א תרל"ד ב ב"ה ג במדרש אם ערבת כו'. כתבתי כבר ונתוסף בעזהש"י עמ"ש במדרש מים עמוקים עצה כו' ואיש תבונה ידלנה כו'. פי' שבכל איש נמצא עצה איך לתקן דרכיו כי הש"י נתן בלב כל איש ישראל יראתו ויש נקודה גנוזה בכל איש ישראל רק עמוק שצריכין לייגע למצוא זאת הנקודה. והוא ע"י ביטול … להמשך קריאה
א תרל"ב ב ב"ה ג במדרש בני כו' ערבת כו' תקעת לזר כפיך כו' קבל אדנותו כו'. כי האדם נברא לקרב הכל להשי"ת וכ' אלקים עשה האדם ישר כו'. שאם לא קלקל האדם הי' דבוק תמיד אליו ית'. וזה ג"כ ערבת לשון עירוב שיש לו עירוב וחיבור להקדושה בשורש נשמתו. וממילא כל הבריאה נכנע תחתיו. … להמשך קריאה
א תרל"א ב ב"ה ג ויגש אליו יהודה. מלשון הודאה והוא כל איש ישראל. שמעתי מאא"ז מו"ר זצלה"ה שנקראו יהודים על שם שמודין להשי"ת על כל דבר קטן וגדול שיודעין שהכל ממנו ית' כו'. ועי"ז יכולין ליגש. וזה עצה בכל שעה צר והסתרת פנים לכל איש ישראל. העצה להתבטל לרצון השי"ת ע"י שמברר האדם אצלו … להמשך קריאה
א תרס"ה ב ב"ה ג בחנוכה יורד קדושה וטהרה לישראל. והיונים טמאו השמנים וממילא פרחה הקדושה כמ"ש באו בה פריצים וחללוה. כי הטהרה הכנה אל הקדושה. להשכיחם תורתך בחי' הנפש שהיא מקבל הקדושה. ולהעבירם מעל חוקי רצונך הם המצות שמטהרים הגוף להיות כלי מוכן כמ"ש לב טהור כו' ורוח נכון חדש כו'. כי הגוף צריך … להמשך קריאה
א תרס"ד ב ב"ה ג איתא בגמרא עדות הוא לישראל ששכינה שורה בישראל בנר מערבי שממנה מתחיל ובה היה מסיים. זה העדות שגילוי שכינה בעולם הוא רק ע"י הכנת בני ישראל שהם פנימיות הבריאה. ובאמת זה העדות הוא גם בגלות כמ"ש משכן העדות שנתמשכן בית המקדש בשני חרבנות בשביל עונות בנ"י. זה עצמו העדות גם … להמשך קריאה
א תרס"ג ב ב"ה ג איתא בגמרא דבפורים לא קבעו הלל דאכתי עבדי אחשורוש אנן. ואינו מובן דגם עתה עבדי אדום אנן. מוכח מזה דשיעבוד הד' מלכיות כל אחד ענין בפ"ע. וכמ"ש ד' לשונות בגאולת מצרים שהי' שורש והכנה לכל הד' מלכיות. כי שעבוד בנ"י באלה הד' מצד הגוף שהוא מן ד' יסודות והם צריכין … להמשך קריאה
א תרס"ב ב ב"ה ג כשעמדה מלכות יון כו' להשכיחם תורתך. ועתה שהקב"ה נקם את נקמתינו יש כח באיש ישראל לשכוח הבלי עולם כמ"ש שכחי עמך ובית אביך שצריך איש ישראל לשכוח בעסק עוה"ז ולזכור תמיד בעבודת הבורא ית"ש ולעשות מזה עיקר. והיונים רצו להשכיח אותנו העיקר ולעשות מטפל עיקר. וזה עצמו הרמז מזוזה מימין … להמשך קריאה
א תרס"א ב ב"ה ג איתא ברוקח כי הל"ו נרות דחנוכה מול הל"ו שעות שהאיר אור הגנוז בששת ימי בראשית ע"ש. א"כ נראה שנר חנוכה הוא מאור הגנוז והוא מאיר בתוך החושך הגדול זהו שרמזו שמאיר מסוף העולם ועד סופו שאין העלם וסתר עומד נגד זה האור כי העולם נק' הטבע שהוא מעלים ומסתיר האור. … להמשך קריאה
א תר"ס ב ב"ה ג שם חנוכה הוא התחדשות שע"י הנס נעשו כברי' חדשה כדאיתא כל שעושין לו נס ואומר שירה בידוע שנמחלו לו כל עונותיו א"כ נעשה כברי' חדשה. והנה בקי"ס שירה חדשה שיבחו גאולים פי' חדשה שאינה מתיישנת לעולם. והרי מתחדשת השירה בכל יום בבנ"י. ועתה בחנוכה מצאו התחדשות בשמונה ימים אלו ע"י … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב ב"ה ג להדליק נר חנוכה. ולא אמרו נר בחנוכה. רק שזה הנר חנוכה צריך איש ישראל להדליק. וכן נר שבת. הנרות הם למעלה ואותנו צוה להדליקם שבמעשה האדם למטה מאירין הנרות למעלה. ואיתא בשם האריז"ל להדליק נר חנוכה הוא שם קדוש נח"ל נוצר חסד לאלפים. וכ' נפשנו חכתה לה' ר"ת שם הנ"ל. … להמשך קריאה
