א תרנ"ד ב בפסוק אה"ד א' דבר משה א"כ ישראל. איתא במדרשים כי התורה נחלקת לשבעה ספרים. חצבה עמודי' שבעה. כי ויהי בנסוע הוא ספר בפ"ע. לפי"ז נראה כי ס' דברים היא בחי' שבת ונק' משנה תורה כענין לחם משנה ושבת כל הלכותי' כפול. והענין הוא כי יש תורה שבכתב ושבע"פ בחי' לחם מן השמים … להמשך קריאה
א תרנ"ג ב ב"ה מפ' דברים ות"ב ג במדרש מוכיח אדם אחרי חן ימצא כו'. כי משה רבינו ע"ה אמר לא איש דברים אנכי ועי"ז זכה לומר אלה הדברים וזכה להיות דבר ה' בפיו להיות לו חומש מחמשה חומשי תורה. ברוך משלם שכר טוב ליראיו. וזה עצמו שהי' מרע"ה כבד פה ולשון שכן צריך להיות … להמשך קריאה
א תרנ"ב ב הואיל משה באר אה"ת כו' הואיל התחיל. והוא הפתח שפתח משה רבינו ע"ה להיות הכנה שכל בנ"י יוכלו למצוא מעין התורה. וז"ש באר את התורה כו' לאמור. ומענין זה יש בכל הגדולים שבישראל שיש להם כח לפתוח בתורה כמ"ש ר"ש פתח כו'. ר"א פתח כו' וזה עצמו פי' פי הבאר כי ספר … להמשך קריאה
א תר"ן ב ב"ה מפ' דברים ות"ב ג בפסוק הואיל משה באר. התחיל. כי הנה ביאור התורה היא בחי' תורה שבע"פ וזה הי' מיוחד לכיבוש הארץ ובחי' מרע"ה הי' שהוריד תורה שבכתב מן השמים. וביאור התורה היא בחי' א"י שמתפרשת התורה ומתפשטין נחלים מבאר התורה כפי הקדושה שנמצא בעונם. ואמו"ז ז"ל פי' אחרי הכותו כו'. … להמשך קריאה
א תרמ"ט ב במדרש ד"א אלה הדברים רבנן אמרי אמר הקב"ה למשה כיון שקיבלו תוכחותיך צריך אתה לברכן כו' לעתיד אני אברך אתכם ע"ש. דהנה כתיב ויברך אתכם כאשר דיבר לכם. והיכן דיבר. לכן פי' המדרש כי הקב"ה אמר למשה שיברך אותם ע"י שקיבלו התוכחה. ויתכן לפרש כי משה רבינו ע"ה אמר יוסף עליכם משלי … להמשך קריאה
א תרמ"ח ב במדרש התורה מתיר את הלשון כו'. דאיתא המבשרות צבא רב. כל דיבור שיצא מפי הקב"ה נחלק לע' לשונות כפטיש יפוצץ סלע ע"ש במס' שבת. ופי' מבשרת משברת. והכל א' כי בוודאי נמצא בכל הלשונות ניצוצי קדושה רק שהם כמו במאסר שהלשונות שמדברים בהם הבלים אין הקדושה יכולה להתגלות. ולשון הקודש הוא נבדל … להמשך קריאה
א תרמ"ז ב בפסוק הואיל כו' באר. בשבעים לשון פירשה להם. וזה הי' הכנה לכבוש הע' אומות כי בוודאי יש שורש לכל אומה ע"י השר שלו ואיתא במד' לאסור מלכיהם אלו השרים שלמעלה ונכבדיהם מלכים שלמטה ע"ש [*במד' סוף שיה"ש] ומקודם כתיב רוממות אל בגרונם והיינו לכבוש השרים שלמעלה ועי"ז וחרב פיפיות בידם להרוג אותן … להמשך קריאה
א תרמ"ו ב בפסוק אחרי הכותו כו' כבר כ' בשם מו"ז ז"ל כי קודם איבוד אותן הרשעים לא הי' יכול לפרש אלה הדברים וביאר עוד קליפת סיחון מלך חשבון הוא מחשבות הרעות היפוך בחי' ת"ש ראש. ועוג באדרעי היפוך תש"י לשעבוד הכח והלב אליו ית' עכ"ד. ונראה שכמו בפרט כל אדם אחר והי' כו' לאות … להמשך קריאה
א תרמ"ה ב במדרש מרפא לשון ע"ח. כבר כ' במ"א כי כל הלשונות יש להם אחיזה בתורה וזה ענין עלהו לא יבול כמ"ש במד' ע"פ ועלהו לתרופה וזה רמזו אפי' שיחת חולין כו' והנה ס' משנה תורה הי' בחי' הקבלה של התורה כי מקודם הי' בחי' הנתינה של התורה ובאלו המ' שנה פעל מרע"ה שיכנסו … להמשך קריאה
