א תרס"ה ב ב"ה ג ויגש אליו יהודה. במדרש המלכים נועדו ובזוה"ק סמיכות גאולה לתפלה. דכל מחלוקת השבטים היה לשם שמים לברר מלכות שמים בעולם. והעיקר יוסף ויהודה. דהנה מלך הוא מוח לב כבד. מול נר"נ. מוח בחי' נשמה. ולב רוח. וכבד נפש. ועיקר המלחמה בלב. לאדם מערכי לב עורכי מלחמה. וזה עבודה שבלב תפלה … להמשך קריאה
א תרס"ד ב ב"ה ג ויגש אליו יהודה. במדרש אחד באחד יגשו כו'. דאיתא מחלוקת לשם שמים סופה להתקיים. אהבה בסופה. כי כל מחלוקת השבטים הי' לשם שמים. ולכן נעשה בסוף בנין אחד מזה המחלוקת. וכעין דאיתא ויקח מאבני המקום התחילו אבנים מריבין עלי יניח צדיק ראשו ועשאן הקב"ה אבן אחד. ובאמת כל זה רומז … להמשך קריאה
א תרס"ג ב ב"ה ג במדרש אחד באחד יגשו כו'. כי תכלית כל המעשים לבוא אל אחדות האמת ובאמת הנשמה עיקר האחדות שהיא חלק אלקי ממעל. אבל הקב"ה הרכיב הנשמה בגוף שגם בגוף יתברר זה האחדות והכל עדות על הבורא שהוא אחד ושמו אחד והם ב' בחי' תורה שבכתב בחינת הנשמה בגוף כאזכרה בגוילין. ותורה … להמשך קריאה
א תר"ס ב ב"ה ג במדרש אחד באחד יגשו. ובזוה"ק ויגש אליו יהודה סמיכות גאולה לתפלה. דהנה עיקר עבודת האדם הוא בלב ובמוח. תפלה בלב. ולעבדו בכל לבבכם איזהו עבודה שבלב זו תפלה. כי יש ב' לבבות לב חכם ולב כסיל. לכן צריכין עבודה בלב כדאיתא לב בנפש כמלך במלחמה והוא עבודת ימי המעשה ועי"ז … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב ב"ה ג בפסוק אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך. הם ב' הבטחות להיות עם בנ"י בגלות ולגאול אותם. ועל ב' אלו כתיב בכל צרתם לו צר בו' ובא'. לו צר בו' הוא הסיוע בגלות והוא בחי' ששת ימי המעשה. לא בא' הוא הגאולה בחי' השבת נחלה בלי מצרים. וב' אלו הבחי' קיבלו … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג במדרש מים עמוקים עצה כו'. כבר כתבנו במ"א כי זהו בחי' תורה שבע"פ לחם מן הארץ כמ"ש חיי עולם נטע בתוכינו וזה בחי' יהודה להורות הדרך לבנ"י למצוא איש הנקודה הטמונה בו ובחי' זו צריכה בירור שהיא מעורב בפסולת והיא בחי' עץ הדעת שצריך תיקון ובירור והוא עצה עמוקה של … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ב"ה ג במדרש אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם יהודה ויוסף כו'. כי יהודה ויוסף הם ב' כוללים של כל השבטים כי השבטים הם ד' דגלים לד' רוחות וי"ב גבולים. ויהודה כלל הי"ב כי הוא המלך. ויוסף מעלה כל השבטים למדריגה שלמעלה כי השבטים יש להם שרשים למעלה וכשנעשין אחדות אחד … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה ג במדרש אחד באחד יגשו כו'. וכמו כן כתיב יוסף עץ אחד ויהודה עץ אחד. והענין הוא כדכתיב ע"כ כו' בספר מלחמות ה' כו' והב בסופה כו' הנחלים ארנון. ודרשו חכמינו ז"ל במלחמתה של תורה אהבה בסופה כי והב וכמו כן אהבה גי' אחד. ובזה המלחמה שהיה בין השבטים שהוא מלחמת … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג בפסוק ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו אחז"ל אוי לנו מיום הדין כו' מיום התוכחה ע"ש במדרש. ונראה הרמז אפילו לאנשים גדולים שמתקנים מעשיהם לטוב מיום הדין הוא רשעים. ומיום