א תרנ"ח ב ב"ה ג איתא במדרש וישלח חדשים לבקרים רבה אמונתך ממה שאתה מחדשנו בכל בוקר אנו יודעין שאמונתך רבה לתחיית המתים. וממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעין שאמונתך רבה לגאלינו. כמו שבכל יום נעשין בריה חדשה וכל סדר הלילה הוא בשביל זה ההתחדשות. כן כל גלות כדי להביא התחדשות כמ"ש לעיל … להמשך קריאה
א תרנ"ז ב ב"ה ג מצות נר חנוכה היא תורה שבע"פ ובמד' שלא תהא מצות זקנים קלה בעיניך אמר הקב"ה אף עלי גוזרין ואני עושה דכתיב ותגזר אומר כו'. פי' בכל מצות חכמים כמו שגוזרין על בנ"י לעשותה כן כביכול גוזרין על הקב"ה בשמים שיסכים עמהם. וע"ז אמרו קבעום ועשאום יו"ט שנקבע גם בשמים להיות … להמשך קריאה
א תרנ"ו ב ב"ה ג עשאום י"ט בהלל והודאה. הלל מיוחד לבני ישראל כמ"ש עם זו יצרתי כו' תהלתי יספרו. והודאה הוא אשר זכו בנ"י ליקח חלק שאר האומות כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש. וכ' אורך ימים בימינה למיימינים בה ולמשמאילים עושר וכבוד. ולכן יפת וכורש היו ראוים לעושר וכבוד שהי' מסייע לביהמ"ק. … להמשך קריאה
א תרנ"ה ב ב"ה ג המצוה והנס בנרות. דאיתא וחושך על פני תהום זו יון שהחשיכה עיניהם של ישראל. כי בני ישראל אינם יכולין להיות בלי מצות דכ' נר מצוה. כי האדם כלול משמים וארץ. נשמה משמים והגוף מארץ. וכמ"ש והארץ היתה תהו ובהו כו' כן הוא באדם שמתלבש בגוף ואברים גשמיים והם חשכים. אך … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב ב"ה ג איתא בס' נר מצוה ממהר"ל כי היונים היו רשעים בחכמה לכן בקשו לפרש להם התורה יונית כו' ע"ש. וזהו שאומרין להשכיחם תורתך ע"י התערבות חכמה שלהם ודימו לומר כי התורה היא כשאר חכמה בעלמא אבל באמת חכמת התורה היא גבוה ונעלם מהשגת האדם. וכתיב הן יראת ה' היא חכמה אמרו … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה ג במזמור שיר חנוכת ארוממך כי דליתני. כתב הרד"ק כי דליתני הוא לשון שפלות וגם לשון התנשאות כמו דלה לנו. והענין הוא כי כל ירידת בנ"י הוא צורך עלי' וכל הגלות הוא להעלות הנצוצי קדושה שנתפזרו באלה המקומות וכ"כ דלותי ולי יהושיע. פי' כל הדלות שלי הוא לצורך הישועה. והוא ממש … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב ב"ה ג קבעום ועשאום י"ט בהלל והודאה. איתא כי הלל כולל כל הגאולות וכל מה שעובר על בני ישראל עד לעתיד. וזהו ההפרש בין הלל והודאה. הודאה בפרט כל ענין לעצמו. והלל הוא בכלל. וגם הלל הוא לשמו ית' בלבד מלבד הישועה שהי' לנו רק מה שנתוסף כבוד שמו ית'. זמרו לה' … להמשך קריאה
א תרנ"א ב ב"ה ג אלה הנסים שנשארו קבועי' לדורות הם ישועה לכלל ישראל כי הד' מלכיות המה מסתירים מלכות שמים. וכתיב ד"פ כי לעולם חסדו בהלל והם ביטול הד' מלכיות. יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו הוא מול מדי שביקש המן לאבד כל היהודים. ויאמרו נא בית אהרן הוא חשמונאי ביטול מלכות יון. י"נ … להמשך קריאה