א תרמ"ד ב במדרש מרפא לשון ע"ח התורה מרפאת את הלשון כו'. דכ' באר אה"ת. דרשו חז"ל בשבעים לשון פי' להם. כי זה הי' הכנה לכיבוש הז' אומות אשר מסתמא הם היו שורש השבעים אומות. ובזה שנתפרשה להם התורה בע' לשון ידעו כי מוכנים הם לכבוש האומות. כי הכל נטלו בנ"י בכח התורה. והנה עצם … להמשך קריאה
א תרמ"ג ב בספרי הואיל משה באר דורש לשון שבועה. דאיתא בשבעים לשון פי' להם. דכ' יצב גבולות עמים למספר בנ"י. כי הנה יש בבנ"י שורש של כל הע' לשונות. ולכן כפי הבירור בנפשות בנ"י כן ניתקן ונתרפאו כל הלשונות. לכן כתי' ויהי בארבעים שנה כו' מכלל שמקודם לא הי' עוד ביכולת לבאר בע' לשון. … להמשך קריאה
א תרמ"ב ב בפסוק בשנאת ה' אותנו כו'. וע"ז נאמר נתנה עלי בקולה ע"כ שנאתי'. כי הקב"ה חשב לטובתנו. וע"י שאמרו בשנאת. נהפך ח"ו לשנאה ויש לנו ללמוד ק"ו מדה טובה המרובה אשר גם בגלותנו עתה שנתגרשנו משלחן אבינו שבשמים. יש לנו להאמין ולבטוח באבינו שבשמים. כי מאהבה הוכיח אותנו כמ"ש אשר יאהב ה' יוכיח. … להמשך קריאה
א תרמ"א ב במדרש מרפא לשון עץ חיים התורה מרפאת הלשון. ביאור הענין כי ס' משנה תורה הזה הוא בחי' תורה שבע"פ. אשר דבר משה ר"ת אדם. כי הוא עיקר האדם כמ"ש אדם אתם. שעליו נאמר ויפח כו' ויהי כו' לנפש חי' לרוח ממללא. שע"ז נברא אדם המדבר. כמ"ש עם זו יצרתי כו' ת' יספרו. … להמשך קריאה
א תר"מ ב ב"ה דברים ת"ב ג במדרש מרפא לשון עץ חיים כו'. באר פירש"י בשבעים לשון פי' להם. והענין הוא שספר משנה תורה הי' הכנה לבאי ארץ שיוכלו לכבוש האומות והכל בכח התורה שיש קצת אחיזה לכל אומה. כמ"ש כח מעשיו הגיד כו' לתת להם נחלת גוים וכשבנ"י מתחזקין בתורה הפנימיות ממילא מתפשטת לשבעים … להמשך קריאה
א תרל"ט ב במדרש ספרים נכתבין בכל לשון כו'. כבר כ' מזה במ"א כי התורה חיות הכל כמ"ש חכמים בשעת קבלת התורה כל ד בור נתפשט לשבעים לשון. והוא הארות המתפשטין משורש האילן לענפים ועלים. כמ"ש ועלהו לא יבול דרשו חז"ל אפי' שיחת חולין כו'. פי' ע"י רוב עסק התורה של הת"ח מתקדש פיהם ממילא … להמשך קריאה
א תרל"ח ב במדרש מרפא לשון עץ חיים משזכה לתורה אלה הדברים כו'. קשה מאי צריך ראי' שאחר שזוכין לתורה יכולין לדבר דברי תורה. אכן ביאור הענין כי רצה לבאר כי ע"י השגה ביותר בעומק סודות התורה יכולין יותר להרחיב ולהתפשט דברי התורה לכל מקומות השפלים. כי מקודם אמר לא אוכל אנכי לבדי כו' וקודם … להמשך קריאה
א תרל"ז ב במדרש תורה מרפא הלשון מקודם כתיב לא איש דברים אנכי משזכה לתורה אלה הדברים כו'. כי מ"ש מרע"ה לא איש דברים אנכי כו'. הגם כי בוודא ידע את עצמו כי הוא מובחר שבישראל. אך אדרבא הוא הדבר לאשר מרע"ה כלל הדעת של כל בנ"י לכן כ"ז שלא היו בנ"י מתוקנים לא הי' … להמשך קריאה