התוכחה הוא אפילו לצדיקים כמ"ש אין צדיק בארץ אשר כו' ולא יחטא. כי הקב"ה שם באדם נשמה קדושה … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה ג במדרש והקול נשמע בית פרעה כו' אחת היא כו' זה אברהם כו' עד ראוה בנות אלו השבטים הה"ד והקול נשמע כו'. כי הנה כל בחי' האבות והשבטים וכלל בנ"י אחד הוא. אבל בחי' האבות הי' בשורש הנעלה ולא הי' יכול לבוא לידי גילוי בפרהסיא עד השבטים שהם י"ב גבולי אלכסון. … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב ב"ה ג במדרש אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם כו' אנו מה איכפת לנו. ונגש חורש זה יהודה בקוצר יוסף. כי הנה מחלוקת ב' המלכים הי' רק לשם שמים שיוסף שם לי דרך לגלות כבוד מלכותו ית' בעולם. וכמו כן יהודה כי לה' המלוכה. כי בנ"י נבראו בעולם לברר מלכותו ית' … להמשך קריאה
א תר"נ ב ב"ה ג במדרש מים עמוקים עצה בלב איש כו'. כבר פרשנו כי זאת הי' עבודת יהודה והשבטים לדלות מים מבורות עמוקים כדכתיב שתה מים מבורך. והוא שיש בכל איש ישראל בפרט בעוה"ז ג"כ וכן בכלל נמצא גם בעוה"ז הארות גנוזות כמ"ש ה' בחכמה יסד ארץ. והוא עבודת ימי המעשה לברר אוכל מתוך … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב ב"ה ג בפסוק וירא את העגלות כו' ותחי רוח כו'. כי הנה השבטים הם הגבולים ודגלים לד' רוחות. והענין הוא כי יעקב הוא בחי' נחלה בלי מצרים בחי' השבת כמ"ש ז"ל בפ' והאכלתיך נחלת יעקב. ממילא הימי מעשה הם במצרים וגבולים. כי בעוה"ז א"א לקבל הארה עליונה רק בצמצום וגבול. וכבר כתבנו … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב ב"ה ג ויגש אליו יהודה כו' בי אדוני כו'. כי הנה יוסף ויהודה הם ב' מדריגות. איתא יוסף משלו נתנו לו. ומדת יהודה מלכות בית דוד דלית לי' מגרמי' כלום. וכל כחו הוא מה שהוא כלי לקבל ומוכן תמיד בהכנעתו אל האדון ית"ש. וז"ש מה נאמר לאדוני כו'. ובכח הכנעה זו תיקן … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב ב"ה ג במדרש אחד באחד יגשו כו'. כי יהודה ויוסף אינם אנשים פרטיים אבל כל אחד הוא כלל המאחד נפשות בני ישראל. ולכן בהתיחדם כאחד נעשה כל תיקון הצריך כמ"ש בזוה"ק ויגש אליו תקרובתא דעלמא בעלמא. וביאור ב' מיני האחדות עפ"י מ"ש בזוה"ק תרומה כגוונא דמתיחדין לעילא כו' קוב"ה לא יתיב על … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב ב"ה ג בענין מחלוקת השבטים עם יוסף נתקיים בהם המשנה מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים. כי בודאי הי' המחלוקת עפ"י דרכים מיוחדים שהי' לכל אחד מהם בעבודת הבורא ית' כי יעקב אע"ה הוא עצם התורה. והתפשטות שלו הי' בי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם. לכן לכל אחד הי' דרך מיוחד. ומצינו שהתורה … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב ב"ה ג במדרש מים עמוקים עצה בלב איש כו'. דהנה עיקר מחלוקת יהודה עם יוסף הי' ב' מיני עבדות הבורא ית'. דכתיב שתה מים מבורך הוא בחי' תורה שבע"פ שנטע בתוכינו ממש. והוא עבודה שבלב זו תפלה. והוא בחי' עבודת ימי המעשה בחי' תרי"ג מצות דתלוין בעובדין. והי"ב שבטים הם שורש התרי"ג … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב ב"ה ג בי אדוני. יש לפרש עפ"י המדרש חורש זה יהודה וקוצר זה יוסף כי יוסף הוא למעלה מבחי' יהודה ויהודה המכין כמו החורש ואח"כ בעת הגמר נתעלה לבחי' יוסף לכן הוא הקוצר. והענין כמ"ש מתחתיו יצמח כי ע"י התחתונים מוסיפין כח להשפיע להם מלמעלה. ויהודה הוא מדריגה התחתונה. והכל הי' סדר … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב ב"ה ג במדרש מים עמוקים עצה בלב איש משל לבאר עמוק ומימיה יפים וצוננים כו'. להודיע כי כל מה שהמים עמוק ביותר הם יפים ביותר. וכמו כן נקודת התורה שנק' מים שנמצא בכל איש ישראל. כפי רוב היגיעה כך המציאה. כמ"ש מה רב טובך אשר צפנת. וכתיב רבות מחשבות בלב איש ועצת … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ב"ה ג במדרש מים עמוקים עצה בלב איש כו'. הרמז על תורה שנק' מים. ותורה שבע"פ נק' מים עמוקים. שנמצא שורש התורה בכל איש ישראל כמ"ש חיי עולם נטע בתוכנו. רק שצריכין לייגע למצוא הנקודה טמונה בלב כמ"ש אם תבקשנה כו' וכמטמונים תחפשנה. וזה עצמו היה בחי' יהודה והשבטים. כי יוסף יש … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה ג במדרש מים עמוקים כו' ואיש תבונה כו'. כבר כ' במ"א כי בלב איש היא לבו של כל אדם מישראל. ובתיקון כל הקומה רמ"ח איברים וגידים שמכוונים לתרי"ג מצות אז מתקשר חבל בחבל ונימא בנימא עד שמתגלה הפנימיות שבו. ונקרא איש תבונות כשמתפשט הבינה שבו לתוך כל האברים. והוא תיקון הגוף. … להמשך קריאה
א תרל"ט ב ב"ה ג במדרש בני אם ערבת כו' עשה זאת כו' בעפר רגליו. זאת היא מלכות שמים. וע"י קבלת מלכותו ית' יכולין לתקן הכל כמ"ש הכל הי' מן העפר והכל שב אל העפר הוא בחי' הביטול אל השורש. וזהו עיקר בחי' יהודה על שם הודאה על האמת. וע"י ההודאה יש לעולם תקנה ועצה … להמשך קריאה
א תרל"ח ב ב"ה ג במדרש בני אם ערבת כו' ברח מן שלש כו'. פי' שאין לקבל ערבות על של אחרים כי הלואי שיתקן המוטל עליו. אמנם ערבות שבפסוק הוא להקב"ה כמ"ש רש"י ז"ל רעך זה הקב"ה. וקבלת עול תורה זה הוא שייך אל האדם. כי ערבות האמיתי הוא אותו שיש לו לזה שייכות בעצם … להמשך קריאה
א תרל"ז ב ב"ה ג בפסוק ולא יכול יוסף להתאפק כו'. דכתיב ויגש אליו יהודה פי' אליו ליוסף. גם אל עצמותו פי' לעצמו. גם פי' אליו להקב"ה. וביאור הענין כי הנה יהודה לא חידש דבר באלה הדברים וגם לא היה לו טענה במה לבוא ליוסף. אעפ"כ לאשר בירר אמיתות הענין בא לו הישועה. כענין אמת … להמשך קריאה
א תרל"ו ב ב"ה ג ויגש אליו יהודה. במדרש בני אם ערבת כו' רש"י פי' ערבת לרעך זה הקב"ה כו' כענין שכ' משביעין אותו תהי צדיק. שהאדם ערב על הנשמה בת מלך להחזירה לאביו שבשמים. ואף שנתלכלך כל כך בחטא. עכ"ז ע"י תשובה מעומקא דלבא איך אעלה אל אבי כו'. נהפך עונות לזכיות ונאמר אני … להמשך קריאה
א תרל"ה ב ב"ה ג בזמר האר"י ז"ל אזמר בשבחין למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין. וקשה מאי גו פתחין הול"ל למיעל בחקל תפוחין. אבל האמת כי חקל תפוחין הוא בכל מקום כמ"ש מלא כל הארץ כבודו וכדאיתא ראה ריח בני כריח שדה כו'. רק שעיקר העבודה לפתוח נקודה זאת. ובשבת נפתח זה השער כמ"ש שער … להמשך קריאה