה נפסוק כרבי שמעון במקום תנא קמא וכל שכן דמסתבר טעמיה דתנא קמא דאזיל בתר רובא לפיכך נראין לי דברי רבינו עיקר גם יש מפרשים שפסקו כן עכ"ל.
וכתב המ"ב הטעם שאסור לשלוח חיטים כיון שטעונים טחינה נראה שמוליכם לו לצורך חול ומתעסק לצורך חול, לכן אסור לשלוח אפילו במקום שיש עירוב {ושאל הרב ראובן שליט"א מה יהיה הדין באותה חצר אם מותר לשלוח. וצ"ע שו"ר בשעה"צ אות י גבי לשלוח בשורה בחצר שבמקום הצורך יש להקל א"כ הוא הדין הכא.} . ומאכל בהמה מותר לשלוח במקום שיש עירוב ושעורים שרובם עומדים למאכל אדם ורוצה לשלוח לחבירו שצריך להאכיל בהמתו מותר לשלוח ויש מחמירים כיון שרוב השעורים מיועדים לאדם ולאדם אסור לשלוח כיון שטעונים טחינה {ושאל הרב ראובן שליט"א אם צריך חבירו חיטים כדי לבשלם אם יהיה מותר לשלוח לו. ואפשר דתלוי בדעות הנ"ל ומי שמתיר לשלוח שעורים לצורך בהמה יתיר גם כאן. וצ"ע. שו"ר באיש מצליח הערה 2 שכתב שבזמנינו רוב החיטה של האנשים בבית לבישול ומותר לשלוח.} . עוד כתב מותר לשלוח בהמה אפילו שיודע שלא ישחט את הבהמה ביו"ט כיון שיכול לשחוט אם ירצה.
ב. כל דבר שמותר לשלוח ביום טוב לא ישלחנו בשורה דהיינו שלשה בני אדם או יותר זה אחר זה נושאים כולם מין אחד, אבל אם כל אחד נושא מין אחר מותר:
וכששולח דבר הראוי לא ישלח בשלושה בני אדם ההולכים בשורה ביחד.
בגמ' שם תני רב יחיאל ובלבד שלא יעשנו בשורה. תנא אין שורה פחותה משלשה בני אדם. ופירש רש"י שלא יעשנו בשורה לא ישלח הדורון ע"י אנשים הרבה דאוושא מילתא ונראה כמוליכים למכור בשוק. והר"ן (ז. ד"ה שלא) כתב שרבינו אפרים פירש מפני שנראה האחד מוכר והשני לוקח והשלישי סרסור.
ובגמ' שם איבעיא מה הדין לשלוח שלוש מינים בשלוש אנשים אם נחשב ששלח אדם אחד לכל מין או שלח שלושה בני אדם יחד והיא בעיא דלא איפשיטא. והרמב"ם בפרק ה' פסק לקולא. וכתב הרב המגיד דטעמיה משום דהוי ספיקא דרבנן ולקולא. וכן פסק סמ"ג. והר"ן (שם) כתב אבל בה"ג פסקה לחומרא וכן נראה דעת הרי"ף שהשמיטה וצ"ע למה עכ"ל: ופסק מרן להקל.
וכתב המ"ב שאם לא הולכים בשורה מותר לשלוח אפילו מין אחד ויש מחמירים אפילו הולכים בערבוביא.
ג. משלחים כלים אף על פי שאינם תפורים שהם ראויים לישען עליהם, ואפילו יש בהם כלאים אם הם קשים, ומשלחין תפילין כיון שראויים להניחם בחול. הגה: וכל כיוצא בזה אפילו דרך רשות הרבים מותר לשלחן (בית יוסף):
משלחין כלים בין תפורים בין שאינם תפורים כיון שיכול להשען עליהם.
במשנה שם משלחים כלים בין תפורים בין שאינם תפורים ואף על פי שיש בהם כלאים. ובגמרא בשלמא תפורים חזו למילבש שאינם תפורים חזו לכסויי אלא כלאים למאי חזו ואוקמינן (טו.) בקשים.
וכתב הטור כלאיים קשים ראויים להציע תחתיו ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהם. יתבאר בהלכות כלאים סימן שא.
וכתב המ"ב שמנעל שאינו תפור לא ישלח שלא יכול להשתמש בו כך כלל אפילו בחול.
משלחין תפילין אף על פי שאינם ראויים להשתמש בהם במועד משום ששמח בהם, ולא דומה לחיטים שתפילין ראויים הם כמות שהם בחול.
ובגמ' ביצה טו. משלחין תפילין ביום טוב. וכתב בעל ההשלמה אע"פ שאין בתפילין צורך היום ולא הותרה הוצאה שלא לצורך אפשר שלא מביא דרך רשות הרבים אלא מבית לבית. אי נמי תפילין שרי ללבשן אלא שאין צריך אות. ועוד הקשה הרי יש איסור להביא כלים מבית האומן ממשנה מו"ק יג. אין מביאין כלים מבית האומן בחול המועד שלא לצורך המועד. וא"כ כ"ש שאסור ביו"ט. ותירץ יש לומר כיון ששמח עכשיו בהן צורך הוא, אי נמי שרוצה ללמוד בהם תורה, אי נמי שרוצה להניחם לנטורי נפשיה ולא בתורת חיובא.
וכתב הב"י ומדברי הפוסקים שסתמו דבריהם נראה דאפילו להוליכם דרך רשות הרבים בידו שרי דכיון דאיכא שמחת יום טוב בשילוח מתנות אלו שפיר הוי צורך יום טוב {לכאורה גם בעל ההשלמה כתב כן כיון ששמח בהן צורך הוא. וצ"ל שלבעל ההשלמה לאו מלתא דפסיקתא היא ותלוי בתירוצים. ועוד י"ל שתירוץ זה ששמח בהם אמר בעל ההשלמה שנחשב צורך יו"ט לענין שלא יהיה איסור דרבנן של לשלוח מבית האומן אבל אפשר שלא נחשב צורך יו"ט לענין שלא יעבור על איסור הוצאה החמור יותר.} . עוד כתב הב"י ואפילו לדברי הפוסקים דאסור לשלוח תבואה איכא למימר בתבואה שאני שאף בחול אינה ראויה כמות שהיא שהרי היא מחוסרת טחינה אבל תפילין ראויין בחול כמות שהן הילכך שרי.
כתב המ"ב שכתב המאירי בשם הירושלמי שבת פרק ו ה"א שלא לשלוח תכשיטים של זהב ופירש שם בפני משה שאין הכל ראויים להשתמש בהם וגם בשל כסף יש דעה בירושלמי לאסור, אבל בשיטה מקובצת בשם הריטב"א ובאור זרוע הסכימו שמותר לשלוח תכשיטים כיון שראוים להתלבש בהם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל
מנחת שי – הלכות
הלכות תפלה ביה"כ וברכות
אברכי הכולל "שומרי גחלת" סניף "מנחת שי" אשדוד
בעידודו של ראש הכולל הרב אליהו דיקורגר שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5