א תרל"ה ב במדרש ספרים נכתבין בכל לשון מרפא לשון עץ חיים כו' דוודאי לכל הע' לשונות יש להם איזה אחיזה בתורה רק שנתפשטו בענפים נפרדים. ונק' לשונות כמו לשון של ים שהמעין משפיך נחלים קטנים. ולבנ"י ניתן גוף המעין. אך בכח התורה כשממשיכין חיות התורה לאותן הלשונות מתרפאין. ומתיר את הלשון. פי' שהלשונות הם … להמשך קריאה
א תרל"ד ב במדרש מרפא לשון עץ חיים מרפאת הלשון כו'. איתא בזוה"ק שנמשלת התורה לאילן שיש בו ענפים ופירות ועלין וקליפות לבד גוף האילן שכולן אחוזין בו. כמו כן התורה נותנת שפע וחיות לכל הבריאה. וכ"א יש לו דביקות כפי ערך קדושתו. כי באורייתא ברא קוב"ה עלמא. וכל הדברים הם כמו לבוש לנקודה הפנימיות. … להמשך קריאה
א תרל"ג ב במדרש מרפא לשון עץ חיים כו'. כי הלשון יש בו כח גדול כמ"ש ז"ל על לשון רע שלישי שמדבר כאן ומזיק מרחוק כו'. ק"ו מדה טובה מרובה שיכול כח הלשון מצדיק לעזור מרחוק. ומרע"ה לא רצה לדבר עד שיהי' כח לדיבורו לכנוס בכל איש ישראל כיון שהי' הדעת של כל בנ"י לא … להמשך קריאה
א תרל"א ב במדרש מרפא לשון עץ חיים כו'. ספרים נכתבין בכל לשון כו' לא איש דברים. משזכה לתורה אלה הדברים כו'. כי התורה נותנת חיים לכל הנבראים כי באורייתא ברא קוב"ה עלמא וחיות הכל מהתורה. ולכך מתיר את הלשון שלשונות האומות הם רחוקות מהקדושה ומתגשמים. מ"מ ע"י שנתלבשו בתורה באותו לשון מתרפא הלשון ומתקרבות … להמשך קריאה
א תרס"ד ב במדרש גדולי עולם ברחו ואני לא נתתי אתכם לברוח לכן אמר הקב"ה למשה כתוב המסעות כו'. כי הדרך לברוח מן הסכנה. והקב"ה הביא את בנ"י באותן הדרכים המסוכנים כמ"ש ימצאהו בארץ מדבר. ויצ"מ וכל המסעות הי' הכל דרך ולימוד לבנ"י לדורות להיות נושעים בתוך המצר עצמו שלא לברוח רק למצוא דרך תוך … להמשך קריאה
א תרס"ב ב במדרש כי אתם באים כו' תפול לכם לכם היא ראוי' כו' חבלים נפלו לי כו' דכ' עמד וימודד ארץ מדד הקב"ה כל המקומות ומצא א"י מקום לבנ"י כו' דכ' גפן ממצרים תסיע כו' לפניה ותשרש כו'. גפן אינו מקבל מין אחר. ובנ"י מוכנים הם רק לארץ ישראל ושם הם נשרשים ועושין פירות … להמשך קריאה
א תרס"א ב במדרש גדולי עולם ברחו ובנ"י במדבר לא הנחתי אתכם לברוח כו' ע"ש. דכתיב עמו אנכי בצרה ולכן איש ישראל צריך לבטוח בה' להיות נושע תוך הצרה כמ"ש מן המיצר קראתי ולא לברוח מן המיצר וזהו בחי' יעקב דכתיב בי' ויצר לו. ולכן הוקבע פרשה זו בין המצרים שבימים האלה נסגר הבריחה מבנ"י … להמשך קריאה
א תרנ"ט ב ב"ה מפ' מטו"מ ור"ח אב ג במדרש המסעות שקיבלו בנ"י עתידין להיות ישוב ע"ש. כמ"ש ימצאהו בארץ מדבר, וכ' לא תהו בראה לשבת יצרה. וישוב העולם תלוי בנפשות. ולפי שיש נפשות של תהו בעולם לכן יש מקומות של תהו ולכן נקראת מדבר העמים. כי ע"י העמים שיש בנפשות יש בעולם מדברות ולעתיד … להמשך קריאה
א תרנ"ד ב בענין המסעות שתלה הכתוב ביציאת מצרים נראה דכמו שנזכר יצ"מ נ' פעמים בתורה כמ"ש בזוה"ק לרמוז שיצאו ממ"ט שערי טומאה ונכנסו בנ' שערי בינה. וכמו כן יש נ' שבתות בשנה שבכל שבת נפתח אחד משערי בינה הנ"ל. כמו כן הי' באלה נ' מסעות לפי מ"ש רש"י שחזרו לאחוריהן ח' מסעות נמצא שהם … להמשך קריאה