א תר"נ ב ב"ה מימי חנוכה בקצרה ג איתא במדרש והארץ היתה תהו זו בבל. בהו מדי. וחושך זו יון שהחשיכה עיניהם של ישראל כו'. כי בבל ומדי היו בעת שחרב ביהמ"ק ואז העולם תהו ובהו. אבל בימי יון הי' ביהמ"ק קיים רק אותן הרשעים החשיכו עיניהם שלא יוכלו לקבל אור ביהמ"ק. לכן כאשר נקם … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב ב"ה ג לשנה אחרת קבעום ועשאום י"ט בהלל דכתיב הללו עבדי ה'. כי מי שמקבל באמת עול מלכותו ית"ש הוא מלא שירה וזמרה לכן הלל גי' שם אדנ"י ולכן בשנה אחרת שיצאו מתחת ידי עבדי יון ונעשו עבדי ה' הרגישו שמחה בנפשותם. ולכן לא קבעוהו למשתה ושמחה כי השמחה בימים אלו מתוך … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב ב"ה ג איתא כי היונים רצו לבטל חודש מילה שבת. והוא האותות שנבדלו בני ישראל להיות להם הנהגה מיוחדת בעולם שנה נפש. כי המילה היא אות בנפש והשבת במעשה בראשית שכל הנהגת השפע לבני ישראל היא למעלה מהנהגת ימי המעשה. והחודש הוא הזמן שבנ"י מונין ללבנה וניתן להם סדר זמנים מיוחד שלא … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב ב"ה ג איתא לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה. דכתיב פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה. כי לא בכל עת יכולין להודות ולהלל. רק יש עתים שנפתחים השערים בלבות בנ"א. ובאמת שערי צדק בביהמ"ק היה מתקיים כפשוטו וכפי מה שנמצא שערים ופתחים בנפשות בני ישראל כן נפתח להם שערי … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב ב"ה ג בענין נס דנרות שהי' בחנוכה. דאיתא וחושך זה יון שהחשיכה עיניהם של ישראל דאיתא להשכיחם תורתך ולהעבירם מעל חוקי רצונך. כי אור הוא רז ופנימיות התורה ומצות שהוא דביקות בהשי"ת. והם היונים רצו להשכיח העיקר. ומעט חכמה שהי' להם אמרו שאין בתורה. רק חכמה בלבד. וזהו שהחשיכה עיניהם של ישראל … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב ב"ה ג לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט. מקשין למה לא בשנה הראשונה. והענין הוא כי הנה כל אלה הימים אשר המה קבועים לדורות המה עמודים שהעולם עומד עליהם וכמו הג' רגלים שהם ממש רגלים שכל השנה נשען עליהם רק בדורות הקדמונים הי' די להם בג' רגלים. ודורות האחרונים שהי' גלוי וידוע לפני … להמשך קריאה
א תרמ"ב – תרמ"ג ב ב"ה ג בשם מוז"ל על מצות נ"ח מבחוץ. שע"י שהיונים הי' להם העזה גדולה לפרוץ פרצות בביהמ"ק ולטמא שמנים שבהיכל ורצו לעשות מרה"י רה"ר. מול כן נקם השי"ת בהם ועשה התגלות הקדושה גם לתוך רה"ר עכ"ד. וז"ש נקמת את נקמתם מסרת כו' טמאים ביד טהורים וכן תכלית כל המלכיות להוציא … להמשך קריאה
א תרמ"א ב ב"ה ג חז"ל עשו עיקר מנס דנרות הגם כי הי' הרבה נפלאות במלחמותיהם שיצאו מתחת יד מלכות יון רק הענין הוא עפ"י מ"ש שקבעו להלל ולהודות. והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים. והלל הוא על שנכנסנו ת"י מלכות שמים כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון. וצריך להיות עיקר השמחה … להמשך קריאה